קוים לדמותו של הגבר הנשלט

מה שטיים כתב מייצג חלק נכבד בקהילה וגם אותי

הסוס הלבן • 1 ביולי 2009

אני מסכים איתך TAME ב100 אחוז. הפירוש של מזוכיזם זה הגעה לסיפוק מיני ע"י כאב והשפלות. אני לא רק מזוכיסט. אני גם אוהב להישלט וזו לא חולשה, זו בחירה ואהבה לרעיון. TAME החליט לדבר על הבחירה של האדם להישלט ע"י אדם אחר שזה נושא בפני עצמו ולא חייב להיות תלוי בנושא אחר כמו מזוכיזם או לאהוב איברים מסויימים. בנוגע לפוט פטיש אני לא חושב שזה רק מיני. יש הרבה אנשים שאוהבים ללקק כפות רגליים כי זה ממחיש להם את הכניעה לאותו אדם והסגידה לו.

אני חושב שלהישלט זו חוויה מדהימה

הגמל, האריה והילד

Gogo Yubari​(נשלטת) • 1 ביולי 2009

אם אתה חובב ניטשה, הרי שרבים מדבריו עוסקים בהתעלות מעל כל אותם "קונפליקטים" עם ה"חברה".
באופן פשטני, הוא מציג את השאלה: מי היא בכלל אותה "חברה" שתתן לה בכלל דין וחשבון?
ל"סופר-אגו" אין בכלל תוקף מבחינתו.

אני חושבת שאחד המשלים היפים ביותר מוצגים ב"כה אמר זרטוסתרא"-- משל ה"גמל, האריה והילד".
תחילה אתה הגמל, מדוכא על ידי האשמה שאתה נושא על כתפיך בנוגע לנטיות העצמאיות שלך.
אחרי כן אתה האריה- אתה מורד במוסכמות שאומרות לך שאסור לך לממש את עצמך בדרכך, אתה נאבק באשמה.
לבסוף מגיע שלב הילד- ההרמוניה שלך עם עצמך. אין לך קונפליקט עם החברה משום שאין לה בכלל השפעה על השלמות הפנימית שלך. אתה הולך בדרך הטבעית שלך, מטוהר מעיוותי החברה.

(ולחלק הבא, עמכם סליחה אם בהבעת דעתי אני חוזרת במקצת על דברים שכבר נאמרו
אני בנאדם מאוד גאה. זה לא שאני "גאה להיות נשלטת", זה שאני פשוט גאה להיות אני עצמי. וזה חלק ממני.
אני לא רואה שום אי-שיוויון בין הצד הנשלט לצד השולט, רק אי-סימטריה (את הקרדיט למשפט הזה אתן לשולט שהתראתי איתו).
אני לא "מרוממת" את השולט יותר מאשר שהוא "מרומם" אותי, אני לא מתמסרת לו יותר משהוא מתמסר לי, ואני לא אנוכית פחות משהוא אנוכי!
מה שהוא דורש ממני הוא מה שאני דורשת מעצמי לתת.
אני אישית לא מאמינה ב"וויתור עצמי" רק ב"התגמשות" ו"התרחבות".
מה שאתה באמת יכול לוותר עליו, מעולם לא היה נחוץ לך מלכתחילה.

כל נסיון לתייג "נשלטות" כ"אלטרואיזם" מעביר בי גועל עמוק.

Tame • 1 ביולי 2009

אחד המשלים היפים באמת - אולם זוהי הרוח שהולכת למדבר כגמל מלכתחילה.. זה נשמע כאילו אני נטפל לדקויות אני יודע
שמח שמה שכתבתי העלה בך כאסוציאציה את המשל הזה - כשאת עולה על הכיוון אליו כיוונתי אני יודע שהייתי מדוייק.

ואהבתי את מה שכתבת לגבי אי סימטריה, תודתי לך ולאותו שולט

בקשר לחברה - אולי התשובה הטובה ביותר תגיע ממשל אחר באותו הספר "אל נא תאמר 'כך היה' אלא 'כך רציתי'" אני חושב שזה משפט מפתח בהבנת כוונותיו של המחבר. העניין החברתי אינו המקום היחיד אליו משפט מצויין זה שייך (ולטובת כל המפרשים האחרים - מדובר בקיומו של האדם בחברה, הפיסקה הזו לא עוסקת בבדסמ).

אני שותף לדעתך לגבי נשלטות ואלטרואיזם. אמנם לא לתחושת הגועל כי יש כמה נשלטים אלטרואיסטים וגם הכניעה שלהם יפה בעיני. הייתי מביא את הפירוש לפסוק "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך" בנקודה הזו, אבל לא הייתי רוצה לגרום לניטשה להתהפך בקברו ממש עכשיו

""אלטרואיזם""

Gogo Yubari​(נשלטת) • 1 ביולי 2009

עזוב את ניטשה בקברו: אני מתהפכת במיטתי!
אלטרואיזם??
גם אמא תרזה הייתה *מאוד* מסופקת מכך שהיא תלך לגן עדן- אל אדונה- אחרי שתעשה את "שירותה".
אין כזה דבר "לשים את האינטרס של האחרים מעל לאינטרס שלי".. יש רק "האינטרס שלי *הוא* לספק אחרים".

