מחוות בדסמי'ות בחיי היומיום

katzefet​(נשלטת){M} • 17 באוג׳ 2009

כמה מחוות של אהבה יומיומית:
ליקוט פניני משוררות לתיבת הסמס שלו לאורך כל היום, או מתנות קטנות שהן דברים שעשו לי לחשוב עליו כמו סימון קטע שהיה נהנה ממנו מתוך ספר או כאלה עם קריצה כמו פאזל מגנט למקרר עם ציור תרנגולת, וגם לחכות לו בקידה עמוקה ומתוחה עד שיצא ממקלחת של בוקר כשבגדיו כבר מוכנים ומחכים לו או לחשוף טפח עטוי לאנז'ריי סקסי מתחת לשמלה שמרנית למדי, או להפתיע בקינוח לא צפוי שמחכה במקרר כשאני לא בבית, ותמיד, תמיד לדאוג שיהיו לו גרביים נקיות. אפשר גם ללקק לו מהיד את כל הרוטב שנזל באמצע מסעדה נחשבת והומה. להפוך עונש לפלטפורמה למשחק, אחרי שעבר זעם כמובן, או לחכות לו בבית בתלבושת תלמידה בתקופת בחינות, או לזחול את כל הדרך למתקן בלונה פארק במקום לקפץ מעל הברזלים הקובעים את התור. מעבר לכך, דוגמאות פרקטיות חשובות פחות מהעיקרון - תמיד לעשות משהו שונה מבדרך כלל, כמו להתגבר על איזה פחד או עכבה המושרשים עמוק,או בעיקר להכנע למבוכה ולהתפלש בה בחינניות אל מול לחיים סמוקות של מלצרית חביבה.

Black P e a r l • 17 באוג׳ 2009

חייבת לציין שממש חייכת אותי.. מקסימה

TV_Eye​(שולט) • 17 באוג׳ 2009

עכשיו תורי להגיב

דבר ראשון סלו, את לא יכולה לבוא בהאשמות להזיה, טיפוס הוא בחור מזדקן, כבר לא צעיר כמו שאנחנו זוכרים. גם אני לפעמים סוחב את הסלים לזקנה כזו או אחרת ברחוב שלי, אז בחורה צעירה שעוזרת עם הקניות לאיש קשיש ופגוע כמו טיפוס צריך להגיד לה 'כל הכבוד' אנו צריכים עוד רבות כאלה (הכל בהומור, טיפוס ח'ח מצידי)


ועכשיו ברצינות.

המחוות שירות הן דבר נהדר,מחוות של הרצון הבלתי נידלה של הסאבית כלפי אדונה הם מדהימים בעיני. אדון יכול ראשי לדרוש מהסאבית שלו דברים כאלה. ויתרה מזו סאבית צריכה לרצות לשרת את אדונה בכל מאודה (לפחות בתאוריה).

אבל!!! יש הבדל בין מה שאדון יכול לבין כדאי( באנגלית זה נשמע טוב יותר could, should) אדון חוץ משיהיה לו נוח ונעים צריך גם לדאוג לסאבית שלו שתיהיה תמיד בשיא הכושר שלה לדברים יותר עקרוניים. ועליו לפי דעתי לשמור על הפאסון ועל היותו ג'נטלמן

הסאבית מצידה צריכה לרצות את האדון, אבל אל לאדון (לפי דעתי) להישאב אל הנוחות המפנקת שהסאבית שלו יכולה לעניק לו. עליו לזכור שהוא עדיין שליט הבית וכשליט הבית אין זה ראוי שתנהג כפרחח מפונק אלה כאדון האחוזה.

לדוגמא היסטורית. אתם יודעים מדוע כפתורי חולצת נשים נמצא בצד שמאל ואילו של הגברים בצד ימין?

זהוא זכר לימי האדונים ומהשרתים. בעוד אדון האחוזה היה לובש את בגדיו לבד בבוקר ללא עזרת המשרתים, גברות האחוזה נעזרו במשרתים על מנת ללבוש את בגדיהן ולכן הכתפורים של חולצותיהן היו בצד שמאל כדי שלמשרתים יהיה נוח יותר להלבישן.

גם לאדון האחוזה וגם לגבירה היו את המשרתים, אך אדון האחוזה כשליט לא היה יכול להרשות לעצמו להתפנק בצורה כזו.


מקווה שהנקודה עברה.

ginger • 17 באוג׳ 2009

כשהאהבה יפה בין שניים, יפות ורכות גם המחוות ביניהם.
מחוות הן לעולם לא בכיוון אחד, מחוות הן לעד, דו סיטריות.

.

טי וי

venus in our blood​(שולטת) • 17 באוג׳ 2009

אשמח לחידוד והבהרה של הנקודה הזו :
אבל!!! יש הבדל בין מה שאדון יכול לבין כדאי( באנגלית זה נשמע טוב יותר could, should) אדון חוץ משיהיה לו נוח ונעים צריך גם לדאוג לסאבית שלו שתיהיה תמיד בשיא הכושר שלה לדברים יותר עקרוניים. ועליו לפי דעתי לשמור על הפאסון ועל היותו ג'נטלמן

כיצד השולט אמור לעשות זאת?

