ginger
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
שאלה לשבת: בין קדשה למקודשת.
האם האישה אותה לקחת לך לשפחה,
ראויה במושפלותה, טומאתה, זוהמתה, (בין השאר..) להיות אישתך? או במילים אחרות, כדי למקד את נקודת המבט, איך מתחתנים עם זו ממנה לקחנו/קיבלנו הכל ? את שיאי הפסגות ותהומות המחשכים, זו שהתבוננו בה בחולשתה הגדולה ביותר, בזוהמה האיומה ביותר, האם היא יכולה להיות אם ילדיך? אישתך? זוגתך? המעשה הוא אותו מעשה, נקודות המבט עליו, שונות. לעיתים נראה המעשה בשפחה כמעשה בקדשה, ולפעמים, מעשה הקדשה בה - מקדש אותה, מטהר באיזו ברית זוגית. הטוטאליות והשיאים לא שוחקים? את נפשו של אדם, את הקשר.. את השפחתיות, את הבעלות? אז מה יש שם בין קדשה למקודשת ? הן ביחד או לחוד? מה דעתך? נ.ב. מצאתי ! הנה מה שבאמת רציתי לשאול: האם לכלוך מנקה או מטמא ? |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
בפסיכולוגיה יש לזה מונח
קוראים לזה "ספליט"
אישית, הספליט שלי היה או להיות ידידה שלו או להגיע איתו למיטה. אחרי עבודה לא קלה, הגעתי למקום בו הצלחתי לאחות את רוב הספליט. |
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
חייבת להודות שאני המומה מהשאלה
ומה לכל זה ולאהבה? לחיי הסינדרום האלמותי של הליידי-זונה... שירו אתי את המנון המאה ה-21: קח לך אישה ובנה לפילגש שלך בית... ומה לאחריות ולשליטה? |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
Morticia כתב/ה: שירו אתי את המנון המאה ה-21: קח לך אישה ובנה לפילגש שלך בית...  גדולה! אהבתי (:
|
|
|
astaro
|
לפני 15 שנים •
23 באוג׳ 2009
בליכלוך יש המון אמת. אני לא מאמין שאפשר באמת להכיר אדם עד שלא מגיעים איתו למקומות קיצוניים.
|
|
|
the_drow(שולט)
|
לפני 15 שנים •
23 באוג׳ 2009
התשובה היא פשוטה:
א) בשלב זה אינני רואה את עצמי כאב לילדים, אני אהיה אבא גרוע מאוד לדעתי לפחות. ב) אני רואה מסירות ונתינה כאהבה ונותן חזרה בהתאם. אני רואה אהבה בזה ולכן אני מסוגל להתחתן איתה. ג) גם אם אהיה אבא אני אפריד לחלוטין בין מה שיש ביני לבין בת זוגתי למערכת היחסים הזוגית מול הילדים. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
23 באוג׳ 2009
תלוי איזה לכלוך
ותלוי מה עושים איתו.
כי לכלוך יכול להיות מאד, מאד מלכלך. או שלא. להיות פילגש זה קל. גם להיות שפחה זה קל, יחסית. לחלוק בית, לגדל יחד ילדים, לקבל יחד החלטות, להיות "אנחנו" - בעיני זו דרגה גבוהה יותר של התמסרות. זו בטח דרגה גבוהה יותר של שייכות - חותמים על חוזה, לכל הרוחות! זה מחייב משפטית החרא הזה! עכשיו זה אמיתי, הכי אמיתי שרק יכול להיות. לא משנה כמה זה הרגיש אמיתי עד כה, עכשיו כבר באמת אין לאן לברוח 
גם להיות דומית זה קל. ואולי אפשר גם להיות הסטריאוטיפ הזה, של אם... אבל בראש שלי - להיות רעיה זה הרבה יותר מזה. אפשר לעשות למישהו ילדים, אפשר לנשק לו את הרגליים ואפשר לקרוע לו את הצורה. אבל להיות רעיה - זה הכל ביחד. בשביל שבאמת יהיה טוב, זה להיות הכל בשבילו. "להיות הכל בשבילו". אני מתכוונת לזה בכל דרך שרק אפשר להתכוון למשפט הזה. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
23 באוג׳ 2009
ועוד משהו:
המשקל שיש למילים שבחרת מטה את התמונה לכיוון מאד מסויים. כי את כל הדברים האלה, כל המוני הדברים שאנשים עושים לאנשים שהם חושקים בהם, אפשר לעשות אותם סתם, ואפשר לעשות אותם למי שאוהבים, ואפשר כל מיני באמצע ומהצד של זה, ונכון שלא כולם מסוגלים לזה, אבל לזיין למישהי את הגרון עוד לא אומר לזלזל בה, וגם לקרוא לה זונה קטנה ומלוכלכת, אפשר עם הרבה מאד כבוד. אפילו אם היא באמת מלוכלכת. וגם תלוי למה את קוראת לכלוך, בעצם. קצפת שמרוחה על כל הפרצוף, זה לכלוך? הגשה אדיבה במיוחד של הקינוח? |
|
|
Tzel(שולט)
|
לפני 15 שנים •
23 באוג׳ 2009
tאנה דן - את גאון
|
|
|
slu
|
לפני 15 שנים •
24 באוג׳ 2009
את לא רצינית...
מישהו מאיתנו לא גדל בבית עם הורים ואחים או בהכללה גסה -משפחה(מי יותר מי פחות..)??
ומה עם כל הזבל היום יומי שכולנו אוכלים ומאכילים את אהובינו ואוהבינו..? כל אותם "סודות משפחתיים" קטנים.. שכולם זוכרים בשקט. וקטעים מסריחים בין כולם לכולם... ממש לא צריך בדס"מ כדי להתלכלך או להתנקות. וההפך מטמא זה בכלל מקודש והם אגב לגמרי מבטלים אחד את השני. כמובן לך תסמוך על המוח האנושי המעוות שימציא שני מושגים רדיקליים טוטאליים שהלכה למעשה אין להם לא תוכן ולא קיום. את יכולה להיות השיפחה הכי טוטאלית שיש. ולהגדיר את קיומך באדונך. עשי את שתעשי, להוותך זה לא יבטל את הקיום שלך בעצמך. אז מהו? s |
|
|