"השקר הגדול" ?: יחסי שליטה ומונוגמיה - האם זה עובד

להמציא את עצמך מחדש

ראובן • 24 ביוני 2009

עידו,

צר לי שדברי לא היו מובנים לך, בהקשר של הנושא שהעלית. אנסה לפשט: יש פער עצום בין הצהרות האנשים למידת יכולתם לעמוד בהצהרות אלו. הדבר קשור להיבטים רבים של התנהלות משותפת, לא רק ל-פוליאמוריה לעומת מונוגמיות. נקודה נוספת היא, שהאדם הנוטה לפוליאמוריות, נוטה גם לחזור על משפטים, מעשים וסשנים - כל פעם הוא עושה את אותם הדברים מחדש, רק עם פרטנר/ית אחר/ת.

ניסיתי להציע שני מודלים, המסייעים ליצירת קשר משמעותי בתוך העיסה של השקרים והמסכות שכאן, ותוך כדי כך גם להיפטר מן ההרגל המגונה של לספר את אותם סיפורים כל פעם מחדש. בשביל ליצור את המודל הראשון, עליך לפעול כשולט/ת - להיות המוציא והמביא מבחינה אינטימית, להכיר בין אהבותיך, לפשר ביניהן(ם) ולתת לדברים להתנהל משם. בשביל ליצור את המודל השני, עליך להסכים להכיל את 'תודעת הקורבן' במובן של ההתמסרות - להבין שנועדת לאהוב את X ולהתמסר אליו/ה לחלוטין, למרות של-X מותר לעשות ולאהוב את מי שמתחשק לו/לה.

במלים ספורות, כדי לגדול ולהתפתח יש צורך להגיע לתובנה של 'קבלה ללא תנאים' - מהצד השולט (הגורם לצד הנשלט לקבל אותו כמו שהוא), או מהצד הנשלט (המציע קבלה ללא תנאים לצד השולט).

או שאפשר להמשיך ולאונן, כמו ש fog מציע,

R

Re: להמציא את עצמך מחדש

Morticia • 24 ביוני 2009

פוגילה היקר,
על זה נאמר:
ולראייה...


ראובן יכול לנשק לך את כפות הרגליים ולעסות לך את הישבן

לדיאמנדה גאלאס יש שיר שלצערי קשה מאוד להשיג בקרב האתרים הנורמטיביים והמיינסטרימיים שבוודאי אהובים על ראובן אך פחות עלי...

זה הולך משהו כמו..

I don't like him - let's kill him!

הדורבנים​(נשלט) • 24 ביוני 2009

כאילו, אתה יודע שטעית, ולכן אתה לא חוזר על המילים שלך ("אפס") אלא משתמש במילים אחרות ("הכלה", "נשלט").. ומדגיש את המושג "טוטליות" כדי להצדיק את קיומך. כי זה עושה אותך מגניב בניגוד ל"אחרים" ש"מאוננים".

בסדר. השאלה היא למה זה כלכך חשוב ההפרדה הזו?

דרך אגב: לאונן זה ממש כיף! אני רציני.

נולי • 24 ביוני 2009

מילים בסלע!
אוננות זה סקס עם הפרטנר הכי מוצלח שיכול להיות לך.




אגב לא ידעתי ששאקטי אופה פאיים. יוצא לה טעים?

ראובן, מורטישיה ופוג ונולי

עידו 36 • 24 ביוני 2009

אני רואה שהדיון מתחיל להתעורר - שמח שאתם מגיבים ומזמין את כולם להצטרף...התגובות בפורום השליטה הגברית ( כפי שמצופה ) מאד מוגבלות ( ואני יודע את הסיבה, רמזתי עליה קודם ) .

