שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונש מוות . כן או לאוו.

רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 21 ביולי 2009
רום קיסר שולט • 21 ביולי 2009
huan כתב/ה:
אסכם רק את עמדתי

לתת עונש מוות במערכת המשפט האמרקאית על רצח במטרה להוריד פשיעה חמורה ומשיקולי נקם...לא צודק וגם לא חכם.
עונש מוות כשלעצמו הוא דבר טוב ואני תומך נלהב בו.

לקנות היום מכונית חשמלית בשביל לנסוע כל יום מאילת וחזרה....רעיון די מטומטם (המצברים כ\יגמרו 5 פעמים בדרך ולא יהיה איפה להטעין אותם).
מכונית חשמלית לכשעמה רעיון מצויין שיש להמשיך ולפתח אותו


צר לי, אך מסיכום דבריך לא ברור מה אתה מנסה לטעון.
אנסה בכל זאת: האם אתה טוען שעונש מוות, ברמה העקרונית, הוא עונש ראוי (לרוצחים מורשעים), אך בשל מגרעותיה של המערכת (האמריקנית) הוא לא מוצא לפועל בצורה ראויה?
רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 21 ביולי 2009
רום קיסר שולט • 21 ביולי 2009
האריסטוקרט כתב/ה:
huan כתב/ה:
ציטוט: "העלות הממוצעת להוצאה להורג, הכוללת את הוצאות ההליכים המשפטיים, נעה בין שניים לשלושה מיליון דולר, ובמקרים מיוחדים המדינה עלולה להוציא עד עשרה מיליון דולר"


לא קראתי את הספר, אבל אותו חוקר לבטח מביא את הנתונים של ארצות הברית. זו הסיבה שסייגתי זאת ואמרתי כי יש לשקול את מדיניות הערעורים....מערכת המשפט האמרקאית רחוקה מלהיות אור לגויים.
שלא לדבר על כך שאילו היית קורא את מלוא דברי היית מבין באיזה קונטקסט הכנסתי את עניין ההשפעה של עונש המוות על הפשע - לא מפני שאני חושב כי יש לכך השפעה, אלה שזה כלל לא העיקר ושיש גורמים רבים אחרים היכולים להצדיק עונש מוות על פני מאסר (דרך אגב, אני אישית לא חושב שמאסר זו שיטה כל כך גם כן - ובאופן כללי העדפתי היא שיקום וטיפול על פני ענישה).

דרך אגב, בטיעונים שלך כלפי אלקטרו, אתה מביא דוגמא נפלא כיצד העדר דמוקרטיה מביא לצמיחה האנושית - אתונה, ערי המדינה האיטלקיות, רומא, אנגליה, ארהב של תחילת דרכה...בכולם היתה דמוקרטיה מאוד מוגבלת אשר הקיפה לרוב רק את האליטה אשר שלטה על המון עני ונבער.



ראשית, קראתי את מלוא דברייך. אנא, כתוב דברייך בצורה סדורה על מנת שיובנו, וציין שטיעון ההרתעה חסר בסיס ואינו יעיל כלל. אז לא אצטרך אני לכתוב עובדה זו..

ציינתי במפורש שהמדובר בארצות הברית. ידידי, אתה מציע לצמצם באפשרויות הערעור של נידונים למוות? אני מקווה שברור לך שמדיניות כזו תוביל להריגה (רציחה?) של חפים מפשע.
כפי שהזכרתי, בארצות הברית נידונו למוות 400 איש במהלך המאה העשרים על לא עוול בכפם.

על כל פנים:
טיעון התועלת הכלכלית בהריגת הנאשם ברצח על פני מאסרו מוכח כשגיאה כמצוטט לעיל.
טיעון התועלת ההרתעתית בהוצאת הנאשם להורג נמצא נטול בסיס, כמצוטט לעיל.

ידידי, טעית (לפחות) בנוגע לשיקול הכלכלי.
אם יש בידייך טיעונים נוספים, אשמח לשמוע.

