הסיפור בלאוס

הסיפור בלאוס

Artur • 28 במאי 2009

הסתכלתי בשעון. הישיבה הזו לא נגמרת. שוב מדברים על המפעל שמקימים בלאוס. שיתוף פעולה מעניין עם ממשלה קומוניסטית. לפני שעה סיימנו לדבר על השיווק, שזה התחום שלי. ועכשיו המנכ"ל רק מדבר, מדבר ומדבר. איזה ברברן.

אני מכין את התיק לנסיעה. עלי לנסוע לאותה לאוס שכוחת אל. העוזרת האישית שלי בחופשת לידה. ביקשתי שיצרפו לי משהי אחרת. נקווה שהיא תדע לעבוד. אין לי סבלנות לעוד פוסטמה סוג ג'.

הגעתי לשדה תעופה. שיחה אחרונה עם המנכ"ל. שוב הוא מברבר. אני צריך לפגוש את יפעת. אחת העובדות במשרד הכספים. ביקשתי משהי יעילה שיודעת להיות נחמדה ובכח האדם המליצו עליה.

הטלפון שלי צלצל. "שלום, מדברת יפעת. איפה אתה?"
הסברתי לה, והיא אמרה שהיא רואה אותי ובאה.
בחורה קטנה נגשה אלי. מכנסיים שחורים וסריג אדום. חמודה! קטנה ורזה. הרבה יותר נמוכה ממני. יהיה משעשע.

לחצנו ידיים והתקדמנו לשער הכניסה למטוס. טיסה הראשונה לתאילנד, אח"כ עוד טיסת פנים לצפון. עוברים את הגבול ברגל. שם אמורים לאסוף אותנו נציגי הממשל.

עלינו על המטוס. דיברנו בדרך על כל מיני דברים חסרי משמעות, ושום דבר שקשור לעבודה. בשביל זה יש לנו מספיק זמן. אחרי שעתיים נרדמנו שנינו. טוב, זה לא ממש מסובך במחלקת עסקים.

הגענו לתאילנד. ניגשנו לטיסות פנים, וחיפשנו את טיסת המשך שלנו. כשהגענו והצגנו כרטיסים, התנצלו ואמרו שהטיסה בוטלה, ואפשר להצטרף לטיסה של מחר. המלון על חשבונם. מדהים. עכשיו לך תשיג את החבר'ה בלאוס.
נגשנו למלון. אמרתי ליפעת שתודיע למשרד בארץ ושתדאג ליידע את הלאוסים על העיכוב ביום. בשביל מה יש עוזרת אישית.

נכנסתי להתקלח. התקלחתי זריז, יצאתי ואמרתי ליפעת שתתארגן ונצא קצת להסתובב בעיר.
יצאנו ולקחנו מונית ל"קוואסאן". יפעת אמרה שנחמד שם. הגענו. באמת מקום חביב. רק חבל שאין שם תאילנדים, רק תיירים. נכנסנו לאכול במסעדה חביבה, ושוב דיברנו על שטויות. השיחה התגלגלה ויפעת סיפרה לי קצת על עצמה, על החבר המשעמם שיש לה, ואני בתמורה סיפרתי לה על אשתי, שבאמת, אין מה לספר עליה.
יצאנו, הסתובבנו קצת, קנינו "שייקים" נחמדים ובסוף חזרנו למלון. יפעת שאלה אותי אם ללכת ולבקש שיחליפו לנו חדר, כי בזה שלנו, יש רק מיטה אחת. אמרתי לה שאין לי בעיה לישון איתה על אותה המיטה. היא אמרה שגם לה לא. מצוין.

