| MasterKey(שולט) |
לפני 15 שנים •
9 באוג׳ 2009
שני זיונים קטנים
וזיון שכל אחד ענק!
ד"ש לחברה בפלוגה. |
|
|
astaro
|
לפני 15 שנים •
9 באוג׳ 2009
כל כך קשה להבדיל בין ציניות לרצינות בפורומים. כך או כך הפוסט שיעשע אותי מאוד. תודה ולילה טוב לכולם
|
|
|
| gilsherr |
לפני 15 שנים •
11 באוג׳ 2009
Re: למען השם גילשר פרלין כתב/ה: למי לעזאזל אכפת אם תכרות את זכרותך?
לי! |
|
|
| gilsherr |
לפני 15 שנים •
11 באוג׳ 2009
Re: טעיתי זרה מוכרת כתב/ה: gilsherr כתב/ה: [size=[color=white]18]
בזמן השירות בלבנון, לפניי הרבה שנים היה לנו(לפלוגה) תענוג אחד: פעם בשבוע היינו מתיישבים ברוב הדר ומתח לראות את "האחים ואן אריק" הטובים נלחמים בכל הרעים בתחנת השידור הדרום לבנונית של מייג'ור חדאד עליו השלום . האמנתי אז בכל ליבי שההאבקות המוצגת על המסך היא אמיתית ולא מבויימת והטפתי לכך כמו יהודי מאמין. לעומתי היו כמה "כופרים" בפלוגה שטענו מתוך עמדת מיעוט מבוטלת שהכל מבויים. באחת השבתות, בעוד הפלוגה כולה יושבת וצופה במתח בקרב קרה הבילתי צפוי: אחד המתאבקים עף באוויר הרבה לפני שאגרוף היריב השיג אותו. הטעות הייתה כל-כך בולטת שלא היה עוד מקום לספק. לאחר שנייה של הלם(שאחז בכולם) קמתי והכרזתי: "הלכו לי שנים של הסברה!!". הכפירה שלי הייתה מוחלטת. למה אני מספר את כל זה? מסיבה פשוטה: אני יודע להודות בטעות. ואכן טעיתי! התוצאות מדברות בעד עצמן: למעלה משנה של פעילות בכלוב וסך הכל עד עכשיו שני זיונים ועוד שלוש פגישות עקרות מאחת מהן נמלטתי בעור שיני... טעיתי בהציגי את עצמי כסדיסט אכזר וחסר רחמים, טעיתי בהציגי חזות של כופר בערכי הקהילה(ובעצם, כופר בעצם היותה קהילה) טעיתי בלעגי על ערכים כ"מילת ביטחון" אופס....מילת ביטחון ללא מרכאות כמובן ועוד. לכן, כיהודי מומר או לחילופין "מתחזק"(תבחרו אתם) אני מכריז בזאת על הולדתי מחדש כיקיר הקהילה ובנותיה: מעתה, מבטיח אני, לא אתעמר עוד בשמנות, לא אלעג עוד על כיעורן של הנשים פה, לא אצחק בכל פה על ערבי הקהילה הנערכים מפעם לפעם, נהפוך הוא: אטרח ואשתתף בהם! מעתה תיראו אותי רוקד בכל מסיבה, קופץ על כל סשן פומבי או קומזיץ מאולץ, משתתף בצערן או שימחתן של רפות השכל המצויות פה בשפע(אופס, נפלט לי...). ולא רק זאת! החל מעכשיו אני מוכן להמיר את דתי ולהעריץ כל עריצה, להשתוחח בפני כל דום אמיתי(עד להופכי לאחד כזה...), ואפילו(יעזרו לי במרומים...) להסכים ליחסים בהסכמה!!! אכבד כל מילת ביטחון, אדרוש את קיומו של הסכמי ממון, אבדוק את שפיותה של כל מעורערת(ראדר דאן לנצל זאת) ואהיה עדין ומתחשב עד כאב. לא אפגע ללא הסכמה ואשרת היטב רצונותיה של כל שפחה עלובה. אבל חכו מעט בנות ציון, עוד בטרם תעלזו ותצאו בריקוד ובמחולות רצוי שתקחו בחשבון עוד נקודה קטנה: מהיכרות עם עצמי... ייתכן ואעדיף לכרות את זיכרותי מאשר להמיר כאן את דתי![/size][[/color]color=white] [/color] לכאן או לכאן - מ ו ס כ ם !!! רק למה לעזאזל בכחול בלתי קריא שכזה? כי בשביל לקרוא אותי צריך להתאמץ |
|
|
בריז'יט(אחרת)
|
