אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אז מדברים כאן

אחותופל
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
אחותופל • 9 במאי 2009
אזוקה כתב/ה:
tebayes כתב/ה:
אולי תעזבו אותה כבר וזהו.

אז אל תערבו את המשפחה או החברים או מה מישהו עושה להם.
יש לנו את הזכות לבחור מה לעשות עם החיים שלנו כל עוד אנחנו לא מזיקים לאף אחד אחר.
לא מזיק לאף אחד?המשפחה לא סובלת,דואגת?ולא תסבול כשהיא...?

והאמת גם אם זה יהרוג אותה בסוף, זכותה.
פשוט זכותה.
בהחלט זכותה לא לחשוב על הקרובים,וכן גם להרוס את חייה רק שלא תשליך את האחריות על שולט

לדבר על הנושא של שליטה באוכל במצב קיצוני זה דבר אחד.
אבל הפכתם את זה לשרשור התערבות של בואו נעזור לבחורה המסכנה שבכלל לא רוצה את העזרה שלכם בזה.
צודק היא לא ביקשה לפחות במודע אך כאשר רואים תופעה של הרס עצמי צריך לשתוק?לדעתי לא

ואולי אני כותב פה ממקום של מישהו שגם קרוב להפרעות אכילה ונמצא דווקא בנקודת אמצע של הטיפול. אבל עדיין, כל התגובות האלו...מה חשבתם להשיג...

השרשור הזה מיצה את עצמו ברמות.


אולי הניסיון הוא קצת לזעזע אותה להתחיל לחשוב מה היא גורמת לעצמה ולקרוביה
ניסיון שאולי לא יצליח אך לפחות לנסות


סליחה, מי נתנה לך זכות "לזעזע אותה"? ואת באמת חושבת שאת הראשונה שמעירה למור על כל הדברים הללו? את באמת חושבת שהיא לא שמעה את זה מליון פעמים בעבר? את חושבת שאת הראשונה?
והשאלה הכי חשובה: את באמת חושבת שזה עוזר לה?

רוב השרשור מור מתלוננת על כך שלא ממש מקשיבות לה - ואת וחלמית באות ומדגישות עד כמה היא צודקת. את חדורה כל כך באמונה הבלתי מעורערת שאת צודקת ושדרכך היא הדרך הנכונה היחידה ולא מנסה בכלל לראות שיש עוד אופציות לחיים של הנאה מסבל (למשל הדרך שמור הולכת בה - קשה וקיצונית ככל שתהיה). לא רק הדרך שלך היא הנכונה. להקשיב באמת - זה אומר להיות פתוחה לכך שמישהי יכולה ללמד אותך משהו. אפילו אם היא אנורקטית.


(ונקודה למחשבה, אם כבר הזכרת את הקרובים והמשפחה - אני בטוחה שהקרובים שלך ישמחו לשמוע על המכות וההשפלות שאת סופגת מאדונך - הם בכלל לא יוטרדו מזה כנראה, או ימליצו לך ללכת לטיפול, להפך!)
Mor18{אזיקי סינד}
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009

אז את מנסה

Mor18{אזיקי סינד} • 9 במאי 2009
לגרום לי להתחיל לאכול מתוך רגשות אשמה?
אני לא מבקרת,באמת מעניין אותי.
האזוקים
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009

Re: אז את מנסה

האזוקים • 9 במאי 2009
Mor18 כתב/ה:
לגרום לי להתחיל לאכול מתוך רגשות אשמה?
אני לא מבקרת,באמת מעניין אותי.


לא רק רגשות אשמה מול קרובייך אלא קודם כל לגבי עצמך
אני בטוחה שיש בך המון דברים יפים ולא מצליחה באמת ובתמים
להבין את ההרס העצמי כי הרי ההשלכות של מעשייך ידועים מראש
ולא אני אומרת מהם.
פשוט חבל לי לראות תוצאות כאלה שאפשר למנוע אותם
כמובן שזו בחירה שלך ולא באתי מנקודת שפיטה אלא מתוך דאגה בלבד
Tobias​(אחר)
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
Tobias​(אחר) • 9 במאי 2009
אזוקה כתב/ה:
tebayes כתב/ה:
אולי תעזבו אותה כבר וזהו.

