שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונש מוות . כן או לאוו.

שלמה ארצי
לפני 15 שנים • 25 ביוני 2009
שלמה ארצי • 25 ביוני 2009
עונש מוות למחבלים!!

ההתייפיפות הזאת, כשגלעד שליט 3 שנים אצל חיות האדם האלה, רדו מהסולם יפי נפש.
רק אני​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 25 ביוני 2009

בהחלט כן.

רק אני​(נשלטת) • 25 ביוני 2009
ברגע שפושעים ידעו שיש כזו אופציה מוות, כח ההרתעה יגדל ותהיה פחות פשיעה.
אין לי ספק בזה.

ברור מאליו שזה צריך להיות בנסיבות ממש מחמירות. לדעתי המקרים הבאים "מצדיקים" עונש מוות:
א. אדם שרוצח קרוב מדרגה ראשונה, שלא לצורך הגנה עצמית. שיהיה סוף לכל ההורים הפסיכיים האלה, שלא קיבלו רישיון להורות.
ב. אדם שרצח מעל לאדם אחד, שלא לצורך הגנה עצמית. כאן יכנסו גם מחבלים.
ג. סב שאנס נכדה, אב שאנס בת, דוד שאנס בת דודה. (נכתב בלשון זכר ומיועד לשני המינים..)

בנוסף, למרות שהדבר לא אוזכר, אני חושבת שצריך להיות עונש של סירוס לאנסים.

כמובן שאלה רק במידה והוכחה אשמת הנאשם ב-100%,
וכמובן שזה לא גורע מעונשים שכבר קיימים בחוק.
מדובר על בגירים שעשו זאת בצלילות ובכוונה.
רק אני​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 25 ביוני 2009

Re: בהחלט כן.

רק אני​(נשלטת) • 25 ביוני 2009
רק אני כתב/ה:
ג. סב שאנס נכדה, אב שאנס בת, דוד שאנס בת דודה. (נכתב בלשון זכר ומיועד לשני המינים..).[/u]


סליחה, דוד שאנס אחיינית.
רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 18 ביולי 2009

עונש מוות - מידע בזעיר אנפין

רום קיסר שולט • 18 ביולי 2009
מעניין שהקורס "תורת הענישה", לפחות זה המועבר על ידי הקרימינולוג לוי עדן, לא מצא כל נימוק סביר בעד עונש המוות:

בעד
אין טיעון בעד עונש מוות, והדבר היחיד שהוא נותן היא תחושת הסיפוק והנקם של האזרח.

נגד
קדושת החיים מעל הכל- מחייב את המדינה לא פחות מאשר את הפרט שפגע בערך הזה- לא ניתן להעניש במוות מי שהרג.
עיקרון משפטי- עונש מוות הוא בלתי הפיך.


לידיעה יצויין כי על איסור שימוש בעונש מוות חתמו 132 מדינות כאמנה, אך לא כולן קיימו, וביטלו את העונש, כמו גם ישראל שהשאירה אותם ב-4 מקרים.


עוד יצויין שאהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), סבור שאין להשית עונש מוות על רוצחים. ישעיהו ליבוביץ' (מבין גדולי הוגי הדעות היהודיים במאה ה- 20) סבר כך גם הוא. אף הגדיל לומר שלא היה פוסק מוות אף לא לפושעים נאציים ובכללם אדולף אייכמן. גם הפרופ' חיים כהן, לשעבר יועץ משפטי לממשלה ושופט עליון, נחרץ בדעתו כי אין להטיל עונש מוות כלל.

הדברים נכתבו על קצה המזלג מפאת קוצר זמן.
מדובר במסירת מידע בלבד, לא בדעתו האישית של הכותב.
Lanya Colson
לפני 15 שנים • 18 ביולי 2009
Lanya Colson • 18 ביולי 2009
ייייווווו
עוד לא החלטתם?
electro-z
לפני 15 שנים • 18 ביולי 2009

Re: עונש מוות - מידע בזעיר אנפין

electro-z • 18 ביולי 2009
האריסטוקרט כתב/ה:
מעניין שהקורס "תורת הענישה", לפחות זה המועבר על ידי הקרימינולוג לוי עדן, לא מצא כל נימוק סביר בעד עונש המוות:

בעד
אין טיעון בעד עונש מוות, והדבר היחיד שהוא נותן היא תחושת הסיפוק והנקם של האזרח.


הטיעון בעד שלחיות כאן זו פריבילגיה ומי שבמעשיו לא מעריך דיו את הפריבילגיה הזו הופך את עצמו לדיי מיותר. הן לאנושות והן לפלנטה ועדיף לכולנו להסיר אותו כליל מקבוצת היצורים החיים על פני כדור הארץ.

