די לטרנספוביה בתקשורת!

Tobias​(אחר) • 23 באוג׳ 2009

אני חושב שההבדל הוא באיבחון עצמו.

הפרעת אישיות היא דבר מוגדר שצריך לענות על מספר קריטריונים בצורה רציפה ולאורך זמן בשביל להיות מוגדר כך.
וזה גם סממן של התנהגות שאפשר להסתמך עליו בשביל אפשרויות טיפול או צפי התנהגותי של אדם.


החלטה לא נורמטיבית היא דבר שהוא מאוד תלוי תרבות\חברה\רוב באוכלוסיה מסביב, בהתאם לנורמות שלהן.

הרי אצלנו במסיבות, רוב הדברים שלא יהיו נורמטיבים בקהילה הארצית, יהיו נורמטיבים שם, וגם אצלנו יש דברים שלא יהיו נורמטיבים למרות החוסר נורמטיביות החברתית שלנו(כמו למשל ביזאר כבד, לעומת ביזאר קל שהפך יחסית למיינסטרים פה)


אני יכול לומר אגב, בתור אדם שסובל מבולמיה שבילה את החודש וחצי האחרון עם אנשים שסובלים מהפרעות אכילה(אנורקסיה ובולימיה נרבוזה, וגם בינג') שאולי חוץ מהמיעוט של הפרו אנות בחוץ(ולרוב גם אצלן למרות שהן מתכחשות) זה לא נראה לנו כמו משהו הגיוני, או נורמטיבי.

אגב, היו שם הרבה אנשים עם הפרעת אכילה ובלי הפרעת אישיות.

לגבי הכתוב במאמר עצמו.
אני חושב שלכל אדם צריכה להיות או יש(תלוי איפה אתה גר) את הזכות על גופו ועל דרך הגדרתו העצמית.

אני חושב שלהיות הומו או לסבית כבר לא נחשב כמשהו מחשבתי אצל הכותב(למרות שפעם זה בהחלט נתפס כסטיה, או בעיה נפשית) אלא כמשהו גנטי גרידה.
בעוד שהרצון להיות בן המין השני, נחשב כדבר שלא מגיע כעניין גנטי אלא כתהפוכה נפשית כלשהיא שנובעת בעקבות איזה שהיא מורכבות באישיות או התגבשות אישיותית כתוצאה מאיזה אירוע או סדרת אירועים שיצרה סטיה.

שים לב,
הוא לא כתב שהוא לא יתמוך בבת שלו אם היא תהיה טרנסית.
הוא כתב שהוא ישלח אותה לטיפול.

והאמת.
אני חושב שזה נכון.
לא במובן של איך שהוא כתב את זה שעל זה נילי הגיבה בצדק.
אלא על המובן של, אם זו החלטה ולא נולדים ככה. אז כדאי לבדוק אותה.

אני אומר את זה אגב ממקום אישי שלי,
שאני עם הגדרה מינית ועצמית כל כך מבולבלת,
וכן, גם אני חשבתי מספר פעמים בחיי שאני מרגיש כמו אישה כלואה בגוף של גבר.
עדיין, כיום שאני בתהליך טיפולי( לא בקשר לזה אומנם) אני מתחיל לראות חיבורים וקשרים לאיך הרצון הזה או ההגדרה הזו בראש לגבר ואישה התגבשו לי.

אני לא יודע אם להיות טראנס זה כמו להיות הומו,
באמת שאני לא מצליח לענות על השאלה הזו בעצמי.
כי משיכה מצד אחד היא פיזית
והרצון להיות בן המין השני הוא מחשבתי רגשי(אני חושב, תקנו אותי בבקשה אם אתם חושבים אחרת)

אני מקבלת ומסכימה עם הדעה האחרונה .

Afroditi • 23 באוג׳ 2009

בקשת הרחבה של האנושות, ישנם דברים שהם הפרעת אישיות וישנם דברים שהם " סטיה "

מנורמה. אני לא פוסלת כך או אחרת, אבל יש לקרוא לילד בשמו.

ראשית, האם המתלהמים כנגד דברי העיתונאי לא חושבים שכמו שלהם זכויות, גם לכל אדם זכות

להביע דעתו?