אז אל תערבו את המשפחה או החברים או מה מישהו עושה להם.
יש לנו את הזכות לבחור מה לעשות עם החיים שלנו כל עוד אנחנו לא מזיקים לאף אחד אחר.
לא מזיק לאף אחד?המשפחה לא סובלת,דואגת?ולא תסבול כשהיא...?

והאמת גם אם זה יהרוג אותה בסוף, זכותה.
פשוט זכותה.
בהחלט זכותה לא לחשוב על הקרובים,וכן גם להרוס את חייה רק שלא תשליך את האחריות על שולט

לדבר על הנושא של שליטה באוכל במצב קיצוני זה דבר אחד.
אבל הפכתם את זה לשרשור התערבות של בואו נעזור לבחורה המסכנה שבכלל לא רוצה את העזרה שלכם בזה.
צודק היא לא ביקשה לפחות במודע אך כאשר רואים תופעה של הרס עצמי צריך לשתוק?לדעתי לא

ואולי אני כותב פה ממקום של מישהו שגם קרוב להפרעות אכילה ונמצא דווקא בנקודת אמצע של הטיפול. אבל עדיין, כל התגובות האלו...מה חשבתם להשיג...

השרשור הזה מיצה את עצמו ברמות.


אולי הניסיון הוא קצת לזעזע אותה להתחיל לחשוב מה היא גורמת לעצמה ולקרוביה
ניסיון שאולי לא יצליח אך לפחות לנסות



אי אפשר לערב שיקולי מה משפחה חברים וכו יחשבו אוקיי,
כי על אותו משקל אני יכול להאשים למשל אמא של חבר שמתה מסרטן בריאות כי היא עישנה, ואיזה בן אדם רע היא הייתה שהיא עשתה את זה למשפחה שלה.
זה לא הוגן לחיות את החיים שלנו מתוך מחשבה של אם הבחירה שלנו בדרך חיים משלנו תגרום אושר או עוגמה למשפחה וחברים,
בראש ובראשונה אנחנו צריכים לקבל את החופש לחיות כפי שאנחנו רוצים.
ואני חושב שזה ממש הסיבה למה האתר הזה הוקם.

הרבה ממהודעות פה מזכירות לי את הדרך שמדברים איתי הרבה פעמים
הקטע הזה שחושבים שאם יאמרו משפט שניים שבלונים רק כי הם רואים מהצד ומציק להם אז הם חייבים להגיב, זה יעזור לי.
זה רק גורם לי להתגונן ולהאטם למי שעושה את זה.



אז אולי אני אתחיל פה משהו חדש.

מור
אני מקבל אותך כמו שאת.
אם יום אחד תחליטי שאת רוצה לשנות את הדרך חיים הזו, אני בטוח שהמון אנשים ישמחו לעזור לך בזה, כולל אני.
אבל כרגע את מי שאת עם הבחירות שלך והחיים שלך.
ואני מקבל אותך.
האזוקים
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
האזוקים • 9 במאי 2009
[quote="אחותופל"][quote="אזוקה"][quote="tebayes"]אולי תעזבו אותה כבר וזהו.