זה הכל.
לא ענישה, לא הרתעה, לא נקמה. פרקטיות פשוטה.
בריז'יט​(אחרת)
לפני 15 שנים • 18 ביולי 2009

Re: הבעיתיות של עונש המוות

בריז'יט​(אחרת) • 18 ביולי 2009
הולמס כתב/ה:
בנוסף לנקודות שציינת לגבי המתנגדים לעונש המוות, הייתי מוסיף גם את אלמנט הטעות.
לא חסרים מקרים של חפים מפשע שישבו בכלא שנים ארוכות לפני שהוכחה חפותם.

ומה במקרה שחפותו של אדם מתבררת אחרי שהרגנו אותו?

והאם עונש מוות מרתיע יותר ממאסר עולם? (ואני מתכוון למאסר עולם, כזה שאינך יוצא ממנו עד יום מותך).

החמרה בענישה זה עניין אחד.

עונש מוות זה כבר עניין אחר לגמרי.

בארה"ב קיים עונש מוות.
האם יש שם פחות פשע מאשר בהולנד?


אני מסכימה עם הולמס.
אפילו אם יהיה מקרה אחד של טעות - זה אסון נורא.
ידוע שקיימות פעמים שעל מנת להרגיע את הציבור (פוליטיקאים, נבחרים וסתם אנשים פשוטים מהעם כמונו) משתמשים בשיטות שונות שגורמות, לעיתים, לחשוד להודות כי אינו יכול לעמוד יותר בחקירה.
הבעייה במדינתינו, לדעתי, שגם אם הוכחה אשמתו של האדם מעל לכל ספק והוא נכנס למאסר ממושך, פעמים רבות מקלים עליו ומקצרים את עונשו. זה, לדעתי, מסר שנותן לגיטימציה הן בשל הענישה המגוחכת (פעמים רבות) לפשעים חמורים והן בשל ההבנה מי מוביל אותנו ושומר על נפשינו וגופינו.
רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 19 ביולי 2009

Re: עונש מוות - מידע בזעיר אנפין

רום קיסר שולט • 19 ביולי 2009
electro-z כתב/ה:
האריסטוקרט כתב/ה:
מעניין שהקורס "תורת הענישה", לפחות זה המועבר על ידי הקרימינולוג לוי עדן, לא מצא כל נימוק סביר בעד עונש המוות:

בעד
אין טיעון בעד עונש מוות, והדבר היחיד שהוא נותן היא תחושת הסיפוק והנקם של האזרח.


הטיעון בעד שלחיות כאן זו פריבילגיה ומי שבמעשיו לא מעריך דיו את הפריבילגיה הזו הופך את עצמו לדיי מיותר. הן לאנושות והן לפלנטה ועדיף לכולנו להסיר אותו כליל מקבוצת היצורים החיים על פני כדור הארץ.

זה הכל.
לא ענישה, לא הרתעה, לא נקמה. פרקטיות פשוטה.


הייתי מעיר על דבריך, אלקטרו, שהם משחקים לידיהם של הטוענים נגד עונש המוות. זאת מאחר שיצאת מתחום הניתוח המוסרי לתחום אחר.

אתה אינך מנתח את הבעיה בניתוח מוסרי, לפחות לא ניתוח מוסרי אנתרופוצנטרי. חלק מהטיעונים המוסריים הם אכן אלו שדווקא הצדקת על ידי איונם: "לא ענישה, לא הרתעה..." ודוק: המתנגדים טוענים כי עונש המוות אינו עונש כלל (אנליטית זהו אינו עונש) ואלמנט ההרתעה מוטל בספק (והוא אכן מוטל בספק, אמפירית).

במדינה דמוקרטית ליברלית, בה המוסר האנתרופוצנטרי מכתיב את הלך מערכת המשפט, הטיעונים המתקבלים הם דווקא אלו שיוכיחו כי יש כאן ענישה, יש הרתעה, קיים אנטרס ציבורי עוצמתי דיו לשלילת זכות האדם/הנאשם לחיים.
טיעונים לפיהם משתמע כי אין צורך כלל להציג אנטרס ציבורי ראוי לשלילת חיים, אינם מתקבלים בשיח המשפטי הדמוקרטי ליברלי.