ושנית, אין ספק שאדם שאינו מקבל את גופו עד כדי רצון לשנותו בצורה הכי קיצונית שאפשר ( כי

אין קיצוני יותר מזה, על זה אין מחלוקת ) סובל מהפרעת אישיות. כמובן שזכותו לעשות זאת , אבל

זכות האחרים לראות אותו כך ולא אחרת. ולמשל, ישנה הפרעת אישיות בה אדם רוצה ( ואף עושה )

לעשות בגופו מום של כריתת רגל או איבר אחר ( זו הפרעה ידועה ). אותו אדם אינו שלם עם עצמו

ורופאים נאלצים לבצע בו מום שכזה ולהפכו לנכה קשה, כי רק כך הוא מרגיש טוב עם עצמו. והרי

ברור שזו הפרעת אישיות ואני בטוחה שאף אחד לא היה רוצה שאדם הקרוב אליו יסבול מהפרעה

שכזו.

בקיצור, אני מקבלת כל אדם וכל בחירה שעושה. ואם גבר מחליט שהוא חייב לסרס עצמו על מנת

לחיות עם עצמו, אני אקבל זאת, אבל עדיין אחשוב שזו הפרעת אישיות, כמו אותה הפרעת אישיות

הגורמת לאנשים להטיל בגופם מום בלתי הפיך ולכרות לעצמם גפיים.

ושלישית, אני בהחלט חושבת שגם אדם שעבר שינוי כזה, היה מעדיף שילדו יוולד שלם עם עצמו

ולא יאלץ לבצע בגופו מום שכזה על מנת להרגיש שלם. וכן, זה מום. כי כריתת זין וביצים זו הטלת

מום בלתי הפיך, שלא לדבר על שאר ההשלכות הנובעות מכך, כמו מניעת היכולת להוליד ילדים ועוד.

ובשורה התחתונה: נקבל אתכם , אבל תקבלו את דעותנו גם.

נילי ונילי • 23 באוג׳ 2009

פייה, חשבתי רבות לגבי איך להגיב לך.

יש אסכולה שלמה שטוענת שהתהליך לשינוי מין אינו תהליך בחירתי הדומה לניתוחים פלסטיים, אלא הנו הכרח רפואי, שיאפשר ללוקים בתסמונת הזו חיים בכבוד. האסכולה הזו היא האסכולה השלטת בימים אלו, והיא מאפיינת את השיח הרפואי שמתייחס לטרנסג'נדרים כלוקים בנפשם הסובלים מהפרעת זהות מגדרית (gender identity disorder) ומאפשר להם לקבל טיפול פסיכיאטרי וכירורגי. האסכולה הזו תטען כי טרנסים אינם דומים לאנשים שבוחרים בניתוחים פלסטיים וכי עבורם התהליך לשינוי מין הוא הכרחי כדי להמשיך לחיות.

אני, מכל מקום, לא שייכת לאסכולה הזאת. על אף שאני מאמינה כי יש טרנסים שנולדים ככה ושאין להם בחירה בזהות שלהם, אני מעדיפה לעסוק בפוליטיקה אחרת, שמדברת על בחירה בגוף וזכות החלטה אוטונומית על איך שהגוף שלך נראה.

הגוף שלנו הוא הדבר הראשון שאנחנו יודעים על עצמנו. הוא הדבר הראשון והאחרון שנכיר בחיינו, והוא הדבר היחיד שבאמת ש-ל-נ-ו. אנחנו מורידות ממנו שיערות, משתילות עליו שיערות (קרחות), מורידות ממנו איברים (אפנדיציט), מוסיפות לאיברים קיימים (השתלות סיליקון), חותכות, משנות, מתאימות, מקטינות (סתימות שיניים, טיפולי שורש, אורתודונטיה, ניתוחי אף, שאיבות שומן, עיצובי סנטר ותווי פנים), מכהות את הגוון שלו (שיזוף) או מבהירות אותו.

הקריאה שלך לטרנסים (ולילדים העתידיים שלך) לקבל את עצמם ואת הגוף שלהם היא קריאה נפלאה, אבל היא קצת צבועה, כי יש אנשים שלהם אנחנו לא מרשים בשום פנים ואופן לקבל את גופם כמות שהוא. למשל, שימי לב לצביעות החברתית שבה אף אחד (מלבד פמיניסטיות פסיכיות) לא קורא לנשים שמנות לאהוב את גופן ולקבל אותו כמו שהוא. למה? באופן דומה אני בטוחה שלו הילדים הפוטנציאליים שלך היו סובלים משיניים עקומות, וודאי היית שולחת אותם לעשות "גשר" ולא דורשת מהם לקבל את גופם. מה שאני מנסה להגיד הוא שגוף הוא זירה לדיכוי ולמישטור כואב ומשפיל. כשזה מתאים לסדר החברתי- אנחנו דורשות מהסובבים אותנו לקבל את גופם. וכשזה לא- אנחנו נוקטות באמצעים אלימים כדי למשטר את הגוף ולהתאים אותו לנורמות שלנו.

