Mobius(שולט)
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
חבצלות.
בזמן האחרון נמאס לי שהיא כל כך קטנה, אז פתחתי לה קצת את התחת.
לאחרונה זו דווקא המציאות שעשתה את זה, בעיקר במובן המטאפורי ובאלימות לא מבוטלת, ועכשיו – אחרי שהמציאות הלכה לה סוף סוף והשאירה לי לאסוף ולחבק ולאחות שוב – עכשיו תורי. ככה אני, אוהב לבוא רגע לפני הסוף ולעשות את מה שמשמעותי באמת, לסגור את הפינה ולקחת יחד איתה את הצעד הנוסף הזה שמביא בדיוק עד הקצה. יש משהו בזיון אנאלי שאין בכל זיון אחר, למעט אולי כשהיא נחנקת עד הקאה מזיון גרוני עמוק וברוטאלי. אז אני פותח לה את התחת בכוח, בוטש בה ומכאיב לה, והיא מתחננת לעוד ומתפתלת על המצעים החדשים שמדיפים מצידם דווקא ניחוח רענן של חבצלות. אחרי שהיא כמעט גומרת ואני לא מרשה, אני מעמיד אותה על ארבע, פוקד עליה לפשק את עצמה ואז שולף את עצמי מתוכה. אני מתבונן בחור שפערתי בה ויורק לתוכו מגובה עמידתי, מנסה לקלוע למטרה הגדולה והעמוקה שמתחתי. זה לא קשה: היא פתוחה כל כך שאפשר ממש לראות לתוכה. הרוק שלי נבלע בתוך החשכה שלה ואני דוחף אותו עוד פנימה עם האצבע, ואז עם הזין, ואז ממשיך לדפוק אותה, קצת יותר בכוח הפעם. אחר כך אני גומר וחונק ונושך וחופן ואז, לאט, שולף שוב את עצמי החוצה מקרביה. עם כל הלחץ של הזמן האחרון היא הפסיקה לעשות חוקן באופן קבוע, ועכשיו התוצאות ברורות. אני מתרחק ומתבונן בנקבה שלי. היא נשארת באותה התנוחה, מאפשרת לי להביט בה כשהיא עדיין על ארבע, התחת בולט החוצה מהמיטה ומורם באויר, חשופה כמו שאני אוהב. כשהיא עומדת ככה קל לי לראות - ולה קל לדעת שאני רואה - את הטיפות החומות ואת סימני המריחה על רגליה ועל הרצפה שמעליה קרעתי אותה לשניים. אני מתאר לה בססגוניות את מה שאני רואה ומרגיש את קצות האוזניים ושורשי השיער שלה מאדימים במהירות. תינוקת, אני קורא לה. מחסור עלוב בשליטה על סוגרים. תינוקת קטנה ומטונפת, אולי את צריכה חיתול? היא יודעת שיש אחד בדיוק במידה שלה ממש כאן, מאחורי הארון, אבל זה יכסה על בושתה. אני דווקא רוצה לראות את ההשפלה הזו של אישה מרוחה בטינופת של עצמה, עומדת על ארבעותיה ומחכה להוראות, ראשה מתחבא תחת כרית המתעקשת עדיין להדיף ריח טרי של חבצלות. אני מושך אותה אחריי למקלחת, מציב אותה על ארבע על הרצפה מולי כשהיא קשורה לקיר והישבן עדיין באויר, מופנה אליי ומראה לי בבוטות את כל הלכלוך שיצא ממנה. תינוקת מסכנה שלא שולטת בסוגרים שלה, זה מה שאת, ואת תחכי בסבלנות שאגמור להתקלח. הריח הנקי של הסבון מדגיש את הטינופת שהיא מרוחה בה ועושה לה להתכווץ מולי יותר. אני אומר לה לפשק עוד ומביט בה מדי פעם - כשמתחשק לי לראות - בעוד אני שוטף את עצמי בסבון ריחני תחת זרם מים חמימים, נקיים. אני שואל אם לנקות גם אותה והיא לא עונה; שומעת, אבל משותקת. תינוקת מסכנה שלא שולטת בסוגרים שלה ולא יכולה אפילו לדבר. אני משתין לה על החור הפתוח ועל הרגליים המלוכלכות ועל הרצפה