שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

"על הבירכיים" - סשיין פומבי נכתב בהשראת MISTRESSS

העבד ר​(נשלט){MISTRESSS}
לפני 20 שנים • 12 במרץ 2004

"על הבירכיים" - סשיין פומבי נכתב בהשראת MISTRESSS

"על הבירכיים" - סשיין פומבי בקניון
נכתב בהשראתה של המלכה הנערצת שלי MISTRESSS ולכבודה
"תוריד את המכנסיים" פקדה עלי דקות ספורות לאחר שהחנתי את הרכב בשולי מגרש החניה של הקניון.
"תפשיל את התחתונים" המשיכה בפקודתה לאחר שהמשיכה והצליפה בירכיי שוב ושוב עם השוט החדש אותו קיבלה אך לפני מספר ימים.
ציפורניה חרצו בבשרי, 3 פסים אדומים, בבשר הצורב מרצף ההצלפות.
"על הברכיים על המושב" ציוותה לפתע וללא לאות צייתתי מייד, השוט ניגן את מנגינתה על ישבני החשוף לעיני כל באמצע היום, ומנגינתה מתערבבת ביבבות הכאב שלי.
"לבש את מכנסיך" סיימה רצף זה של הצלפות וענדה לצאוורי את קולרי.

זה התחיל עוד בשעות הבוקר עת שהתה בעבודה ושוחחה עימי בטלפון
פיהוק קל מפי, זכר לסשיין האכזרי שעברתי יום קודם בעזרתו של השוט החדש, העיר את תשומת ליבה של מלכתי האלוהית
"יש לי מקום טוב יותר שתוכל לישון בו" ואת המשך השיחה כבר ביצעתי במכוניתי בדרך אליה
על בירכי ללא אומר נשקתי לרגליה לעיניה של שותפתה לחדר העבודה, וזחלתי מתחת לשולחנה משתדל לא להפריע בעבודתה, ראשי טייל במעלה רגליה ונח לו בניהם, נושם, יונק, חי את האויר שבמפשעתה.
דקות ארוכות נשמתי והרחתי את נשיותה הנחשקת, תוך שהיא מזכירה לי את ביקורנו הצפוי בצהריים בקניון, ומזקירה לי את הפצע התופח במכנסי.
"מתאים לי השוט בקניון היום" ועיני שנינו נדלקו מהרעיון
שניות מאוחר יותר כבר צעדתי לכיוון הדלת להביא אותו
"רק את השוט?" שאלתי ועיניה הבזיקו ויקדו, שנינו ידענו מה עוד צריך

אספתי אותה בצהריים מהעבודה בדרכנו לקניון והגשתי לה את הקולר שהבאתי בנוסף לשוט, כל הדרך היא ניגנה על השוט ויצרה בעזרת הצלפותיה על ירכיי וידיי סימפונית כאב מהולה בהנאה, מלכתי הנעלה לא חסכה את שוטה גם מלחיי ושפתי הנאנקות מכאב למראה עיניה היוקדות ופניה המסופקות מהנאה.
נכנסנו לקניון, מלכתי האצילית ואני, צועד אחריה, נושא בגאווה את תיקה, והקולר לתפארת על צאוורי, מבטי הזבנית בחנות הנעליים אליה נכנסנו, ומבטי לקוחות הסופר אותו ביקרנו היו משתוממים למראה המוזר והבילתי רגיל במחוזותינו.
מדדה אחריה ונושא את עגלת המוצרים הסתובבנו כשעה בתוך המון אנשים שראו, הביטו והבליגו.
חצינו את מזדרון הקניון מהסופר לכיוון חדרי השירותים, שנינו היינו זקוקים לזה, מלכתי ניכנסה עם תיקה ואני חיכיתי לה לאחר שסיימתי את צרכי.
מבט חטוף לעבר המראה שביציאה הזכירה לי את קולרי שעל צאוורי, זה לא משהו מוצנע ובאמת קשה לפספס אותו, חייכתי לעצמי מתגאה בשיכותי לאלוהים שלי צעדתי החוצה

