הזונה והאם

קשה לי עם הבחירה במילה זונה.

בהנחה שדבריך, ראובן, אינם פרובוקציה לשמה אלא דיון אמיתי [...]

ציטוט: אישית, לי קשה עם המילה "אם". מילא להיות זונה, אבל מה יש לי לעשות עם גבר שצריך עוד אמא?

אישית, לי קשה עם המילה "אם". מילא להיות זונה, אבל מה יש לי לעשות עם גבר שצריך עוד אמא?

ראובן העלה נושא חשוב, אבל למעשה מי שנכנס לזוגיות שליטה, ימצא את הדברים הללו.
כי ברגע שהסטוץ והסשן הופכים ליחסים, אז האישה המעניקה בכל המובנים, המפנקת והמכילה, היא הנשלטת האידאלית. ובעצם, למה "נשלטת"? עבורי - ואני מנחש עבור שולטים ונשלטות רבים - ההענקה הזאת, ההתמסרות הזאת היא מהות הנשיות.
האינטרס של ה"נשלטת" הוא לבטא את אותה נשיות מתפרצת וחסרת גבולות.
האינטרס שלי כגבר הוא לטפח את הנשיות הזו. לכן הדברים של מוביוס מעוררים בי התנגדות, אפילו גועל. לעומת זאת הדברים של ראובן הם ברורים וטבעיים. התפקיד שלנו כשולטים הוא לתת לאישה את הביטחון ואת המסגרת שמאפשרת לה לתת את עצמה יותר ויותר

שפחה איננה "סאבית" או "נשלטת", כי אם אישה שבחרה להעניק עצמה, ברוחה ובגופה, לגבר לו היא שייכת. מכאן שכל הדיבורים על שוביניזם הם עקרים מיסודם ושישנם עקרונות מנחים המתאימים, ברובם, לכל שפחה באשר היא.

בהנחה שדבריך, ראובן, אינם פרובוקציה לשמה אלא דיון אמיתי, הנה עוד כמה כללי אילוף חשובים. יש עוד הרבה, כמובן, אבל בוא נראה לאן הולך הדיון הזה.

6. הכירי את הגבר שלך היטב והיי עירנית לשינויים ולניואנסים. דעי כל מה שאפשר לדעת עליו (למעט, אם יש, דברים שהוא לא רוצה שתדעי) – החל מסדר היום שלו וכלה במספר השומות על גבו. התאימי עצמך אליו ככל האפשר.
7. למדי להעריך ולבטא זאת. הביני שאין דבר הניתן במתנה ושהכל יכול להלקח ממך בהינף יד. הביעי את הערכתך לא רק באופן מילולי אלא גם ובעיקר במעשים ומחוות.
8. בכלל, היי מעשית; מילים, כשיודעים להשתמש בהן, הן כלי נהדר לתקשורת - אבל דברים שאפשר (תיאורטית) לצלם במצלמה נוטים להיות חזקים הרבה יותר.
9. אלא אם קיבלת פקודה ישירה (אותה יש לבצע כלשונה), העלי הצעות ואלטרנטיבות והיי יצירתית. אשה היודעת לעשות רק מה שאומרים לה היא אישה משעממת וכאב ראש גדול. אל תשאלי למשל מה הוא רוצה לאכול, אלא הציעי תפריט.
10. היי אמיצה. תמיד השתדלי ליזום ולעשות גם ללא פקודה ישירה, והיי מוכנה לטעות ולשלם את המחיר.
11. עשי אותו גאה בך. ראי עצמך כשלוחה שלו והתנהגי בהתאם.
12. היי אספנית: אספי מהסביבה כל רעיון או חפץ שעשוי לעניין את אדונך.
13. חסכי לו זמן.
14. צמצמי ככל האפשר את השימוש במילים וכחניות כגון "אבל", "תיכף" וכו'.
15. לעולם אל תצפי לטפיחה על השכם. דרכו להביע את שביעות רצונו היא בכך שהוא מחזיק אותך כבת חסותו, מלמד ומאלף אותך ושומר עלייך. החיוך שלו כשהוא מרוצה ממך הוא התשלום היקר ביותר שיש. טפיחה על השכם שמורה למקרים מיוחדים.

