בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוות בדסמי'ות בחיי היומיום

נוריתE
לפני 15 שנים • 14 באוג׳ 2009

לא רוצה להתאפק..:-)

נוריתE • 14 באוג׳ 2009
[quote=]"קטסטרופה"][quote=""]
כתב/ה:
כתב/ה:
[quote="]ו>[/color]



מילא ההיא עם הדרוזי, בפרים מסויימים כל הנשים משפילות מבט, מצייתות והולכות עם סלים על הראש.
זו התרבות שלהן ולא אתערב.

בכל חברה נורמטיבית אשה עם סלים כשגבר הולך לידה עם ידיים חופשיות זה דבר חריג מאוד ומעורר בחילה.
משניהם.



Gogo Yubari​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 14 באוג׳ 2009

לנורית

Gogo Yubari​(נשלטת) • 14 באוג׳ 2009
לשם הבהרה:
אין לי שום דבר נגד סוג מערכת היחסים בינך לבין אדונך, נורית,
אני אפילו חושבת שיש בכך עצמה אדירה שאת מסוגלת לסגוד לאדונך בצורה שאת בחרת.
אני מאמינה שלכל מערכת יחסים בדס"מית יש וצריכה להיות דינמיקה יחודית במסגרת אוהבת ותומכת.

הפוסט שכתבתי נועד לתת נקודת מבט שונה למה שאנו קוראים לו "ג'נטלמניות" ומדוע בעיניי להיות ג'נטלמן זו מחווה דומית ביותר.
אני לא רואה שום דבר "שובניסטי" במיילדום. אם כבר, להפך- אני חושבת שלהיות סאבית היא חוויה מעצימה ומחזקת שנותנת לנשיות שבך לפרוח ולשגשג.

אני לא בטוחה שהתייחסת בפוסט שלך לפוסט שלי (בין השאר), אבל בכל אופן, חשתי צורך להבהיר את עמדתי בעניין.
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 14 באוג׳ 2009
נילי ונילי • 14 באוג׳ 2009
nurit כתב/ה:
אתן קצת התערבבתן כאן בנות
את הפמיניזם (שכבודו במקומו מונח ומכובד בעיני מאוד)בואו נשאיר למקומות אחרים שהם לא מערכת יחסים בידסמית מייל דום.

אין שום סתירה, בעיניים שלי לפחות
בין מערכת יחסים בידיסמית לבין הקטע שהבאתי
(ואין חובה להתייחס אליו)זה רק משלים אחד את השני
האדם את השולט השולט את האדם (או ה"ג'נטלמן" האדון והמגן או איך שניבחר לכנות זאת)

בעיניי ,אדוני הוא קודם כל בנאדם שלקח על עצמו את השליטה בי בקשר הבידסמי בנינו
לקח על עצמו בלב שלם את האחריות עלי בקשר הזה ומעבר,
ועצם היותו אדם לא סותר את היותו אדון ושולט,להפך
המסוגלות שלו להעניק כמו לקבל,להוריד אותי על בירכי במבט ולמלא את הלב שלי אושר באסאמאס של בוקר טוב,ולילה טוב ,
האנוש שבו
רק מקנה לו יתר אדנות ,שליטה, עצמה וכח
ונותן לי את הביטחון המלא, להפקיד את גופי וליבי בידיו,
בלב שלם(וזה בדיוק כמו בקטע המורחב שהבאתי בפוסט שלי פה בפורום)

אני לא רואה במחוות הקטנות או הקצת יותר גדולות האלו שבפומבי ניצול יותר משלא רואה ניצול בכל מערכת היחסים בנינו

אם הייתי "מריחה" שמץ של ניצול ציני או ניצול "שובניסטי "מכל סוג ,מצידו,לא הייתי בידיו ושלו.
מערכת מילדום בידסמית היא לא שוביניזם ולא מיסגוניה ולא דומייהם
היא משהו מיוחד בין שני אנשים ואני לא צריכה לשבת פה ולהסביר את המהות של מערכת כזאת.

אני אדליק לו סיגריה ואעמוד בתור בארומה לקפה ולעוגה בעוד הוא יושב ואכבד אותו בצורה כזאת שכל אחד מהצד יבין בלי הרבה מילים או מחוות
שיש פה לפניו משהו מאוד מאוד מיוחד. ואין פה שום בושה.להפך.
ואם השרוך שלו יפתח ,ארכן על בירכיי ואקשור אותו (ואנצל את הרגע להגניב נשיקה לכף ידו ואתאפק מאוד שלא להביך אותו בפני זרים בנשיקה לנעלו)
בדיוק כמו שאכרע בפניו בין ארבעה קירות או ביער בכדי לקבל את השוט ושאר הדברים שייתן לי ואעשה אותם באותם אהבה רצון הכנעה כבוד והכל.

