Belisana(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
המורה הפרטית - פרק ט'
זויה הובילה את חברתה אל הספה וכשהגיעו אליה, דחפה אותה בעדינות עד שזאת התיישבה מחייכת לנוכח המחווה הדומיננטית. שחף צפתה כיצד זויה ניגשת בצעד בוטח אל הבר הסלוני המפואר ומוזגת לשתיהן כוס יין. מה הכלבה הזאת עושה עכשיו? היא עומדת לשעמם אותה למוות בשיחת בנות? זה באמת עונש, או שאולי שתיהן יגעו בה? יעשו בה כרצונן? המחשבה הרתיעה אותה וחירמנה אותה בו בזמן והיא החלה לנוע בכבליה בחוסר נוחות, מתנשפת אל הגאג.
זויה הרימה את שמלתה מעט, פישקה את רגליה הארוכות והתיישבה על חברתה, כשכל רגל סוגרת עליה מכיון אחר. היא הושיטה לה כוס יין ואמרה "לחיים גלי, לחיי הרעב". שתיהן חייכו, לגמו מהיין וזויה החלה לפתוח את כפתורי החולצה המהוגנת שגלי לבשה. אט אט כל הכפתורים נפתחו ושדייה של גלי נחשפו מתחת לחזיה השחורה-השקופה. שחף אימצה את עיניה כי נדמה לה שיכלה לראות שפטמותיה של גלי כבר זקורות. היא בכלל לא נמשכה לנשים - למה לעזעזל אכפת לה? בידיים מיומנות, פתחה זויה את קרסי החזיה של גלי והותירה את שדייה ערומים וחשופים. זויה לגמה מהיין שוב, סוקרת את גלי בעניין, אך הפעם, במקום לבלוע אותו, הותירה אותו בפיה ובהפתעה שהקפיצה הן את שחף והן את גלי, ירקה אותו על פיטמתה של זו. זויה הושיטה את ידה ומרחה את היין על כל השד האגסי, עד שכולו הפך רטוב ואז החלה לשחק בפיטמה הזקורה, מסובבת אותה עוד ועוד, עד שנראה היה לשחף שזאת עשתה סיבוב שלם סביב עצמה. גלי החלה לגנוח מכאב וזויה הביטה בה מרוכזת ואמרה: "התגעגעת לכאב שלי גלי, את רעבה אליו? את תקבלי ממנו הרבה היום". "ככ..כן גבירתי, התגעגעתי, כן אני רעבה אלייך", ענתה גלי, כשהיא לא מסירה את עיניה מאלו של זויה. זויה אחזה חזק בפיטמה והתרוממה לעמידה לצד הספה. באמצעות הפיטמה הורידה את גלי לרגליה וציוותה: "תראי לי". גלי כרעה ברך לפניה והחלה לנשק את כפות רגליה של זויה מבעד לסנדלי העקב, מבלי לומר מילה. נשימתה של שחף נעתקה כשראתה כיצד שולפת גלי את לשונה ומתחילה ללקק את גב כף הרגל ומשם עולה לאיטה עם הלשון במעלה קרסולה של זויה, בוחנת כל פיסת עור בלשונה ומנשקת אותה לאחר מכן. "היא משוגעת", חשבה שחף, "למה היא עושה את זה? למה היא משפילה עצמה כך? ולמה הפסיכופטית מראה לי את זה? היא באמת חושבת שפעם אגיע לכזה מצב? לזה היא התכוונה ב'לוק אנד ליסטן'". מחשבותיה נעצרו כשלשונה של גלי הגיעה לירכיה של זויה והמשיכו בדרכם כלפי מעלה. זויה משכה בשיערה הארוך של גלי ואמרה:"עוד לא, כלבונת, עוד לא זכית לטעום אותי. תרוויחי את זה. תראי לי שלא שכחת איך להיות הכלבה הטובה שלי. קדימה כלבונת, ארצה". גלי מיהרה להשיב "כן גבירתי" והתיישבה למרגלות גבירתה. חצי שנה עברה מאז הסשן האחרון שלה והיא כל כך התגעגעה. "קדימה, כלבה, את יודעת