די לטרנספוביה בתקשורת!

רק שאלתי

Afroditi • 24 באוג׳ 2009

נראה את נילי וונילי עונה ואומרת את האמת.

האם היא הייתה יכולה לחיות בזוגיות מלאה עם גבר שהיה בעברו אישה.

פפריקה • 24 באוג׳ 2009

מה זה קשור? ונניח לרגע שהיא לא רואה את עצמה חיה עם טרנסקסואל, או אפילו עם ביסקסואל לצורך העניין. אז מה זה אומר בעצם? שיש כאן מוסר כפול, שהיא יכולה להתרווח על ספה שלה בדירה הבורגנית שלה, לשלב ידיים בחוסר מעשה, לצקצק בלשונה ולפרוש מהמאבק על זכויות אדם? את לא חייבת לדמיין את עצמך נטחנת בתחת על ידי חבורה של בני מיעוטים, כדי ללחום על זכותך להטחן בתחת על ידי חבורה של בני מיעוטים את תרצי - ובלי שיקראו לך זונה של ערבים.
זכותו של כל בנאדם לחיות את החיים שלו לפי איך שבא לו ובלי שאיזה חנוך דאום אחד, שבמקרה מחזיק בדעה כלשהי, כמו רוב בני האדם במדינה הזו, יחליט שבגלל שיש לו איפה לכתוב את זה - אז הוא יכול.

פפריקה,
שפתוחה להצעות מצד בני מיעוטים.

פפריקה

Afroditi • 24 באוג׳ 2009

כמו שזכותו של כל אדם לחיות כרצונו ( ואני בעד -תתפלאי ) , אני גם בעד זכותו של האחר לחשוב

על זה מה שהוא רוצה.

אם דמוקרטיה , אז לכל הכיוונים ולא רק היכן שנוח .

פפריקה • 24 באוג׳ 2009

זה כבר מזמן לא עניין של נוחות. ורק כשאין מה להגיד אז מניפים את דגל הדמוקרטיה ואומרים שזה לשני הצדדים.

מה שחנוך דאום כתב, הוא לא פחות ממקומם. נכון שיש לו זכות להביע את דעתו, מהבחינה הזו אני לא חולקת עלייך ועל קודמייך עם שגיאות כתיב או לא. אבל חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי.

Tobias​(אחר) • 24 באוג׳ 2009

מה הגבול בעצם?

ואני מדבר על הגבול בתקשורת,
מה מותר לפרסם ומה אסור,
ואיך קובעים את זה?

תכלס, חופש ביטוי זה מעולה,
אבל זה גם ביטוי נורא נורא צבוע.
כי כמה פרסומים שבועטים בנוחות המיינסטרימית כבר רואים בעיתונים הגדולים?

לומר כיום על טראנסים שהם חולי נפש......נו זה עוד מתקבל, למה...כי זה לא מקומם כמעט אף אחד.
מצד שני, כתבה שתפורסם ותאמר אותו דבר על הומואים ולסביות(מה שהיה דעה די רווחת עד לא מזמן, ועדיין מחזיקים בה המון אנשים, ואפשר לראות רק מטוקבקים בויי נט) הייתה יוצרת כיום פיצוץ של תלונות והתנגדות.

אני לא חושב שעורך עיתון היה נותן לכתבה כזו על הומואים ולסביות להתפרסם כיום.
וזה תוצר של שנים ארוכות של אקטיביזים וחינוך מצד הקהילה ההומו לסבית.

הקטע של החינוך והחוסר מחקר בדברים מזכיר לי כתבה שהתפרסמה כשאני הייתי נער,
זו הייתה כתבה על כת השטן
הראו שם חדר וחפצים של מישהו שנחשד בעניין(לא זוכר מה הייתה הסיבה, נעצר, התאבד משהו כזה)
קיצר הראו שם בגדול בתמונה יפה, שרשרת עם תליון של כת השטן(ככה היה כתוב)
זו הייתה שרשרת עם תליון של להקת slayer ...להקה מאוד מוכרת שלחצי עולם היה את התליון הזה, כולל אני.

מיותר לציין שבשבועות שאחרי היחס הרע כלפינו(מטאליסטים, פאנקים, בלאקרים ונוער שוליים אחר) היה רע ומר, ועוד יותר גרוע, הוא היה מותר.
למה, כי עובדה.
זה היה בעיתונות.
יש לך על הצוואר תליון של כת השטן.