המערכת הזאת היא כוללת ואשתמש אולי במילה סינרגיה, אני השפחה שלו הרכוש שלו וכל מה שיבחר לעשות בי ולכנות אותי
כשאני לא בנכחותו ו כשאני איתו ברחוב או בבית קפה או בחדר או בכל מקום ,בסשן ושלא בסשן.
והוא ידע לכבד ולהחליט מתי ובפני מי ,אין צורך להפגין את זה.אבל המהות ,קיימת ותשאר.

את כל כך בסדר, את.
נוריתE
לפני 15 שנים • 14 באוג׳ 2009

Re: לנורית

נוריתE • 14 באוג׳ 2009
Gogo Yubari כתב/ה:
לשם הבהרה:
אין לי שום דבר נגד סוג מערכת היחסים בינך לבין אדונך, נורית,
אני אפילו חושבת שיש בכך עצמה אדירה שאת מסוגלת לסגוד לאדונך בצורה שאת בחרת.
אני מאמינה שלכל מערכת יחסים בדס"מית יש וצריכה להיות דינמיקה יחודית במסגרת אוהבת ותומכת.

הפוסט שכתבתי נועד לתת נקודת מבט שונה למה שאנו קוראים לו "ג'נטלמניות" ומדוע בעיניי להיות ג'נטלמן זו מחווה דומית ביותר.
אני לא רואה שום דבר "שובניסטי" במיילדום. אם כבר, להפך- אני חושבת שלהיות סאבית היא חוויה מעצימה ומחזקת שנותנת לנשיות שבך לפרוח ולשגשג.

אני לא בטוחה שהתייחסת בפוסט שלך לפוסט שלי (בין השאר), אבל בכל אופן, חשתי צורך להבהיר את עמדתי בעניין.


הפוסט עליו דיברתי הוא זה
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=25981

תודה ואני ארשה לי פה להסמיק על המחמאה. ממעבר לזה...
אני איתך בעיניין הדום/ג'נטלמן שאמרת פה ואין לי שום וויכוח....זה מה שאני אומרת כל הזמן בייחוד בכניסה האחרונה שלי,בעמוד הקודם.
נוריתE
לפני 15 שנים • 14 באוג׳ 2009
נוריתE • 14 באוג׳ 2009
נילי ונילי כתב/ה:
nurit כתב/ה:
אתן קצת התערבבתן כאן בנות
את הפמיניזם (שכבודו במקומו מונח ומכובד בעיני מאוד)בואו נשאיר למקומות אחרים שהם לא מערכת יחסים בידסמית מייל דום.

אין שום סתירה, בעיניים שלי לפחות
בין מערכת יחסים בידיסמית לבין הקטע שהבאתי
(ואין חובה להתייחס אליו)זה רק משלים אחד את השני
האדם את השולט השולט את האדם (או ה"ג'נטלמן" האדון והמגן או איך שניבחר לכנות זאת)

בעיניי ,אדוני הוא קודם כל בנאדם שלקח על עצמו את השליטה בי בקשר הבידסמי בנינו
לקח על עצמו בלב שלם את האחריות עלי בקשר הזה ומעבר,
ועצם היותו אדם לא סותר את היותו אדון ושולט,להפך
המסוגלות שלו להעניק כמו לקבל,להוריד אותי על בירכי במבט ולמלא את הלב שלי אושר באסאמאס של בוקר טוב,ולילה טוב ,
האנוש שבו
רק מקנה לו יתר אדנות ,שליטה, עצמה וכח
ונותן לי את הביטחון המלא, להפקיד את גופי וליבי בידיו,
בלב שלם(וזה בדיוק כמו בקטע המורחב שהבאתי בפוסט שלי פה בפורום)

אני לא רואה במחוות הקטנות או הקצת יותר גדולות האלו שבפומבי ניצול יותר משלא רואה ניצול בכל מערכת היחסים בנינו

אם הייתי "מריחה" שמץ של ניצול ציני או ניצול "שובניסטי "מכל סוג ,מצידו,לא הייתי בידיו ושלו.
מערכת מילדום בידסמית היא לא שוביניזם ולא מיסגוניה ולא דומייהם
היא משהו מיוחד בין שני אנשים ואני לא צריכה לשבת פה ולהסביר את המהות של מערכת כזאת.

