עונש מוות . כן או לאוו.

Re: כמה שאני מבינה ואני עוד מקווה שלא נכון...

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 9 ביוני 2009

חבל שאת פוטרת את טיעוני הנגד ב"יפי נפש". זה לא עד כדי כך פשוט.

Tish Adams • 9 ביוני 2009

בעיניי, כשאני נוהגת כמותם אני לא שונה מהם, יורדת לתת הרמה שלהם.
כמו בימי האבן: שן תחת שן, עין תחת עין.
אישית, אני בוחרת שלא לעשות את זה. מעדיפה לחפש דרכים אחרות להתמודד עם הבעיה.
אם זה בעינייך יפיי נפש, שיהיה.

מקבי, מסכימה איתך בחלק מהדברים ולכן כמו שטענתי כבר איפשהו באחד הדפים פה אחורה שהבעיה היא בקיום העונשים.
בוודאות שאם פשעת, תיענש.
אני לא רוצה לחזור על דברים שכתבתי. אדם מפחד ממשהו וודאי ובטוח יותר מאשר ממשהו שהוא אולי יקבל.
בתור התחלה, הוודאות בקיום העונש תרתיע.
לדעתי ואין לי מושג איך אף אחד לא חשב על זה עד היום, לתת קנסות כספיים היסטריים.
כשיכאב להם בכיס הפשיעה תרד.
אתה לא יכול להגיד 'מקרים מסויימים' כי קובעים חוק כללי. אי אפשר להכנס לכל מקרה בנפרד בניסוח החוק.
ואכן הדוגמה של אדם שרצח 100-200 ילדים היא דוגמה טובה ליוצא מן הכלל
(נגיד רצח קולקטיבי כי אם אחרי 10 רציחות לא עולים עליו, אני בספק אם הבעיה היא בענישה)
אני מאמינה שיטפלו בקייס הזה בדרך חריגה ממקרים נפוצים.

איזה שטות ותסלחי לי, טיש.

Afroditi • 9 ביוני 2009

עונשים כספיים???? על רוצח???? ואם הוא הומלס??? זו התשובה שלך???

חוק העונשין קובע מדרגות ומדרגים לעבירות. לא כל מי שהורג, הוא רוצח. יש הריגה, יש

הריגה מתוך הגנה עצמית, יש הריגה מתוך רשלנות, יש רצח מכמה דרגות וכו.

כמו שהעבירה מדורגת, כך הענישה. ויש גם את בית המשפט העליון הקובע כללים .

כך שלהגיד שאי אפשר לקבוע מדרג, זה לא נכון משפטית.

לא פטרתי , רק אמרתי את דעתי.

Afroditi • 9 ביוני 2009

Re: איזה שטות ותסלחי לי, טיש.

Tish Adams • 9 ביוני 2009

I rest my case

מקבי​(מתחלף) • 9 ביוני 2009

הטיעון הזה לעולם איננו מחזיק מים. אם מישהו בא להרוג אותך ואת משפחתך, האם להרוג אותו יהפוך אותך לגרוע כמותו? בוודאי שלא. כך גם חברה אשר מגנה על עצמה, גם עם רטרואקטיבית, איננה 'גרועה כמו הרוצח'. ומה, רק בגלל שלא רצחנו אותו אלא סתם תקענו אותו עד סוף חייו בחדר, זה בסדר? לדעתי, הטיעון שלך איננו עובד, מכיוון שהוא איננו רלוונטי - ישנם פה שיקולים אחרים. מצד שני... יש גם את האפשרות לפציפיזם, צמחונות ופסיביות מוחלטת, אבל אז כבר עדיף למות לפני שמישהו יעשה את זה בשבילך.

\
אפשר, ונותנים. אבל מאיפה ייקחו? ואם אין לפושע מספיק? ובכלל - למספרים אין סוף, אין 'סכום אולטימטיבי', וגם אילו היה, אי-אפשר לגבות אותו... ועוד לא נכנסנו בכלל לעניין ה'תמחור' של פשעים.


רק בפשעים מסויימים, אבל את צודקת מאוד. למשל, אני חושב שאדם שגונב\שודד דרך-קבע, צריך לשלם דרך האף, למשך כל ימי חייו, עד קצה גבול היכולת. שיחיה כעני מרוד.


בוודאי שנכנסים לעובי הקורה, וגם לגורם השיפוטי יש שיקול דעת.


ומהי תשובתך, אם כך? למוות?

מקבי​(מתחלף) • 9 ביוני 2009

דאבל. עימכם הסליחה.

אז את לא הבנת או לא רצית להבין....

Afroditi • 9 ביוני 2009

כתבת שבית משפט והחוק קובע דברים כללים ולכן אי אפשר לתת עונש מוות על מקרה מסויים.

לכן בדיוק כתבתי לך שכן יש בחוק העונשין מדרגות וכן יש כללים מדוייקים לכל מקרה ! כך שזו לא

יכולה להיות טענה נגד עונש המוות. הטענה שלך לא נכונה משפטית.

Tish Adams • 10 ביוני 2009

פה כבר צריך להכנס לעובי הקורה כמו שכתבת.
אני לא יכולה להחליט על מקרה כשאני לא יודעת את מרבית הנתונים.
זה ששורה תחתונה התוצאה מחרידה, נכון.
אבל, צריך לבדוק את המקרה ולהסיק מסקנות על פי הגיון ונתונים ולא לפי רגש.

מקבי​(מתחלף) • 10 ביוני 2009

ולכן עונש המוות איננו עונש, כי אם פתרון מוחלט וסופי לבעיה בלתי-פתירה.


אין בעיה - נשמע טוב. הנקודה שלי הייתה, שכסף לא פותר פה את הבעיה. ישנם מקרים בהם פיצויים מהווים נחמה מסויימת (אפילו במקרים של אונס ותקיפה אחרת), אבל במקרים אחרים, זה לא קשור בכלל. כמה עולים חיים של אדם? כמה כסף היית מוכנה לקבל עבור חייו של אדם יקר לך? אי-אפשר, שום סכום לא יספק אותך וזה כלל לא נמדד בכסף.


החוק יכול לכלול מאות ואלפי סעיפים, ועדיין לשופטים יש שיקול דעת. כך זה בכל חוק ובכל דין.



נתתי לך את כל הפרטים הרלוונטיים, בהנחה שאין לו נסיבות מקלות (והאם נסיבות כלשהן כלל יכולות לתרץ פעולות כאלה?).

לגבי רגש והיגיון... דווקא עונש-המוות מאוד הגיוני, אבל מתנגש עם הרגש. העונש מאוד פרקטי, מאוד ברור, אי-אפשר להסתבך איתו.. אבל זה מעלה סוגיות מוסריות קשות והרבה מטענים רגשיים. הגיונית וללא משוא-פנים, יש להשמיד ולבער את נגע הפשיעה האלימה ועונש-המוות הוא הדרך הפשוטה, המהירה והנוחה ביותר להגיע לשם (בשילוב עם עוד הרבה אלמנטים, כמובן). הבעיה היא, שישנן סוגיות קשות ומרות שמונעות מאיתנו שיקול-דעת קר כזה.. וטוב שכך.

יש פה הרבה מה להתחבט איתו.