"כמה זה עלה לך?" שאל בחור שחיכה אף הוא בחוץ
"קיבלתי את זה" עניתי בגאווה
"כן, אני יודע, מהמיסטרססס שלך" ענה בחושפו את מקצת ידיעותיו
מלכתי יצאה משרותי נשים ובידה כוס חד פעמית עם המשקה הנפלא אותו הכינה במיוחד עבורי
הצגתי לה את הבחור עת נתנה בידי את הכוס
"ברוכה את לעד מלכתי" בירכתי כהרגלי בבולעי אחת אחרי השניה את הלגימות מכוס הנקטר המלכותי הטרי שהוכן במיוחד עבורי
"אתם לא מתביישים לעשות את זה בפומבי?" ספק שאל ספק העיר ומלכתי ענתה לו בחיוך קל שאומר הכל, שתיתי את הלגימה האחרונה ועיני נהורו בעקבות חיוכה, כן אני גאה לעשות זאת חשבתי לעצמי ופסעתי בעקבותיהם לעבר הדלת
ריחפתי מאושר והייתי בעננים עת הבנתי שמעשנו מעוררים הדים חיוביים והבחור פתח את הדלת למלכתי, דידיתי אחריה למורת רוחה של מלכתי ולאחר מספר צעדים במרכזו של הקניון, באמצע היום, באה הפקודה
"על הבירכיים" כרעתי מייד בלי להסס אפילו שניה ולאחר מספר שניות שיחררה אותי מלכתי לקום.
מאוחר יותר הובהר לי שהשפלה זאת היתה על מנת להנחית אותי מייד חזרה למציאות שלה ורק שלה.

נכנסנו לחנות מיסטיקה בקניון לבחור עבורי אבנים טובות, הזבנית הצעירה ניגשה אלינו בחיוך
"מגניב" פסקה "אפשר לחרוט על זה את השם" הצביעה על קולרי ואני בגאווה הראויה לעבד, מראה לה את הקןלר וחושף בפניה את החריטה M במרכזה
"אז את M? " ספק שאלה והניחה אותנו למספר דקות
התלהבותי נסכה מתוך עיניי עת נכחתי במלכתי הבוחרת עבורי בקפידה את האבנים ועת הזבנית הופיעה שוב
"על הבירכיים" פקדה שוב מלכתי בראתה את עיני המבזיקות לעומת הזבנית המתלהבת מהרעיון
"מותר ללטף אותו?" שאלה כשראתה את ידה של מלכתי מלטפת ברוך את שיער ראשי"את בטח אוהבת אותו?" האיצה בה
"אני אוהבת חיות" ליטפה "ומותר רק לי ללטף אותו" ציינה, ענתה לה מלתי הנעלה
"זה לא צמוד מידי?" המשיכה הזבנית כאשר בחנה את קולרי
"לא" רגזה עליה מלכתי "ואמרתי לא לנגוע ללא רשות"

במהלך הסיור בין חנויות הקניון לא פסקה מלכתי לחרוץ בציפורניה את בשר ביטני וירכי, סטירה פה או שם היתה תמיד נחוצה על מנת להעמיד אותי במקום כאשר ריחפתי בספייס או כשהייתי לא מרוכז, לפעמים היה מספיק רק במבטה או בהערה קטנה כדי להחזירני למסלול.
כמובן שכל אותו הסיור נשאתי את תיקה ואת שקיות הקניות, הצתתי סיגריה כשהיה צריך וכמובן כיביתי.
מידי פעם ליטפה או נישקה כשהייתי עבד טוב וכשהיה צריך אז גם הורדתי על בירכי בחנות והפגנתי את אילופי בהושטת יד ככלבלב מאולף
פתחתי את דלת המכונית, אוסף את כל הקניות, מחייך ומאושר על הזכות לשרת מלכה נעלה ואצילית כזאת, הסעתי אותה חזרה לביתה ובידה השוט שלא הפסיק את נגינתו עלי....

בערב במיקלחת.
3 פסים אדומים, זכר לאותה חריצת ציפורניה בבשרי, הבהירו לי את העובדה שזה לא היה חלום אלא מציאות אמיתית, מציאות בזכות ה MISTRESSS הנעלה והאצילית שלי.
אכן זכיתי להיות שייך למלכה נחשקת ונערצת שלי – MISTRESSS
ואני גאה בכך...
גאה.
-אחרת​(אחרת)
לפני 20 שנים • 13 במרץ 2004

ענק

-אחרת​(אחרת) • 13 במרץ 2004
ענק, יפה !!!!

פנטזיה אופטימלית............
העבד ר​(נשלט){MISTRESSS}
לפני 20 שנים • 13 במרץ 2004
תודה למפרגנים
והכל בזכותה של מלכתי הנערצת MISTRESSS ובהשראתה שאלמלא היא לא היה

וכבוד המלכה הרעה - פנטזיה? בהחלט לא!
-אחרת​(אחרת)
לפני 20 שנים • 14 במרץ 2004

לא פנטזיה ?

-אחרת​(אחרת) • 14 במרץ 2004
אם לא פנטזיה....הרשה לי להוריד את הכובע בפני שניכם...
-אחרת​(אחרת)
לפני 20 שנים • 17 במרץ 2004

היי זוג מופלא

-אחרת​(אחרת) • 17 במרץ 2004
MISTRESSS והעבד ר....

זהו הסרתי את הכובע- סופית.

איזה כיף שיש זוגות כמוכם !!!!!

MISTRESSS, אני עלולה לקחת את הזמנתך ברצינות.....