אני אדליק לו סיגריה ואעמוד בתור בארומה לקפה ולעוגה בעוד הוא יושב ואכבד אותו בצורה כזאת שכל אחד מהצד יבין בלי הרבה מילים או מחוות
שיש פה לפניו משהו מאוד מאוד מיוחד. ואין פה שום בושה.להפך.
ואם השרוך שלו יפתח ,ארכן על בירכיי ואקשור אותו (ואנצל את הרגע להגניב נשיקה לכף ידו ואתאפק מאוד שלא להביך אותו בפני זרים בנשיקה לנעלו)
בדיוק כמו שאכרע בפניו בין ארבעה קירות או ביער בכדי לקבל את השוט ושאר הדברים שייתן לי ואעשה אותם באותם אהבה רצון הכנעה כבוד והכל.

המערכת הזאת היא כוללת ואשתמש אולי במילה סינרגיה, אני השפחה שלו הרכוש שלו וכל מה שיבחר לעשות בי ולכנות אותי
כשאני לא בנכחותו ו כשאני איתו ברחוב או בבית קפה או בחדר או בכל מקום ,בסשן ושלא בסשן.
והוא ידע לכבד ולהחליט מתי ובפני מי ,אין צורך להפגין את זה.אבל המהות ,קיימת ותשאר.

את כל כך בסדר, את.

OK בסדר.נו מה אני אגיד?
הוא​(שולט)
לפני 15 שנים • 14 באוג׳ 2009

אני מציע

הוא​(שולט) • 14 באוג׳ 2009
לכל המובחלים המובחלות והמקיאות יש שקיות הקאה ביציאה
ולכו להבדק יש שפעת חזירים

אשה שמורה לגבר ללקק את נעליה היא גבר גבר או אשה אשה
אשה שמלטפת את העבד שלה היא ג'נטלוומן או ג'מטלמנית או ג'נטלמן
וגבר שמלקק הוא ג'נטלמן או סופרמן או סופרסל

מה הקשר בין מחוות יחסי שליטה ומיגדר
לא ברור לי כלל מה אתם מחפשים כאן
תאפשרו לחברים לשתף בדברים אינטימים מבלי להקיא על השטיח בסלון- זה לא "ג'נטלמני"
venus in our blood​(שולטת)
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

Re: אני מציע

venus in our blood​(שולטת) • 15 באוג׳ 2009
הוא כתב/ה:
לכל המובחלים המובחלות והמקיאות יש שקיות הקאה ביציאה
ולכו להבדק יש שפעת חזירים

אשה שמורה לגבר ללקק את נעליה היא גבר גבר או אשה אשה
אשה שמלטפת את העבד שלה היא ג'נטלוומן או ג'מטלמנית או ג'נטלמן
וגבר שמלקק הוא ג'נטלמן או סופרמן או סופרסל

מה הקשר בין מחוות יחסי שליטה ומיגדר
לא ברור לי כלל מה אתם מחפשים כאן
תאפשרו לחברים לשתף בדברים אינטימים מבלי להקיא על השטיח בסלון- זה לא "
ג'נטלמני"


________________________________________________________________________
הוא,
קודם כל ולפני הכל- ת ו ד ה .

שנית, צר לי מאוד שמנושא מסויים, ספציפי מאוד, נגררנו לפטפטת מלאת רעל.
אני מניחה שישנן הגדרות שונות לג'נטלמן , כשם שישנן הגדרות שונות לשיפחה או ל-ליידי(ואגב, זה הולך מצויין יחד, נורית למשל היא דוגמא טובה לכך )

אישית, אני נוטה להסכים עם הרעיון שככל שהשולט יותר ג'נטלמן בהליכותיו(ולא רק או בהכרח מול הנשלטת, אלא בעיקר בסגנון התנהלותו בחיים באופן כללי), כך יגברו הצורך והרצון של הנשלטת להביע כלפיו מחוות בדסמי'ות.
ייתכן ויש צורך להגדיר כאן מחדש מהו ג'נטלמן ומהי ליידי-שיפחה(מקום לפתוח שירשור חדש)

שלישית, שוב, באופן אישי לחלוטין, אינני מוצאת שום סתירה בין גבר שפותח לאישה את דלת הרכב לבין אותה אישה, שתסחוב איתו סלים.כשם שאינני רואה כל סתירה בין השפלת המבט מפאת כבוד לאדם שבשולט ,לבין מחוות גבריות שונות (פרחים ביום שישי, למשל וכיו'ב )

ודבר אחרון-, באמת שאשמח לקרוא מגוון של דיעות,.
גם של שולטים ושולטות.גם של נשלטים ונשלטות.
והפעם,אם אפשר בבקשה, מבלי להיסחף להתנשאויות\גזענויות ושאר ירקות בבקשה.

