צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספור פנטזיה סשן מים

VVVVV​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 21 במאי 2009

ספור פנטזיה סשן מים

VVVVV​(נשלטת) • 21 במאי 2009
[color=red]סשן מים

מצאתי לי אדון חדש מטורף לא פחות מהאדון הקודם שלי
אבל ניראה שככה אני אוהבת אותם מטורפים חזקים ובעלי רעיונות קינקים מוטרפים
האדון שלי התקשר אלי ואמר לי תתכונני לסוף שבוע ארוך ,את מגיעה אלי ביום חמישי בערב ולא יוצאת עד מוצאי שבת,
ו,,,את לא צריכה להכין תיק גדול כי לא תצטרכי בגדים בכלל רק תביאי את עצמך מוכנה לכל דבר,
בעודי מקשיבה ומנסה להשחיל מילה לשאול מה מי מו הוא כבר ניתק את הפון ,
אני עדיין עם השפורפרת ביד מנסה לנחש לדמיין ואפילו לחשוב מה עומד לקרות,,
וככה עוברים להם הימים , הזמן זוחל . אני כל יום במחשבות , על מה שצפוי לקרות בסוף השבוע שלי וככול שהשעה מתקרבת אני יותר ויותר פוחדת ומתרגשת,
לוקחת לי תיק לא גדול במיוחד כי אני לא אמורה לקחת בגדים, אז מה לקחת בכל זאת צריך לקחת משהו,,
מכינה לי תיק רחצה , לוקחת לי מגבת ,לבנים להחלפה ובכל זאת זורקת לי לתוך התיק איזה מיכנס וחולצה ,,,,
בעוד אני מסדרת לי את התיק וכולי בהרהורי, הפון שלי מצלצל ,מעבר לקו האדון שלי שאומר לי
" בובה שינוי בתוכנית ,מצטער אבל הפגישה שלנו לא תהייה כמו שנקבעה .
אני צריך אותך עכשיו ומיד בכתובת הזאת שאני נותן לך עכשיו ,יש לך חצי שעה להיות שם ולא כדאי לך לאחר,,,"

"אבל אדוני חכה רגע של מי הכתובת הזאת מה עלי לומר לעשות ?"
"שששששששש,,,,,,שקט כלבה את מדברת יותר מידיי,נותרו לך עוד 25 דקות או שאת מעדיפה להמשיך להחזיק אותי על הקו ולבזבז לך את הזמן,?"
"וכמו שאמרתי לך חסר לך שאת מאחרת אפילו בחצי דקה"

האדון שלי ניתק את השיחה אני בהלם מכל המצב ,השעה ארבע אחר הצהריים של יום חמישי עדין לא התקלחתי ולא התלבשתי ויש לי בקושי 25 דקות להגיע ליעדי,,

רצתי להתקלח לבשתי לי מהר חולצה וחצאית שמצאתי בהישג יד
דחפתי לתיק שלי כמה דברי איפור לדרך ואת נעלי בידי ויצאתי לרחוב ,עומדת ומנסה לעצור טרמפ,,
נותרה לי רבע שעה אבוי לי מי יעצור לי עכשיו. רצתי לתחנת המוניות הקרובה כולי בלחץ רצה למונית הראשונה שאני רואה נותנת לנהג את הכתובת ומבקשת ממנו להגיע לשם ב10 הדקות הקרובות,,
הוא מסתכל עלי בעודי עומדת מולו מתנשפת בכבדות מחייך אלי ואומר לי גברת גם עם היה לי מטוס לא הייתי מגיע לשם תוך 10 דקות וזה במקרה הטוב שלא יהיו לנו פקקים בדרך
כנסי לרכב ותוך 20 דקות עד חצי שעה את שם,,,

נכנסתי לרכב כולי רועדת מתה מפחד ,, זהו הלך עלי התבקשתי לא לאחר ואני עומדת לאחר באיזה 20 דקות לפחות,,
יושבת מאחור ומנסה להירגע נועלת את נעלי שעוד היו בידיי מוציאה את האיפור מהתיק ומנסה לסדר לי את הפרצוף לפחות להגיע קצת מסודרת ,הלב שלי ממשיך לדפוק בחוזקה מנסה לחשוב מה כבר יכול לקרות הכי גרוע שבעולם,,,

מה כבר האדון שלי יעשה לי,
אז איחרתי נו טוב מה לעשות זה כבר קרה,,
ככה אני מנסה להרגיע את עצמי אבל לא ממש מצליחה, עדין חושבת על הגרוע מכול שיכול לקרות,,,

סוף סוף נעצרה המונית הנהג אומר לי זה הבית ממש מולך מקווה שהכול הסתדר לך את ניראת לי ממש בלחץ תגידי לחבר שלך שאני אשם,,
חייכתי לנהג אמרתי לו תודה רבה זה בסדר אסתדר כבר, שילמתי לו וירדתי מהמונית,

הלכתי לכיוון הבית ,זה איזור וילות מקום גדול ויפה מהקצת שהספקתי לקלוט בשל הלחץ שהייתי נתונה בו,
התקרבתי לבית המיועד נעמדת מול 3 המדרגות שהיו לפני מנסה לסדר לי את הנשימה,
עולה מדרגה ועוד מדרגה ואז שומעת את הדלת נפתחת,
איחרת ,,,,,,,,איחרת ב- 25 דקות,,,,,התחלה גרועה,,
כנסי כלבה בזחילה, על 4 את מעכשיו,,