קודם כל שים לב לחוסר השיוויון בין איך שאתה תופס שולט גברי לשולטת נשית. שולט גברי "מפשר" - הוא כזה "שמאלני" שעושה פשרות בין הנשלטות שלו ובונה "קומונה" - במקרה הטוב ( וכת מסוכנת במקרה הרע...)בעוד ששולטת נשית היא דיקטטורית - מותר לה הכל וללא שום פשרות.
בכלל לא מסכים עם זה. אני הרבה יותר עם מורטישיה בעניין של התמסרות לשולטת בודדת או שליטה בנשלטת בודדת, אחת.אני דוקא חושב שהדדיות בעניין ובריגוש היא מאד חשובה בקשר שליטה, וזה תמיד מקומם אותי, וגם מקומם כמה שפחות שדיברתי אתן - ששולטים מרשים לעצמם מה שאסור לנשלטות, וההפך - זה מקומם נשלטים שמלכות מנהלות קשרים חופשיים עם מי שבא להן ומשאירות את הנשלט שלהן פעמים רבות בצד.
אני נבדל ממורטישה בכך שאני חושב שבמסגרת זוגית היסוד הריגושי-מיני, נעלם במשך הזמן,זה תהליך טבעי לחלוטין שאין סיבה להלחם בו ( בניגוד לסקסולוגים הפתטיים המנסים הכל וכמעט תמיד נכשלים לעורר מחדש חיי מין בקרב זוגות שחיים יחד שנים ) ולכן גם השליטה סופה להעלם במשך הזמן. על כך אף אחד מכם לא נותן את הדעת: האם ניתן להמשך מבחינה ארוטית באופן ניצחי לאדם איתו גרים בזוגיות?

בכך אני מפקפק, אני חושב שיש יותר אנשים שאומרים ורוצים להאמין שהם ימשכו לנצח, מאשר מציאות אמיתית של משיכה 24 / 7 במשך 80 שנה ( עד 120 ) .

המודל שאני מציע נקרא ביגמיה כמדומני. כלומר - אהבה זוגית ( בת זוג לחיים) ולצידה קשר מתמשך תשוקתי וריגושי של שליטה. כמובן שרצוי שהכל יהיה בהסכמה הדדית ולא בבגידה, כי נראה לי שבגידה באהוב לבך, בבן הזוג לחיים זה דבר נוראי. מן הראוי שכל מי שבעניין של קשרי שליטה ימצאו לעצמם פרטנר לזוגיות שמבין את הצורך שלהם בשליטה עם פרטנר / פרטנרים מחוץ למסגרת הזוגית..אכן לא דבר שקל לקבל כאשר אנחנו שטופי מוח בעניין המונוגמיה..
כמובן שהמודל הזה הוא סכמטי ובמציאות אפשרי שבני הזוג יהיה להם סקס מדי פעם, ושבני הקשר המיני ידברו על פילוסופיה אם בא להם.
לאונן זה אחלה פוג - "הכפירה" בהתגלמותה... - אני חושב שאוננות גם כחלק מקשר שליטה זה חלק בלתי נפרד.. ( כשולט אני אוהב מאד לקשור את הנשלטות שלי ולהצמיד להם ויברטורים, או להחדיר דילדואים..זה מטריף אותן ואותי).מה שראוי לזכור תמיד - זה ההדדיות - כלומר שולט שרק מספק את צרכיו או שולטת שרק מספקת את צרכיה סופם לאבד את הנשלט / נשלטת שלהם...

Morticia • 24 ביוני 2009

אני די משוכנעת שיש זוגות אצלם האהבה והמשיכה רק מתעצמות ומתחזקות עם השנים
שלא נדבר על כך שהן הולכות בד בבד

לא כל בני האדם רואים באחרים איזה מין חווית אינסטנט שהולכת ונגמרת
יש משהו נפלא בהתעצמות והתמשכות של הדבר - לראות את האישה שאתה אוהב יפה גם בגיל 80 ולדעת שכך גם היא רואה אותך...

אפילו הייתי אומרת שיש מי שמעדיף לראות את זה כך (כמין חווית אינסטנט כלומר) כסוג של חומה אותה הוא בונה על הפחד להתמסר על כלות
אבל לא בהכרח

אולי לך זה קשה אז אתה מבקש לבנות לך מודל אחר
זה לא מחייב לכולם וזה בוודאי גם לא נכון לכולם

מה גם שאם לעולם לא תתן הזדמנות אמת לאפשרות הנ"ל, איך באמת תדע אם אתה לא טועה ומפספס חוויה אדירה?

Passionate Agony​(שולטת) • 25 ביוני 2009

בת זוג לחיים ופרטנרית לסיפוק ריגושים אירוטיים?
לא רע.

על ההתחלה קישרת בין אי-סיפוק אירוטי בחיי הזוגיות לבין יחסי שליטה.
מה שחשוב בעיניי, זה אופי הימצאותו של העוסק בתחום, וזה מה שיעזור לו למצוא את המקום שלו בין שאר היצורים...
ולגבי ריגוש, צריך רק לדעת איך לעורר אותו. ולזהות מתי שיש. הכל תלוי בבנאדם עצמו.