נכנסתי שוב להתקלח. הלחות בעיר הזו מזעזעת. פתאום יפעת נכנסה, עם עניים סגורות, והביאה לי מגבת חדשה ויבשה. שאלתי אותה מה היא עושה, והיא ענתה שהיא לא קיבלה אישור להסתכל אז היא עוצמת עניים. ואז היא נתקלה במשהו וכמעט נפלה. באופן מפתיע, זה לא גרם לה לפתוח את העניים. אמרתי לה שתזהר, ושתסתכל לאן היא הולכת. היא בכל זאת לא פתחה עניים, שוב נתקלה באותו קשקוש שיש שם על הרצפה, ושוב כמעט נפלה. "היי היי, תפתחי עניים, מה את עושה?"
היא פתחה וחייכה. הסתכלה עלי, אבל לא בחנה אותי. טוב, מוזרה. לקחתי את המגבת, וביקשתי ממנה לצאת.
"כן, אדוני".
מה נסגר עם הבנות של היום חשבתי לעצמי.
יצאתי. היא עמדה ליד המיטה והסתכלה עלי.
תחתונים, מכנס קל וגופייה היו על המיטה. חייכתי. יעילה הבחורה הזו חשבתי. באתי להתלבש והיא המשיכה לעמוד. התלבשתי מולה. כבר ראתה אותי ערום, אמנם לרגע, אבל שטויות. למי יש כח בהסתתרויות.

"אני חושב שכדאי לך לעשות את אותו הדבר". אז היא התפשטה, לידי, ונכנסה להתקלח. ממש מתוקה ויפה. מלמלתי לעצמי.
התיישבתי על המיטה והדלקתי טלוויזיה. חיפשתי משהו מעניין, וכשלא מצאתי כיביתי. היא יצאה מהמקלחת, עם מגבת על הראש וסביב המותניים.
היא נעמדה והסתכלה עלי.
"הכל בסדר" שאלתי אותה. היא אמרה שכן, והיא מחכה להוראות ממני.
"תורידי את המגבות ו..." לא הספקתי לסיים את המשפט והמגבות צנחו להם למטה.
הסתכלתי עליה, קצת בהלם. אבל הטבע עשה את שלו והתפתחה לי זקפה אדירה. כבר 5 שנים שאני נשוי, ועוד שנתיים של יציאה, שלא ראיתי ונגעתי בבחורה אחרת. גם לא חשבתי על זה. העבודה העסיקה אותי יותר מידי.

"את נשארת ככה?" שאלתי.
"מה שתרצה" ענתה לי.
"אז תשארי ככה. אני הולך לישון".
היא נשארה עומדת. לא זזה.
"את באה"?
אין תגובה.
"בואי כבר, מחר יום ארוך"
היא באה, אבל נשארה עומדת.
"כנסי כבר למיטה". איזו ווירדו חשבתי לעצמי.
החלטתי להשאר בתחתונים. הורדתי את החולצה והמכנס ונשכבתי על הגב.

ביקשתי ממנה שתעיר אותי בבוקר, ובצורה עדינה ונעימה.

נרדמתי.

התעוררתי בבוקר. לזה לא ציפיתי. הזין שלי עמד, והיא מצצה אותו. הייתי בהלם, אבל מספיק חרמן כדי לא לדבר יותר מידי. שניות אח"כ גמרתי. בכלל לא ציפיתי לזה, והתפוצצתי לה בפה. היא בלעה הכל, ושאלה אם זו צורה טובה להעיר אותי. התחתונים לא היו עלי, והתגובה היחידה שהעלתי בדעתי זה: "איך הורדת לי את התחתונים בלי שארגיש"

המשך יבוא.

Re: הסיפור בלאוס

Morticia • 28 במאי 2009

מלכה!


כולי תקווה שההמשך שיבוא יספר לנו איך השבת כמו גבר ועינגת אותה בחזרה עד לסיפוקה....

{אבל זה לא שלי, זה לגמרי שלך}

Re: הסיפור בלאוס

הולמס​(שולט) • 28 במאי 2009

עלה בדעתך שהיא נהנתה מעצם זה שהיא מצצה לו?

מעצם זה שהיא הסבה לו הנאה וקיבלה את המטח שלו לתוך פיה?

אבל זה באמת סיפור שלו (וסיפור עם התחלה מאד מבטיחה) אז לא אתערב לו.

Re: הסיפור בלאוס

Morticia • 28 במאי 2009

בוודאי שעלה בדעתי, למה שתעשה את זה אחרת?
זה סותר את עינוגה באותה הצורה?
לא הבנתי את המתקפה...
{לא חייבים בכח}

סיפור חמוד

א-דום​(שולט) • 28 במאי 2009

פנטזיה שעם קצת מזל יכולה להתגשם לכמה ברי מזל.

