צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מצעד גאווה בדס"מי

פחפיל לא קיים
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009

ממש לא סותם פיות

פחפיל לא קיים • 9 במאי 2009
היילני,
לא קראת בעיון את מה שכתבתי. לא טענתי שהמצעד בירושלים היה עם משאיות או מוסיקה. טענתי שאחרי שנים שכך התנהל המצעד בתל אביב, של רקדנית בתחתונים על משאיות בראש חוצות, הם שהביאו את ההתנגדות הכל כך נחרצת לעריכת המצעד בירושלים. המצעד הזה מזמן איבד כל צורה של מחאה חברתית והפך למסיבה המונית והתערטלות המונית פומבית. זה מה שיצר את האנטגוניזם כלפי המצעד ומשתתפיו בעיני כל כך הרבה אנשים. את ואחרים מפרשים את זה כחוסר לגטימיות, אפליה, בושה וכו', אבל לדעת רבים מי שגרם לתחושות האלה הם משתתפי המצעד. הרוב הדומם המדינה הזו חושב שכל אחד צריך לחיות איך שטוב לו ושצריך להיות שוויון. אבל הרוב הדומם הזה גם לא רוצה מסיבות ואנשים רוקדנים בתחתונים באמצע העיר . עוברים אנשים, חלקם מבוגרים והצורה שבה נערך המצעד הזה פוגע בהם, מביך אותם וגורם להם חוסר נוחות. זה לא שהם נכנסים לספירה הפרטית שלך. זה שאת, ומשתתפי המשרד פולשים לספריה הציבורית ששייכת גם להם ומכריחים אותם להיות עדים למחזות שלא כולם רוצים להיות עדים להם.

מי אוסר על מישהו לראות את הבן שלו בגלל שהוא בדס"מי? מי מקדם אותך בעבודה בגלל שאת בדס"מית?
יותר נכון, איך בדיוק אחרים יודעים שאת בדס"מית? האם שאלו אותך את זה בראיון עבודה? או שאת מגיעה לעבודה בלבוש שונה, עם סימנים? גם אם לא היית בדס"מית וסתם היית מגיעה לעבודה עם בגדים לא ראויים כנראה שלא היית מקודמת. ברגע שאת שמה את הבדסמ במרכז החיים שלך אז אני יכול להבין את החשש של פקידת הסעד שהילד חשוף למצבים שהוא לא צריך להיות חשוף אליהם וכנ"ל בעבודה. אם אדם שומר על המשיכה שלו לבדסמ פרטית, הרי שמי שלא צריך לדעת ממילא לא יידע וכך לא תווצר הבעיה.

בדסמ זו לא הומוסקסואליות. אין פה היבט חיצוני ברור שגורר אפליה. אם את בוחרת לנופף בזה, להחצין את זה ואחר כך להתלונן שאנשים מסתכלים עלייך אחרת... אין לך על מי להלין אלא על ההתנהגות שהביאה לכך.
ואני לא מגמגם בפני אנשים וניליים סביבי. אני פשוט מראש לא חושב שזה עניינם מה קורה בחדר המיטות שלי. גם אני הייתי נרתע עם מישהו היה מנופף בפומבי ביצרים שלו.

ואני לא סותם פיות. זו דעתי האישית וכמו שאת רשאית לדעתך אני זכרי לדיעה משלי.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
מיתוסית​(שולטת) • 9 במאי 2009
יש בכלוב מישהו שבגלל שגרושתו ידעה שהוא בדסמי, ורצתה לנקום בו- היא סיפרה לבימ"ש שהוא בדסמי והעלילה עלילות שווא שבגלל זה שהוא לא כשיר להיות הבן שלו ושהוא חושף אותו לכאורה לאורח החיים שלו וכראייה הרתה את הבלוג שלו (כל זה כתוב בבלוג שלו), וכן, זה פגע מאוד בקשר שלו עם הבן שלו ובאופן ובתדירות שבה הם יכלו להיפגש.

ידוע לי על מחקר שקראתי בעבר ושם סקרו את הפגיעה על ההשפעה היות אנשים בדסמים על חייהם מחוץ לבדסמ, ולרעה.

ואני מכירה אנשים שמפחדים שידעו שהם בדסמים כדי שזה לא יפגע להם בעבודה כמו למשל גננות או מורות, כי הרי אנשים לא ירצו שהילד היקר שלהם יהיה בגן של מישהי שאוהבת בזמנה החופשי להצליף בגברים למרות שהיא מאוד אוהבת ילדים...
אז הם לא יראו לכולם, אבל מספיק שזה יוצא בטעות- וזה יכול להרוס חיים של אנשים.

בזמן, שהם אותה גננת או מורה היו לסביות, איש לא היה עושה מזה עניין כך שההסתכלות שונה לגמרי.