אם כבר, אז - אנוכיות הדדית.
איך שאני רואה את זה,
כשמדובר על שולט או שולטת שאפשר לומר עליה שהיא מספקת רק את צרכיה, זו תהיה שולטת שלא משתמשת בנשלט שלה לצורך זה.
אם כי סיפוקם של הנשלטים מגיע בהענקת הסיפוק למי ששולט עליהם.
כמובן שייתכן מצב שהנשלט/ת אינו מקבל הנאה מסיפוק צרכיי השולט/ת,
וזה כבר עניין אחר.



אם הנשלט מחליט לבוא למלכה בגישה שהיא האחת על פני כל האחרות בשבילו, צריך גם לגרום לכך שהיא תראה בו כאחד בשבילה ....ומסתבר שזה לא המצב אם הנשלט מוצא את עצמו בסוף בצד.
אז, גם יכול להיות.

עידו 36 • 25 ביוני 2009

בהחלט!



כאמור לעיל אחת הדרכים הבטוחות "לעורר אותו" זה מציאת פרטנר לקשר מחוץ למסגרת הזוגית.




אנוכיות הדדית - זה עדיין סוג של הדדיות, אסור להתבלבל בין הדדיות לשיוויון. קשר שליטה יכול להיות לא שווה, בדרגת ההנאה, ובאופן ההנאה, אבל עדיין הוא יהיה מושתת על סוג של הנאה הדדית. ברגע שאין הדדיות בעניין, הקשרים האלה לא מספקים.
למשל קשר של עבד הנהנה באופן ארוטי ומגיע לאורגזמה בנוכחות המלכה שלו - העבד מספק רק שרותי נקיון והמלכה נהנית מבית נקי - זה לא קשר המבוסס על הדדיות בעניין - האם קשר כזה יחזיק מעמד או יהיה מספק במידה משמעותית על מנת להחזיק מעמד כקשר? מסופקתני.

Morticia • 25 ביוני 2009

אני קוראת את דבריך ושואלת את עצמי...

גם אם אתה יכול למצוא מלא נשים שבכיף יזרמו אתך לחוויות מיניות שאינן מחייבות ואינן מבוססות על איזה עומק רגשי או מערכת יחסים מעבר לחוויה עצמה

למה שמישהי תרצה להיות בת הזוג שלך אם לשם אתה לא מסוגל להביא שום ריגוש?

אולי אתה עושה איזו מניפולציה כדי להיות פרפר חופשי ובעצם לא מנהל זוגיות עם אף אחת?
לא יודעת אבל...

איך שלא תהפוך את זה ומבלי לשפוט את בחירתם של אנשים כאלה ואחרים לחיות כך או אחרת
אתה די מנייאק

וזה בערך כמו ג'וק בליל קיץ חם לחתולה...
מי צריכה בנזוג כזה?

מורטי ( אם אפשר לקרא לך ככה )

עידו 36 • 25 ביוני 2009

קודם כל אני מודה שאני לא מצליח למצוא לי נשים שיתעניינו פשוט במפגשי שליטה, ללא התחייבות. אז ככה שאני לא אתרבב בכך שאני מצליח.
דבר שאני אני דוקא כן מחפש קשר שליטה שיהיה בו משהו מעבר לסשנים, רובד ריגשי ורוחני בנוסף לרובד הריגושי.
לגבי בת הזוג שלי - את מבלבלת בין ריגוש לרגש. אני בהחלט מסוגל להביא הרבה רגשות אל הזוגיות שלי. כל הטענה שלי מתייחסת לנושא הריגוש, שאותו יקשה על כולנו למצוא בתוך הזוגיות, למרות שאנשים כמוך מתעקשים שהוא קיים ויהיה שם תמיד.

בואי לא נכנס לחיים האישיים שלי - בואי רק נאמר שבעניין הזוגיות את תהיי די מופתעת...


ליכלכה ולא פירשה..טוב לרמה הזאת אני בטח לא רוצה לרדת רק אזכיר תמיד את דברי חכמים: "הפוסל במומו פוסל".


מורטישיה כשהתיי בזוגיות ארוכת שנים, אז נראה מה תהייה דעתך. במידה ועדיין תתענייני בכלל בריגושים כגון בדסמ.