מה לעשות עכשיו - בדיקה", אמרה זויה בטון קשוח וגלי מיהרה להתפשט, לשכב ולפשק את רגליה כשהן מורמות אל על ומוחזקות היטב בידייה. הכוס שלה נפער אל מול זויה שבחנה אותו לעומק. "יפה, כלבה שלי, את עדיין רטובה תמיד למען גבירתך ואפילו התגלחת כמו כלבה מיוחמת, אבל מה זאת השיערה הזאת ששכחת בדרך? אני אאלץ להעניש אותך, מתוקה". גלי החניקה חיוך של אושר. שחף מלמלה לתוך הגאג "בת זונה. מסכנה הגלי הזאת, אז היא שכחה שערה אחת, מה קרה?", אבל אפילו היא לא הצליחה להסתיר את חרמנותה בפני עצמה. זויה ניגשה לשידה והוציאה שוט רכיבה אדום. היא עמדה מאחורי גלי, ששינתה תנוחה בנתיים ועמדה כפופה, נשענת על השולחן ומבליטה את ישבנה. היא לא שכחה את אילופה הטוב, למרות שיצאה לדרך חדשה אחרי שזויה הודיעה לה שהיא איננה עוד כלבתה, אך שתשאר כזאת לנצח. זויה הניפה את השוט, ששרק באויר ואז נחת על הישבן הלבנבן. גלי השמיעה צעקה ומיהרה לומר "תודה גבירתי שאת מחנכת אותי שוב". שחף כמעט פלטה צעקה בעצמה. ההצלפות נמשכו. הישבן של גלי הלך והאדים, אך במקום שהצעקות יגברו ושהיא תמרוד, היא רק החלה לגנוח ולצעוק גניחות חשק, להבליט את ישבנה יותר ויותר, כאילו היא רוצה שההצלפות לא יפסקו לעולם. זויה הרימה את שמלתה ושחף הנדהמת ראתה שמתחת לה היא לבשה סטראפון שחור וארוך. היא הושיטה ידה ולקחה מהשולחן הסמוך קרם סיכה והחלה להחדיר את אצבעותיה לישבנה של גלי. גלי גנחה והחלה להתחנן "בבקשה תדפקי לי את הכוס, גבירתי, בבקשה. אני כל כך מתגעגעת אלייך". זויה סרבה "מה פתאם כלבונת? שכחת את כל חינוכך הטוב? קודם תקבלי בתחת, כמו כלבה טובה ואם תהיי מצטיינת ואם אהיה במצב רוח ממש מעולה, אולי אתן לך לגמור גם מהכוס. "סליחה גבירתי", ענתה גלי, "התחת שלי שלך, עשי בו כרצונך". "ככה אני אוהבת אותך, כלבונת", אמרה זויה וצחקה, מתחילה לכוון את הסטראפון לישבנה של גלי ואז להחדיר אותו אליה באיטיות,"משוגעת, פשוט משוגעת", חשבה שחף וקיללה את הרגע בו זויה החליטה לקשור את ידייה ולא להשאירן חופשיות לענג את עצמה. גלי צעקה פתאם וברור היה שהסטרפאון חדר לישבנה. "שששש... תהיי כלבה טובה, תפתחי אליי", אמרה זויה והחלה להניע את אגנה, מחדירה את האיבר השחור שלה עמוק אל תוך כלבתה, מזיינת אותה חזק יותר ויותר, מתפתלת בתוכו, תוקעת אותו, מזיינת לגלי את הצורה. גלי צרחה מעונג, זויה החלה לגנוח מעונג בעצמה, עד שנראה ששתיהן נעות יחד כשני כלים שלובים, הנעים בקצב אחיד לעבר יעד לא ברור, במחול מטורף של תשוקה וזימה. לפתע זויה השמיעה גניחה רמה יותר, כמעט צעקה, היא אמרה "את יכולה כלבה", נצמדה לגבה של גלי ונשכה את כתפה. גלי התפוצצה יחד איתה תוך צעקות רמות. שתיהן גמרו בפעם הראשונה. זויה יצאה לאט מישבנה של גלי, שהתחננה שזאת תישאר עוד. "לא מותק", הסבירה זויה, "אני רוצה שתרגישי כמה ריק לך בלי הזין