|
|
לפני 16 שנים •
5 באוג׳ 2009
המשך הפנטזיה
לפני 16 שנים •
5 באוג׳ 2009
בלוסום(לא בעסק){ע} • 5 באוג׳ 2009
חלק ב':
הוא חותך סופית את גופייתה, וחושף את גבה. הוא נוטל את שוט הזנבות, ומתחיל להעביר אותו על גבה קלות, והיא נרעדת. הוא מעביר אותו כך על ישבנה גם. אין לה שמץ של מושג מתי יתחיל להצליף ביתר שאת, ובאיזה חוזק בדיוק, וכולה צמרמורות צמרמורות. הוא משאיר אותה במצב חוסר הוודאות הזה לעוד כמה דקות שנראות לה כמו נצח. ואז הוא מתחיל להצליף בה. הוא בינתיים לוקח גם את הקיין. "היום," הוא אומר לה, "היום נחצה גבול חדש של כאב עבורך". הוא מרגיש את גופה מתכווץ והוא מעביר את ידיו על אחוריה ועל גבה בשפשוף. "אל תדאגי, אני פה איתך. נעבור זאת ביחד". הוא לקח את הקיין והתחיל להעביר אותו על גבה ועל ירכיה, רק להעביר. ואז התחיל להכות בה מעט על הירכיים והישבן. לאט לאט המכות התגברו והפכו הצלפות. ואחרי כל כמה הצלפות, הוא העביר את ידיו על המקום, מגרה אותה למגעו. הפסים של הקיין נראו היטב על גופה הבהיר. הוא הכניס את ידו לכוס שלה, וידו יצאה רטובה כולה. עבר זמן רב שהיא עומדת כך, וגבה ורגליה התחילו לכאוב מאוד, והיא ביקשה ממנו להחליף פוזה כי העמידה בלתי אפשרית לה יותר. הוא נענה לה במידי, שחרר אותה מהקשירה על הכסא והשכיב אותה על גבה על המיטה, כשהוא קושר את ידיה ורגליה למראשות המיטה, בפישוק רחב מאוד, כך שערוותה היתה גלויה בפניו על כל יופיה. היא שמעה אותו מדליק עם המצית משהו, ואז הרגישה את טיפות השעווה הרותחת מזלפות על גופה. הוא נעמד מעל פניה ומחדיר את איברו לפיה. היא נענתה לו בשקיקה, וכך התחילה למצוץ לו, תוך כדי שהוא מזליף עליה שעווה. היא התחילה להתגרות מאוד, אך בד בבד זה כאב לה, ואת המהומי הכאב שלה הוא הרגיש על איברו היטב... היא לא ידעה אם לבקש שיפסיק או להתחנן שימשיך.. וכך הרגע הזה נמשך. ------------------ המשך יבוא -------------------------- |
|
|