עד כמה השקפתם שונה מהשקפת דברייך ניתן ללמוד ממילותיך הראשונות, לפיהן "לחיות כאן זו פריבילגיה". מדבריך מובן שלא קיימת זכות טבעית לחיים.
ובכן, בדמוקרטיה הליברלית החיים הם בראש ובראשונה זכות טבעית (ג'ון לוק, מאבות הליברליזם), שתרגומה המקובל הוא "חירות", לא זכות (זכות במובנה המשפטי)/פריבילגיה. לאדם יש זכות טבעית לחירות ולחיים. הליברליזם הדמוקרטי מעלה על נס את החיים ורואה אותם כערך.

בסוף דברייך טענת ל"פרקטיות פשוטה". אין משמעות לפרקטיות שלא משרתת מהות. מהות הפרקטיות שאתה מציע, כאמור, אין לה מקום בשיח הדמוקרטי ליברלי.

לסיכום, טענותייך מציגות נק' השקפה ערכית שונה לחלוטין מזו שממנה יונקות דמוקרטיות ליברליות. בשיטות משטר וסולמות ערכים אחרים דבריך יהוו ההיגיון הפשוט.
אציין כמובן כי לא שללתי את דברייך ואין לי דעה לגביהם. ציינתי אך ורק את העובדה שהם אינם הולמים את השיח הליברלי ואת ההשקפה האנתרופוצנטרית.
electro-z
לפני 15 שנים • 19 ביולי 2009

Re: עונש מוות - מידע בזעיר אנפין

electro-z • 19 ביולי 2009
האריסטוקרט כתב/ה:
electro-z כתב/ה:
האריסטוקרט כתב/ה:
מעניין שהקורס "תורת הענישה", לפחות זה המועבר על ידי הקרימינולוג לוי עדן, לא מצא כל נימוק סביר בעד עונש המוות:

בעד
אין טיעון בעד עונש מוות, והדבר היחיד שהוא נותן היא תחושת הסיפוק והנקם של האזרח.


הטיעון בעד שלחיות כאן זו פריבילגיה ומי שבמעשיו לא מעריך דיו את הפריבילגיה הזו הופך את עצמו לדיי מיותר. הן לאנושות והן לפלנטה ועדיף לכולנו להסיר אותו כליל מקבוצת היצורים החיים על פני כדור הארץ.

זה הכל.
לא ענישה, לא הרתעה, לא נקמה. פרקטיות פשוטה.


הייתי מעיר על דבריך, אלקטרו, שהם משחקים לידיהם של הטוענים נגד עונש המוות. זאת מאחר שיצאת מתחום הניתוח המוסרי לתחום אחר.

אתה אינך מנתח את הבעיה בניתוח מוסרי, לפחות לא ניתוח מוסרי אנתרופוצנטרי. חלק מהטיעונים המוסריים הם אכן אלו שדווקא הצדקת על ידי איונם: "לא ענישה, לא הרתעה..." ודוק: המתנגדים טוענים כי עונש המוות אינו עונש כלל (אנליטית זהו אינו עונש) ואלמנט ההרתעה מוטל בספק (והוא אכן מוטל בספק, אמפירית).

במדינה דמוקרטית ליברלית, בה המוסר האנתרופוצנטרי מכתיב את הלך מערכת המשפט, הטיעונים המתקבלים הם דווקא אלו שיוכיחו כי יש כאן ענישה, יש הרתעה, קיים אנטרס ציבורי עוצמתי דיו לשלילת זכות האדם/הנאשם לחיים.
טיעונים לפיהם משתמע כי אין צורך כלל להציג אנטרס ציבורי ראוי לשלילת חיים, אינם מתקבלים בשיח המשפטי הדמוקרטי ליברלי.

עד כמה השקפתם שונה מהשקפת דברייך ניתן ללמוד ממילותיך הראשונות, לפיהן "לחיות כאן זו פריבילגיה". מדבריך מובן שלא קיימת זכות טבעית לחיים.
ובכן, בדמוקרטיה הליברלית החיים הם בראש ובראשונה זכות טבעית (ג'ון לוק, מאבות הליברליזם), שתרגומה המקובל הוא "חירות", לא זכות (זכות במובנה המשפטי)/פריבילגיה. לאדם יש זכות טבעית לחירות ולחיים. הליברליזם הדמוקרטי מעלה על נס את החיים ורואה אותם כערך.

בסוף דברייך טענת ל"פרקטיות פשוטה". אין משמעות לפרקטיות שלא משרתת מהות. מהות הפרקטיות שאתה מציע, כאמור, אין לה מקום בשיח הדמוקרטי ליברלי.

