katzefet(נשלטת){M}
|
לפני 15 שנים •
29 במאי 2009
סמנטיקה.
מבחן האורגזמה לעולם יחשוף את האמת העירומה. זאת אומרת, אני עירומה, עוד מבחוץ. תחילה במבטים הפושטים אותי מעורי ומשאירים אותי חשופה עוד לפני שהגיע תורן של הידיים שחופנות אותי מתחת לחולצה עוד מהשער החום בחוץ או מהמדרגות. הלשון הזו, החמה, הרכה והמוכרת פולשת לתוכי ומתערבבת בזו שלי בביטחון ובאדנות מהסוג שרק אלוהים יכול להרשות לעצמו כשהוא בא לשכב איתי. זה לא שמלכתחילה היה איזה קרב, אבל אני כבר זוחלת לחדר נטולת חולצה ומוכנעת ומחכה ששאר הבגדים יקרעו ממני, ויושבת יפה - כמו שצריך, ונושמת עמוק ומרימה את השיער ומקבלת סוף סוף את קולר הבית שלי שבגלל חסרונו בימים האחרונים אני לא ישנה, ומחכה ל'חופשיה' כדי לענות: 'שלך, רק שלך'. כל 'שלך' כזה צריך להוכיח, אז אני משתדלת מאד שלא להתקפל אחרי כל פעם שחגורתי שלי מפלחת את האויר ואז אותי, ועוד יותר משתדלת להרפות את השרירים. אני מבינה, זה לא מסוג הימים שאפשר להתחיל להתחנן בהם תוך שניות. ואז לסירוגין, אני מרגישה את קצה הזין מגיע כמעט לגרון, ואת שריקות החגורה, ואת הידיים האלה שהקונטרסט בין הרכות והחום שלהן לדרך בה הן אוחזות אותי במתניים כדי שלא אוכל להמלט מהמם אותי. אני מזויינת חזק, שטף מילים מגובב וברטולין נשפכים ממני בלי שליטה, ותוך כמה רגעים אני נהפכת על הגב וגרב משומשת ממלאת לי את הפה. אני מרגישה את דפנות הרחם שלי עומדות בדרכו של הזין פנימה ואני יכולה לגמור ככה סתם. האורגזמות שלי הן לא האישיו הערב. כולי לא חלק מהאישיו הערב. פתאום אני ריקה ולפני שהבנתי אני נמשכת מהשיער בחזרה אל הסלון. הגרון שלי מלא בזין, אין לי אויר, אין לי את הקצב המונוטוני שאני כל כך צריכה כדי להשען עליו, אני שומעת סיגריה נדלקת וכף רגל מידה ארבעים ושלוש רטובה מהרוק שלי מצמידה לי את הלחי לשטיח. אני שומעת סיגריה נמעכת במאפרה ונמשכת מהשיער למעלה שוב, אותם חוטים נראים לא נראים מורידים אותי ישר על הזין בתנוחה שמגרדת לי בדיוק את הנקודה. ואז אני ריקה שוב, אבל שומעת קול שמורה לי להמשיך לזוז, לזיין את עצמי באויר. גוש מתחיל למלא לי את הגרון, הלחיים מאדימות. חתיכת מזדיינת עם אויר. ואז שוב עם זין. ואז שוב ריקה, ושוב נמשכת מהשיער לחדר, ונטחנת לאט, ואז חזק, ושוב לאט, ואני כבר מעורפלת. אני מוחזקת מהקולר היפה שלי, אני נחנקת, אני משתנקת, זה מכווץ לי את הכוס. אני מוצצת במרץ. אני מחזיקה את הרגליים למעלה. אני בליל של פעולות שנעשות במיומנות שרק תרגול עקבי ועיקש יכול להביא. אני נעלמת. כבר לא צריך לכסות לי את הראש, אני עושה את זה לבד. אני לא באמת כואבת. לא ניתן לייחס תכונות כאלה למה שאינו. אני מאבדת את תחושת הזמן. אני מאבדת תחושה. אני נמצאת בהיכלו. אני נמלאת חמימות ונקטר. שקט פתאום. אני נוזלת, מגישה צוואר, ומאושרת, תרתי. אני שימושית. הכי נאהבת. אני כורעת ומודה לאלוהיי. יום אחרי אני גומרת על זה טוב וחזק.
מאה במבחן האורגזמה, וזו העייפות הבלתי נגמרת והבלתי מתעייפת שחוטאת בעשיית סובלימציה לאיכות התגובה ומקלקלת לי את הסמנטיקה. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 15 שנים •
30 במאי 2009
100 באורגזמה
ו- 100 בכתיבה .
|
|
|
להבה חשופה
|
לפני 15 שנים •
30 במאי 2009
נפלא!@!
כתוב מצויין.