וכן, אני מסכימה שמה שנעשה ממצעד הגאווה נהיה הפנינג ענק- יחד עם זאת, זו כנראה הדרך של אותם אנשים להתבלט ולהראות את הדרך שלהם. לפעמים כדי להזיז דברים, צריך לעשות רעש.
זוכרים את הפמיניסטיות ששרפו חזיות, למשל?
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
נילי ונילי • 9 במאי 2009
ווילי וונקה כתב/ה:
הרוב הדומם המדינה הזו חושב שכל אחד צריך לחיות איך שטוב לו ושצריך להיות שוויון. אבל הרוב הדומם הזה גם לא רוצה מסיבות ואנשים רוקדנים בתחתונים באמצע העיר . עוברים אנשים, חלקם מבוגרים והצורה שבה נערך המצעד הזה פוגע בהם, מביך אותם וגורם להם חוסר נוחות. זה לא שהם נכנסים לספירה הפרטית שלך. זה שאת, ומשתתפי המשרד פולשים לספריה הציבורית ששייכת גם להם ומכריחים אותם להיות עדים למחזות שלא כולם רוצים להיות עדים להם.

מי אוסר על מישהו לראות את הבן שלו בגלל שהוא בדס"מי? מי מקדם אותך בעבודה בגלל שאת בדס"מית?
יותר נכון, איך בדיוק אחרים יודעים שאת בדס"מית? האם שאלו אותך את זה בראיון עבודה? או שאת מגיעה לעבודה בלבוש שונה, עם סימנים? גם אם לא היית בדס"מית וסתם היית מגיעה לעבודה עם בגדים לא ראויים כנראה שלא היית מקודמת. ברגע שאת שמה את הבדסמ במרכז החיים שלך אז אני יכול להבין את החשש של פקידת הסעד שהילד חשוף למצבים שהוא לא צריך להיות חשוף אליהם וכנ"ל בעבודה. אם אדם שומר על המשיכה שלו לבדסמ פרטית, הרי שמי שלא צריך לדעת ממילא לא יידע וכך לא תווצר הבעיה.

בדסמ זו לא הומוסקסואליות. אין פה היבט חיצוני ברור שגורר אפליה. אם את בוחרת לנופף בזה, להחצין את זה ואחר כך להתלונן שאנשים מסתכלים עלייך אחרת... אין לך על מי להלין אלא על ההתנהגות שהביאה לכך.
ואני לא מגמגם בפני אנשים וניליים סביבי. אני פשוט מראש לא חושב שזה עניינם מה קורה בחדר המיטות שלי. גם אני הייתי נרתע עם מישהו היה מנופף בפומבי ביצרים שלו.



נדמה לי שלהגיד שאין בארץ [או בעולם] משטור של מיניות זה להיתמם בצורה מביכה.

נהוג כיום לחשוב כי הרוב הדומם והליברלי במדינה מוכן לקבל כל סוג של מיניות באשר היא, בתנאי שמדובר בשני מבוגרים ובאקט שמתבצע תחת הסכמה. האמונה הרווחת היא כי שני אנשים יכולים לקיים בד' אמותיהם כל אקט שיחפצו בכך, ואף אחד לא יתערב להם בזה.

זה, כמובן, בולשיט.

המדינה וגם הדת ממשטרות את חיי המין שלך עוד לפני שבכלל היו לך כאלה. גם בד' אמותיך וגם בצנעה, אין לך איך לברוח מההסדרה של מיניות כפי שהיא נהוגה היום. היא אפילו לא מוסווית:

אומרים לך עם איזה מין מותר לך להזדיין, באילו ימים של החודש, באילו תנוחות ולאיזו מטרה. פאק, כשאתה מתחתן, כלתך נדרשת להביא פתק אל החופה, על מנת להוכיח שהיא לא במחזור ושאתם לא הולכים לבלות את ליל החופה בזמן נידה. מה יותר משטור מזה?

אתה יכול לשכנע את עצמך שאף עובדת סוציאלית לא תיקח לך את הילד אם היא תדע מה אתה עושה במיטה, אבל המציאות מורה אחרת. אתה יכול לשכנע את עצמך שימשיכו להעריך אותך בעבודה גם אם ידעו שאתה מלקק ישבנים של בחורות, אבל המציאות תטפח על פניך שוב ושוב. המיניות שלנו מוסדרת וממושטרת בלי להסתיר את זה ובלי בשום בושה.

ולא, אך אחד לא מכריח את היילני לחשוף את עצם היותה בדסמית בפני הבוס שלה. אבל אם אנחנו רוצים להפסיק את השליטה הבוטה הזו של המדינה במיניות שלנו- מישהי צריכה להתחיל את המהפכה.