שלי, מיוחמת שלי ועוד לא סיימתי איתך. שכבי על הגב. עכשיו נקי את גבירתך, כלבה". זויה נעמדה מעל פיה של גלי, הורידה את הסטרפאון ואז החלה לרדת על פיה של גלי באיטיות. גלי ליקקה אותה ללא הפסקה, בתשוקה ושמחה, עד שזויה גמרה על פרצופה. שחף המשיכה לצפות בשתיהן בתדהמה. זויה כמעט קפצה מפיה של כלבתה. היא מיהרה אל בין רגליה והחלה לדפוק אותה בכוס באצבעותיה. בתחילה שתיים, אחר כך שלוש, עד שכל כף ידה היתה בתוכה וזיינה אותה. גלי צעקה, השתוללה, בכתה ובסוף התחננה "אפשר גבירתי? בבקשה". זויה אישרה וגלי החלה להתפתל כאחוזת תזזית על כל כף ידה, עד שהתפוצצה בצעקות ובבכי של שמחה. זויה שלפה את כף ידה מהכוס של כלבתה והניחה את רגלה על שדייה של גלי, עד שזאת נרגעה ובאה אליה לחיבוק. זויה כרבלה אותה ולחשה "כלבה טובה שלי. את תמיד הכלבה הטובה שלי" ונשקה למצחה. שחף לא ראתה מעולם את הצד הרך הזה של זויה ונדהמה ממנו לא פחות מכל השאר. כשגלי נרגעה, זויה נתנה לה עוד חיבוק ארוך ולחשה "ועכשיו את צריכה ללכת, כלבונת, אני עייפה ורוצה ללכת לישון. מילאת את תפקידך לשביעות רצוני, כלבונת". "אני יכולה ללכת לישון איתך גבירתי?", שאלה גלי בקול מתחנן. "לא, מותק. הסברתי לך כששחררתי אותך לדרכך, שיותר לא נישן יחד. עכשיו את כלבה חופשיה". גלי הביטה מאוכזבת אבל לא התווכחה. היא אספה את חפציה, אמרה "תודה, גבירתי" ויצאה מהדלת. זויה נעלמה לכמה דקות מהמצלמה ואז הופיעה בפתח חדר השינה. "אני מקווה שלמדת משהו, כלבונת", אמרה לשחף בקול קר ושחררה את כבליה. שחף נצמדה לכל מגע מקרי של ידיה של זויה וענתה "אולי גבירתי". היא כל כך רצתה שתגע בה. אך זויה זכרה את העונש היטב. גם היא חשקה בכלבתה החדשה, אך היא לא תגלה לה. "רדי למזרון, כלבה, הגיע זמן לישון". שחף נשכבה באכזבה. היא חלמה לישון הלילה עם גבירתה. במקום זאת, היא תישן הלילה על הריצפה. אולי מחר תהיה טובה יותר. אולי. אם זויה לא תהיה כה גאוותנית. . |
|
|
slave for ever(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
מדהים ומחרמן בצורה מטורפת.
פעם נוספת: תודה לך על שאת ממשיכה את הסיפור הנפלא הזה. |
|
|
פעם פרח(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
התעללות של שישי בערב ביושבי הכלוב
|
|
|
Tultul
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
כרגיל.....
נהניתי לקרוא כל מילה ומילה..
מאוהבת בכתיבה וביצירתיות המדהימה שלך 
נ.ב. דיי להשאיר אותנו במתח!! זאת כבר התעללות 
אולי תהיי "לארג'ית" הפעם ותפרסמי 2 פרקים ברצף? 
|
|
|
| מוצ'ילר |
לפני 15 שנים •
22 באוג׳ 2009
כמו תמיד מושלם מחכים לפרק הבא.
|
|
|
| גיא 22 |
לפני 15 שנים •
23 באוג׳ 2009
מושלם
ואני יחזור עוד פעם מושלם.
|
|
|
| כלבלב אנושי |
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
נותרתי פעור פה....
|
|
|