שתחתיה, שהתחילה גם היא להתלכלך בינתיים מכל המים שבמקלחת. כשהשתן שלי נוגע בה, אנחת הרווחה שלה בוקעת ממרחק בלתי נתפש ואני יכול לראות את השרירים מתכווצים ואז נרפים והיא נרעדת. אנחה של נקיון. השתן שלי מנקה אותה והיא יודעת שאני רואה את השאריות שלה נעלמות עם המים בחור הביוב, מעורבות ברוק שלי ובזרע שלי ובשתן שלי. לבסוף, כשהיא נקיה, אני הופך אותה על גבה ורגליה באויר. היא מפושקת, חושפת הכל מולי: את כל הלכלוך וההשפלה והכאב והאובדן המוחלט של השליטה הבסיסית ביותר, השליטה במה ששומר על מה שבפנים בפנים ומה שבחוץ – בחוץ. אני שוטף אותה היטב, מקרצף ומתאר לה ברכות כל מה שאני עושה, את איך שאני מצחצח אותה, והמילים שלי מלוות את הידיים שמטיילות עליה בעדינות אוהבת. היא לא יכולה לברוח מהמילים שלי והן מורידות אותה יותר ויותר למטה; בליל של מילים נקיות, מילים בריח חבצלות, ומים ששוטפים הכל ומשאירים נקי - ובכך רק מקצינים את הלכלוך. אחר כך היא תגיד, ובצדק, שאני הורג אותה ברכות. ככל שהיא נקייה יותר, הלכלוך שהיה שם קודם תופס אחיזה אמיתית ולופת בכוח את הבטן התחתונה. זרם המים מכוון עכשיו בדיוק לדגדגן והמילים בדיוק למוח והן לא נותנות לה אפילו לבכות. הן מעגנות אותה ולא מאפשרות מקום לברוח אליו, אבל גם לא מקום להשאר. פניה מסגירות ואזניה כרויות ופיה פתוח בעווית של מאמץ דגדגני אלים אל מול זרם המים הקבוע, בדיוק בטמפרטורה הנכונה. תמצצי אצבע, תינוקת; ואל תדאגי, אנחנו ננקה אותך טוב-טוב. היא מוצצת בוהן ועיני התינוקת שלה גדולות ונפתחות ונעצמות והיא מפשקת יותר את הרגלים שלא לפספס אף זרזיף מים על הדגדגן הנפוח והרעב שלה. אני מורח אותה בסבון שלה, עם הריח שלה והרכות שלה, וההשפלה טוטאלית כל-כך והמילים הרכות שלי, מילים ריחניות של נקיון בריח חבצלות, מדגישות את מקומה הקטן והעלוב תחתיי. הקונטרסט מושלם ואני מרשה לה לגמור ורואה אותה מתנפצת לרסיסים של אישה-תינוקת, נקיה-מטונפת, והכל מתחבר לכדור אחד גדול של אור וחושך. אם היא הייתה סאבית, הייתי מחבק אותה עכשיו ועוטף את כולה בריח הנקי שלי ונותן לה להרגע ולבכות את עצמה לדעת בתוך הידיים הגדולות שלי. אבל היא שפחה והיא כבר ילדה גדולה ומגיע לה יותר מזה; היא זכתה, בכבוד, באפשרות לבקש להתפתל עוד מעט על הקצה, להתפלש בו עוד קצת תחת חסותי. אני ממשיך להתקלח, נהנה מהמראה, והיא שוכבת מקופלת על הרצפה מולי. אני שואל בקול קר אם גם היא רוצה להתקלח והיא עונה בקול חם שרק אם זה מהמים שלי. אז אני משכיב אותה בדיוק מתחתי, תחת הזרם שעובר מלמעלה דרך כל הגוף העירום שלי ומטפטף לאיטו על גופה החשוף. כשהיא שם למטה על הרצפה - עדיין מתבוססת בגלי האורגזמה האדירה שלה - הלכלוך שלי מנקה אותה וההשפלה כמעט מושלמת, כמעט טוטאלית. כל מה שחסר זה לפרסם אותה בפורום, שייראו כולם. וזו היא שעושה עכשיו את ההגהה. |
|
|
| Needles And Pins(לא בעסק) |
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
מעולה.