[גילוי נאות- כותבת שורות אלו מעורבת במידה זו או אחרת בעשייה של מצעד הגאוה בירושלים]
הוא​(שולט)
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009

אוונטי פופולו

הוא​(שולט) • 9 במאי 2009
שאו ציונה נס ודגל
דגל מחנה יהודה
מי ברכב מי ברגל
נעש נא לאגודה
shuki boy​(נשלט)
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
shuki boy​(נשלט) • 9 במאי 2009
ואני חשבתי שהמצעד לחובבי האנאלי זה מצעד הגאווה.... icon_rolleyes.gif
JabberwockY​(שולט)
לפני 15 שנים • 9 במאי 2009
JabberwockY​(שולט) • 9 במאי 2009
גם אני לא חושב שצריך למיינסטרם את הבדסמ, לפחות לא עד שאכיר די עדויות (משכנעות) על כמה שהמדינה ממשטרת את חיי המין הבדסמים שלי. מנהגי חופה יהודיים, למשל, לא נחשבים. גם לא אובדן הסובסידיה לערוץ המקומי של ראש פינה. שיילחמו הראש-פינאים.

אשמח לשמוע אם יש כאן מישהו שיכול להעיד ממקור ראשון שנגרם לו עוול באופן ישיר וברור בגלל נטיותיו הבדסמיות, על אף שהוא "נורמטיבי" מכל בחינה אחרת. מתוך אלפי הרשומים לכלוב אתפלא אם יש יותר ממקרים ספורים כאלו, וגם בהם אני לא בטוח כמה משקל יש לנטייה הבדסמית נטו.
ריפרף
לפני 15 שנים • 10 במאי 2009
ריפרף • 10 במאי 2009
אכן לופם רישונה שעוללה הסוגיה.
אכן מקומו הטבעי שלבדסם הו בחדרי מיטות, מרתפים וסמטאות חשוכות,
ואכן כשיוצא לתפוס קצת שמש סובל ממבטים מאוד מעוקמים.
כמו במקרים של רדיו הכלוב <http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=15169&postdays=0&postorder=asc&start=0> שנסגר ע"י אקום בטענה
שהשמעה באתר מבזה תאומנים. פחחחחח
או המקרה של עיריית ת"א נגד המרקיז דה סאד <סגירת הדאנג'ן> ובעיקר ההתנגדות של השכנים או בעלי הנכס לפעילות של מועדון בעל אופי בדסמי.
אז אלו לא אסונות מאוד טרגיים אבל דוגמות להפלייה עלה רקע של דלגיטמציה.
ראיתי השבוע תסרט מילק icon_smile.gif וני לא אומר נחנו כולם ציכים לצת מהרון, אבל זיכול ליות נחמד
שתיה קצת יותר מודעות ופתיחות ופחות סגירות ופחד.
נילוחשב בדסם זתועבה, אומנם חלקכם מתועבים ימבה, אבל בדסם זמגניב ויפה,
ואני בעד מישרוצה ללכת ולצעוד תמסר הזה.
כי בהרגשה שלי יותר מידי אנשים חושבים בדסם זה ממש תועבה.
חוצמזה לצאת לפומבי זה משחרר, זה קטרתי זה פקינג לקסטיבי
אני אומר ילה בכיף
זה בסדר לצעוק, אבל בדסם אמיתי הכי יפה שהוא סודי, אסור, מזוהם, חטא, ו...סוטה.
קצת טריקי אבל זה מצעד לא פיקניק icon_smile.gif
הכי חשוב תשו חיימשוגעים

icon_arrow.gif
Tish Adams
לפני 15 שנים • 10 במאי 2009
Tish Adams • 10 במאי 2009
ג'אבר, סופם של כל שוליים להגיע למיינסטרים אבל, לא יותר סביר שתהיה לך
בחירה אם להשאיר את הבדס"מ בבית או להוציא אותו לסופר השכונתי?
שנוכל לבחור ולא לפעול לעיתים מחוסר ברירה.
מסכימה עם ריפרף ומאוד ממליצה על הסרט MILK ולא רק בגלל שון פן.
מי שיכול/ה לצעוד ומתאים לה/ו - שאפו.
לדעתי זה חשוב מאוד ותורם.

