מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
15 במרץ 2004
הים נתן לי ואקח - ספור/פנטזיה
פנטזיה שכתבתי פעם... להנאתכם
הים נתן לי ולקח מביט מבעד לחלון השוטטות שלי. חומק עם אפילת הלילה אל נקודת האור המשייטת במים הטריטוריאליים של הזייתי. סירת מפרש קטנה פורצת את מחסום הנמל ומשברת גלים לבנים לרסיסי קצף, המתפזרים כשובלי דרך ומסמנים לי את מסלול השחייה במעלה זרם התשוקה. אני אוחז במשוטים. מנווט את השיוט אל מרחב החשקים שלי וריח מלוח של לילה, צולל בים של כוכבים, פורש מעלי את חופת הריחוף. בנשימה אחת עמוקה ועצורה, אני מחדד את מבטי על החתירה המתקדמת לעבר סירתי. חתירה איטית. לעתים נמוגה, לפעמים מגבירה קצב. מלבינה את הרקע מסביבה, נסחפת ושבה לצוף. נעלמת ומתגלה בשנית. בזרועות מותשות הוא מטפס על המעקה וגופו נזרק אל תחתית הסירה. רגליו השריריות מפושקות מחמת הנחיתה ומבעד לחולצתו הרטובה חודרת רוח מצליפה. מכנסיו הקצרים דבוקים לגופו ומציירים לי את תווי ישבנו. ישבן משורטט. מעוגל. מוגבה היטב ומבליט את השסע שבין שני העכוזים. עיניי מטפסות אל זרועותיו. מטען שרירי מוטל בחוסר יכולת לנוע. כתפיו. רחבות ושקטות. לא זעות. על צווארו רצועת עור ירוקה והכוכב אשר נח על ראשו המגולח החזיר אור בוהק מן הניטים המעטרים את הרצועה. לפתע הוא נדמה לי כמגדלור שכוב. אני ניגש והופך אותו על גבו. עיניו עצומות. ריסיו סוגרים עליהן כמעטה מחושמל. לחייו שחומות ומובלטות בעצמות זקורות. בטרם היסחפותי אל יופיו, אני סוטר על פניו על מנת להעירו. להשיבו אל חיק החיים. כוחותיו הנטושים לא שיתפו פעולה. מפשק את שפתיו הבשרניות ומדביק לו הנשמה מפי המגורה. לוחץ על חזהו החלק, סופר כמה שצריך ואולי קצת פחות ושפתיי גוהרות שוב ובמהירה על פיו. ושוב מטפל בחזו המעוצב. בין החייאה אחת לשנייה, מבטי מתגנב אל המוטל בבליטתו בין רגליו. מנסה לאמוד בדמיוני את הגודל בשיא האונות וידי מבקשת... רק למדוד. פטמותיו, שהיו מאופקות עד כה, החלו להגיב לנגיעותיי. שפתיו נפקחות ללשוני. אני טועם את מליחות החיך שלו וקם מעליו. מתרחק כדי פסיעה. מתיישב על פלח הקרש ומביט בו ממושכות. 'אל הים בכבודו ובעצמו', אני לוחש אל תוכי ומחייך. מוזג קפה שחור. מרגיע. מניח על הספסל והוא זוחל אל הכוס. מבקש רשות ללגום. אני מסמן לו את אישורי והוא מתיישב על ישבנו המשורטט. את גופו אוחז רעד. אני פורש שמיכה על כתפיו ומנחה אותו אל בין רגליי. שיתחמם. הזין שלי מזדקר על עורפו. הוא חש בשינוי המתחולל ומצמיד אליו את עורפו. מתגרה. הוא מניח את הכוס ונדרש לעמוד מולי. אני פורם את השסע במכנסיו, אוחז באולר וחותך את תפר הגומי המונח על מותניו. עיניו נטרפות בבהלה מאחיזת האולר, אך הגירוי גובר והוא עוצר את כל יכולתו לנשום. את