|
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
מוביוס ..הקטע הזה,ההפרדה הזאתי שאתה עושה פה...
אם היא הייתה סאבית, הייתי מחבק אותה עכשיו ועוטף את כולה בריח הנקי שלי ונותן לה להרגע ולבכות את עצמה לדעת בתוך הידיים הגדולות שלי. אבל היא שפחה והיא כבר ילדה גדולה ומגיע לה יותר מזה; היא זכתה, בכבוד, באפשרות לבקש להתפתל עוד מעט על הקצה, להתפלש בו עוד קצת תחת חסותי. לשפחה,אסור לבכות ולהתפנק ולהתנחם? נכון מה שאתה אומר, לזכות בכבוד לסבול עוד אבל , ישוע...זה, הרס לי את כל ההנאה מכל הקטע הזה. אתה מסוגל לתת לי תשובה למה ההפרדה הזאתי? כי זה מתקשר לשאלה שלי פה בפורום, נתת ,אולי שלא במתכוון,עוד תשובה. |
|
|
פעם פרח(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
21 באוג׳ 2009
פשוט נהדר
|
|
|
דובדבן
|
לפני 15 שנים •
24 באוג׳ 2009
.
Y Y Y
|
|
|
לא סתם אישה(נשלטת){octopus}
|
לפני 15 שנים •
24 באוג׳ 2009
משובח. תודה.
|
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
24 באוג׳ 2009
מ ד ה י ם
תודה לך. ולה. |
|
|
Gemmini(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
24 באוג׳ 2009
Re: חבצלות. Mobius כתב/ה: בזמן האחרון נמאס לי שהיא כל כך קטנה, אז פתחתי לה קצת את התחת.
לאחרונה זו דווקא המציאות שעשתה את זה, בעיקר במובן המטאפורי ובאלימות לא מבוטלת, ועכשיו – אחרי שהמציאות הלכה לה סוף סוף והשאירה לי לאסוף ולחבק ולאחות שוב – עכשיו תורי. ככה אני, אוהב לבוא רגע לפני הסוף ולעשות את מה שמשמעותי באמת, לסגור את הפינה ולקחת יחד איתה את הצעד הנוסף הזה שמביא בדיוק עד הקצה. יש משהו בזיון אנאלי שאין בכל זיון אחר, למעט אולי כשהיא נחנקת עד הקאה מזיון גרוני עמוק וברוטאלי. אז אני פותח לה את התחת בכוח, בוטש בה ומכאיב לה, והיא מתחננת לעוד ומתפתלת על המצעים החדשים שמדיפים מצידם דווקא ניחוח רענן של חבצלות. אחרי שהיא כמעט גומרת ואני לא מרשה, אני מעמיד אותה על ארבע, פוקד עליה לפשק את עצמה ואז שולף את עצמי מתוכה. אני מתבונן בחור שפערתי בה ויורק לתוכו מגובה עמידתי, מנסה לקלוע למטרה הגדולה והעמוקה שמתחתי. זה לא קשה: היא פתוחה כל כך שאפשר ממש לראות לתוכה. הרוק שלי נבלע בתוך החשכה שלה ואני דוחף אותו עוד פנימה עם האצבע, ואז עם הזין, ואז ממשיך לדפוק אותה, קצת יותר בכוח הפעם. אחר כך אני גומר וחונק ונושך וחופן ואז, לאט, שולף שוב את עצמי החוצה מקרביה. עם כל הלחץ של הזמן האחרון היא הפסיקה לעשות חוקן באופן קבוע, ועכשיו התוצאות ברורות. אני מתרחק ומתבונן בנקבה שלי. היא נשארת באותה התנוחה, מאפשרת לי להביט בה כשהיא עדיין על ארבע, התחת