ginger
|
לפני 14 שנים •
4 באוג׳ 2009
(פרגמנט 22)
בראשית, כמו בכל ראשית, היה המבט.
הוא הביט בעטיפה ובתצוגה ולאחר מכן קילף גלד אחר גלד מבפנים החוצה. רק כשהבפנים היה עירום לפניו, דאג להפשיט את הגוף מכסותו כדי לכסות בגופו. לאחר שנשמתו כבר מילאה מבפנים, דאג למלא את גוף גופה בגופו. ראשית, כמו בכל ראשית, היה המבט מפשק. לאחרי שפישק המבט, פישקו הידיים את הרגליים. כשהכל היה מוכן לפניו ופניה משדרים ערגה נוזלית וניחוחית, כיוון את עצמו פנימה והתכונן. בראשית, כמו בכל ראשית, פיתה והתגרה. לאחר מכן נלחץ, נתהדק ודחף עצמו פנימה למלא ולבתק. לאט היה מעביר ממשקלו פנימה אל תוכה ומעמיס אותה בו. ממלא, וממלא עוד באיטיות מחושבת וממסמרת. לאחר מכן, נדחף עוד, עמוק. משנתמלא - רוקן ונסוג, כדי לבוא ולמלא שוב, כדי לרוקן ולמלא שוב - ושוב - ושוב - עד כי היתה מלאה בו ובגופו וגבולותיה היו מתגבלים מחדש לפי מידתו בה, היה ממלא, ומעולם לא החסיר עצמו מחלליה שכּן, שם היה מתחייה ומתגדל ומתעלה, מזדקף וזוקף. . |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 14 שנים •
5 באוג׳ 2009
כריך יפה
עטפת בפרגמנט הזה
נשמע שטוב לך וזה מה שחשוב |
|
|
אחת כזו
|
לפני 14 שנים •
6 באוג׳ 2009
מ ש ו ב ח.
פורנוגרפיה של הנפש כשהיא במיטבה. |
|
|
Black P e a r l
|
לפני 14 שנים •
6 באוג׳ 2009
נוגע וממלא.
נגעת, מילאת אותי בפרפרטים בבטן, כאלה שמרגישים נכון ואמיתי.
אפשר להרגיש את כולך דרך המילים הללו. עטופה בכ"כ הרבה טוב, עונג. מדהים. |
|
|
|
ginger
|
לפני 14 שנים •
6 באוג׳ 2009
יותר אירוטיקה של הנפש, לדעתי.
-תודה- . |
|
|