המורה הפרטית - חלק ג'

המורה הפרטית - חלק ג'

Belisana​(שולטת) • 24 ביולי 2009

שחף כתבה את הכותרת: "אילופה של שחף" והתחילה להתעצבן. מה זויה, הכלבה הזאת, חושבת לעצמה? שהיא תהיה הכלבה שלה? עם כל הכבוד למכללה, שאמורה להציל אותה מחיי הדלות בה חיה משפחתה, היא לא כלבה של אף אחד. בטח לא של האשה המשוגעת הזאת, בטח לא של אף אשה. היא תתהפך בקברה לפני שתכנע לה. רוצה לשחק? אין בעיה, היא תשחק עם זויה, אבל היא תקבע את הכללים. רוצה פנטזיה יצירתית על אילוף מישהי ששמה שחף? היא תקבל את הפנטזיה הכי יצירתית. שחף התיישבה וכתבה במרץ ובזעם סיפור על כלבה אמיתית בשם שחף, שמסתבכת עם גנבת כלבים בשם זויה ונושכת אותה עמוקות, עד שהגנבת חוטפת כלבת. לפתע נזכרה שזויה דרשה פנטזיה מינית ולכן הוסיפה לסיום זיון פראי של שחף הכלבה עם הכלב רקסי לאור ערימה של עצמות עסיסיות. רצתה יצירתיות? קיבלה הכלבה. מרוצה מעצמה, הפנתה שחף את מסך המחשב לזויה ואמרה בטון מתריס: "סיימתי, גבירתי".

זויה קראה את החיבור ודבר ראשון שרצתה לעשות זה להעיף לשחף סטירת לחי מצלצלת, שתדביק אותה לקיר ותעמיד אותה במקומה. אבל במקום זאת, לקחה נשימה עמוקה, הזכירה לעצמה ששולטת צריכה לשלוט קודם כל בעצמה וחשבה לרגע איך תשיג את אותה מטרה מבלי להראות לשחף שהצליחה לעצבן אותה.

"יפה מתוקתי", אמרה לבסוף, "היצירתיות שלך מתקדמת. אני רואה שהזדהית כל כך עם תפקיד הכלבה שהפכת את הגיבורה לכלבה אמיתית. זה יפה, אני מעריכה את זה, זה בדיוק המקום בו אני רוצה שתהיי - שתרגישי לא כמו ילדונת שמשחקת כלבה אלא כמו כלבה אמיתית שכל מטרתה היא לציית לגבירתה, לענג אותה ולשעשע אותה. אגב, גם לא הטריד אותי שבחרת להזדיין עם כלב, אם תבקשי ממש יפה אולי אסדר לך אחד. מה שהטריד אותי בחיבור שלך הוא שהכלבה נושכת את גבירתה וכזאת התנהגות לא יכולה לעבור בשקט. אני מבינה שהכלבה העתידית שלי במצב רוח קרבי ואני מאד נזהרת מלחטוף כלבת ולכן, כדי שזה לא יקרה חלילה, את תסתובבי היום עם גאג, עד שמצב רוחך ישתפר".

זויה ניגשה למגירת השידה ושלפה גאג. היא משכה בשיערה של שחף לאחור באכזריות, עד שפיה של זו נפער לצעקה. אז דחפה את הגאג לפיה. "אם תעזי להוציא אותו, אאלץ לקשור לך את הידיים. זה ברור כלבונת?", שאלה בתקיפות. שחף היתה בהלם. כאב לה והיא התקשתה לנשום בחופשיות רק דרך האף. היא רצתה להרביץ לזויה, אבל ידעה שזאת תנצח אותה בשנייה ולכן רק הנהנה עם הראש.

"את תגיבי בנימוס גם עם הגאג. תדברי לתוכו ותעני כראוי", ציוותה זויה. שחף נהמה לתוך הגאג: "כן, גבירתי" ותוך כדי חשבה מה לעשות ואיך להחלץ מהמצב ההזוי שהיא נמצאת בו.

"יפה כלבונת" אמרה זויה, "מאחר והתחלת איתי על רגל שמאל, אין טעם לבזבז זמן בתהליך האילוף שלך, אחרת אפתח לי כאן כלבת רחוב חוצפנית. נתחיל מיד. 'ארצה' - מכירה את הפקודה? כשאשמיע אותה את תרדי לריצפה כמו כלבה טובה ותמתיני לרגליי להוראות נוספות. כשאומר 'רגלי' את תלכי לצידי, צמודה לרגליי, על 4, ראש מורכן וגב ישר. עכשיו נתחיל להתאמן".

זויה ניגשה שוב לשידה שלה ושלפה משם שוט רכיבה שחור, מעוטר בפסים לבנים. היא ניגשה לשחף. אמרה 'ארצה' ודחפה את שחף עם רגלה לריצפה. שחף הנדהמת לא זזה. זויה שלפה ממנה את חולצת הבטן, אחזה בפיטמתה וסובבה אותה בחוזקה. "לא כדאי לך להסתבך איתי, ילדונת, אם תרצי או לא תרצי, את תהיי כלבה טובה ואם תעזי לטעות, השוט שלי יזכיר לך איך להתנהג. קדימה - רגלי".

שחף לא זזה מרב תדהמה, שוטה של זויה הועף באויר והחל לנחות על ישבנה. היא קפצה מפחד ומכאב. "כשאני נותנת לך פקודה, כלבונת, את תמלאי אותה מיד. 'נעשה ונשמע', זה ברור כלבה?". כששחף לא מיהרה לענות לתוך הגאג, שוט הרכיבה פגש שוב בישבנה בעוצמה. היא מיהרה לעבור לרגלי, כשהיא ממלמלת לתוך השוט "כן, גבירתי". ישבנה האדים מתחת לטרנינג הלבן, כאב לה, היא היתה המומה ובכל זאת, חשה ברטיבות משונה מתחילה להתפשט בין רגליה.

Tultul • 24 ביולי 2009

אוףףףף, אני שונאת סיפורים בהמשכים :/

slave for ever​(נשלט) • 25 ביולי 2009

סיפור מאד יפה, כתוב בצורה מגרה.

תודה לך. מחכה להמשך.

מוצ'ילר • 26 ביולי 2009

זה כבר נדוש שאני אומר את זה אבל את מעולה.
תמשיכי ככה.