החולצה הוא מסיר בעצמו ובאינסטינקט של עבד, ידיו משתלבות מאחורי גבו. מבטו מושפל. נח על רגליי. רגלי הימנית נעה כלפי מעלה ושבה להיצמד בכפה על רצפת הסירה. באותה מהירות הוא כורע על בירכיו ומתחיל ללקק. מנשק וגונח. עובר אל הרגל השנייה. מעסה אותה בלשונו. אני מניח את הראשונה על גבו. היא משוטטת לאורכו ונוגעת-לא-נוגעת בישבנו. מרחפת מעליו. גורמת לעכוזו להתנועע בקצב שריקת הרוח. שפתיו נרכסות על בהוני. מוצצות כל זרזיף של מליחות. מניח את כף רגלי על פניו ומועך אותו לשכיבה. אצבעותיי מפשקות את פיו וכפי מוחדרת אל סף יכולתו לקלוט אותה אל גרונו. רגלי השנייה נעמדת על חמדת זכרותו ופליטת כאב מתפרצת, נאנחת ומתמוססת ברחש הגלים. מסמן לו לעמוד על בירכיו. אוחז במרפקיו ומצמידם אל אחורי גוו. נוטל חבל מקדמת הסיפון וקושר אותן בתנוחה של חוסר אונים. מקרב את פלג גופי התחתון אל פיו. מניע את שרוך מכנסיי הקצרים אל מולו ושפתיו מושכות אותו באיטיות מכוונת על ידי תנועות גופי. מפשיל את המכנסיים. עיניו מתרוצצות בחוריי ייחומו לראות את הזין שלי. אני אוחז בו ומכה על לחייו. על פיו. סוטר לו על שהעז לחרוץ את לשונו לליקוק. הוא מתנצל ומתנשף בתרועות של תאווה. אני אוחז בקולר הירוק ומושך אותו למעלה. הוא נרעד על קצות עקביו ואני מורה לו על כוכב כנקודת מבט. נוטל חבל נוסף וכורך אותו סביב אשכיו הגדולים. מצפה גם את הזין המהמם שלו ומותיר גלוי רק את הראש, אשר הופך להיות סגול. חופר בתא שבירכתי הסירה ושולף ענף דק. מרטיב אותו במי הים ומרשת את ישבנו בהצלפות הגונות. הוא לא מצליח להבחין בין רחש שריקות הרוח לבין תהודת הנחתת הענף, אשר החל לצבוע את גבו בשיזוף אדום ולוהט. הזין הזקור שלו סופג כמה עינוגי הצלפות ולמרות הכאב העז, הוא לא מסיר מבטו מן הכוכב. אני אוחז בכתפיו מאחור ונצמד אל ישבנו. הוא חש את הזין שלי נוגע בחריצו ומנסה לקוד מעט לחדירתי אליו. אני דוחף אותו לכיוון התורן של המפרש ובכך מבהיר לו, שעדיין לא מגיע לו להיבעל על ידי. אני צולב אותו על המוטות המשמשים למתיחת ולחיזוק המפרש. מפשק את רגליו ומניח ביניהן מוט ברזל, אשר שני חורים קדוחים בקצותיו. משחיל אל החורים ווים ואליהם מחבר שרשראות ברזל, מהשאריות שנותרו מהעוגן. מעטר את רגליו בקולרי עור ואל האבזמים משחיל וו נוסף עם הקצה השני של שרשרת הברזל. כעת הוא עקוד לרצונותיי. פתוח וחשוף וידי משוטטת על פטמותיו. אני מניח ענף אחד מעל הפטמות ואחד מתחתן ומהדק את הענפים בחבל הנמשך מקשירת הזין והאשכים. בוחן את יכולתו לכאב ותולה על הענפים וו מתכת, אשר גורם לחזו להתכווץ. אצבעותיי מלטפות לו את הכאב ולשוני בועלת את פיו. אני מחבק אותו ומצמיד אותו אל גופי. זעקה חדה מפלחת את הרוח, כאשר שלוש מאצבעותיי מבקעות את פי