נקרא בהנאה. "שאפו". להבה חשופה.!@! |
|
|
לי-אורה
|
לפני 15 שנים •
30 במאי 2009
נפלא
מושלם.
(מכל כיוון ויום 
|
|
|
שלגי
|
לפני 15 שנים •
30 במאי 2009
כן, פשוט כן.
|
|
|
Eight
|
לפני 15 שנים •
30 במאי 2009
מעולה
פשוט טעים.
|
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
30 במאי 2009
ככה זה צריך להיות, בדיוק ככה! פשוט מדהים היכולת שלך להעביר את התחושות במילים . 
|
|
|
ginger
|
לפני 15 שנים •
3 ביוני 2009
יש משהו בעברית.. (ויש שיחלקו על כך) אך יש משהו בעברית.. שמאוד מקשה על תאורים מסוג החוויה המתוארת כאן. אולי אלו האותיות המרובעות מידי או המילים שיש להן צליל מקוטע מידי.
איכשהו תמיד הרגיש כאילו זו לא שפה שאפשר לתאר בה דבר שכזה. איכשהו, העברית ותאור חוויה שכזו מרגיש תמיד זר. בכל אופן, כך זה בדרך כלל. והבדרך כלל הזה, יש בו כדי להעיד על איכותו של הקטע הכתוב כאן ועל זרימתו. מלבד זאת, מלבד התנועה הזו של הזרימה, גם של החוויה, גם במקצב המיקומים וגם בשפה עצמה.. זרימה כזו שהיא כל כך מובנת מאליה (לפני שנהרסה משמעותו של ביטוי זה) מעבר לכך, יתכן כי כל זאת כלל לא היה עובר אילולא היית כל כך שלמה, כל כך הדבר עצמו..., בתוכו. זה תמיד מעלה איזה גיחוך של אבסורד... כיצד הכל והכלום הם בעצם אחד. וגם זו הרי, נקודת מפגש... ג'ינג'ר. |
|
|
|
katzefet(נשלטת){M}
|
לפני 15 שנים •
4 ביוני 2009
אני דווקא נמנית על אוהבי העברית, על מילותיה היפות והדרך הנעימה בה היא מתגלגלת על הלשון. אשתדל להרחיב כמה שיותר את אוצר המילים הכללי שלי, אולם לרוב אעדיף לבחור מילים בעברית על המקבילות הלועזיות. רק בה יכולות להתקיים מילים נהדרות כמו "שרשרת" או "עזוז" או "קצפת". נכון שהיא דלה יחסית לשפות אחרות, אבל מי רוצה לחלום בלילה בספרדית? : )
תודה על התגובה, אני מקווה שהבנתי אותה כראוי. תודה לכולם על כל התגובות. זה עושה מאד נעים בבטן. |
|
|
|
ginger
|
לפני 15 שנים •
4 ביוני 2009
מחייכת.
נדרש הסבר נוסף אם כך. העברית היא נפלאה. אין חולק עליך באשר לכך... וגם לא באשר להעדפת העיבריות על פני הלועזיות, יש בהן עוצמה שאין בשום שפה אחרת... והיא מתגלגלת בדרכה.. ופועלת את פעולות הבריאה ועוד רבות יש לדבר בעיניין זה...כל זאת, באופן כללי ביחס לעברית. אך לא לזו היתה כוונתי, כי אם לתאור החוויה הספציפית הזו של קרבה בין גבר לאישה, בין אדון לשפחה וספציפית - לדבר שתיארת. תאורי מגע בין גוף לגוף למשל. עשי פעם השוואה בין תיאור מעשה אהבה בעברית לבין אותו המעשה באנגלית או ספרדית... יש משהו אחר, שלפעמים חורק בעברית... לא יודעת למה. היא לא מצליחה להכיל בתוכה את המגע הזה.. המיני. הוא מעוות או נעשה גס או.. העברית יכולה להכיל יפה מאוד אהבה אך עם מיניות.. יש חריקות קצת. ההרגשה היא כי הדברים בדרך כלל לא זורמים להם בתוך העברית. כך זה מרגיש בדרך כלל, אך לא כך בכתבייך.. שם, גם התיאורים האלו - זורמים! אין פינות ואין שפיצים... זה מה שיפה כל כך, שזה מצליח, למרות העברית ומתוכה, לזרום. ברכּוּת ובטבעיות. וחושבת שזה מתרחש בזכות השלמות שלך, בזכות איזו התאמה שקיימת בתוך מציאות שמתורגמת למילים. יתר על כן - אף נמזגת אל תוך המילים ומתיישרת איתן.. - מה שלא קורה בדרך כלל בתיאורים מסוג זה, בעברית. זה מה שרציתי להגיד. ההתיישרות הזו הופכת את הכתוב ואת החוויה לאחד, בין השאר ויש שאר. ג'ינג'ר. (אוהבת עברית גם) |
|
|