מורי-דרך- שאלות ותהיות..

אנסה לחדד כבקשתך.

תכונותיו אכן קיימות בו מעצם היותו מי שהוא. אבל גם אם התכונות קיימות צריך שיתקיימו תנאים מסויימים כדי שתכונות אלו יצאו מהכוח אל הפועל. התנאים הנדרשים הם נכונות של המורה להוביל ונכונותה של הנשלטת ללכת בדרך אותה מתווה המורה. שהרי גם אם יש לי את הידע, היכולת והנכונות להוביל אותך, אם לא תסכימי לקבל את הדרך שלי, זה לא יעזור. אני לא אוביל אותך נכון?
ומצד שני, גם אם תרצי בכל מאודך שאני אדריך אותך ואהיה לך מורה דרך, אבל אני לא פנוי, או לא מעוניין לקחת על עצמי את האחריות הזו, לא יקרה שום דבר. נכון?
לכן אין די בקיומן של התכונות כשלעצמן. צריך שיתקיימו התנאים שמאפשרים לתכונות של כל אחד מאיתנו לבוא לידי ביטוי במפגש שבינינו.

כשאני אומר: "ייכנע ויכנס לקשר רומנטי" אני מתכוון לומר שעל המורה, כדי שיוכל להוביל, לשמור על ריחוק מסויים ממי שהוא לקח על עצמו להוביל.
אלא שלפעמים קורה ש"האהבה מנצחת" ומורה הדרך נהיה לבן זוג.
המחוייבות הזוגית שונה מהמחוייבות של מורה דרך לתלמידתו ולכן אם המורה לוקח על עצמו מחוייבויות לזוגיות, הוא מוותר במידה רבה מאד על המחוייבויות שלו כמורה דרך. איכויות הקשר לא נמוגות, הן משתנות.

נסי לדמיין פילים במסע. הפילה הבכירה הולכת בראש ואחריה, כשחדק אוחז בזנב, הולכות שאר הפילות. כך הולכת התלמידה אחרי מורה כשהיא אוחזת בידו ונשענת עליו.
אבל נסי לדמיין מה יקרה אם הפילה הבכירה תבחר ללכת שכם אל שכם עם חברותיה הפילות? באותו רגע לא יהיה שם מי שינהיג ויוביל.

אינני יודע מספיק על עולמם של הפילים כך שאינני יכול לומר אם יש שם חברות ואהבה במקום מנהיגות.
אני יודע על עולמם של בני האדם, שיכולה לצמוח אהבה נפלאה, אפשר שתתפתח זוגיות נהדרת שאליה מביא כל אחד מבני הזוג את מה שהוא נושא איתו ושניהם יחד מפרים אחד את השני.
כשיש זוגיות ומי שהיתה תלמידה הופכת להיות שווה למורה, היא יכולה להביע פקפוק בדבריו של המורה, להתווכח, לבחור בדרך אחרת ולנסות לשכנע את המורה שהדרך שלה טובה יותר. (אולי אפילו רחמנא ליצלן היא צודקת ((-: ) כמו שאמרתי, איכויות הקשר אינן נמוגות, הן משתנות.