לסיכום, טענותייך מציגות נק' השקפה ערכית שונה לחלוטין מזו שממנה יונקות דמוקרטיות ליברליות. בשיטות משטר וסולמות ערכים אחרים דבריך יהוו ההיגיון הפשוט.
אציין כמובן כי לא שללתי את דברייך ואין לי דעה לגביהם. ציינתי אך ורק את העובדה שהם אינם הולמים את השיח הליברלי ואת ההשקפה האנתרופוצנטרית.


מאחר ומוסר הוא המצאה של בני אדם ומקורותיו שונים (בין אם הם נובעים ממבנה נפשו של הפרט ובין הם נעוצים במנגנוני שליטה המונים, דתיים או לאומיים) קשה לבסס עליו טיעון המתיחס לפרקטיות של סילוק גורמים שליליים במזיקים לסביבתם במזיד למען תועלתם האישית.

אני לא חסיד גדול של דמוקרטיה, זו שיטת ממשל חביבה המעולה בהנצחת בינוניות ולגבי זכותו הטבעית של אדם לחיות - הרי הוא מוכן לשלול את אותה זכות טבעית מכל יצור אחר ללא בעיות מוסריות כלשהן ללא ניד עפעף...

האדם, בסיוע מוחו האדיר, נטל לעצמו את החירות התמוהה להחריב את בית הגידול שלו ובעצם במו ידיו הוא הולך ומכלה לא רק את זכותו הטבעית לחיות אלא גם את עצם האפשרות להתקיים על הפלנטה הזו.

לכן אין לי כל בעיה מוסרית להפטר (כן, להפטר, לא להעניש) מפרטים שנוטלים לעצמם חרות לפגוע בסביבתם בשם ראייתם הצרה את האינטרסים שלהם.

אם אני לא טועה, בשירשור זה עצמו כבר הצעתי להפוך טיפוסים כאלה לקומפוסט כדי שבכל זאת תהיה בהם תועלת כלשהי...
רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 19 ביולי 2009

Re: עונש מוות - מידע בזעיר אנפין

רום קיסר שולט • 19 ביולי 2009
electro-z כתב/ה:
האריסטוקרט כתב/ה:
electro-z כתב/ה:
האריסטוקרט כתב/ה:
מעניין שהקורס "תורת הענישה", לפחות זה המועבר על ידי הקרימינולוג לוי עדן, לא מצא כל נימוק סביר בעד עונש המוות:

בעד
אין טיעון בעד עונש מוות, והדבר היחיד שהוא נותן היא תחושת הסיפוק והנקם של האזרח.


הטיעון בעד שלחיות כאן זו פריבילגיה ומי שבמעשיו לא מעריך דיו את הפריבילגיה הזו הופך את עצמו לדיי מיותר. הן לאנושות והן לפלנטה ועדיף לכולנו להסיר אותו כליל מקבוצת היצורים החיים על פני כדור הארץ.

זה הכל.
לא ענישה, לא הרתעה, לא נקמה. פרקטיות פשוטה.


הייתי מעיר על דבריך, אלקטרו, שהם משחקים לידיהם של הטוענים נגד עונש המוות. זאת מאחר שיצאת מתחום הניתוח המוסרי לתחום אחר.

אתה אינך מנתח את הבעיה בניתוח מוסרי, לפחות לא ניתוח מוסרי אנתרופוצנטרי. חלק מהטיעונים המוסריים הם אכן אלו שדווקא הצדקת על ידי איונם: "לא ענישה, לא הרתעה..." ודוק: המתנגדים טוענים כי עונש המוות אינו עונש כלל (אנליטית זהו אינו עונש) ואלמנט ההרתעה מוטל בספק (והוא אכן מוטל בספק, אמפירית).

במדינה דמוקרטית ליברלית, בה המוסר האנתרופוצנטרי מכתיב את הלך מערכת המשפט, הטיעונים המתקבלים הם דווקא אלו שיוכיחו כי יש כאן ענישה, יש הרתעה, קיים אנטרס ציבורי עוצמתי דיו לשלילת זכות האדם/הנאשם לחיים.
טיעונים לפיהם משתמע כי אין צורך כלל להציג אנטרס ציבורי ראוי לשלילת חיים, אינם מתקבלים בשיח המשפטי הדמוקרטי ליברלי.

עד כמה השקפתם שונה מהשקפת דברייך ניתן ללמוד ממילותיך הראשונות, לפיהן "לחיות כאן זו פריבילגיה". מדבריך מובן שלא קיימת זכות טבעית לחיים.
ובכן, בדמוקרטיה הליברלית החיים הם בראש ובראשונה זכות טבעית (ג'ון לוק, מאבות הליברליזם), שתרגומה המקובל הוא "חירות", לא זכות (זכות במובנה המשפטי)/פריבילגיה. לאדם יש זכות טבעית לחירות ולחיים. הליברליזם הדמוקרטי מעלה על נס את החיים ורואה אותם כערך.