מה אני מנסה להביא בסיפור הנוסטלגי הנחמד הזה.
שהעובדה שכל אחד יכול להביא דעה זה אחלה.
השאלה היא האם הדעה שלו מבוססת או שהיא ספקולציה שנוגעת בדעות קדומות ודעה מייסטרימית ללא ידע אמיתי בעניין.
וזה תכף במיוחד כלפי כל מי שכותב להמונים, מאחר ואז הדעה שלך כבר לא רק שלך,
היא משפיעה.
יש לה כוח.
כן, גם אם זה רק טור.

אז איפה הגבול?
האם צריך להיות גבול?

אני רוצה להגיד קומן סנס...
אבל זה כבר לא עניין של קומן סנס בעיניי,
זה עניין של לראות את התמונה הגדולה, ובמיוחד עיתונאי שבטוח למד את כל נושא המהפכות והשינויים החברתיים סוציאלים שהמדיה יצרה במהלך השנים.

הפגנה, אגב כמו שאמרתי, היא גם צורת הבעת דעה מותרת וחוקית.
ואולי אם יהיה מספיק אקטיביזים בנושא, אז פעם הבאה שמישהו יחשוב לכתוב משהו כזה, הוא יאמר לעצמו...רגע...אולי כדאי שאני אבדוק את המחשבה שלי לפני שאני מפרסם אותה, לראות שאני לא מגיב אוטומטית למשהו שזר לי, ושאולי אני לא יודע מספיק עליו.


אני אסיים פשוט בלומר שאני מוצא את זה אירוני שאנשים מדברים על כמה אחרים משוגעים,
ואז יוצאים למלחמה והורגים אנשים בשם החבר הדמיוני שלהם.

Re: רק שאלתי

נילי ונילי • 24 באוג׳ 2009

על אף שאני לא אוהבת לגזור רווח פוליטי על חשבון מערכות היחסים שלי, כיוון ששאלת- אענה.
יש לי שני אקסים טרנסג'נדרים FTM
(female to male)
אנשים מדהימים ומערכות יחסים לוהטות. תסלחי לי אם לא אפרט יותר מכך, כיוון שיש להם את הזכות לפרטיות וזה ממילא לא פייר כלפיהם שאני מדברת עליהם ללא רשותם בפורום בכלוב. בעיקרון, התשובה לשאלתך היא- כן. פעמיים.

את מבינה, כשאת מדברת על אנשים עם הפרעות אישיות, אני לא רואה מול העיניים שלי "אנשים" אמורפיים חסרי פרצוף. אני רואה מולי אנשים ספציפיים. אנשים יקרים שאהבתי פעם. אנשים שאני עדיין אוהבת.