רוב השרשור מור מתלוננת על כך שלא ממש מקשיבות לה - ואת וחלמית באות ומדגישות עד כמה היא צודקת. את חדורה כל כך באמונה הבלתי מעורערת שאת צודקת ושדרכך היא הדרך הנכונה היחידה ולא מנסה בכלל לראות שיש עוד אופציות לחיים של הנאה מסבל (למשל הדרך שמור הולכת בה - קשה וקיצונית ככל שתהיה). לא רק הדרך שלך היא הנכונה. להקשיב באמת - זה אומר להיות פתוחה לכך שמישהי יכולה ללמד אותך משהו. אפילו אם היא אנורקטית.
אני בטוחה שיכולה ללמוד ממור הרבה דברים אין לי ספק בכלל אך בהחלט בטוחה שאני צודקת כי כבר הוכחו לא פעם מקרים לתוצאות הגרועות שזה מביא וזו לא השערה בלבד ולא שלי.ולא אני כנראה לא פתוחה כשמדובר בסבל שמביא למוות

(ונקודה למחשבה, אם כבר הזכרת את הקרובים והמשפחה - אני בטוחה שהקרובים שלך ישמחו לשמוע על המכות וההשפלות שאת סופגת מאדונך - הם בכלל לא יוטרדו מזה כנראה, או ימליצו לך ללכת לטיפול, להפך!)
בטוח שימליצו לי לקבל טיפול אך ההשוואה ממש לא במקום כי אני לא לוקחת סיכון על חיי
רפאל
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
רפאל • 9 במאי 2009
זאלופון כתב/ה:
רפאל כתב/ה:
מדי יום מתים בעולם עשרות אלפי בני אדם מרעב. זה קורה כי מיעוט של אוכלוסיית העולם, שמחזיק במרבית השפע, ההון והמשאבים, מרעיב חלקים אחרים שלו. האנושות שלנו חולה באנורקסיה. המחלה הזו נקראת גם קפיטליזם וגלובליזציה. אנחנו חולים במחלה הזו בין השאר כי אנחנו מכחישים את קיומה. ואחת הדרכים להכחיש את קיומה הוא להתעסק בשטויות ולהצטדק ביחס לשטויות.

תאפשרו למור לחיות את החיים שהיא רוצה. ותדאגו לכך שיהיה אוכל למי שבאמת מושיט את היד בשביל לקבל אותו.


נסה עם נאצים. זה עובד יותר טוב.


זו הצעה או הדגמה?
רפאל
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009

Re: אז את מנסה

רפאל • 9 במאי 2009
אזוקה כתב/ה:

לא רק רגשות אשמה מול קרובייך אלא קודם כל לגבי עצמך
אני בטוחה שיש בך המון דברים יפים ולא מצליחה באמת ובתמים
להבין את ההרס העצמי כי הרי ההשלכות של מעשייך ידועים מראש
ולא אני אומרת מהם.
פשוט חבל לי לראות תוצאות כאלה שאפשר למנוע אותם
כמובן שזו בחירה שלך ולא באתי מנקודת שפיטה אלא מתוך דאגה בלבד


אזוקה,

אני חושב שאת אגואיסטית. אני חושב שאת משקרת כשאת אומרת שאת באה ממקום של דאגה ואהבה. אני לא חושב שאת מנהלת דיאלוג מתוך כבוד לאדם שמולך, ולכן אי אפשר להגיד שיש בך אהבה. אני חושב שאת יודעת טוב מאוד שדברים שאת אומרת לא יכולים להתקבל בשום אופן בצורה בונה וחיובית. אני חושב שמה שמניע אותך כאן הוא אינטרס אנוכי, ושבצורה חולה כלשהי ההתנשאות שלך אל מול אחרים גורמת לך להרגיש טוב עם עצמך.

ואגב, אני לא אומר את הדברים האלו ממקום של אהבה.
האזוקים
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009

Re: אז את מנסה

האזוקים • 9 במאי 2009
[quote="רפאל"]
אזוקה כתב/ה:

אזוקה,

אני חושב שאת אגואיסטית. אני חושב שאת משקרת כשאת אומרת שאת באה ממקום של דאגה ואהבה. אני לא חושב שאת מנהלת דיאלוג מתוך כבוד לאדם שמולך, ולכן אי אפשר להגיד שיש בך אהבה. אני חושב שאת יודעת טוב מאוד שדברים שאת אומרת לא יכולים להתקבל בשום אופן בצורה בונה וחיובית. אני חושב שמה שמניע אותך כאן הוא אינטרס אנוכי וחולה.