אולי אעזור לך, וארחיב ממה שכבר כתבתי כאן:
בעד:
1. מידה כנגד מידה (עקרון הגמול, גלגולו של הנקם).
2. במשטר רודני - הפוגע במדינה שהיא ערך עליון ראוי להיענש בעונש החמור ביותר.
3. גמילות חסדים - הוצאה להורג עדיפה על עונש מוות.
4. הרתעה כללית.
5. עונש המוות מונע נקמה, לינץ' או נקמת דם.
6. נטילת הכושר (העבריין לא ירצח עוד).

נגד:
1. העונש התגמולי, גם אם צודק במהותו, הופך לבלתי צודק בפועל. לא תיתכן מידה כנגד מידה.
2. ישנם ההורגים על ידי זיהום אויר, סערת רגשות, רשלנות רפואית.
3. עניים ושחורים בארצות הברית מוצאים עצמם על ספסל הנאשמים יותר מאשר לבנים. הם חשופים לעונש מוות פי חמישה.
4. עונש המוות אינו ממתקן את העוול הנורא אלא משכפל אותו.
5. עקרון הצדק - עונש מוות הינו בלתי הפיך. ומה אם נפלה טעות בפסיקת בית המשפט?
6. הוצאה להורג, בדומה לנקמה, מסלימה את מעגל האלימות החברתי.
7. עונש המוות אינו משפיע על מספר הרציחות בחברה.
8. רצח הוא בדרך כלל עבירה חד פעמית.
9. פושעים ומחבלים מבוקשים היודעים שממילא ממתין להם המוות, יחסלו ביתר קלות שבויים ובני ערובה (טיעון נפוץ בישראל).
10. עלות עונש המוות, על כל הכרוך בכך בתוספת הוצאות משפטיות, יקר מהחזקה במאסר עולם או לפחות משתווה לו.


רבותיי, אלו הם הטיעונים העיקריים לכאן ולכאן, לפי הפנולוגיה (תורת הענישה). אני מניח שברור שלא אני הכתבתי אותם.
נראה לי שטיעונים אלה מהווים מסגרת טובה לדיון; דיון מפוזר הוא חסר טעם.

שוב אני מטעים שאינני נוקט עמדה מפורשת, אלא מקשה ספורדית על אלו שאני מבחין כי הם שוגים עובדתית או מעניינים בגישתם. אם יש בכוחי להסדיר את הטיעונים, הנה מה טוב.


תיקון טעות קולמוס:
ב"בעד", טענה 3, צ"ל "גמילות חסדים - הוצאה להורג עדיפה על עונש מאסר עולם" ולא כפי שנכתב.
רוצח​(שולט){אלוהים}
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009

בושה וחרפה

רוצח​(שולט){אלוהים} • 22 ביולי 2009
תתביישו לכם, חבורה של צבועים !
זוהי גזענות לשמה להעליל בצורה כה מזוויעה שאינה משתמעת לשתי פנים על פולחן הקורבן.
גם רוצחים הם בני אדם - משכמם ומעלה עליי לציין, עשויים ללא חת ונעים במטרה ברורה, אלו אנשים בעלי סגולה ויכולות, אנשים בעלי חזון.
אין זה הגיוני כי במקום חשוך אל זה בו הסטיות הינן מקור לאחדות והרשע הוא גלוי, ישנו דיון על צדקותם של אנשים שכל אשמתם היא הכישרון בו בורכו.
אני מאוכזב קשות מכם מתחסדים וצבועים. אינכם אלא חלק קטן מהתוכנית האלוהית, אל נא תתיימרו לחשוב כי אותם יחידי סגולה שנאלצים לחיות בבדידות כל חייהם, אשר דנתם לאבדון ללא משפט וללא חוק, בחוסר צדק מוחלט, פחותים מכם כבני אדם. כולנו עפר היינו ואל עפר נשוב.

ואל נא תדונו באשר אין ביכולתכם לשנות, במיוחד כאשר לצד השני אין ייצוג הגון לאור רצח האופי שנעשה בשרשור הנוכחי. אחרי הכל, הכוח האמיתי לשינוי טמון אותם אנשים שייצאו מגבולות הנורמה ואינם מוכנים להתפשר בגבולות אותם הציבה לנו החברה.