טבעתו. אני מרגיע בנגיסה על צמד העכוזים המגרים שלו ושב לבחון את קירות בתוליו. אני לוחץ מעט על הענפים שעל פטמותיו, כדי שלא יחוש בכאב ובידי השנייה משמן את הזין שלי ומבתק בכניסה אדירה את קרום גבריותו. מניח את ידי על פיו כחוסמת זעקות ומזיין אותו על פי ההלכה. לאט לאט הוא מתמכר למגע והזין שלי נכנס בו ויוצא, מרחיב ומפלס עומקים, מחורר עד זוב גניחותיו ותחינותיו להגברת הקצב. אני נשלף מתוכו באחת ומתכופף לבחון את החור שנפער בישבנו המעוגל. הוא מתכווץ ומתרחב, כמו מייחל לחוש שוב את פריצת הזין שלי אל תוכו. ידי מתנדבת וארבע מאצבעותיה ממלאות לו את תחינתו ואת החלל המנוקב. בקצב איטי היא בוחשת ורוחשת בתוכו, לא מגבירה חדירה על מנת למנוע קרעים מיותרים, אך ישבנו בועל את עצמו עליהן, מכוון את החדירה ומתהדק על ידי הזקורה בתוכו. אני מתיר את הקשירה מידיו ומכופף את גופו לתנוחת מציצה. הוא פוער את פיו ולשונו כבר ניצבת בעמדת ליקוק. אני מחדיר את הזין שלי עד לגרון שלו בבת אחת. נשימתו נעצרת, אך הוא ממשיך בפעולת היניקה. מוצץ ומרטיב לי את התשוקה. רגע לפני ההתפרצות, אני שולף את הזין שלי מפיו ומשחרר לו את הפטמות, את הזין ואת האשכים מן הכאב. מורה לו לשחרר את רגליו ולכרוע על ארבע. אני מתיישב על הספסל, מחזיק את הזין שלי ופוקד עליו לקחת אותו בפה. הוא זוחל אליו במהירות ועוטף בשפתיו את עוביו. משקה אותו בנוזלים צהובים, דבר אשר הפתיע אותו. הוא חש את גרונו מתמלא וקולט שאינני מתכוון להפסיק את הזרימה החמה, ולכן הבין שעליו לשתות את הכול. הוא מסמן לי בקשת רשות לנשום אוויר. אני מאפשר לו שנייה של נשימה ומחדיר חזרה את הזין אל פיו למציצה ותוך כדי סחיטה ושאיבה, אני פולט את הזרע שלי אל גרונו. לוקח את הזין שלו ביד ומתחיל לשפשף לו. מגרה אותו עד לסף שפיכה ואז... הצלפה אדירה עוצרת לו את השפיכה. אחרי שלוש פעמים של כמעט גמירה, אני מאשר לו לשפוך אל הים. הוא עומד ליד המעקה וגונח את ההתזה על הגלים המתנפצים על דופן הסירה. אני מתקרב אליו, אוחז במותניו ופוקד עליו לנקות את מה שלכלך. הוא מזנק אל הים ונבלע אל אפילת המים הטריטוריאליים של הזייתי. אני מודה לים שנתן לי ולקח, סוגר את חלון השוטטות שלי ומתכסה בקצף לבן. |
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
16 במרץ 2004
"המים הטריטוריאליים של הזייתי..."
וואוו, ניו בוי. איזה יופי. בא, עשה אהבה ונעלם.... נימפה זכרית יפיפיה. פשוט מקסים. (את החרמנות אשאיר בצד...  )
|
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 במרץ 2004
creamy תודה!
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
19 במרץ 2004
וואו...
איך התגעגעתי לקרוא אותך...אין על הכתיבה שלך ,פשוט כיףףףף לקרוא ,סוחף , מדהים |
|
|