בולט החוצה מהמיטה ומורם באויר, חשופה כמו שאני אוהב. כשהיא עומדת ככה קל לי לראות - ולה קל לדעת שאני רואה - את הטיפות החומות ואת סימני המריחה על רגליה ועל הרצפה שמעליה קרעתי אותה לשניים. אני מתאר לה בססגוניות את מה שאני רואה ומרגיש את קצות האוזניים ושורשי השיער שלה מאדימים במהירות. תינוקת, אני קורא לה. מחסור עלוב בשליטה על סוגרים. תינוקת קטנה ומטונפת, אולי את צריכה חיתול? היא יודעת שיש אחד בדיוק במידה שלה ממש כאן, מאחורי הארון, אבל זה יכסה על בושתה. אני דווקא רוצה לראות את ההשפלה הזו של אישה מרוחה בטינופת של עצמה, עומדת על ארבעותיה ומחכה להוראות, ראשה מתחבא תחת כרית המתעקשת עדיין להדיף ריח טרי של חבצלות. אני מושך אותה אחריי למקלחת, מציב אותה על ארבע על הרצפה מולי כשהיא קשורה לקיר והישבן עדיין באויר, מופנה אליי ומראה לי בבוטות את כל הלכלוך שיצא ממנה. תינוקת מסכנה שלא שולטת בסוגרים שלה, זה מה שאת, ואת תחכי בסבלנות שאגמור להתקלח. הריח הנקי של הסבון מדגיש את הטינופת שהיא מרוחה בה ועושה לה להתכווץ מולי יותר. אני אומר לה לפשק עוד ומביט בה מדי פעם - כשמתחשק לי לראות - בעוד אני שוטף את עצמי בסבון ריחני תחת זרם מים חמימים, נקיים. אני שואל אם לנקות גם אותה והיא לא עונה; שומעת, אבל משותקת. תינוקת מסכנה שלא שולטת בסוגרים שלה ולא יכולה אפילו לדבר. אני משתין לה על החור הפתוח ועל הרגליים המלוכלכות ועל הרצפה שתחתיה, שהתחילה גם היא להתלכלך בינתיים מכל המים שבמקלחת. כשהשתן שלי נוגע בה, אנחת הרווחה שלה בוקעת ממרחק בלתי נתפש ואני יכול לראות את השרירים מתכווצים ואז נרפים והיא נרעדת. אנחה של נקיון. השתן שלי מנקה אותה והיא יודעת שאני רואה את השאריות שלה נעלמות עם המים בחור הביוב, מעורבות ברוק שלי ובזרע שלי ובשתן שלי. לבסוף, כשהיא נקיה, אני הופך אותה על גבה ורגליה באויר. היא מפושקת, חושפת הכל מולי: את כל הלכלוך וההשפלה והכאב והאובדן המוחלט של השליטה הבסיסית ביותר, השליטה במה ששומר על מה שבפנים בפנים ומה שבחוץ – בחוץ. אני שוטף אותה היטב, מקרצף ומתאר לה ברכות כל מה שאני עושה, את איך שאני מצחצח אותה, והמילים שלי מלוות את הידיים שמטיילות עליה בעדינות אוהבת. היא לא יכולה לברוח מהמילים שלי והן מורידות אותה יותר ויותר למטה; בליל של מילים נקיות, מילים בריח חבצלות, ומים ששוטפים הכל ומשאירים נקי - ובכך רק מקצינים את הלכלוך. אחר כך היא תגיד, ובצדק, שאני הורג אותה ברכות. ככל שהיא נקייה יותר, הלכלוך שהיה שם קודם תופס אחיזה אמיתית ולופת בכוח את הבטן התחתונה. זרם המים מכוון עכשיו בדיוק לדגדגן והמילים בדיוק למוח והן לא נותנות לה