אני מתכופפת לאט לאט לא מבינה למה אני בכלל מבצעת הרי הוא לא האדון שלי בכלל ,
אני מבולבלת לגמרי עדיין רועדת ולא מקור,,זוחלת לכיוון הדלת אחרי אותו בעל הדירה,,
נכנסת פנימה בעודו עומד ליד הדלת ומחכה שהכנס
אני שומעת את הדלת נטרקת אחריי ומרגישה בעיטה חזקה באחוריי, באותה שנייה יצאה צעקה מפי מופתעת מעוצמת הכאב, מרגישה פתאום איך אותו איש מחבר לי קולר לצוואר ואומר לי מרגע זה ועד להודעה חדשה את קוראת לי אדוני ,את לא מדברת לא מבקשת לא מציצת, הקול היחיד שיוצא מגרונך זה נביחות של כלבה,
הוא מחבר רצועה לקולר ומושך אותי שאלך אחריו,
צעדיו הולכים וגדלים ואני מנסה להדביק אותו אבל לא ממש מצליחה נשכבת על הבטן ומרגישה איך הרצועה מתהדקת לי מסביב לצוואר הוא ממשיך למשוך ואני נחנקת ושומעת אותו צועק קומי כלבה מהר או שאת מגיעה הינה בגרירה,
אני מנסה לקום בוכה מפחדת רוצה לראות את האדון שלי ,אבל במקום זה מרגישה איך אני נמשכת בחוזקה לכיוון לא ידוע מנסה להדביק את אותו אדון מרוגז הברכיים שלי כואבות אבל אני לא מתייחסת לכאב פשוט ממשיכה לרוץ אחריו על 4 כמובן,

הגענו ליעד המבוקש הוא פותח את הדלת ומבקש ממני לזחול פנימה מצווה עלי לעמוד, מוריד ממני את הרצועה המחוברת לקולר,

אני נעמדת לאט לאט כואבת את בירכיי עדין , הוא מדביק אותי לקיר ומצווה להרים את ידיי למעלה מרימה ידיים ומפחדת להסתכל בפניו ,הוא מחבר לי את הידיים לאזיקים מברזל כל יד מחוברת לאזיק שמוצמד לשרשרת ברזל, בכל צד יש גלגל שמסתובב למתיחת השרשרת ,הרגשתי איך אותו אדון מסובב את השרשרת שידיי ממש מתוחות ורגליי כבר ממש באוויר כל יד נמשכת למעלה לכיוונה ואני תלויה מרגישה איך הכתפיים שלי מתפרקות ממני,
בעודי במצב הזה הוא מחבר לי לכל רגל אזיק מברזל שאותו הוא מחבר לשרשת שצמודה לקיר מגלגל אותו למתיחה מושלמת
והינה אני צלובה על הקיר תלויה באוויר מתוחה כמו סדין לא יכולה לזוז ובקושי נושמת מרגישה שכל תזוזה שלי מפרקת אותי לכמה חלקים,
בעודי ככה אני מרגישה איך אותו אדון קורע ממני את הבגדים שלי תולש מרגליי את נעליי ואומר לי את לא צריכה בגדים בימים הקרובים שאת כאן,,
הולך להיות לך סוף שבוע רטוב ביותר,,,

בעוד אני המומה מכל מה שקורא סביבי ערומה לגמרי אני שומעת מים שזורמים ואז רואה את האדון עומד מולי עם צינור מים של מכבי אש או משהו שדומה לזה ופתאום מרגישה זרם מים חזק שלא הרגשתי כמותו בחיי על כל גופי בכל מקום אפשרי,

מים קרים שחודרים לי לנשמה הכאב של הזרם כל כך חזק אני צועקת צורחת אבל אף אחד לא שומע אותי המים בתוך הפה האוזניים בחזה בפות בכל מקום אפשרי ,פתאום בבת אחת הזרם נפסק אני בוכה מכאב ואז שומעת את אותו אדון שאומר לי יש לך הפסקה של דקה אחת ואחר כך את הולכת לחטוף את הזרם הזה במשך 25 דקות בלי הפסקה וזה עונש על האיחור שלך,,

אני בוכה מתחננת מבקשת סליחה אבל כלום לא עוזר במקום זה הוא מתקרב אלי סוטר לי על פני חזק כל כך ואומר לי,
" ביקשתי ממך שלא לדבר רק לנבוח באם יש לך משהו לומר נכון,,",
אני אומרת כן אדוני סליחה אדוני ומרגישה סטירה בלחי השנייה ,
" את לא נובחת כלבה את ממשיכה לדבר"
ובמקום לנבוח אני בוכה ומתחננת ואז שומעת אותו אומר טוב ניראה שאת ממש זקוקה לחינוך מחדש,,
אני רואה אותו הולך לאחור מרים את הצינור פותח את הברז הכי חזק שרק אפשר ומרגישה את הלחץ עלי,,,,,,

המשך יבוא,,,,,,,,,, [/color]
מוצ'ילר
לפני 14 שנים • 22 במאי 2009
מוצ'ילר • 22 במאי 2009
סיפור נחמד אם כי אני חושב היית צריכה לכתוב אותו בפורום מעל הפורום הזה.