Re: הסיפור בלאוס

הולמס​(שולט) • 28 במאי 2009

מתקפה?
מפיתום מתקפה?

הנה


עכשיו תקראי את מה שכתבתי בחיוך (תבחרי לי חיוך שבו אני אומר לך את זה - ותספרי לי איזנה חיוך בחרת).

מגניב

אחותופל • 28 במאי 2009

סיפור יפה ומאוד מסקרן...
אנא המשך!

חלק II

Artur • 22 ביוני 2009

פתאום השעון צפצף. אנחנו מאחרים. התלבשתי מהר, וגם היא. הגענו לשדה התעופה, ומשם נגשנו למטוס. מטוס קטן, כמעט פרטי. עלינו עליו.
אחרי כמה דקות הגענו ללאוס.
נחתנו. בשדה תעופה, שנראה באמת כמו שדה, עם קוצים ובוץ, אספו אותנו כמה אנשים לבושים בחליפות.
לקחו אותנו לסיור קצר ומשם למשרדים.
מהרגע הזה התחילו כמה שעות של דיונים וברבורים. יפעת עשתה עבודה למופת. מה שקרה בבוקר לא הורגש על פניה. עבודה ותו לא.
בצהרים לקחו אותנו לחדר האוכל המפואר שלהם, ובו הגישו סתם אוכל רגיל. הזוי משהו.
אח"כ לקחו אותנו למלון, והראו לנו את החדר.
נכנסנו לחדר. חדר נחמד ללא ספק. ישר התפשטתי ונכנסתי להתקלח. קשה לעמוד בלחות הזו. יפעת התפשטה גם היא, נכנסה אחרי למקלחת והחלה לסבן אותי. משהו משהו הבחורה הזו חשבתי לעצמי.
הזקפה לא אחרה להגיע, אבל יפעת לא נגעה בה. היא סיבנה לי את כל הגוף, ממש השקיעה, אבל בזין לא נגעה. זה שיגע אותי אבל לא אמרתי כלום. אח"כ היא שטפה אותי ונגבה אותי. ביקשה אישור להתקלח גם היא. לא הבנתי מה פתאום אישור, אבל אישרתי לה. שיהיה. הלכתי למיטה ונשכבתי. נרדמתי בשניות. כשהתעוררתי, ראיתי שיפעת שוכבת לידי, ערומה וישנה. החרמנות התעוררה שוב והחלטתי להעירה בכבוד. היא שכבה על הבטן, עם רגליים מעט מפוסקות. פיסקתי אותם מעט יותר וצללתי. אנחותיה לא אחרו להגיע, ואיתם הזקפה שלי. היא התעוררה בחיוך, הרמתי אותה, כך שהיא תעמוד על 4 וחדרתי אליה. זיינתי אותה כמו פסיכי. היא גמרה בצרחה איומה. נבהלתי קצת, אבל זה לא הפריע לי לגמור.
כשיצאתי היא התחילה להתנצל שהיא גמרה, ושהיא ממש מצטערת והיא לא יודעת מה לעשות. חשבתי שהיא צוחקת, אז אמרתי לה, בצחוק – תעמדי בפינה, עם הפנים לקיר!
וזה מה שהיא עשתה. הלכה לפינה ועמדה עם הפנים לקיר. בעודי מביט בה בחצי חיוך וחצי הלם נשמעה דפיקה על הדלת ומשהי עם קול צפצפני אמרה לנו להתארגן, כי יוצאים לאכול.
שוב אוכל?
התלבשתי, ואמרתי ליפעת שפעם הבאה תעמוד עם הפנים לקיר, כשהיא עומדת על שרפרף. צחקתי. היא לא. היא באה והתלבשה.
הלכנו לאכול עם המארגנים, שהפעם היו לבושים בדיוק אותו הדבר.
והאוכל? בדיוק אותו הדבר. הדבר היחיד ששונה – שהפעם הבחורה היחידה למעט יפעת שהייתה איתנו, לבשה שמלה ולא מכנסיים. מרגש.
העברנו כמה שעות בלגימת ביר-לאו עם קרח (?!) והרבה בדיחות קרש. יפעת תפקדה למופת. כאילו כלום לא קרה.
בתום הערב, שיכורים לחלוטין, חזרנו לחדר. לא הספקתי לסגור את הדלת וראיתי שיפעת עומדת בפינה, על שרפרף. ערומה. עם הפנים לקיר. מאיפה לכל הרוחות היא הביאה שרפרף? ומתי? ומדוע בכלל היא עומדת ככה עם הפנים לקיר?
התקרבתי אליה. שאלתי אותה למה היא ככה. היא אמרה שהיא גמרה בלי רשות, ומגיע לה עונש. החלטתי ליהנות מהמצב. התחת שלה הגיע בדיוק לזין שלי, ככה שהיא על השרפרף. הזקפה לא אחרה לבוא. הורדתי את המכנסיים, קצת רוק, וחדרתי לה בעוצמה לתחת. היא צרחה, אבל עם פה סגור. זה חרמן אותי עוד יותר. המשכתי ככה לזיין אותה בתחת, בעמידה עד שגמרתי.
ואו. זה היה טוב. מעולם לא חוויתי דבר כזה. היא נשארה עומדת. הורדתי אותה מהשרפרף. ראיתי שפניה רטובות מדמעות. השכבתי אותה על המיטה, לקחתי מגבת וניקיתי את פניה. נישקתי אותה. אמרתי לה שסלחתי לה, ושלא תחזור על זה שוב. פיסקתי את רגליה וחדרתי אליה שוב. הפעם בעדינות. אמרתי לה שמותר לה לגמור. והיא באמת גמרה. מהר. גם אני.

