JabberwockY(שולט)
|
לפני 15 שנים •
6 ביולי 2009
כאב *לא* אירוטי
[השאלה מופנית באופן טבעי לנשלטים ונשלטות, אבל אשמח לדעות מכל בעלי התפקידים]
אני תוהה האם העיסוק בכאב כאקט אירוטי יכול לשמש גם מחוץ למיטה. למשל, האם ההתמודדות עם כאב פיסי בזמן משחק עוזרת להתמודד גם עם כאב (אקוטי או כרוני) ביום-יום, כשהוא לא ניתן בהסכמה? האם אפשר להשתמש במנגנוני קבלת כאב גם שלא מתוך ה"טראנס" האירוטי וכשלא מוכנים אליו? איך? |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
6 ביולי 2009
אני מתלבטת בין שתי תשובות (שתיהן אישיות):
1. בגדול כאב נחווה באופנים שונים כאשר הוא מתרחש בהקשרים שונים. ללא הקישור הארוטי, נעלמת ההנאה מהכאב ונותר רק... נו, כאב. הדבר הזה שלא נעים לאף אחד. בנוסף, כל כאב הוא שונה. כאב גב שונה מכאב ראש, שונה מכאב שיניים, שונה מכאב של חתך מסכין, שונה מכאב של עקיצת מדוזה... "האופן שבו הכאב גורם לנו להרגיש" הוא שונה. אפילו בתוך סיטואציה אירוטית, אדם שנוטה להנות מכאב יכול לחוות "כאב רע" - שזה מצב שלא מרגישים את הקישור האירוטי. ולא רק שמדובר בכאב מהסוג שלא נעים לו, אלא שאותה התחושה הפיזית בדיוק יכולה להיות פעם טובה ופעם רעה, תלוי בהקשר. אז מכאן, שלא בהכרח יש קשר בין הדברים. נראה לי סביר לחלוטין לחוות את שתי החוויות כמנותקות לחלוטין, ולומר שלא מדובר בכלל באותה התחושה, והסיבה היחידה שלשתיהן קוראים "כאב" היא אך ורק דלות השפה. 2. לי זה כן משפיע על היום יום, באופן מינורי: סף הכאב שלי עלה, ואני מתמודדת די טוב עם כאב, הוא לא גורם לי סבל רב, לא מאד מפריע לי לתפקד ולא מאד מטריד את מנוחתי. אבל אני לא בטוחה שזה קשור בכלל. כי זה תמיד היה ככה, מילדות. אולי יש קשר, אולי אין. מה שכן, בעקבות העיסוק הזה בכאב כשההכאבה נעשית בכוונה, בתנאים מבוקרים, תוך השתתפות אדם נוסף העוסק בכאב שלך ומתבונן בו... לפעמים אני משתמשת ביכולת הזאת להנות מכאב בשביל להתמודד עם "כאב ונילי". כלומר, מנסה לנתק את התחושה הפיזית מהקישור האוטומטי שהמוח שלי עושה לה לסבל (כאב=סבל). לפעמים אני מצליחה, אבל אין לי מושג איך להסביר את זה. לשוב אני לא. הערה: לא נראה לי ששתי הגרסאות סותרות זו את זו, ואני לא יודעת אם יש ביניהן התאמה (כנראה שיש לפחות חלקית), אבל עלו לי שתי דרכים לענות על השאלה, ובמקום לבחור ביניהן פשוט כתבתי את שתיהן 
|
|
|
שוסי
|
לפני 15 שנים •
9 ביולי 2009
שאלה יפה
אני חושבת שבסיטואציה ספציפית כאב גם יחווה באופן ספציפי,כלומר לאו דווקא יהיה ניתן להעביר אותו לסיטואציה שונה ולחוות בדיוק את אותן תחושות.