לילה טוב חברים.
רוצח
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009
מיתוסית​(שולטת) • 22 ביולי 2009
אריסטוקרט אמר:


אולי אעזור לך, וארחיב ממה שכבר כתבתי כאן:
בעד:
1. מידה כנגד מידה (עקרון הגמול, גלגולו של הנקם).
2. במשטר רודני - הפוגע במדינה שהיא ערך עליון ראוי להיענש בעונש החמור ביותר.
3. גמילות חסדים - הוצאה להורג עדיפה על עונש מוות.
4. הרתעה כללית.
5. עונש המוות מונע נקמה, לינץ' או נקמת דם.
6. נטילת הכושר (העבריין לא ירצח עוד).

נגד:
1. העונש התגמולי, גם אם צודק במהותו, הופך לבלתי צודק בפועל. לא תיתכן מידה כנגד מידה.
2. ישנם ההורגים על ידי זיהום אויר, סערת רגשות, רשלנות רפואית.
3. עניים ושחורים בארצות הברית מוצאים עצמם על ספסל הנאשמים יותר מאשר לבנים. הם חשופים לעונש מוות פי חמישה.
4. עונש המוות אינו ממתקן את העוול הנורא אלא משכפל אותו.
5. עקרון הצדק - עונש מוות הינו בלתי הפיך. ומה אם נפלה טעות בפסיקת בית המשפט?
6. הוצאה להורג, בדומה לנקמה, מסלימה את מעגל האלימות החברתי.
7. עונש המוות אינו משפיע על מספר הרציחות בחברה.
8. רצח הוא בדרך כלל עבירה חד פעמית.
9. פושעים ומחבלים מבוקשים היודעים שממילא ממתין להם המוות, יחסלו ביתר קלות שבויים ובני ערובה (טיעון נפוץ בישראל).
10. עלות עונש המוות, על כל הכרוך בכך בתוספת הוצאות משפטיות, יקר מהחזקה במאסר עולם או לפחות משתווה לו.



XXX



א. סעיף 4 של "בעד" לא סותר את סעיף7 של "נגד"? עונש מוות לא מרתיע את הרוצח הפוטנציאלי ולא מרתיע את הציבוא מאחר ומדובר בעבירה מהסוג הריגשי ולא הרציונלי, וזו בדיוק הסיבה שרוצחים הם בד"כ מסוכנים רק לאותו קורבן ספציפי שלהם. המחקרים מראים שעונש מוות לא מהווה הרתעה מהסיבה הפשוטה שאין הבדלים בין כמויות הרציחות עם ובלי עונש מוות כפי שפירטתי לא-יודעת- כמה- עמודים-קודם.


ב. סעיף שקשור לדברי חואן: גם במדינות בהן עונש מוות קיים, הוא לא מוחל על כלל מעשי העבירה שבגינן יש עונש מוות, אלא רק במקרים מסויימים וגם בישראל יש ברוב המקרים אפשרות לשופט להחליט אם לתת עונש כזה או אחר, כולל בסעיפים הבודדים שבהם מותר לפסוק עונש מוות ולהחליט לתת מאסר. זו עובדה שגם במדינות בארה"ב בהן יש עונש מוות לא כל הרוצחים מקבלים עונש מוות והיום היד פחות קלה על ההדק, כך שניתן לתת עונש מוות רק במקרים חמורים במיוחד וכו'. הבעיה היא, כמו שקורה בארה"ב, שבגלל שלא ניתן לדעת מראש באיזה מקרים יפסק עונש מוות ובאילו לא אם אין קריטריונים ברורים, עלולה להיווצר איפה וזה מאבד את הפואנטה.