ואגב, אני לא אומר את הדברים האלו ממקום של אהבה.


ואתה מכיר אותי כל כך טוב שאתה יודע שאני משקרת או אגואיסטית, מעניין כי אנו לא מכירים בכלל!
אם היית מנסה לבדוק את תגובותיי בפורומים היית מגלה שאני כמעט ולא מגיבה אך אם הגבתי כנראה שזה היה חשוב לי.ואני בטח לא נוהגת כמוך בהעלבות אישיות וגם לא ארד לרמה זו.
אגואיסטית? מה התועלת שתצא לי ממה שאמרתי? או שכתבת רק כדי להעליב?
Josephin​(לא בעסק)
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
Josephin​(לא בעסק) • 9 במאי 2009
[quote="אחותופל"][quote="אזוקה"]
tebayes כתב/ה:
אולי תעזבו אותה כבר וזהו.


רוב השרשור מור מתלוננת על כך שלא ממש מקשיבות לה - ואת וחלמית באות ומדגישות עד כמה היא צודקת. את חדורה כל כך באמונה הבלתי מעורערת שאת צודקת ושדרכך היא הדרך הנכונה היחידה ולא מנסה בכלל לראות שיש עוד אופציות לחיים של הנאה מסבל (למשל הדרך שמור הולכת בה - קשה וקיצונית ככל שתהיה). לא רק הדרך שלך היא הנכונה. להקשיב באמת - זה אומר להיות פתוחה לכך שמישהי יכולה ללמד אותך משהו. אפילו אם היא אנורקטית.


(ונקודה למחשבה, אם כבר הזכרת את הקרובים והמשפחה - אני בטוחה שהקרובים שלך ישמחו לשמוע על המכות וההשפלות שאת סופגת מאדונך - הם בכלל לא יוטרדו מזה כנראה, או ימליצו לך ללכת לטיפול, להפך!)


חלמית קטנה
מהו משקל המינימום שאת רוצה להגיע אליו?
את מוכנה להגיע לזה גם עם זה עלול לעלות לך בחייך?


מור
לא,אני לא מוכנה שזה יעלה לי בחיי,
אני לא בטוחה כרגע אם יש לי משקל יעד סופי,לפחות לא לעכשיו,
כרגע אני רוצה לרדת עוד 10 קילו,משם היד נטויה.


אחיתופול - תגידי את סתומה או שאת פשוט לא יודעת לקרוא.
עניתי בצורה מאוד ענינית לשאלתה של מור.
זה חוצפה חוסר אחריות מצידה לבקש לה שולט שיפקח על הרגלי האכילה שלה
כדי שתרד עוד 10 קילו במשקל!!כשאת יודעת וגם אני יודעת וכל בר דעת יודע שזה עלול
לגרום לה לנזק גופני שהוא אינו זמני.
ואדיוט אותו שלט שיקח את זה על עצמו כשהוא מודע לזה ש- 10 קילו פחות ממה שהיא
כיום עלולים לגרום לה לנזק גופני או אפילו חלילה למוות.



אחותופל
"ולא מנסה בכלל לראות שיש עוד אופציות לחיים של הנאה מסבל "[/color]



אחיתופול את באמת מדברת ברצינות? סבל?
זה סבל שגובל בסכנת חיים,זה ניראה לך שפוי ובטוח?
ואם נשייך את זה לכל נושא השליטה שמבוסס על -
1. בטחון.
2. הסכמה.
3. שפוי.
מה בדיוק כאן שפוי או בטוח , כל מה שמור מבקשת יכול לגרום לנזק גופני ולא מדובר על סימנים
שיעברו אחרי זמן מה אלא נזק לכל החיים!