Queencie​(שולטת) • 24 באוג׳ 2009

אמירות טרנספוביות ומבזות פורסמו לאחרונה בעיתונות הכתובה והן הבסיס להתארגנות ההפגנה.
אקט של ביטוי מחאה כנגד אמירות אלה.
יתכן שאפשר להתייחס לדבריו של חנוך דאום כאל אמירת דעה פרטית, אלא שהוא לא אמר אותה בסלון החשוך שלו, ולאוזני חבריו האישיים. הוא פרסם אותם בעיתונות הכתובה, כנראה בעיתון הנפוץ במדינה.
חנוך דאום אינו מוסמך לפסיכולוגיה או פסיכיאטריה, ואינו יכול לאבחן "הפרעות אישיות" של אדם ולהכריז עליו "כמו משהו לא בריא, לא מאורגן, לא קביל וכזה שמסוכן לעודדו" (אגב, אפרודיטי, אמנם ח.ד. לא השתמש בשורש ק.י.א, אבל איך את מבינה את משמעות הביטוי "לא קביל" אם לא 'שלא לקבלו'??)
במקומון התל אביבי של אותו עיתון נפוץ פורסמה בתחילת יוני כתבה מבזה וחשוכה שבה העביר כותב הטור, נעם גיל ביקורת על שופטת "כוכב נולד", דנה אינטרנשיונל, ובה הקפיד לכנות אותה בלשון זכר.
בין היתר, גיל כינה את אינטרנשיונל "אדון", "השופט הזה" ו-"הבחור החביב הזה ששר וזכה באירוויזיון". את תהליך שינוי המין שדנה עברה הוא כינה "הליך כירורגי מסוים". עוד נכתב בטור, כי "יש המכנים אותו 'זמרת'".
מתוך http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8268
לצילום הכתבה המלאה: http://docs.google.com/View?id=dgp24czp_6fdkgtchm
מהעיתון נמסר בתגובה שמדובר בבדיחה שלא הובנה כהלכה.
כמה ימים לאחר מכן פרסמה באותו עיתון הכתבת גפי אמיר ביקורת טלוויזיונית על הסדרה הדוקומנטרית "בית חולים לשינוי מין". הסדרה, שצולמה בארה"ב, עוקבת בכל פרק אחר 2 או 3 אנשים טרנסקסואלים בבואם לעבור ניתוח תחתון. יש לציין כי הסדרה מאד מכבדת כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית. אמנם היא כוללת צילומי תקריב של הניתוחים, אך הם אינם העיקר בסדרה, שעוסקת גם בפן הרגשי של התהליך.
שם הכתבה "הדשא של השכן" שפורסמה ביום שלישי 4.8.09 הצביעה בעיקר על בורות של הכותבת בכל מה שקשור לנושא הטרנסג'נדרס החל מהשם שנתנה לכתבה (כאילו שינוי המין נובע מקנאה במגדר אחר או איזושהי גחמה רגעית), דרך תיאורי הגועל שלה מהצילומים, וכלה בשימוש שגוי במגדר ובשם).
מתוך http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=8522
גם כאן, ניתן להקל ראש ולתרץ את הכתבה בסלחנות יתרה, הפעם על בסיס של חוסר ההבנה ו/או חוסר הידיעה של הכתבת את הנושא. אבל אם כתבת אינה מבינה בנושא שהיא אמורה לכתוב עליו מן הראוי שתלמד אותו לפני שהיא מעלה את ביקורתה עליו לדפוס ואם לא, עדיף שלא תפרסם.
אז נכון, מחאה והפגנה הן בעיקר ביטוי של כעס, שלרוב בא על חשבון ביטויים של הבנה ופתיחות, ויתכן שיש מקום למצוא את הדרך למנף את האירועים הללו על מנת ליצור יותר מודעות והבנה אצל מי שמוכנים או מעוניינים לקבלה. כרגע, לפחות כשלב ראשון, יש כאן קריאה להבעת המחאה כנגד הבורות וכנגד הדעה הקדומה והחשוכה. סוג של אקטיביזם.

מסכים לחלוטין

EXP • 27 באוג׳ 2009

לא שאני מסכים עם דברי העיתונאי אבל אנשים עם דעות ליברליות שוכחים שגם לדעות פחות ליברליות יש זכות הבעה לא פחותה משלהם

זה מה שאני טוענת

Afroditi • 27 באוג׳ 2009

אני כתבתי ואני בהחלט בעד שכל אחד יחיה כרצונו, אבל כמו שלזה זכות לחיות כרצונו, לאחר זכות לחשוב ולהגיד על זה כרצונו.

איכס

shuki boy​(נשלט) • 29 באוג׳ 2009

לא קראתי את הדיון, כי התחלחלתי באמצע.

אבל הייתי מעדיף שאנשים שחושבים שאני אשה מטורללת כי אני חושב ברצינות לעשות ניתוחים או פרוצדורות רפואיות שלדעתי יגרמו *לי* להרגיש יותר טוב עם הגוף הפרטי *שלי* - יכתבו את דעותיהם במקום אחר מאשר פורום טרנסג'נדרים.

את הגועל נפש הזה אני צריך לקרוא בכל מקום אחר, ואין סיבה שאני אקרא את זה כאן. מי שכתב אינו מעוניין בשינוי מגדרי פיזי, סביר להניח לא ניהל שיחה רצינית עם אדם שכן היה מעוניין בזה, והוא אינו יכול לשפוט.

זה לא שונה מגבר שנכנס לפורום של נשים, ומתחיל להטיף להן שאם הן רוצות לעשות הפלה, זה משהו לא לגיטימי.

זה לא הגוף שלכם, זה לא הפורום עבורכם, אז בבקשה mind your own business.