ג. אל תשכח שרוב הסיכויים שרוב החפים מפשע מתוך ה-400 היו כאלה שחיו ברוב המאה ולא לקראת סופה, כלומר לא מאז ששיטות המז"פ השתכללו. מאז שימוש הDNA ושיטות פורנזיות אחרות בשימוש המשטרה, מופחת באופן משמעותי הסיכוי לטעות וההרשעה "מעבר לכל ספק סביר" הרבה יותר גבוהה מאשר פעם. כמו כן אמריקאה של תחילת המאה הייתה גזענית יותר מהיום ונטו להאשים ולהרשיע בעבר הרבה יותר שחור שפגע בלבן ולהחמיר יותר בעונש מאשר היום. אגב, קראתי מחקר ישראלי על סיפוr דומה שקורה בארץ כלפי ערבים שמורשעים יותר מיהודים על אותן עבירות ובאותה מידת חומרה מקבלים עונשים כבדים יותר.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009
מיתוסית​(שולטת) • 22 ביולי 2009
נזכרתי, לגבי הסעיף הזה:

"9. פושעים ומחבלים מבוקשים היודעים שממילא ממתין להם המוות, יחסלו ביתר קלות שבויים ובני ערובה (טיעון נפוץ בישראל)."

אתה מתייחס אליו במעט זלזל, אבל אפשר לראות כמה זה נכון במקרים של רוצחי המונים, שחלקם הגדול מתכנן להתאבד ממילא בזמן האירוע או מיד לאחריו או לגרום לשוטרים להרוג אותם כדי לא להכנס לכלא או מסיבות פסיכולוגיות כמו שאין להם בשביל מה לחיות והם פועלים בשיטת "תמות נפשי עם פלישתים". רק בארה"ב לבדה כל שנה נרצחים על ידי רוצחי המונים מאות אנשים, ובחלק ניכר מהמקרים הרוצח לא זוכה בכלל להגיע למשפט, אלא מקסימום להתאחד עם האדמה.
רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009
רום קיסר שולט • 22 ביולי 2009
כחולית כתב/ה:
נזכרתי, לגבי הסעיף הזה:

"9. פושעים ומחבלים מבוקשים היודעים שממילא ממתין להם המוות, יחסלו ביתר קלות שבויים ובני ערובה (טיעון נפוץ בישראל)."

אתה מתייחס אליו במעט זלזל, אבל אפשר לראות כמה זה נכון במקרים של רוצחי המונים, שחלקם הגדול מתכנן להתאבד ממילא בזמן האירוע או מיד לאחריו או לגרום לשוטרים להרוג אותם כדי לא להכנס לכלא או מסיבות פסיכולוגיות כמו שאין להם בשביל מה לחיות והם פועלים בשיטת "תמות נפשי עם פלישתים". רק בארה"ב לבדה כל שנה נרצחים על ידי רוצחי המונים מאות אנשים, ובחלק ניכר מהמקרים הרוצח לא זוכה בכלל להגיע למשפט, אלא מקסימום להתאחד עם האדמה.


כחולית,

אני אינני מתייחס בזלזול כלל לטיעון זה או לטיעון כלשהו מן הרשימה. זו אינה רשימה שאני יצרתי ולא אני מציין שזהו "טיעון נפוץ בישראל" אלא הספר "עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה". היה פה בליל וערב רב של דעות ורעיונות, הדיון לא הוביל לאפשרות של דיון יעיל שיניב פרי. אז סברת שיש טעם במתן מסגרת לדיון על ידי טיעוני ה"בעד ונגד" המקובלים אשר עברו סינון אקדמי.

את הבהרת יפה את טיעון 9 "נגד". הוא אכן מעט קשה לעיכול בתחילה.
רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009
רום קיסר שולט • 22 ביולי 2009
כחולית כתב/ה:
עונש מוות על פי מחקרים רבים אינו מצמצם את כמויות הפשע, מסיבה פשוטה אחת: רצח, עבירות אונס ואלימות הם על פי רוב עבירות רגשיות, כלומר כאלה שנעשות מדחף או מלהט הרגע וגם אלו שנעשות מתיכנון, נעשות מתוך מניע רגשי בד"כ (לא כולל רוצחים שכירים או אלה שרוצחים כדי לקבל את הביטוח של בן הזוג...), וברגעים כאלה אדם לא חושב באופן רציונלי: "האם משתלם לי לרצוח/לאנוס/לדקור או לא??", בעוד שעבירות רכוש הן בד"כ מונעות על ידי "כמה זה משתלם לי?" תועלת אל מול סיכון. לדוגמה: ישתלם לי לשדוד בנק ולא לגלות איפה הכסף, בתמורה לחמש שנים בכלא ואז אני אצא ואהיה מיליונר.