אבל למעשה מי שנכנס לזוגיות שליטה, ימצא את הדברים הללו.
כי ברגע שהסטוץ והסשן הופכים ליחסים, אז האישה המעניקה בכל המובנים, המפנקת והמכילה, היא הנשלטת האידאלית. ובעצם, למה "נשלטת"? עבורי - ואני מנחש עבור שולטים ונשלטות רבים - ההענקה הזאת, ההתמסרות הזאת היא מהות הנשיות.
האינטרס של ה"נשלטת" הוא לבטא את אותה נשיות מתפרצת וחסרת גבולות.
האינטרס שלי כגבר הוא לטפח את הנשיות הזו. לכן הדברים של מוביוס מעוררים בי התנגדות, אפילו גועל. לעומת זאת הדברים של ראובן הם ברורים וטבעיים. התפקיד שלנו כשולטים הוא לתת לאישה את הביטחון ואת המסגרת שמאפשרת לה לתת את עצמה יותר ויותר

פרינס , אני מתחברת למה שאתה כתבת , לעניין השוני וגם לעניין של "ימינו" אבל לא רק ביחס ל"אישה האם" אלא גם "הזכר האב".

זה לוקח אותי לדוגמא שאנשים חיים בכלובים של מטר על מטר עם פיח בתוך האף שלהם אבל אוכלים אוכל בריא ונבטים ללא אנטיביוטיקה. אני חושבת שהזמנים אכן השתנו והבלבול הוא טבעי , איכשהו גם בבדסמ , לפחות שלי , אני רואה איזה צורך לחזור אחורה אבל הרבה פעמים זה פשוט בלתי אפשרי בצורה הטוטאלית ואתה מסדר לעצמך את הנוסחה של לחיות מטר על מטר ושותה חלב סויה.

ככה גם בבדסמ , המילים של ראובן מצד אחד מכעיסות לגמרי , מצד שני מעוררות ערגה. כלומר לא ראובן אלא תיאור האישה שבדבריו. ואני מסכימה איתו שהרבה נשים כאן מאוד אגוצנטריות , בעיקר הנשלטות. לדוגמא לא מזמן אמרתי משהו בצורה בוטה למישהו שאני בקשר איתו (לא בדסמי ולא זוגי , סתם בן אדם בחיי) והוא נפגע וראיתי שהוא השתקק. שאלתי אותו : "אתה כועס עלי?" מצד אחד ניתן לקרוא לזה רגישות שלי , מצד שני עין רגישה תבחין באגוצנטריות , המשכתי בעצם לדבר על הפחד שלי , סביבי , שכועסים עלי , במקום לדאוג לצד השני ולשאול : פגעתי בך? . בכל מקרה בסיטואציה הספציפית הזאת מיד תיקנתי את עצמי , כי אני שואפת להיות לא אישה יותר טובה , אלא אדם יותר טוב , ולא יודעת אולי זה הצורך הנשי שלי כל הזמן להשתפר בעניין הרגישות. אבל זה גם הצורך להתבגר , ומה שמביא הרבה אנשים לכאן זה הצורך להמשיך את שבלונות ההורות , גם השולטים וגם הנשלטים. לחוות את הבטחון דרך המקומות הראשוניים , חלקם כילדים , חלקם כהורים.

אני חושבת ואולי לצערי , כאשר רוצים לראות אישה גדלה , נשלטת גדלה מהאגוצנטריות הילדי שלה חייבים להבין שיש לזה מחיר , שיחד עם זה משתנים גם הצרכים שלה . והרבה פעמים מגיע המרד , אותו המרד שהכעיס גם אותי לתגובה של ראובן. אבל כאישה טובה אני סבלנית , מחייכת , מבינה את הסיטואציה ומאירה פנים וקודם כל בוחנת את עצמי ולמה רגשות כאלה ואחרים עולים בי בלי קשר לאחר. מה שראובן כתב הוא מאוד טוטאלי בהגדרת האישה והגבר , מה שמתסכל שהמקום הטוטאלי הזה אינו אפשרי , כי אנחנו חיים בעולם אחר ושוב , אולי לצערי , אבל אני לא מסוגלת יותר כיום להיות אותה האישה במאה אחוז. ולא מסוגלת לא כי אני לא בסדר , אלא כי פשוט אני במקום אחר , יש צרכים נוספים בנוסף לזה.

הפתרון הוא , מעבר למציאת הפרטנר המתאים שיוכל להכיל יחד איתך את התהליך הזה ההדדי ובכוונה אני אומרת תהליך , הוא למצוא את המקומות הבטוחים לך להיות "האישה הטובה" , מקומות שלא ידרסו , לא ימיתו , לא יכבו אותך. וככל שהאדם מתאים לך יותר , ככה יותר קל להתקרב לטוטאליות הזו.

ועוד אנקדוטה קטנה , מאוד קשה למצוא זכר שמסוגל להזנות את הנקבה האמא שלו ולחיות עם זה בשלום ולא הפרדת כוחות וזה תהליך התבגרות בפני עצמו עבור הזכרים שאולי הוא יכול להיות מקביל לזה של הנשים. בשני התהליכים האלה , אני חושבת שההצלחה היא הריקוד המשותף והבית שנבנה סביב זה.