לפני 15 שנים •
11 באוג׳ 2009
Re: טעיתי gilsherr כתב/ה: זרה מוכרת כתב/ה: gilsherr כתב/ה: [size=[color=white]18]
בזמן השירות בלבנון, לפניי הרבה שנים היה לנו(לפלוגה) תענוג אחד: פעם בשבוע היינו מתיישבים ברוב הדר ומתח לראות את "האחים ואן אריק" הטובים נלחמים בכל הרעים בתחנת השידור הדרום לבנונית של מייג'ור חדאד עליו השלום . האמנתי אז בכל ליבי שההאבקות המוצגת על המסך היא אמיתית ולא מבויימת והטפתי לכך כמו יהודי מאמין. לעומתי היו כמה "כופרים" בפלוגה שטענו מתוך עמדת מיעוט מבוטלת שהכל מבויים. באחת השבתות, בעוד הפלוגה כולה יושבת וצופה במתח בקרב קרה הבילתי צפוי: אחד המתאבקים עף באוויר הרבה לפני שאגרוף היריב השיג אותו. הטעות הייתה כל-כך בולטת שלא היה עוד מקום לספק. לאחר שנייה של הלם(שאחז בכולם) קמתי והכרזתי: "הלכו לי שנים של הסברה!!". הכפירה שלי הייתה מוחלטת. למה אני מספר את כל זה? מסיבה פשוטה: אני יודע להודות בטעות. ואכן טעיתי! התוצאות מדברות בעד עצמן: למעלה משנה של פעילות בכלוב וסך הכל עד עכשיו שני זיונים ועוד שלוש פגישות עקרות מאחת מהן נמלטתי בעור שיני... טעיתי בהציגי את עצמי כסדיסט אכזר וחסר רחמים, טעיתי בהציגי חזות של כופר בערכי הקהילה(ובעצם, כופר בעצם היותה קהילה) טעיתי בלעגי על ערכים כ"מילת ביטחון" אופס....מילת ביטחון ללא מרכאות כמובן ועוד. לכן, כיהודי מומר או לחילופין "מתחזק"(תבחרו אתם) אני מכריז בזאת על הולדתי מחדש כיקיר הקהילה ובנותיה: מעתה, מבטיח אני, לא אתעמר עוד בשמנות, לא אלעג עוד על כיעורן של הנשים פה, לא אצחק בכל פה על ערבי הקהילה הנערכים מפעם לפעם, נהפוך הוא: אטרח ואשתתף בהם! מעתה תיראו אותי רוקד בכל מסיבה, קופץ על כל סשן פומבי או קומזיץ מאולץ, משתתף בצערן או שימחתן של רפות השכל המצויות פה בשפע(אופס, נפלט לי...). ולא רק זאת! החל מעכשיו אני מוכן להמיר את דתי ולהעריץ כל עריצה, להשתוחח בפני כל דום אמיתי(עד להופכי לאחד כזה...), ואפילו(יעזרו לי במרומים...) להסכים ליחסים בהסכמה!!! אכבד כל מילת ביטחון, אדרוש את קיומו של הסכמי ממון, אבדוק את שפיותה של כל מעורערת(ראדר דאן לנצל זאת) ואהיה עדין ומתחשב עד כאב. לא אפגע ללא הסכמה ואשרת היטב רצונותיה של כל שפחה עלובה. אבל חכו מעט בנות ציון, עוד בטרם תעלזו ותצאו בריקוד ובמחולות רצוי שתקחו בחשבון עוד נקודה קטנה: מהיכרות עם עצמי... ייתכן ואעדיף לכרות את זיכרותי מאשר להמיר כאן את דתי![/size][[/color]color=white] [/color] לכאן או לכאן - מ ו ס כ ם !!! רק למה לעזאזל בכחול בלתי קריא שכזה? כי בשביל לקרוא אותי צריך להתאמץ תרתי... 
|
|
|
ראובן
|
לפני 15 שנים •
11 באוג׳ 2009
בוגד
גילשר,
צר לי שנמאס לך להיות מתסיס מקצועי. אתה מוכר את כל ההסמקות הפראיות שיצרת בעבור חופן קוס שמנמן. התבייש לך. בלי רשעות מתוקה, כל שנשאר לנו פה הוא אוסף של מאותגרי-אינטימיות, מאותגרים-חברתית ומאותגרות-משקל. דורותי פארקר, מבקרת התרבות הידועה, נשאלה פעם מדוע היא כה מרושעת. על כך היא ענתה: ''יש משהו מרענן ברשעות. קצת כמו מנטה''. לשיקולך, R |
|
|