JabberwockY(שולט)
|
לפני 15 שנים •
19 ביולי 2009
פינת המדע: על קללות וכאב
[נערך מתוך כתבה בחדשות העיתון המדעי Science מתאריך 13.7.09; הערות שלי בסוגריים מרובעים]
ריצ'ארד סטיבנס, חוקר אנגלי, תהה מדוע אנו נוטים לקלל כשכואב לנו - גם אם אנחנו לבד - למשל כשהאצבע נתקעת בכוח בפינת השולחן. כדי לבדוק האם יש קשר בין קללות לכאב ביקש סטיבנס מסטודנטים לכתוב רשימה של חמש מילים שהיו עשויים לומר לו דפקו לעצמם את האצבע עם פטיש, וחמש מילים ניטרליות שהיו עשויים לומר כדי לתאר שולחן, כביקורת. לאחר מכן ביקש מהנבדקים להכניס יד אחת לדלי עם מי קרח ולהשאירה שם זמן רב ככל האפשר – מבחן מקובל לבדיקת סף כאב – פעם בזמן שהם אומרים קללות מ"רשימת הפטיש" שלהם (Fuck, Shit וכו') ופעם כשהם אומרים מילים ניטרליות מ"רשימת השולחן" (Brown, Wooden, Square וכו'). נמצא שכאשר נבדקים הורשו לקלל סף הכאב שלהם עלה באופן משמעותי והם יכלו להחזיק את היד במי הקרח למשך זמן ארוך יותר מאשר כשדקלמו מילים מ"רשימת השולחן". גברים הצליחו להחזיק את ידם במי הקרח ב- 30% יותר כשקיללו, ונשים ב- 44% יותר, לעומת כשדקלמו מילים ניטרליות. החוקרים טוענים שההבדל בין המינים יכול לנבוע מכך שגברים נוטים לקלל לעיתים קרובות יותר, ועל כן קללה הינה צורת ביטוי חריפה יותר אצל נשים [המחקר, כאמור, נערך בקרב בריטים..] הסבר פסיכו-ביולוגי לתופעה עדיין לא נמצא, אולם סטיבנס טוען כי מדובר בקשר הידוע בין סף הכאב לאגרסיביות, בדומה לשפה בה עשוי להשתמש מאמן המדרבן את שחקניו לפני משחק [או זו של מפקד לחייליו לפני פעולה]. עם זאת, יש לשים לב כי סף הכאב מושפע באופן ישיר מן הקונטקסט החברתי, כך שקללות במעבדה אינן בהכרח תואמות קללות בקונטקסט אחר. אנשים עשויים להיכנס למצב נפשי שונה בגלל עצם העובדה שהם מקללים בקול רם ליד מישהו אחר [ועוד מישהו בחלוק מעבדה], לעומת קללה עסיסית בפרטיות ביתם. - לידיעתכם. [והערה: מדי פעם אני נתקל בכאלו. אם יש התעניינות לא אכפת לי להפוך את האנקדוטות המדעיות האלו לפינה קבועה (יחסית) בפורום] |
|
|
שוסי
|
לפני 15 שנים •
19 ביולי 2009
אני בעד.
|
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 15 שנים •
19 ביולי 2009
זה מעניין, כי אני דווקא מסוגל לספוג כאב הרבה יותר טוב כשאני מתרכז בנשימות.
|
|
|
הזייה(נשלטת){Tיפוס}
|
לפני 15 שנים •
19 ביולי 2009
אכן מעניין.
פינה קבועה, אני בעד. |
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
19 ביולי 2009
אם כבר פינה מדעית אז לדייק עד הסוף - סף הכאב הוא די אותו הדבר אצל כולן. מה שאתה מדבר עליו הוא ה"סיבולת לכאב".
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
19 ביולי 2009
אחותופל כתב/ה: אם כבר פינה מדעית אז לדייק עד הסוף - סף הכאב הוא די אותו הדבר אצל כולן. מה שאתה מדבר עליו הוא ה"סיבולת לכאב".
אשמח לדעת מה ההבדל |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
20 ביולי 2009
אחותופל כתב/ה: אם כבר פינה מדעית אז לדייק עד הסוף - סף הכאב הוא די אותו הדבר אצל כולן. מה שאתה מדבר עליו הוא ה"סיבולת לכאב".