סיבה נוספת למה לא להוציא להורג רוצחים- חלק ניכר מהרוצחים, רוצחים באופן חד פעמי והם מסוכנים אך ורק לאנשים שניסו או רצחו בפועל: גבר שכעס שאישתו בוגדת בו, אישה שמתעללת בילד שלה, איש שונא את השכן שלו וכו'. אדם כזה הוא בד"כ נורמטיבי ולא יסכן אחרים.
זאת בניגוד לעבירות סמים/רכוש/מין שהם בד"כ נוטים להיות רצידיביסטים (סדרתיים).

בנוסף, עונש מוות עולה כסף רב, מאחר וברוב המקרים ישנם עירעורים רבים, ועולה כסף רב לשים את האסירים הללו באגפי הגנה מיוחדים עם תנאים מיוחדים ואבטחה ברמה גבוהה מהרגיל.

על פי הדיעה הרווחת היום בקרב מריבת הקרימינולוגים, היא שאדם שהוא פושע הוא כזה ממכלול של סיבות: אישיותית, ביולוגיה וסוציולוגיה. זאת הסיבה מדוע לא כל הערבים/שחורים/עניים/משפחות הרוסות פושעים ומדוע לא כל אדם עם הפרעה/מחלה נפשית פושע וכו'.
הסיבה לא יכולה להיות סוציולוגית או גנטית בלבד, וזו עובדה שלא כל הילדים של העבריינים ולא כל הוריהם או אחיהם הם עבריינים.

ישנם עבריינים שעם שיקום וטיפול יעודי יש אפשרות לשקם אותם באחוזים גבוהים, ואנחנו צריכים כחברה לחשוב מה המטרה של העונש. אני סבורה שנקמה לא ראוהי להיות אחת מהסיבות כיום, והסיבה שבה אדם צריך להיות בכלא, היא כדי להרחיק אותו מהחברה (ולא משנה כמה אתם חושבים שזו קייטנה להיות בכלא שבישראל, איש לא היה מחליף איתם. אל תשכחו שחלק גדול מהאסירים בכלא הם בקושי בעלי 12 שנות לימוד, אז שאיש לא ידבר על תואר במסגרת הכלא. חישבו על זה כך: אם החוגים, הבגרות והתואר, העבודה שהם עושים בכלא, קבוצות התמיכה והסדנאות שהם עושים יעזרו להם לחזור למוטב כשיצאו לחברה (וזה יקרה לרובם), האם לא משתלם לחברה לשים את משאביה בכיוון זה?

לגבי פסיכופטים- הם לא ניתנים לשיקום לא בגלל שזה גנטי, אלא בגלל הסיבה הפשוטה שהם אינם מסוגלים לחוש חרטה, אינם מסוגלים לחוש הזדהות עם קורבנות או רגש אחר כלפם. אדם שלא מסוגל להביע חרטה או להבין את הקורבן, יהיה בעל מוסר נמוך ולפיכך לא יהיה אכפת לו להמשיך ולפשוע ולדרוך על אנשים. נכון להיום אין טיפול שמשקם פסיכופטים והם שפויים לחלוטין (אלא אם כן יש להם משהו נוסף), כך שהם יושבים בכלא במשך שנים רבות, פעמים רבות וזה פשוט לא אכפת להם. הם יודעים שהם פוגעים באנשים, זה פשוט לא מזיז להם. לכן, לדעתי, יש הצדקה, אם כבר, להוציא להורג אנשים כאלה או לכלוא אותם לשארית חייהם, מאחר ומדובר בפצצת זמן מתקתקת.

