Gemmini(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
6 ביולי 2009
Re: 614 עבודת מאסטר כתב/ה: לפעמים יש ימים כאלה.. שהוא חוזר מהעבודה מעוך לגמרי, אני אחרי העבודה או הלימודים או ניקיונות מעוכה ועייפה לא פחות ועדיין הדברים נשארים ברורים.
בדיוק כמו היום. בזמן שאני ישבתי לטגן לעצמי את המוח עם נוסחאות, הוא צפה בטלויזיה או שהוא התעסק עם ה-GPS שהתקלקל, אפילו לא שמתי לב. מילא זה שאני כל הזמן מחפשת לעצמי הסחות דעת וסיבות להרים ת'תחת שלי מהכסא, באותם רגעים הייתי מאוד מרוכזת בשאלה שפתרתי ובכל זאת, בבת אחת קמתי למטבח להכין לו כוס קפה. הוא לא ביקש ואני לא רציתי להכין לעצמי "על הדרך". פשוט קמתי להכין לו קפה וחזרתי למקום שלי ללמוד. לפעמים אני צריכה שהדברים יהיו מאוד ברורים, בלי גוונים באמצע. חודשים רדפתי אחרי התחושה המתמדת הזו, להיות כל הזמן מתחתיו ובשלב מסוים התחלתי להבין את הדברים אחרת. התזכורת הזו, היא אולי הדבר הכי קל שאני יכולה לנסות לדרוש לעצמי. וממתי אני אוהבת שקל לי? הרבה יותר קשה להפנים עמוק בפנים שיש דברים שנעשים בלי מילים. וגם כשאני נקרעת מצחוק בזמן שיחה איתו או שיושבים עם חברים, הוא לא צריך אפילו מבט כדי להזכיר לי מה אני בשבילו ומי הוא בשבילי. אחרי שהוא סיים לשתות את הקפה הרשתי לעצמי לטפס לו על הרגל. הוא חייך והחזיק את השיער שלי בכוח, שאסתכל עליו בזמן שאני מאוננת. אתמול חגגנו 614 יום יחד. מאחלת לעצמנו עוד הרבה חגיגות בכפולות של 614. *נכתב על ידי lori, נטולת כינוי עצמאי... קראתי כמה וכמה פעמים. וכל פעם חייכתי. את כותבת מדהים, מהאמת שלך ומהות. לא מכירה אותכם אבל מאחלת לכם עוד המון המון המון ימים במיוחד כאלה 
|
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
7 ביולי 2009
כמו תמיד תענוג לקרוא אותך/אותכם
שתדעו עוד המון ימים של אושר, אהבה ,כאב, עונג ....הכל. כתיבתך חסרה בפורום
|
|
|
המפקדת(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
7 ביולי 2009
Re: 614 עבודת מאסטר כתב/ה: לפעמים יש ימים כאלה.. שהוא חוזר מהעבודה מעוך לגמרי, אני אחרי העבודה או הלימודים או ניקיונות מעוכה ועייפה לא פחות ועדיין הדברים נשארים ברורים.
בדיוק כמו היום. בזמן שאני ישבתי לטגן לעצמי את המוח עם נוסחאות, הוא צפה בטלויזיה או שהוא התעסק עם ה-GPS שהתקלקל, אפילו לא שמתי לב. מילא זה שאני כל הזמן מחפשת לעצמי הסחות דעת וסיבות להרים ת'תחת שלי מהכסא, באותם רגעים הייתי מאוד מרוכזת בשאלה שפתרתי ובכל זאת, בבת אחת קמתי למטבח להכין לו כוס קפה. הוא לא ביקש ואני לא רציתי להכין לעצמי "על הדרך". פשוט קמתי להכין לו קפה וחזרתי למקום שלי ללמוד. לפעמים אני צריכה שהדברים יהיו מאוד ברורים, בלי גוונים באמצע. חודשים רדפתי אחרי התחושה המתמדת הזו, להיות כל הזמן מתחתיו ובשלב מסוים התחלתי להבין את הדברים אחרת. התזכורת הזו, היא אולי הדבר הכי קל שאני יכולה לנסות לדרוש לעצמי. וממתי אני אוהבת שקל לי? הרבה יותר קשה להפנים עמוק בפנים שיש דברים שנעשים בלי מילים. וגם כשאני נקרעת מצחוק בזמן שיחה איתו או שיושבים עם חברים, הוא לא צריך אפילו מבט כדי להזכיר לי מה אני בשבילו ומי הוא בשבילי. אחרי שהוא סיים לשתות את הקפה הרשתי לעצמי לטפס לו על הרגל. הוא חייך והחזיק את השיער שלי בכוח, שאסתכל עליו בזמן שאני מאוננת. אתמול חגגנו 614 יום יחד. מאחלת לעצמנו עוד הרבה חגיגות בכפולות של 614. *נכתב על ידי lori, נטולת כינוי עצמאי... למה כשאתם אצלינו את לא קמה באופן לא מודע ומכינה גם לי קפה ? 
ראעבק את כותבת יפה !! |
|
|
לי-אורה
|
לפני 15 שנים •
7 ביולי 2009
פשוט
מקסים.
|
|
|
| טאקי |
לפני 15 שנים •
9 ביולי 2009
אחוות סאביות המפקדת כתב/ה: עבודת מאסטר כתב/ה: לפעמים יש ימים כאלה.. שהוא חוזר מהעבודה מעוך לגמרי, אני אחרי העבודה או הלימודים או ניקיונות מעוכה ועייפה לא פחות ועדיין הדברים נשארים ברורים.
בדיוק כמו היום. בזמן שאני ישבתי לטגן לעצמי את המוח עם נוסחאות, הוא צפה בטלויזיה או שהוא התעסק עם ה-GPS שהתקלקל, אפילו לא שמתי לב. מילא זה שאני כל הזמן מחפשת לעצמי הסחות דעת וסיבות להרים ת'תחת שלי מהכסא, באותם רגעים הייתי מאוד מרוכזת בשאלה שפתרתי ובכל זאת, בבת אחת קמתי למטבח להכין לו כוס קפה. הוא לא ביקש ואני לא רציתי להכין לעצמי "על הדרך". פשוט קמתי להכין לו קפה וחזרתי למקום שלי ללמוד. לפעמים אני צריכה שהדברים יהיו מאוד ברורים, בלי גוונים באמצע. חודשים רדפתי אחרי התחושה המתמדת הזו, להיות כל הזמן מתחתיו ובשלב מסוים התחלתי להבין את הדברים אחרת. התזכורת הזו, היא אולי הדבר הכי קל שאני יכולה לנסות לדרוש לעצמי. וממתי אני אוהבת שקל לי? הרבה יותר קשה להפנים עמוק בפנים שיש דברים שנעשים בלי מילים. וגם כשאני נקרעת מצחוק בזמן שיחה איתו או שיושבים עם חברים, הוא לא צריך אפילו מבט כדי להזכיר לי מה אני בשבילו ומי הוא בשבילי. אחרי שהוא סיים לשתות את הקפה הרשתי לעצמי לטפס לו על הרגל. הוא חייך והחזיק את השיער שלי בכוח, שאסתכל עליו בזמן שאני מאוננת. אתמול חגגנו 614 יום יחד. מאחלת לעצמנו עוד הרבה חגיגות בכפולות של 614. *נכתב על ידי lori, נטולת כינוי עצמאי... למה כשאתם אצלינו את לא קמה באופן לא מודע ומכינה גם לי קפה ?
ראעבק את כותבת יפה !! שמעתי שיש דבר כזה שנקרא אחוות סביות שמסטר אף יכין לך קפה
|
|
|