ככה שעל פניו הייתי עונה לך שלא.כאשר אני נמצאת בסיטואציה אירוטית או אפילו "סתם" אינטימית אני אחווה באופן שונה כל מגע, לא רק כואב. מן הסתם גם הכאב יחווה כמעורר ולא כפשוט כואב. מצד שני,למנגנונים הפיזים חיים משלהם שלאו דווקא קשורים לתחושות נפשיות.טאקטיקות שבהן אני משתמשת בשביל להתגבר על כאב שאינו רצוי באותו הרגע(בהנחה שכל המפגש המיני עצמו כן רצוי)יכולות לשמש אותי גם בעת קבלת כאב בלתי צפוי(מכבסת מילים ללקבל מכה מהזרת מהשפיץ של הדלת).באותן טאקטיקות אני לא אעשה שימוש באופן מודע,זה פשוט תהליך אוטומטי שכזה. אני יודעת שהתשובה הצפויה מדברת גם על סף כאב הולך וגדל.אבל אני לא בטוחה שסף כאב שגדל בעת מפגש שבו מיניות מתחברת לכאב יכול להיות מועבר לסתם כאב "פושטי".מעבר לכך,סוגי הכאב עצמם יהיו שונים במהותם ולא רק בהקשר שהם נעשים ולכן גם לא יעלו את סף הכאב הכולל באותו אופן(מצבטי פטמות יפניים מול התקלות חזיתית של ראש עם עמוד חשמל) |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 15 שנים •
9 ביולי 2009
אישית זה עוזר לי בשתי רמות. אחת מהן היא הרמה הנפשית: למדתי שיש לי כח סבל גדול מאוד יחסית לבחורה בגודל שלי ושאני יכולה לספוג הרבה כאב ולא להשבר, וזה עוזר לי להתמודד עם מצבים של כאב שאינו אירוטי.
בנוסף, למדתי כמה טכניקות של הרגעה והתמודדות עם כאב, תוך כדי ספיגתו, כך שזה עוזר לי במקרים של מצוקה גופנית. למשל, כבר חצי שנה שאני עושה קעקוע על צד ימין של פלג הגוף העליון שלי, ובכל פעם שהמקעקע חופר לי בצלעות ובא לי למות, אני נוקטת בטכניקות הסאבמיסיביות הידועות להתמודדות עם כאב: ניקוי המוח, התכנסות בתוך עצמך, נשימות קטנות ושטחיות, התנגדות לאינסטינקט לכווץ את השרירים כהתנגדות למקור הכאב ואילוץ הגוף להרפות אותם, פציחה בסט קללות נמרצות המכוונות לאמו של גורם הכאב ואופני הפרנסה שלה, וכמובן- ציפייה בכיליון עיניים לגל האנדורפינים שיבוא. |
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
9 ביולי 2009
לא לא
אני ממש לא אוהבת כאב והרופא שיניים שלי לא מתקרב אלי בלי לפחות שתי זריקות ומישחה מרדימה לחניכיים. אני עושה הבחנה בין כאב טוב לזה הרע הטוב הוא זה שאדוני עושה בי אפילו אם לאחרת או לאחרים יראה נוראי ברמות עם זה אני בהחלט מסוגלת להתמודד ועוד לבקש עוד עוד ו עוד. גם . גם בסשנים של קיעקועים בהתחלה מאוד כואב לי עד שאנדורפינים מתחילים לעשות את שלהם והרע ה"לא נחמד" הוא כל כאב אחר שעלול או עשוי להיות החל ממגרנה חמורה לכאב גב טיפול שיניים וכאלו. אני מזוכיסטית סלקטיבית.גאה. לא נהנת מכאב שלא עושה ל י טוב. |
|
|
לילי ש'
|
לפני 15 שנים •
15 באוג׳ 2009
כשאני מקבלת מכה עם כאב חד וחזק(ברך בשולחן נניח) אני מקללת את האימאימא, אבל יצא לי כמה פעמים לנסות להמיר את זה בראש, להתרכז בתחושת הכאב עצמו פועמת לתוך הגוף, כמו שאני עושה כשמכאיבים לי, וזה עבד לגמרי.
הרי מה מגדיר סבל? אם אתה מרגיש מסכן ורוצה שזה יפסק, ומנסה להרגיש את הכאב כמה שפחות ולהתעלם ממנו, לבין אם אתה מתעמק בתחושה, מתבונן בה ומנסה לזקק אותה. וזה מה שאני עושה עם כאב, לפעמים. לא תמיד זה מצליח. בכאבי מחזור וראש- לא רלוונטי בשבילי, זה לא אותו סוג כאב. זה הרגשה מתמשכת של אי נוחות ושמשהו לא בסדר בגוף שלך ואת זה אני לא אוהבת גם בסשנים. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 15 שנים •
18 באוג׳ 2009
רק הקטע של הנשימות
אבל גם את זה נראה לי שלמדתי בעיקר ב"כלוב".
ואני קצת הפוכה. משום מה הרבה יותר קל לי לקבל כאב שנגרם מסיבות רפואיות (תסמונת הפולניה האמיצה) מאשר כאב בסשן. אבל כך או כך אני נושמת, מרפה, מקללת וממשיכה. |
|
|
פייה{O}
|
לפני 15 שנים •
18 באוג׳ 2009
כשאני נתקלת בכל מיני מכאובים אני משתדלת לדמיין שבדרך כלשהי אהובי אחראי להם.
לפעמים זה עוזר. 
|
|
|