המושג אלטרואיזם מעורר בי גועל בגלל שהוא מאפיין צביעות דתית וחברתית שמנסה להלביש אינטרסנטיות במעטה יפה-נפש.

אני בהחלט יכולה להגיד שמבחינה אנוכית לחלוטין אני רוצה וחושקת בסיפוק של של מי שאני אוהבת.

Dunbar{Supreme93} • 2 ביולי 2009

גוגו, בטח צפית שנושא הגיל שלך יעלה בכל דיון. אבל אולי את פשוט צעירה מדי מכדי להעריך אלטרואיזם, אולי עדיין לא חווית מספיק בשביל להבין את התופעה.
הומניזם/אלטרואיזם הן התכונות הנאצלות ביותר שניתן לשאוף אליהן. אני אומר זאת עם מעט עצב, תתחילי להעריך אלטרואיזם גוגו .

Tame • 2 ביולי 2009

אה הא,
אבל אם אנסה לומר שמבחינה אנוכית לחלוטין אני רוצה וחושק בסיפוק של מי שאני אוהב - אפילו מעבר לרצוני וחשקי בסיפוקי שלי אני אצור פרדוקס. משום שזהו אני שרוצה.
ישנה כאן בעייתיות מסויימת בהתייחסות לרצון מטבעו כאגוצנטרי. זו מגבלה על הרצון שאני אינני מעוניין בה.

מבחינה פילוסופית ניתן בקלות לפתור אותה - אפשר לומר שבני זוג יוצרים מכלול אחר וחדש ושבתוך המכלול הזה הרצון נשאר אגואיסטי אלא שהאגו כבר לא חופף ל"עצמי" בלבד כי אם למכלול כולו. ושבמערכת הבדסמית הלא סימטרית גם החפיפה היא א-סימטרית לכן סיפוקה של השולטת הוא היחיד שנחשב..

אבל אלו מילים, בליל של מילים, צריך לחוות את הרגש בכדי באמת לדעת אותו. אחר כך להחליט אם לקרוא לזה "אלטרואיזם" או "אגואיזם" נראה ממש טריויאלי

Gogo Yubari​(נשלטת) • 2 ביולי 2009

כן, ידעתי שמתישהו ינצלו את נושא הגיל שלי כדי לעקוף לוגיקה.

אתה מתבלבל אם אתה חושב שאני לא מעריכה נתינה שאינה מותנית בחיזוקים חיצוניים-- להפך, אני מאוד מעריכה בנאדם שמתחזק ערכים עצמאיים למרות שהחברה לא מחזקת אותו בנוגע אליהם.

הטיעון הלוגי שלי הוא שאנחנו מקבלים חיזוק מלתת מעצמנו, גם אם החיזוק הוא רק פנימי שלנו-כלפי-עצמנו, ולכן אי אפשר להגיד שזה לא "אינטרסנטי" ולא נועד לסיפוק עצמי.

תן לי דוגמא לוגית ל"אלטרואיזם" אמיתי, ואני אסכים שאני כנראה "צעירה מכדי להבין".

Tame • 2 ביולי 2009

באמת לא הוגן להשתמש בטיעון הגיל, זו קצת מכה מתחת לחגורה.
ונראה לי שהשרשור הזה הולך להיחרב לטובת דיון קצת אחר, אבל זהו טבעם של שרשורים בכלוב. אני אשקע ביחד עם הספינה

Gogo Yubari​(נשלטת) • 2 ביולי 2009

אז זהו, שאני ממש לא מסכימה! זה בהחלט *לא* טריוואילי כי זה במידה רבה מעצב את הדרך שבה אתה רואה את עצמך כנשלט.
מבחנתי לפחות.

זה נכון שכאשר אתה לוקח לעצמך בת זוג, אתה בעצם משלב בתוכך, בתוך ה"עצמי" שלך מערכת נוספת של רצונות.
אבל תשים לב שאתה תמיד תמשך ותרצה את האדם שמספק את הרצונות הטבעיים שלך, את כל אותם חלקים שאינך יכול לספק לבדך.
אז האם אתה בכלל מספק משהו שהוא אינו רצונך מלכתחילה?
נכון שבכל מערכת יחסים ישנן אי-הסכמות לגבי נושא זה או אחר שדורשות "התגמשות" ולעיתים "וויתור", אך הכל תמיד במסגרת של מה שאתה עצמך מאפשר לעצמך ורוצה וצריך.
לעיתים מדובר בצורך בהרס עצמי קאונטר-פרודוקטיבי, ואז זה השלב שבו צריך לקחת צעד אחד אחורה ולבדוק איפה טעית-- ולא מקום להיות גאה בו.

מכה מתחת לחגורה?

Gogo Yubari​(נשלטת) • 2 ביולי 2009

אם כבר- אז כלפיו, לא כלפי.

בדיוק סיימתי לכתוב פוסט על "גאוותנות יתר", והנה צצה עוד דוגמא לדרך שבה היא מכשילה.