נרדמנו.
4:32 בבוקר. התעוררתי. תרנגול בן בלייעל החליט להתחיל לקרקר. איזה סיוט. יפעת התעוררה גם היא.
שלחתי אותה לקבלה, שתדאג שהתרנגול הזה יעוף משם.
היא חזרה, אבל הקרקורים לא הפסיקו.
"מה?"
"התרנגול לא שלהם".
נכנסתי להתקלח.
התחשק לי להשתין, אבל שנייה לפני שהתחלתי, יפעת נכנסה גם היא.
התחילה לסבן אותי שוב, רק שהפעם היא לא דילגה על הזין.
היא לא ממש עמד, כי ממש התחשק לי להשתין.
אבל הטבע עשה את שלו, והוא התחיל לקבל צורה. יפעת שטפה אותי, התיישבה והחלה למצוץ לי. זה הספיק כדי להביא אותי לזקפה מלאה. היא השכיבה אותי במקלחת והתיישבה עלי. היא החלה לזיין אותי עד שגמרתי. כשגמרתי, היא נשארה עלי, והתכופפה לנשק אותי, ושאלה אם היא יכולה להמשיך כדי שגם היא תגמור. הזקפה החלה לרדת, והלחץ להשתין חזר. ההתכופפות שלה רק לחצו על השלפוחית יותר. רציתי לומר משהו, אבל פתאום התרנגול החל לקרקר שוב. בשנייה זו נשברתי והתחלתי להשתין. השתנתי לה בפנים. היא התרוממה, בהלם, מלמלה – "אתה משתין?!" התכופפה והחלה להיאנח. היא גמרה, כמו שלא הרגשתי שבחורה גומרת בחיים.
כשסיימנו, כל אחד את שלו, היא קמה, שטפה את עצמה ורצה לפינה, בוכה.

שטפתי את עצמי והתקרבתי אליה. רציתי להתנצל (למרות שזה היה מדהים). אבל היא הקדימה אותי. אני מצטערת היא אמרה. שוב גמרתי ללא רשות.

התרנגול, תוך כדי קרקור, נתן צרחה ונדם.

עברה כמה דקות, כשאני מביט ביפעת ומנסה לעכל.

הדלת נפתחה.

גברתי?! מלמלתי.

המשך יבוא.

the_drow​(שולט) • 22 ביוני 2009

עוד!
אני רוצה לקרוא עוד!
זה כל כך טוב

TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 22 ביוני 2009

כן... בהחלט עוד.