אגב,

אהבתי מאוד את הדוגמא שנתת , כפתורי חולצות נשים וגברים.

wsxqaz • 17 באוג׳ 2009

אהבתי!

היילני • 18 באוג׳ 2009

אני לא יודעת מה זה להיות "הגבר" או "האישה" במערכת יחסים, כמו שאני לא מבינה מה זה להיות "ג'נטלמן" (לפתוח לי את הדלת, לסחוב סלים?) או "ליידי" (לנעול עקבים ולדבר ברכות?) בימינו. אני גם לא מבינה היכן עומד הגבול בין "קינקי" ל"בדס"מי": שניהם יכולים לערב שליטה, שניהם יכולים להיות לחלוטין חפים משליטה. מכל מקום, זה לא ההיי-טק ולא מידת הביטול העצמי (כי אני, אישית, נגד זה האחרון), ולכן אני גם לא מבינה את החלוקה השרירותית בין סאבית לשפחה או סאב ועבד.

אני כן מבינה שיש אנשים דומיננטיים כמו שיש אנשים רצסיביים. מרגישים כאשר מישהו או מישהי הם רצסיביים או דומיננטיים, ומרגישים זאת דווקא בסיטואציות "נקיות", נטולות תפקידים מוגדרים מראש, ולא למשל באקט בדס"מי פר-אקסלנס כמו מימיפיקציה. דומיננטיות ורצסיביות עשויות להשתנות בדינאמיקות שונות, אבל כן אפשר לאתר תכונות אופי וצורות התנהגות עקביות באנשים כאלה או כאלה.

לדוגמא, הלכתי במסדרון ומישהי הצדיעה לי; בתור למתקן מים בברכה, פינו לי את התור - האם אלה אקטים בדס"מיים ביום יום? בוודאי שלא. כשאני עם גבר, שולט או נשלט, ואנחנו במקום פומבי, ידי לרוב מגיעה לאזור המפשעה ונשארת שם - האם זו מחווה בדס"מית? אני בספק. וכן, צעדתי פעם ברחוב עם שפחה והיא סחבה לי את השקית, כמו שהייתי פעם עם נשלט בקמפינג ודחפתי את המכונית מאחור כי היא נתקעה בחול. מה כל זה אומר? - לא הרבה.

ניתן לזהות מחוות יומיומיות שאנחנו נטיל עליהן, כמיטב המסורת, פרשנות בדס"מית. אבל עדיין נחמד לצחוק על זה (מה היא הצדיעה לי?).

Re: טי וי

נוריתE • 18 באוג׳ 2009

נמוגה...מה הם אותם דברים יותר עקרוניים? מה יותר עקרוני ואמיתי, מלממש את מי שאת אל מול האדם אליו התחייבת,בכל סיטואציה בכל מקום ,בדרך שמתאימה לסיטואציה או למקום.(אדגיש,בדרך שמתאימה לסיטואציה או למקום)
או שאולי ה"עיקרון" הוא לא ...מה?,לא "לבזות" אותה בציבור? מה?או שאולי מחוות שפחתיות /סאבמיסיות "שייכות רק" לסשן בין ארבע קירות? ורק שם מקומן?

מילא אם שולט יפגין חוסר שיקול דעת גובל בטימטום מוחלט או רישעות או כולם יחד,
ו ידרוש מנישלטתו לנשק את כפות רגליו ולהתפשט באמצא שנקין או גן העיר ואז ירים עליה שוט, זה, ייה לא מתאים למקום (שלא לדבר על אזרחים מודאגים שיחייגו 100 בספיד דייל)

אבל מחוות קטנות של יום יום כמו שתוארו באהבה לאורך כל השירשור הזה, לא תפגענה ב"כושר" לשרת ,בסשן ממשי פרטי,או מה שלא חשבת עליו,להפך, כל דבר ודבר כזה רק מעצים ומשלים את מה שקורה בין ארבע קירות ומחזק אותו.

אלא אם כן זוג מחליט לעשות הפרדה מוחלטת בין חדר המיטות לחיי היום יום.אז זה לדעתי ,מה אני אגיד לכם ,נעזוב...

venus in our blood​(שולטת) • 20 באוג׳ 2009

נורית, אחדד את שאלתי :

כיצד ובאילו דרכים ,משפר השולט את הכושר של הנשלטת שלו ?

נקשר אליך • 26 בדצמ׳ 2009

כאשר השולטת אומרת או מבקשת משהו לא מידי וכשנראה ששכחה אני מפתיע אותה.
כשאני יודע או רואה שהיא צריכה משהו ואין לה אני קונה את זה או דואג שיהיה לה.
כאשר אני מוותר על משהו שמאוד חשוב לי למענה ומוכן לשים את עצמי בסיכון ואף לחצות גבול רק מתוך המחוייבות למילה שלי כלפיה.
כאשר אני מתעלה על עצמי ונותן את כולי בידיה במסירות תוך חשיפה ופגיעות מקסימלית ללא הגנות וחומות.
כשאני מביט בעיניה ורואה את עצמי דרכה, חווה את כאבה והופך את רצונה לרצוני שלי...