תודהicon_smile.gif
הזייה​(נשלטת){Tיפוס}
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

קצת תגובות

הזייה​(נשלטת){Tיפוס} • 15 באוג׳ 2009
קודם כל קטה, יצאת אפס שוב. אין הפתעה.

נורית, אני חושבת שהחוויה האישית שלך שונה משלי וכנראה יותר טוטאלית ורגשית, אצלנו מחוות השליטה לפעמים מהוות מסגרת של "משחק" שנועד לשמח את שני הצדדים. ולמשחק הזה גם יש מקומות בהם הוא לא מתקיים. אולי ליד ההורים שלי הוא לא ייתן לי לסחוב, אולי לא.

ולמי שהיה מודאג לגבי ניצול - סליחה, Tיפוס כאן מאתמול?? ניצול?? הכל בסדר?
נראה לכם שכשאנחנו מעבירים דברים ממש כבדים, הוא באמת נותן לי לסחוב אותם? נראה לכם שכשהוא מתעייף, הוא פשוט נותן לי לסחוב עבורו כי לא בזין שלו? ובעיקר, נראה לכם שהוא לא ג'נטלמן??

לשמחתי, היחיד שקובע מה קורה ברגעים ה"יומיומיים" האלה, כמו שדובר בפתיחת הפוסט הזה, זה הוא - אם מפסיקים עם כל הגינונים של שולט ונשלטת, או אם בא לו לתת לי משימות קטנות כדי לראות אותי מסמיקה עד הרגליים ועושה בלי להתווכח. הכל במסגרת היכולות שלי כמובן.

ובבקשה לא להקיא על השטיח, ניקיתי בדיוק אתמול.
Mobius​(שולט)
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

פלורליזם.

Mobius​(שולט) • 15 באוג׳ 2009
נמוגה כתב/ה:
נגררנו לפטפטת מלאת רעל.


זו לא פטפטת. עובדה שהויכוח הזה חוזר על עצמו כבר שנים, בכל פעם בורסיה אחרת, ומנציח את ההבדל בין סאביות לשפחות ובעיקר את חוסר הסובלנות בין הקבוצות (במקרה הרע) או את חוסר ההבנה המוחלט שמדובר בשתי אסכולות שונות לחלוטין, עם מעט מאד במשותף (במקרה הטוב). איכשהו, הרבה סאביות לא ממש מצליחות להבין את נקודת המבט השפחתית בזמן ששפחות רואות עצמן דווקא כשלב הבא והמתפתח יותר בקשר שליטה, כאילו השליטה הטוטאלית היא השליטה האולטימטיבית. שתי הגישות מוטעות לדעתי: אין פה דרגות שונות של שליטה, יש תפישת עולם שונה מהותית לגבי קשר זוגי. השליטה האולטימטיבית היא זו המאפשרת לכל אחד מהצדדים להיות שמח ומסופק במקומו.

סאביות משתמשות בשולט שלהן על מנת לענג את עצמן ולמלא את צרכיהן הקינקיים (כמו שהוא משתמש בהן, אגב. זה סימטרי לחלוטין), בעוד ששפחות מציבות את אדונן במרכז חייהן, על כל המשתמע מכך. סגנון החיים השפחתי הוא אחר לחלוטין מזה הסאבי, כמו גם הצרכים שהוא ממלא לשני הצדדים המשתתפים בו. זהו אמנם סגנון חיים שאינו סימטרי כלל אבל הוא הדדי לחלוטין, בהגדרה. זה היופי בו. בעיני שפחה, נשיאת סלים בשביל האדון הוא כבוד ואין בו שום דבר משפיל; בדיוק להפך: שפחה תעשה ככל יכולתה להעלות חיוך על פניו של אדונה ולהקל עליו, מפני שאושרה קשור ישירות ובאופן בלתי-אמצעי באושרו. אם האדון, במכוון, לא ייתן לה לרצות אותו, הרי שזו-זו ההשפלה האמיתית. בעיני סאבית, לעומת זאת, נשיאת סלים היא ביזוי והיא בסדר רק אם היא מכוונת כהשפלה מקומית (ואז היא מענגת וממלאת את צרכיה הקינקיים, כסוג של "סשן", מילה שהיא רלוונטית בעיקר לגבי סאביות), אבל לא כדרך חיים. ובשני המקרים נשיאת סלים עבור האדון לא נתפשת כמובנת מאליה, לא בעיני האדון ולא בעיני השפחה/סאבית, ולכן אינה שוביניזם בשום מקרה. אדון יכול להיות הכי ג'נטלמן בעולם, לדאוג לשפחתו ולפנק אותה, ועדיין לצפות ממנה לשאת את הסלים אם זה מה שייבחר. זה לא בשבילו שהיא סוחבת את הסלים, זה רק נראה ככה על פני השטח. במהות, היא עושה את זה בשבילם, בשביל שניהם, בשביל הקשר שלהם וכי זה מה שנכון להם. אין לי בעיה עקרונית לסחוב סלים או להכין כוס קפה לשפחה שלי; זה לא שאני מתעצל או שמשפיל אותי שתלך בידיים פנויות (וזה קורה לא מעט), אבל אני בוחר לצפות לכך ממנה כפי שהיא בוחרת לקבל את זה על עצמה. אדון המפנק שפחה נתפש בעיניי כבעלים הממרק תכשיט או צעצוע יקר, אבל זה לא גורם לצעצוע להיות פחות צעצוע או לאדון להיות פחות אדון (אלא אם הוא חסר בטחון או שוביניסט באמת). שפחה שבחרה בשפחתיות כדרך חיים בחרה, בעיניי, להיות סוג של צעצוע לשימוש בידי בעליה כפי שייראה לנכון, ובהנחה שה"נכון" שלו מתאים ל"נכון" שלה. ואת זה סאביות צריכות להפנים.