ולסיום,ברגע שמור העלתה את זה שאלתה בפורום מותר לי להביע את דעתי,מה שמור תעשה או לא תעשה
עם מה שכתבתי זה ענין ובעיה שלה ,אילו היא רצתה לסיים את השרשור הזה היו לה 2 אופציות
או לבקש מכלובי שיחסום את השרשור או לשלוח את כולנו להזדיין.


מה את משווה בין מחט לתחת - להיות מוצלפת לבין הגעה למצב של סכנה גופנית.

אגב,מי מינה אותך לסנגור על מור ,ממה שראיתי היא בהחלט יודעת להקליד.

תרדי מהעץ ...

אחותופל
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
אחותופל • 9 במאי 2009
[quote="אזוקה"][quote="אחותופל"][quote="אזוקה"]
tebayes כתב/ה:
אולי תעזבו אותה כבר וזהו.

רוב השרשור מור מתלוננת על כך שלא ממש מקשיבות לה - ואת וחלמית באות ומדגישות עד כמה היא צודקת. את חדורה כל כך באמונה הבלתי מעורערת שאת צודקת ושדרכך היא הדרך הנכונה היחידה ולא מנסה בכלל לראות שיש עוד אופציות לחיים של הנאה מסבל (למשל הדרך שמור הולכת בה - קשה וקיצונית ככל שתהיה). לא רק הדרך שלך היא הנכונה. להקשיב באמת - זה אומר להיות פתוחה לכך שמישהי יכולה ללמד אותך משהו. אפילו אם היא אנורקטית.
אני בטוחה שיכולה ללמוד ממור הרבה דברים אין לי ספק בכלל אך בהחלט בטוחה שאני צודקת כי כבר הוכחו לא פעם מקרים לתוצאות הגרועות שזה מביא וזו לא השערה בלבד ולא שלי.ולא אני כנראה לא פתוחה כשמדובר בסבל שמביא למוות

(ונקודה למחשבה, אם כבר הזכרת את הקרובים והמשפחה - אני בטוחה שהקרובים שלך ישמחו לשמוע על המכות וההשפלות שאת סופגת מאדונך - הם בכלל לא יוטרדו מזה כנראה, או ימליצו לך ללכת לטיפול, להפך!)
בטוח שימליצו לי לקבל טיפול אך ההשוואה ממש לא במקום כי אני לא לוקחת סיכון על חיי


אבל זה מה שמור אומרת כבר הרבה זמן!
שהיא לא רוצה למות ושהיא לא לוקחת סיכון על חייה. היא מתכוונת לשמר את עצמה בחיים. רזה מאוד מאוד, אבל בחיים.
תנסי לדמיין את מור מסבירה למשפחתה שהיא אולי תהיה רזה מאוד וזה בהכרח יפגע בה ובבריאותה אבל לא עד מוות.
עכשיו תנסי לדמיין אותך מנסה להסביר למשפחתך שהמזוכיזם שלך בהכרח יפגע בך ולעיתים בגופך ובבריאותך, אבל לא עד מוות.

מה ההבדל?
את לא רואה משהו משותף מאחורי המקרים? איזו תשוקה עזה לסבל? שמתבטאת בלעשות משהו לגוף - פיסי וכואב?

תנסי לצאת רגע מחוץ לקופסא של הצדקת הבדס"מ - כי זו את וגינוי הפרו אנה כי זו לא את.
אני יודעת שזה קשה - כי היו לך שנים להצדיק את עצמך ואת המזוכיזם בניגוד לתפיסה החברתית המגנה. ועכשיו השאלה היא אם אפשר לעשות אותו דבר כלפי מור.
וכמו שטאבי אמר - ברגע שהיא תרצה בשינוי, אם היא בכלל תרצה בשינוי (כי יכול להיות מאוד שלא) אז להיות שם בשבילה.

אז אני מצטרפת לטאבי ואומרת למור - שגם אני מקבלת אותך ואת הבחירה שלך כמו שאת.
וכל עזרה שתרצי, אני אשמח לעזור.