אנחנו עושות המון המון שינויים עם ועל הגוף שלנו. חלקם קוסמטיים וחלקם רפואיים. ובעצם, אין סיבה שלא לעשות את זה. אם זה לא פוגע באף אחד אחר- אז מדוע שלא לעשות את השינוי הזה?

הסיבה לרתיעה משינויי מין היא, כנראה, כיוון שזה מערער את יציבות החברה. החשש הקמאי שכל מיני נשים יחליטו חופשי-חופשי לעשות ניתוחים לשינוי מין ולהפוך לגבר, מפחיד מידי אותנו כחברה. האפשרות שגברים יעברו ניתוח, יסירו את איבר המין שלהם מבלי לחשוב על זה לעומק ובאותה קלות שבה טינאייג'ר ממוצע עושה כתובת קעקע- היא מאיימת מידי, שערורייתית מידי. ומה יקרה אם הם יתחרטו? אנחנו לא יכולים לקבל את האפשרות שיסתובבו לנו כל מיני אנשים ברחוב שאנחנו לא יודעים לאיזה מין הם שייכים ומה יש להם בין הרגליים.

כשחנוך דאום כותב שהוא מוכן לקבל הומואים ולסביות, אבל לא מוכן לקבל טרנסים, הוא טוען שהוא מוכן לקבל אנשים שנראים כמוהו, עושים צבא כמוהו, משלמים מיסים כמוהו, מקימים משפחות גרעיניות כמוהו ונראים סטרייטים בדיוק כמוהו. הוא לא מוכן לקבל שונות מגדרית או מינית והוא בהחלט לא כותב את זה רק כי הוא מעוניין שאנשים יקבלו את גופם ויחיו איתו בשלום ובהרמוניה. הוא כותב את זה כי הוא לא רוצה בסביבתו אנשים שהוא לא יודע מה יש להם בין הרגליים. ובמציאות החברתית הזו, צריך להכיר בכך שזה אופי הדיכוי שחווים אנשים טרנסג'נדרים ולאפשר להם להשתחרר ממנו.

שלא יהיו אי הבנות

Afroditi • 23 באוג׳ 2009

התכוונתי כמובן שאני תומכת בדעתה של הפייה.

ונילי וונילי, באמת, נראה לך שזו הסיבה שמתנגדים לשינויי מין? בגלל החשש מה יהיה בחברה ?

איזה שטות. והאם בכלל אפשר להגיד שזה כמו כל ניתוח פלסטי, כמו השתלת שיער או הגדלת חזה?

אני מסכימה שאותם הלוקים בהפרעת אישיות זו, אינם יכולים אלא לעשות את הניתוח על מנת לחיות.

כמו גם אותם הלוקים בהפרעת אישיות הכורתים לעצמם גפיים והופכים נכים קשה. אבל זה לא מונע

את דעתי שזו הפרעת אישיות אלא בדיוק ההפך. מחזק את דעתי בעניין זה.

קווינסי, דווקא ממך הייתי מצפה לדייק .

Afroditi • 23 באוג׳ 2009

את כותבת :

" דאום מתאר טרנסגנדרים כאנשים חולים ומזיקים שיש להקיא מתוך החברה.".

סורי, ולא זה מה שכתב דאום.

הוא כתב שלדעתו אלו אנשים הלוקים בהפרעת אישיות ואין לעודד זאת. בזה אין שום אמירה שהם

מזיקים או דרישה להקיאם מהחברה.

אז די להתלהמות בכל פעם שמישהו מעז להגיד דעתו, שאין בה שום הסתה או איום. רק דעה.

מה קרה? בדמוקרטיה כל אחד רשאי להביע דעתו , כמו שכל אחד רשאי לחתוך לעצמו את הזין וזכותי

להגיד מה דעתי על זה.

huan • 23 באוג׳ 2009

נילי הבעיה שלך ושל כותב המאמר היא שאתם מתמקדים בסימפטום - ניתוחי לשינוי מין השונים, במקום להתמקד בזהות המגדרית שהיא רק אחד הגורמים היכולים להוביל אדם לרצות לבצע ניתוח לשינוי מין.
גם הממסד הרפואי עושה הבחנה זו ולא סתם בישראל ובמדינות אחרות ישנם גורמים הבודקים את מצבו ומניעיו של אדם המבקש לעבור את הניתוח וישנם תהליכים מקדימים שעל האדם לעבור בטרם יוכל להמשיך לניתוח (כמו למשל טיפול הורמונאלי).