גם עברייני מין שכולנו רוצים לכרות להם את הזין, זה לא בדיוק יעזור. גם לא שישבו בכלא 20 שנה (בעיקר פדופילים ואנסים סדרתיים). אנשים כאלה זקוקים לטיפול והמדינה שלנו פשוט לא מאמינה, מכחישה או לא רוצה לעשות טיפולים לעבריינים ולכן המדינה נראית כמו שהיא נראית- כלא עם דלת מסתובבת. מישהו נכנס, ולא ירחק היום שיחזור שוב.

לטעמי, טיפול (אם אפשרי) בתוספת לעונש מאסר שיהלום את הפשע ובמקרים מסויימים לא יאפשר חנינה או קיצור למאסר עולם, הם הפיתרון לצימצום הפשע.


הנה תגובה שבה כל המידע הנמסר הינו נכון. המידע הזה ידוע לכל סטודנט שנה שניה לקרימינולוגיה (מבלי לגרוע משאר הדיסציפלינות).
כחולית חובבת הפסיכולוגיה מוסרת נתוני אמת. אני יכול ליתן מראי מקום אקדמיים לכל נתון.
אני סבור, מן הסתם, שגם היא יכולה.

אלא שתגובות בעלות מידע איכותי, מעין אלה, נטמעות בין התגובות האקספרסיביות והאמוציונאליות
ומטבע הדברים מאבדות מכוחן.
רום קיסר שולט
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009

Re: אז את לא הבנת או לא רצית להבין....

רום קיסר שולט • 22 ביולי 2009
Afroditi כתב/ה:
Tish Adams כתב/ה:
Afroditi כתב/ה:
עונשים כספיים???? על רוצח???? ואם הוא הומלס??? זו התשובה שלך???

חוק העונשין קובע מדרגות ומדרגים לעבירות. לא כל מי שהורג, הוא רוצח. יש הריגה, יש

הריגה מתוך הגנה עצמית, יש הריגה מתוך רשלנות, יש רצח מכמה דרגות וכו.

כמו שהעבירה מדורגת, כך הענישה. ויש גם את בית המשפט העליון הקובע כללים .

כך שלהגיד שאי אפשר לקבוע מדרג, זה לא נכון משפטית.



I rest my case

rffl.gif


כתבת שבית משפט והחוק קובע דברים כללים ולכן אי אפשר לתת עונש מוות על מקרה מסויים.

לכן בדיוק כתבתי לך שכן יש בחוק העונשין מדרגות וכן יש כללים מדוייקים לכל מקרה ! כך שזו לא

יכולה להיות טענה נגד עונש המוות. הטענה שלך לא נכונה משפטית.


את מתעלמת ממשמעות ההבדל בין חוק קזואיסטי וחוק אפודיקטי ואינך מתייחסת לסוגייה העתיקה של "אמת מול יציב".
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009
מיתוסית​(שולטת) • 22 ביולי 2009
האריסטוקרט כתב/ה:
כחולית כתב/ה:
עונש מוות על פי מחקרים רבים אינו מצמצם את כמויות הפשע, מסיבה פשוטה אחת: רצח, עבירות אונס ואלימות הם על פי רוב עבירות רגשיות, כלומר כאלה שנעשות מדחף או מלהט הרגע וגם אלו שנעשות מתיכנון, נעשות מתוך מניע רגשי בד"כ (לא כולל רוצחים שכירים או אלה שרוצחים כדי לקבל את הביטוח של בן הזוג...), וברגעים כאלה אדם לא חושב באופן רציונלי: "האם משתלם לי לרצוח/לאנוס/לדקור או לא??", בעוד שעבירות רכוש הן בד"כ מונעות על ידי "כמה זה משתלם לי?" תועלת אל מול סיכון. לדוגמה: ישתלם לי לשדוד בנק ולא לגלות איפה הכסף, בתמורה לחמש שנים בכלא ואז אני אצא ואהיה מיליונר.