אתה גם מדייק חלקית 
סף כאב הוא סף פיזי- כמה הגוף שלך מסוגל לספוג פיזית וסיבולת כאב היא ברמה הנפשית. העניין הוא שסף הכאב הפיזי הוא לא זהה אצל כל בני האדם ולא יכול להיות זהה בגלל שלכל אחד יש רגישות אחרת (דוגמה קלאסית היא מגע בפטמות- יש אנשים שכאב שם לא מזיז להם ואחרים כל מגע קל מחרפן אותם), לכל אחד יש מערכת עצבים קצת שונה וכו'. זה בערך כמו להגיד שכולנו רואים אותו דבר, שומעים אותו דבר, מריחים אותו דבר וכו'.. אם אני לא טועה, היה כאן פעם מחקר שבדק הבדלים בין סף כאב של בלונדיניות לעומת ברונטיות וג'ינג'יות ואני לא זוכרת מה היתה המסקנה, אלא רק שהיו הבדלים. אני חושבת שיש בזה הרבה מן האמת ועובדה שאם אני אתקל בשולחן אני מיד אפלוט קללה וגם כשאני עושה שעווה אני מקללת וזה עוזר לי יותר מאשר לספר בדיחות. מצד שני, כשאחות עושה לי בדיקת דם, לדבר על דברים שמחים עוזר לי להתעלם מהכאב ומהחשש מהזריקה, אבל אולי זה כבר תלוי ברמת הכאב... |
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
20 ביולי 2009
כחולית כתב/ה: אחותופל כתב/ה: אם כבר פינה מדעית אז לדייק עד הסוף - סף הכאב הוא די אותו הדבר אצל כולן. מה שאתה מדבר עליו הוא ה"סיבולת לכאב".
אתה גם מדייק חלקית
סף כאב הוא סף פיזי- כמה הגוף שלך מסוגל לספוג פיזית וסיבולת כאב היא ברמה הנפשית. העניין הוא שסף הכאב הפיזי הוא לא זהה אצל כל בני האדם ולא יכול להיות זהה בגלל שלכל אחד יש רגישות אחרת (דוגמה קלאסית היא מגע בפטמות- יש אנשים שכאב שם לא מזיז להם ואחרים כל מגע קל מחרפן אותם), לכל אחד יש מערכת עצבים קצת שונה וכו'. זה בערך כמו להגיד שכולנו רואים אותו דבר, שומעים אותו דבר, מריחים אותו דבר וכו'.. אם אני לא טועה, היה כאן פעם מחקר שבדק הבדלים בין סף כאב של בלונדיניות לעומת ברונטיות וג'ינג'יות ואני לא זוכרת מה היתה המסקנה, אלא רק שהיו הבדלים. אני חושבת שיש בזה הרבה מן האמת ועובדה שאם אני אתקל בשולחן אני מיד אפלוט קללה וגם כשאני עושה שעווה אני מקללת וזה עוזר לי יותר מאשר לספר בדיחות. מצד שני, כשאחות עושה לי בדיקת דם, לדבר על דברים שמחים עוזר לי להתעלם מהכאב ומהחשש מהזריקה, אבל אולי זה כבר תלוי ברמת הכאב... כמה חמוד מצדך... אבל הנה בכל הדוגמאות שנתת את מדברת שוב על הסיבולת לכאב... לכי תלמדי אנטומיה/ פיזיולוגיה עם דגש על מערכות העצבים והשרירים ואז תחזרי. בלי כל מיני "קראתי איפשהו" וכאלה. או שסתם תשאלי רופאה. |
|
|
| גוליבר(שולט) |
לפני 15 שנים •
20 ביולי 2009
הנה מה הויקי אומרת
"In scientific and medical literature the term pain threshold indicates the minimum stimulus which elicits pain (as reported by the subject)[1] and is clearly differentiated from the term pain tolerance which indicates the degree of pain which a subject can tolerate before experiencing physical or emotional impairment and involves a measurement of a subject's response[2] to pain. Compare this to absolute threshold, which is the lowest level of stimulus that is physiologically detectable."
המאמר המקורי מדבר אגב בפירוש על סיבולת: "Stephens and his fellow Keele researchers John Atkins and Andrew Kingston sought to test how swearing would affect an individual's tolerance to pain..." |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
20 ביולי 2009
Re: הנה מה הויקי אומרת גוליבר כתב/ה: "In scientific and medical literature the term pain threshold indicates the minimum stimulus which elicits pain (as reported by the subject)[1] and is clearly differentiated from the term pain tolerance which indicates the degree of pain which a subject can tolerate before experiencing physical or emotional impairment and involves a measurement of a subject's response[2] to pain. Compare this to absolute threshold, which is the lowest level of stimulus that is physiologically detectable."
המאמר המקורי מדבר אגב בפירוש על סיבולת: "Stephens and his fellow Keele researchers John Atkins and Andrew Kingston sought to test how swearing would affect an individual's tolerance to pain..." אפשר תרגום בבקשה? לא הבנתי כלום. 
|
|
|