הנקודה העיקרית שלי כאן היא שהויכוח בין סאביות לשפחות (והאדונים משתי האסכולות), כמו זה שהתחיל כאן, הוא עקר מהותית מפני שהמניעים של כל אדם לקיים סגנון חיים זה או אחר הם שונים מהותית. אי אפשר לצפות להזדהות של קבוצה אחת עם אחרת והתפרצותן המלגלגת של סאביות לדיונים של שפחות (זה פחות קורה ההפך) רק מצמצמת את המקום לביטוי האישי - שהוא בדיוק הסיבה שרובנו כאן - ומדגישה את חוסר הסובלנות הזה. השאלה לגבי מחוות יומיומיות למשל היא שאלה שפחתית, והיא דורשת תשובה משפחות ואדוניהן, ולא מסאביות או מהשולטים שלהן.

מי שלא משחק את המשחק לא יכול לקבוע את החוקים. שייעמוד בשקט בצד וייסתכל.
venus in our blood​(שולטת)
לפני 15 שנים • 15 באוג׳ 2009

Re: קצת תגובות

venus in our blood​(שולטת) • 15 באוג׳ 2009
הזייה כתב/ה:
קודם כל קטה, יצאת אפס שוב. אין הפתעה.

נורית, אני חושבת שהחוויה האישית שלך שונה משלי וכנראה יותר טוטאלית ורגשית, אצלנו מחוות השליטה לפעמים מהוות מסגרת של "משחק" שנועד לשמח את שני הצדדים. ולמשחק הזה גם יש מקומות בהם הוא לא מתקיים. אולי ליד ההורים שלי הוא לא ייתן לי לסחוב, אולי לא.

ולמי שהיה מודאג לגבי ניצול - סליחה, Tיפוס כאן מאתמול?? ניצול?? הכל בסדר?
נראה לכם שכשאנחנו מעבירים דברים ממש כבדים, הוא באמת נותן לי לסחוב אותם? נראה לכם שכשהוא מתעייף, הוא פשוט נותן לי לסחוב עבורו כי לא בזין שלו? ובעיקר, נראה לכם שהוא לא ג'נטלמן??

לשמחתי, היחיד שקובע מה קורה ברגעים ה"יומיומיים" האלה, כמו שדובר בפתיחת הפוסט הזה, זה הוא - אם מפסיקים עם כל הגינונים של שולט ונשלטת, או אם בא לו לתת לי משימות קטנות כדי לראות אותי מסמיקה עד הרגליים ועושה בלי להתווכח. הכל במסגרת היכולות שלי כמובן.

ובבקשה לא להקיא על השטיח, ניקיתי בדיוק אתמול.


______________________________________________________________________

הזייה,

ראשית כל, מותר,רצוי ואפילו כדאי שתהיינה דיעות\ חוויות שונות.
אחרי הכל, אנו אלו המתרגמים את חוויותינו.
במילים.
במעשים.
בתחושות.


שנית, סתם שתדעי, אבל הכמעט-הצטדקות שלך צורמת לי. מאוד.
סליחה מראש,אבל בפני מי בדיוק את מצטדקת על נשיאת דברים כבדים?!

את מביעה מקום מאוד מיוחד ומאוד מאוד נעים של כניעה ורצון כן ואמיתי להביע את המחוות האישיות ש ל ך.

בבקשה, אל תצטדקי. זה המקום ש ל ך. ובעיניי, הוא נפלא.