סיבה נוספת למה לא להוציא להורג רוצחים- חלק ניכר מהרוצחים, רוצחים באופן חד פעמי והם מסוכנים אך ורק לאנשים שניסו או רצחו בפועל: גבר שכעס שאישתו בוגדת בו, אישה שמתעללת בילד שלה, איש שונא את השכן שלו וכו'. אדם כזה הוא בד"כ נורמטיבי ולא יסכן אחרים.
זאת בניגוד לעבירות סמים/רכוש/מין שהם בד"כ נוטים להיות רצידיביסטים (סדרתיים).

בנוסף, עונש מוות עולה כסף רב, מאחר וברוב המקרים ישנם עירעורים רבים, ועולה כסף רב לשים את האסירים הללו באגפי הגנה מיוחדים עם תנאים מיוחדים ואבטחה ברמה גבוהה מהרגיל.

על פי הדיעה הרווחת היום בקרב מריבת הקרימינולוגים, היא שאדם שהוא פושע הוא כזה ממכלול של סיבות: אישיותית, ביולוגיה וסוציולוגיה. זאת הסיבה מדוע לא כל הערבים/שחורים/עניים/משפחות הרוסות פושעים ומדוע לא כל אדם עם הפרעה/מחלה נפשית פושע וכו'.
הסיבה לא יכולה להיות סוציולוגית או גנטית בלבד, וזו עובדה שלא כל הילדים של העבריינים ולא כל הוריהם או אחיהם הם עבריינים.

ישנם עבריינים שעם שיקום וטיפול יעודי יש אפשרות לשקם אותם באחוזים גבוהים, ואנחנו צריכים כחברה לחשוב מה המטרה של העונש. אני סבורה שנקמה לא ראוהי להיות אחת מהסיבות כיום, והסיבה שבה אדם צריך להיות בכלא, היא כדי להרחיק אותו מהחברה (ולא משנה כמה אתם חושבים שזו קייטנה להיות בכלא שבישראל, איש לא היה מחליף איתם. אל תשכחו שחלק גדול מהאסירים בכלא הם בקושי בעלי 12 שנות לימוד, אז שאיש לא ידבר על תואר במסגרת הכלא. חישבו על זה כך: אם החוגים, הבגרות והתואר, העבודה שהם עושים בכלא, קבוצות התמיכה והסדנאות שהם עושים יעזרו להם לחזור למוטב כשיצאו לחברה (וזה יקרה לרובם), האם לא משתלם לחברה לשים את משאביה בכיוון זה?

לגבי פסיכופטים- הם לא ניתנים לשיקום לא בגלל שזה גנטי, אלא בגלל הסיבה הפשוטה שהם אינם מסוגלים לחוש חרטה, אינם מסוגלים לחוש הזדהות עם קורבנות או רגש אחר כלפם. אדם שלא מסוגל להביע חרטה או להבין את הקורבן, יהיה בעל מוסר נמוך ולפיכך לא יהיה אכפת לו להמשיך ולפשוע ולדרוך על אנשים. נכון להיום אין טיפול שמשקם פסיכופטים והם שפויים לחלוטין (אלא אם כן יש להם משהו נוסף), כך שהם יושבים בכלא במשך שנים רבות, פעמים רבות וזה פשוט לא אכפת להם. הם יודעים שהם פוגעים באנשים, זה פשוט לא מזיז להם. לכן, לדעתי, יש הצדקה, אם כבר, להוציא להורג אנשים כאלה או לכלוא אותם לשארית חייהם, מאחר ומדובר בפצצת זמן מתקתקת.

גם עברייני מין שכולנו רוצים לכרות להם את הזין, זה לא בדיוק יעזור. גם לא שישבו בכלא 20 שנה (בעיקר פדופילים ואנסים סדרתיים). אנשים כאלה זקוקים לטיפול והמדינה שלנו פשוט לא מאמינה, מכחישה או לא רוצה לעשות טיפולים לעבריינים ולכן המדינה נראית כמו שהיא נראית- כלא עם דלת מסתובבת. מישהו נכנס, ולא ירחק היום שיחזור שוב.