בסוף דברייך טענת ל"פרקטיות פשוטה". אין משמעות לפרקטיות שלא משרתת מהות. מהות הפרקטיות שאתה מציע, כאמור, אין לה מקום בשיח הדמוקרטי ליברלי.

לסיכום, טענותייך מציגות נק' השקפה ערכית שונה לחלוטין מזו שממנה יונקות דמוקרטיות ליברליות. בשיטות משטר וסולמות ערכים אחרים דבריך יהוו ההיגיון הפשוט.
אציין כמובן כי לא שללתי את דברייך ואין לי דעה לגביהם. ציינתי אך ורק את העובדה שהם אינם הולמים את השיח הליברלי ואת ההשקפה האנתרופוצנטרית.


מאחר ומוסר הוא המצאה של בני אדם ומקורותיו שונים (בין אם הם נובעים ממבנה נפשו של הפרט ובין הם נעוצים במנגנוני שליטה המונים, דתיים או לאומיים) קשה לבסס עליו טיעון המתיחס לפרקטיות של סילוק גורמים שליליים במזיקים לסביבתם במזיד למען תועלתם האישית.

אני לא חסיד גדול של דמוקרטיה, זו שיטת ממשל חביבה המעולה בהנצחת בינוניות ולגבי זכותו הטבעית של אדם לחיות - הרי הוא מוכן לשלול את אותה זכות טבעית מכל יצור אחר ללא בעיות מוסריות כלשהן ללא ניד עפעף...

האדם, בסיוע מוחו האדיר, נטל לעצמו את החירות התמוהה להחריב את בית הגידול שלו ובעצם במו ידיו הוא הולך ומכלה לא רק את זכותו הטבעית לחיות אלא גם את עצם האפשרות להתקיים על הפלנטה הזו.

לכן אין לי כל בעיה מוסרית להפטר (כן, להפטר, לא להעניש) מפרטים שנוטלים לעצמם חרות לפגוע בסביבתם בשם ראייתם הצרה את האינטרסים שלהם.

אם אני לא טועה, בשירשור זה עצמו כבר הצעתי להפוך טיפוסים כאלה לקומפוסט כדי שבכל זאת תהיה בהם תועלת כלשהי...


אלקטרו,


אני שמח להבין שבכתיבתי הקודמת ירדתי לסוף דעתך.
אכן גישתך, כפי שניתחתי אותה, אינה דמוקרטית ליברלית.
ברור שלחמך אינו המוסר האנתרופוצנטרי.

הפסקה הראשונה שלך מתווה הפחתה בערכו של הליברליזם האינדיבידואלי והעלאת החברה כערך בכיר ממנו.

הפסקה השניה שלך מחולקת להפחתה בערך הדמוקרטיה (הליברלית, אני מניח) ולחלק נוסף שנראה שנשמט בו משהו. כוונתך למצב הטבעי? "אדם לאדם זאב" ו- "יצר לב האדם רע מנעוריו"?

הפסקה השלישית לא מנוסחת כהלכה ואינה ברורה. אך אם אנסה לרדת לסוף דעתך, אתה טוען שלמעשה באמצעות הדמוקרטיה (הליברלית) האדם מחליש עצמו ועל ידי כך מפחית את סיכויי הישרדותו?..

בפסקה הרביעית אתה מבקש "להפטר" מאותם "טיפוסים". אני מבין שהטרמינולוגיה בה בחרת ("להפטר" במקום "להעניש") מסמלת את גישתך לפיה אותם "טיפוסים" (במקום "בני אדם") אינם ראויים כלל לחיות.

לסיכום:
אתה מבכר את ערך החברה על פני הפרט.
אתה ממעט בערך הדמוקרטיה וטוען שהיא "מנציחה בינוניות".
נראה שאתה טוען שהשרדות האדם מצריכה דרוויניזם חברתי.
מדבריך עולה כי ישנם שאינם ראויים לחיות (אלו ש"נוטלים לעצמם חרות לפגוע בסביבתם"). ודוק: אינך טורח אף לא לטעון טענות המקובלות על המצדדים בעונש מוות ("תאוריית הגמול", למשל). אתה מקצין ופוסק שאין הם ראויים לחיות.

אלקטרו, אחרי שהובהר שאינך דמוקרט ואינך ליברל, וכמובן שאינך הומניסט, מהי לדעתך המסגרת הרעיונית אידיאולוגית המתאימה לדעותיך?