ועזוב טריקי, הוא הפך לזונת רייטינג.
פחפיל לא קיים
לפני 15 שנים • 10 במאי 2009

הסופר השכונתי

פחפיל לא קיים • 10 במאי 2009
טיש,
לא, זה לא לגטימי להוציא את הבדס"מ לסופר השכונתי. ולא צריכה להיות בחירה כזאת. הסופרן הוא חלק מהמרחב הציבורי, הספירה הכללית שבה צריך להתחשב בזה שיש שם אנשים אחרים שחשיפה כזאת לנטיות / רצונות המיניים שלנו יכולה להביך אותם אול פגוע ברגשותיהם. ולפני שמישהו זועק שהפגיעה ברגשותיהם היא היא האפליה אתן דוגמה:
מה אם באותו סופר מסתובבת לה פמינסטית מושבעת שלה, ובראייתה, לראות אשה נשלטת על ידי גבר זה דבר משפיל שמבזה גם אותה כאשה. ששם את הנשים כולן בתוך מסגרת של נשלטות כנועות המשרתות את הגברים..

האם אנחנו באמת צריכים לכפות על אותה בחורה או על אותו זקן שמבחינתו אלה ביטויים מביכים ולא ראויים?

באותה מידה, אפשר היה לטעון שמגיעה לנו זכות הבחירה אם ללכת למכולת לבושים או ערומים.
בחברה, כל חברה, ישנם סטים של כללים שהם הכרחיים על מנת לאפשר את החיים ביחד תוך התחשבות מקסימלית ברגשותיהם של אחרים. לקחת את הבדסמ שלך למכולת השכונתית, כמו גם לרקוד בתחתוני טנגה או בבגדי עור בראש חוצות, הם ביטויים שבעיניי חוצים את הקו הזה, ואין בהם כל התחשבות בזולת.
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 10 במאי 2009

Re: הסופר השכונתי

זאלופון​(שולט) • 10 במאי 2009
ווילי וונקה כתב/ה:
טיש,
לא, זה לא לגטימי להוציא את הבדס"מ לסופר השכונתי. ולא צריכה להיות בחירה כזאת. הסופרן הוא חלק מהמרחב הציבורי, הספירה הכללית שבה צריך להתחשב בזה שיש שם אנשים אחרים שחשיפה כזאת לנטיות / רצונות המיניים שלנו יכולה להביך אותם אול פגוע ברגשותיהם. ולפני שמישהו זועק שהפגיעה ברגשותיהם היא היא האפליה אתן דוגמה:
מה אם באותו סופר מסתובבת לה פמינסטית מושבעת שלה, ובראייתה, לראות אשה נשלטת על ידי גבר זה דבר משפיל שמבזה גם אותה כאשה. ששם את הנשים כולן בתוך מסגרת של נשלטות כנועות המשרתות את הגברים..

האם אנחנו באמת צריכים לכפות על אותה בחורה או על אותו זקן שמבחינתו אלה ביטויים מביכים ולא ראויים?

באותה מידה, אפשר היה לטעון שמגיעה לנו זכות הבחירה אם ללכת למכולת לבושים או ערומים.
בחברה, כל חברה, ישנם סטים של כללים שהם הכרחיים על מנת לאפשר את החיים ביחד תוך התחשבות מקסימלית ברגשותיהם של אחרים. לקחת את הבדסמ שלך למכולת השכונתית, כמו גם לרקוד בתחתוני טנגה או בבגדי עור בראש חוצות, הם ביטויים שבעיניי חוצים את הקו הזה, ואין בהם כל התחשבות בזולת.

לי אישית מפריע הרבה יותר לראות ילדות בחולצות בטן ואיפור מוגזם בראש חוצות מאשר גבר מבוגר שרוקד בתחתוני טנגה ובגדי עור. מפריע לי יותר לראות אנשים עם קרוקס מאשר אנשים בלי חולצה. למה "התחשבות" משמעותה צניעות מיינסטרימית דווקא? התשובה כבר ניתנה בשרשור הזה: המיניות ממושטרת על בסיס כל כך יומיומי עד שבכלל לא שמים לב שזה קורה. אנחנו יכולים להוציא כמעט הכל לספירה הציבורית ושכולם יתפוצצו, אבל מיניות חריגה או פרובוקטיבית - זה לא. זה טאבו.

ועדיין, גם לי לא מאד מפריע כרגע שעשויות להיות בעיות למי שבוחר לקחת את הבדסמ שלו למכולת השכונתית. הייתי מעדיף שלא תהיה עם זה שום בעיה, אבל כרגע הרבה יותר מפריע לי שעשויות להיות בעיות למי שהולך בלילה לבלות במסיבה בדסמית ובמקרה העין הלא-נכונה רואה אותו, או למי שכותב על עצמו בלוג באתר בדסמי והבלוג הזה מופנה כנגדו. אנשים שלא לקחו את הבדסמ שלהם לשום מקום אליו הוא לכאורה לא שייך - ובכל זאת עלולים לחטוף ריקושטים. כי הבעיה של חלק גדול מהציבור היא לא עם בדסמ שעושים אותו איפה שלא אמורים. היא עם בדסמ. נקודה.