לטעמי, טיפול (אם אפשרי) בתוספת לעונש מאסר שיהלום את הפשע ובמקרים מסויימים לא יאפשר חנינה או קיצור למאסר עולם, הם הפיתרון לצימצום הפשע.


הנה תגובה שבה כל המידע הנמסר הינו נכון. המידע הזה ידוע לכל סטודנט שנה שניה לקרימינולוגיה (מבלי לגרוע משאר הדיסציפלינות).
כחולית חובבת הפסיכולוגיה מוסרת נתוני אמת. אני יכול ליתן מראי מקום אקדמיים לכל נתון.
אני סבור, מן הסתם, שגם היא יכולה.

אלא שתגובות בעלות מידע איכותי, מעין אלה, נטמעות בין התגובות האקספרסיביות והאמוציונאליות
ומטבע הדברים מאבדות מכוחן.




זה בגלל הסיבה הפשוטה שאנשים ללא ידע נוטים להגיב מהבטן וחלק מהאנשים לא טורחים באמת לקבל ולהטמיע ידע בדוק ונחקר אמפירית אם הוא נוגד את השכל הישר שלהם או אמונות קודמות המושרשות בהם חזק, כמו הדוגמא הקלאסית שבה שבתי וטענתי שעונש מוות לא מרתיע פושעים, מה שמגובה בעשרות מחקרים, ועדיין אנשים התעקשו שזה וודאי לא נכון ולכן הדיון לא יכל להתבצע בצורה ראויה כשהוא יוצא מנקודת מוצא מסויימת, אלא היה צורך שוב ושוב לחזור אליה, כך שבעצם השאלה שצריכה להישאל לדעתי היא:

האם עונש מוות שככל הנראה מטרתו העיקרית היא נקמה עדיין ראוי להתקיים ובאילו מקרים?
מה עושים במידה וקטין (בר ענישה, כמובן) ביצע פשע שאילו בגיר היה מבצע, היו נותנים לו עונש מוות על פי המקובל באותה מדינה?



--------------------------------------------------------------------------------
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 22 ביולי 2009

Re: אז את לא הבנת או לא רצית להבין....

מיתוסית​(שולטת) • 22 ביולי 2009
האריסטוקרט כתב/ה:
Afroditi כתב/ה:
Tish Adams כתב/ה:
Afroditi כתב/ה:
עונשים כספיים???? על רוצח???? ואם הוא הומלס??? זו התשובה שלך???

חוק העונשין קובע מדרגות ומדרגים לעבירות. לא כל מי שהורג, הוא רוצח. יש הריגה, יש

הריגה מתוך הגנה עצמית, יש הריגה מתוך רשלנות, יש רצח מכמה דרגות וכו.

כמו שהעבירה מדורגת, כך הענישה. ויש גם את בית המשפט העליון הקובע כללים .

כך שלהגיד שאי אפשר לקבוע מדרג, זה לא נכון משפטית.



I rest my case

rffl.gif


כתבת שבית משפט והחוק קובע דברים כללים ולכן אי אפשר לתת עונש מוות על מקרה מסויים.

לכן בדיוק כתבתי לך שכן יש בחוק העונשין מדרגות וכן יש כללים מדוייקים לכל מקרה ! כך שזו לא

יכולה להיות טענה נגד עונש המוות. הטענה שלך לא נכונה משפטית.


את מתעלמת ממשמעות ההבדל בין חוק קזואיסטי וחוק אפודיקטי ואינך מתייחסת לסוגייה העתיקה של "אמת מול יציב".


ידידי המלומד... אני מציעה לך שאם אתה מעוניין בדיון פורה הכולל גם הדיוטות ולא רק לנפנף בידע הנרחב שלך, עליך לבאר מונחים שהם לא קומן סנס ולא ידועים לכל. לי , למשל, אין מושג מהם החוקים שציינת ולא כל אחד ירוץ לגוגל כדי לבדוק....