אפילו לבכות. הן מעגנות אותה ולא מאפשרות מקום לברוח אליו, אבל גם לא מקום להשאר. פניה מסגירות ואזניה כרויות ופיה פתוח בעווית של מאמץ דגדגני אלים אל מול זרם המים הקבוע, בדיוק בטמפרטורה הנכונה. תמצצי אצבע, תינוקת; ואל תדאגי, אנחנו ננקה אותך טוב-טוב. היא מוצצת בוהן ועיני התינוקת שלה גדולות ונפתחות ונעצמות והיא מפשקת יותר את הרגלים שלא לפספס אף זרזיף מים על הדגדגן הנפוח והרעב שלה. אני מורח אותה בסבון שלה, עם הריח שלה והרכות שלה, וההשפלה טוטאלית כל-כך והמילים הרכות שלי, מילים ריחניות של נקיון בריח חבצלות, מדגישות את מקומה הקטן והעלוב תחתיי. הקונטרסט מושלם ואני מרשה לה לגמור ורואה אותה מתנפצת לרסיסים של אישה-תינוקת, נקיה-מטונפת, והכל מתחבר לכדור אחד גדול של אור וחושך. אם היא הייתה סאבית, הייתי מחבק אותה עכשיו ועוטף את כולה בריח הנקי שלי ונותן לה להרגע ולבכות את עצמה לדעת בתוך הידיים הגדולות שלי. אבל היא שפחה והיא כבר ילדה גדולה ומגיע לה יותר מזה; היא זכתה, בכבוד, באפשרות לבקש להתפתל עוד מעט על הקצה, להתפלש בו עוד קצת תחת חסותי. אני ממשיך להתקלח, נהנה מהמראה, והיא שוכבת מקופלת על הרצפה מולי. אני שואל בקול קר אם גם היא רוצה להתקלח והיא עונה בקול חם שרק אם זה מהמים שלי. אז אני משכיב אותה בדיוק מתחתי, תחת הזרם שעובר מלמעלה דרך כל הגוף העירום שלי ומטפטף לאיטו על גופה החשוף. כשהיא שם למטה על הרצפה - עדיין מתבוססת בגלי האורגזמה האדירה שלה - הלכלוך שלי מנקה אותה וההשפלה כמעט מושלמת, כמעט טוטאלית. כל מה שחסר זה לפרסם אותה בפורום, שייראו כולם. וזו היא שעושה עכשיו את ההגהה. תענוג לקרוא. 
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 15 שנים •
24 באוג׳ 2009
תודה
סתם תודה על סיפור .
|
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
24 באוג׳ 2009
Re: חבצלות. Mobius כתב/ה: כשהיא שם למטה על הרצפה - עדיין מתבוססת בגלי האורגזמה האדירה שלה - הלכלוך שלי מנקה אותה וההשפלה כמעט מושלמת, כמעט טוטאלית. כל מה שחסר זה לפרסם אותה בפורום, שייראו כולם.
וזו היא שעושה עכשיו את ההגהה. זה שזה יפורסם בפורום - זו תהיה ההשפלה האולטימטיבית? הרשה לי לטעון אחרת... כשרוב הנשלטות כאן מתבוננות בקנאה על שפחתך - על השולט הזה שיש לה שנשמע שהוא גם זיין על, גם חזק וכוחני, ויודע לקחת את מה שהוא רוצה ויודע את נפש שפחתו, יודע איך להפעיל אותה ולהביא אותה לשיאים מטורפים - ירידות ועליות וצלילות ועומקים. וגם! בנוסף לכל! יודע לכתוב על זה בצורה יפהפייה... מי בפורום הזה לא היתה רוצה כזה? אז איפה כאן ההשפלה? (נשמע שדווקא בסעיף הזה פישלת...) |
|
|