ישנם אנשים עם הפרעות קשות, שאינם טראנסגנדרים, המבקשים לבצע על עצמם תהליכים מסוג זה שלא לדבר על כך שכל אדם החווה בילבול בזהותו המגדרית הניתוח יתן לו את התשובה הטובה ביותר לשאלתו. לכן אינני רואה כל סיבה לעודד את ביצוע ההליך באופן גורף מבלי לערוך את הבדיקות הנדרשות.

כמובן שחלקו הארי של הציבור איננו מודע לדקויות אילו או לתהליך שיש לעבור לפני שמאשרים את ביצועו של ניתוח לשינוי מין ("הולכים לרופא וכורתים לך את הזין")
יתכן והכתב הספציפי הזה הוא טראנסופוב, אך יתכן מצב שהוא פשוט אידיוט מרושע שלא טרח לבדוק את את הנושא עליו הוא מביע דעה.

כמובן שבדמוקרטיה לכל אחד יש את הזכות לכרות לעצמו את הביצים עם פיסת חרס ולמלא דפי עיתון בדברים שאין לו מושג על מה הוא מדבר. אבל למימוש זכויות יש עוד כמה מימדים חוץ מהחובה לנהוג באופן אימפולסיבי.

TV_Eye​(שולט) • 23 באוג׳ 2009

רק מה שאני לעולם לא אבין
מדוע זה תמיד השמאל הקיצוני שרוצה לצנזר דעות?

הבחור הוא בחור דתי, שכותב תור אישי!! זה לא כתבת מחקר שהוא עשה זה לא כתיבה סנצניות. זה תור אישי!

משלמים לבחור לכתוב מה שהוא! חושב. את הדעות שלו!.

אז תגידי לי מי אתם שתתחילו להלך אימים על כל מי שלא מסכים עם הדעות שלכם.

זה מתחיל להימאס הנסיון הזה שלכם להשתיק כל אחד שלא מסכים עם תפיסת עולם שלכם.


אין לי דבר וחצי דבר כנגד התנועה הטרנסקסואלית, נהפוך הוא !

אבל יש לי משהו קשה נגד מדכאי חופש הביטוי בכלל ובאתר הזה בכלל. ומוזר כל פעם שיש איזה שהוא נסיון לסתום פיות דווקא גברת ונילי תמיד באמצע.


אנשים חושבים אחרת ממך, תכבדי את זה!

נילי ונילי • 23 באוג׳ 2009

~משיכת כתפיים~

הבעיה, דארלינג, מתחילה ונגמרת בכך שכשאנשים חושבים אחרת ממני זה בדרך כלל כרוך בדיכוי של קהילות שלמות, אלימות וסבל רב. תהרוג אותי אם אני יודעת איך זה קורה, אבל איכשהו זה תמיד ככה.

לא מסכימה שאני חייבת לכבד דיעות שמובילות לסבל של אנשים אחרים, כך שאם בדרך נס תמצא אי פעם באמתחתך דיעה שלא פוגעת באף אחד אחר- אני מבטיחה שאכבד אותה.

נילי וונילי

Afroditi • 23 באוג׳ 2009

מה פוגע בכך ובמי פוגע מה שאמר דאום או אנשים פה שדעותיהם לא כמו דעותיך?

מזלנו ואנחנו חיים במדינה חופשית וכמו שלכל אחד זכות לסרס עצמו או להטיל בגופו מום אחר,

כך זכות אחרים להביע דעתם על כך.

ואכן, דווקא אלו הצועקים נגד פגיעה בזכויותיהם , נוטים לפגוע בזכויות האחרים להביע דעה שונה

משלהם.

אז מי פה פוגע?

נילי ונילי • 23 באוג׳ 2009

אפרודיטי (וחואן גם),

אף אחד לא מערער על כך שזכותו של דאום להביע את דעתו (החוקית). האם ראית בהודעה שציטטה קווינסי, או באחת ההודעות שלי קריאה להשתיק אותו?

אם תעייני שוב בקריאה לבוא להפגין תגלי שמטרת ההפגנה אינה להשתיק את דאום ודעתו, אלא לקרוא לחינוך של כתבים ולקיחת אחריות של כלי התקשורת על רמת הכותבים והשכלתם:
"אנו קוראות לאמצעי התקשורת לקחת אחריות על בורות הכתבים בנוגע לטרנסג'נדרים. ניכר שיפור רב בייצוג ובסיקור של הומואים ולסביות בעשרים השנה האחרונות, ואנו דורשים את אותו היחס גם לשאר חלקי הקהילה הלהט"ב, כולל הטרנסג'נדרים."

מדובר בהפגנה של כמה אנשים בעלי סבלנות ברזל ויכולת הסברה פלאית, כמו של גננות לילדים בני 4, שקוראים לחינוך. ~הכניסי הסתלבטות על TV EYE כאן~