שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דודו

אלריק!
לפני 15 שנים • 22 באוג׳ 2009
אלריק! • 22 באוג׳ 2009
icon_cool.gif אגואיזם מנופח עד הסוף.
עם חוסר התחשבות מוחלט בילדיו ומשפחתו.
אומרים לא לדבר סרה על המת?
מוטב היה לאמר לא לפאר את השקר קודם.
פייה{O}
לפני 15 שנים • 23 באוג׳ 2009

Re: עוד קצת חומר למחשבה...

פייה{O} • 23 באוג׳ 2009
נמוגה כתב/ה:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?entryid=1534376


מתוך הבלוג:
ציטוט: אני מאשים את המלכים החדשים של המדרוג (הרייטינג) שהגיעו לשם לא בגלל כישרון, חלילה, אלא בשל שרירים ודחיפות ומה לא. הם נקראים "טאלנטים" אך ביניהם לבין כישרון אין ולא כלום;
....
הפרט המשמעותי יותר הוא שהבידור בישראל גוסס ולכן טופז התרעם, לכן טופז רתח מזעם. משדרים בטלוויזיה תכניות נמוכות, זנותיות וירודות בעוד הוא - עם כישרונותיו הרבים - יכול להעלות את הרמה ולהביא את הבידור למיטבו. לכן יצא קצפו של טופז, לא רק מפני שהוא אינו עוד בתקשורת. במילים אחרות: לו היה הבידור במיטבו בטוחני שטופז היה רגוע, שמח ושלֵו


אפשר להגיד הרבה דברים על דודו טופז, אבל להציג אותו בתור 'אמן מוכשר' שיצר 'בידור איכותי' בעוד אחרים משדרים תוכניות נמוכות, זנותיות וירודות?!

קצת מצחיק, לא? icon_eek.gif
ניני
לפני 15 שנים • 24 באוג׳ 2009

לנמוגה

ניני • 24 באוג׳ 2009

מקסים כתבת!
ראובן
לפני 15 שנים • 24 באוג׳ 2009

נבלות

ראובן • 24 באוג׳ 2009
האמת, טופז לא המציא כלום. ליורם קניוק יש ספר נהדר, לטעמי, בו הוא מגולל את עלילותיהם של חבורת ותיקי ''ההגנה'' שמתחילים לחסל אנשים ברחובות תל אביב. הם עושים זאת מתוך כעס על כך ששכחו אותם, מתוך כעס גם על המקום מעורר הרחמים אליו נקלעה החברה הישראלית. שם הספר הוא ''נבלות''. בזמנו, אף הוצאה לאור לא רצתה לגעת בזה (וקניוק נאלץ להוציא את הספר בעצמו). בימים אלו מעבדים את הספר לתסריט עבור סדרה טלוויזיונית, למיטב ידיעתי.

בחייו ובמותו דודו טופז היה שמוק. לעתים הוא היה שמוק מצחיק, וזה לא מעט, אבל אולי עדיף לו היה נוטל את חייו לפני כל גועל הנפש - כך היה מנסח אמירה חזקה בהרבה על ה''נבלות'' ששכחו אותו ועל יחס החברה הישראלית לאמניה וערכי התרבות שלה באופן כללי.

R
tripnotic​(שולט)
לפני 15 שנים • 24 באוג׳ 2009

היש עוד פלמ"חניק כמו דודו?

tripnotic​(שולט) • 24 באוג׳ 2009
...
אנדרפוט
לפני 15 שנים • 25 באוג׳ 2009
אנדרפוט • 25 באוג׳ 2009
בסך הכל מדובר במייקל ג'קסון הישראלי, טיפוס אומלל שמכור למחיאות כפיים שהתחיל די טוב את חייו היצירתיים אבל התמסחר קשות ומכר את נשמתו לשטן הפופ ומעולם לא באמת היה מחובר למציאות ולכאבים שבאים ביחד איתה.
המכונה הצינית שבה הוא נהג שנים ארוכות בדרך אל התהילה והעושר פתאום בגדה בו והפכה להיות צינית כלפיו, התחילה לדרוס אותו. יש פה מוסר השכל נפלא על החיים והאבסורד שבהצלחה אבל כמובן שמוסר השכל זה לא דבר עם רייטינג אז אין צורך לטרוח בכלל.
מדויקת​(לא בעסק){+-}
לפני 15 שנים • 3 בספט׳ 2009

אין יותר גרוע

מדויקת​(לא בעסק){+-} • 3 בספט׳ 2009
כבר אז כשעוד היו קרקסים נודדים, וצוענים אילפו דובים לרקוד, ופילים לשחק בכדור,
פעם, כבר אז, היה נורא לראות איך מאלפים נמר בין סורגים לקפוץ אל תוך חישוק בוער בהצלפות של שוט, לכל שאגות הקהל.

היה קשה לראות את חוסר האונים ושברון הרוח של חיית הפרא המרהיבה, שלא נשאר בה הרבה ממהותה הטבעית, רק כדי שקהל בוהה במבט מטומטם יקבל את שלו.

אני בטוחה שאם היה להם את האפשרות של דודו לא להסכים ש"יעשו מהם קרקס", הם בטח היו בוחרים כמוהו.



יהי זכרו ברוך.