שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שבירת גבולות כחלק מדיאלוג השליטה

amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 15 שנים • 7 ביולי 2009
אולי ההבדל ביננו הוא שאני רואה גם נזק נפשי כנזק, ואת מתייחסת בעיקר לפיזי.

לראות את אדוני עם אחרת, בשלב זה של חיי, יסב לי נזק נפשי. אם ילחצו עלי בנושא, זה יסב לי נזק נפשי. כמובן שזה עניין מאוד אינדיבידואלי, אבל א צ ל י זה גבול.

אני מכירה בגבולות סובייקטיבים.
נוריתE
לפני 15 שנים • 7 ביולי 2009
נוריתE • 7 ביולי 2009
amy כתב/ה:
אולי ההבדל ביננו הוא שאני רואה גם נזק נפשי כנזק, ואת מתייחסת בעיקר לפיזי.

לראות את אדוני עם אחרת, בשלב זה של חיי, יסב לי נזק נפשי. אם ילחצו עלי בנושא, זה יסב לי נזק נפשי. כמובן שזה עניין מאוד אינדיבידואלי, אבל א צ ל י זה גבול.

אני מכירה בגבולות סובייקטיבים.

שימי לב שדיברתי על נזקים גופניים ונפשיים רציניים אני מתייחסת לנפש בדיוק כמו אל הגוף עם לא יותר.

ממעבר לזה את ממש לא חייבת לקבל את עיניין ההפרדה בין גבולות לבין חסמים או מעצורים
אני, ניסתי להסביר את ההגיון שבזה כמיטב יכולתי,

אני לא אזלזל בשום "גבול" מעצור או חסם מכל סוג שהוא בכל תחום ובכל רמה כי גם לי יש כאלו
ההבדל היחדי הוא שגבול הוא לטעמי,זה העובר בסכנת חיים
וכל עינין עירבוב גבולות רכים קשים רק מוריד מערך וחשיבות העיניין
זההכל.
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 15 שנים • 7 ביולי 2009
אני לא מרגישה, שאם יש לי גבול מסויים, זה חייב להיות קשור לסכנת חיים. לא חושבת שזה מוריד מערך העניין, אם יש לי כמה גבולות שהם "יהרג ובל יעבור".

את יודעת מה, אפילו אם זה לא נזק נפשי בלתי הפיך. אפילו אם זה סתם נזק. לא מעוניינת להנזק נפשית.


כמובן, כמובן שבדס"מ זה סיכון, ולאף אחד אין ערבויות, וכן, גם במערכת יחסים ונילית אפשר להנזק נפשית.


יחד עם זאת, אם אני יודעת בפירוש שאקט מסויים עושה לי רע, שאפילו אם לוחצים עלי בקשר אליו זה עושה לי רע, וגורם לי נזק נפשי, אני חושבת שזה לגיטימי לגמרי, ובדס"מי לגמרי, לומר- עד כאן.



אני חושבת שבמובנים רבים אנחנו דומות, בנכונותנו להתמסר ועם זאת לשמור על גופנו ונפשותינו.


עד גבול איבוד העצמי- זה אומר שיש דברים שבפירוש לא אכנס אליהם, מתוך שמירה על העצמי שלי. ואם מישהו חושב שזה הופך אותי לשפחה לא רצינית או לא מתמסרת- שיהיה. לא באתי לכאן להרוס את עצמי או לתרום לכך, בשום צורה.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 15 שנים • 7 ביולי 2009
בלוסום​(לא בעסק) • 7 ביולי 2009
amy כתב/ה:
אני לא מרגישה, שאם יש לי גבול מסויים, זה חייב להיות קשור לסכנת חיים. לא חושבת שזה מוריד מערך העניין, אם יש לי כמה גבולות שהם "יהרג ובל יעבור".

את יודעת מה, אפילו אם זה לא נזק נפשי בלתי הפיך. אפילו אם זה סתם נזק. לא מעוניינת להנזק נפשית.


כמובן, כמובן שבדס"מ זה סיכון, ולאף אחד אין ערבויות, וכן, גם במערכת יחסים ונילית אפשר להנזק נפשית.


יחד עם זאת, אם אני יודעת בפירוש שאקט מסויים עושה לי רע, שאפילו אם לוחצים עלי בקשר אליו זה עושה לי רע, וגורם לי נזק נפשי, אני חושבת שזה לגיטימי לגמרי, ובדס"מי לגמרי, לומר- עד כאן.



אני חושבת שבמובנים רבים אנחנו דומות, בנכונותנו להתמסר ועם זאת לשמור על גופנו ונפשותינו.


עד גבול איבוד העצמי- זה אומר שיש דברים שבפירוש לא אכנס אליהם, מתוך שמירה על העצמי שלי. ואם מישהו חושב שזה הופך אותי לשפחה לא רצינית או לא מתמסרת- שיהיה. לא באתי לכאן להרוס את עצמי או לתרום לכך, בשום צורה.


מותר לי לגזור ולהדביק על הקיר? את פשוט אומרת את מה שאני מרגישה - מילה במילה. וכל הכבוד על האומץ לומר זאת, ביחוד הקטע של "שפחה לא רצינית"! שאפו!
donkishot​(שולט)
לפני 15 שנים • 18 ביולי 2009
donkishot​(שולט) • 18 ביולי 2009
גבול זה גבול.

כמו שחוק זה חוק.

אם חוק היה ניתן לכל מיני פרשנויות - הייתה לנו בעיה חמורה.

אני לא בעד לשחק עם זה.
נקודה.
AngelFire​(שולט)
לפני 15 שנים • 25 באוג׳ 2009
AngelFire​(שולט) • 25 באוג׳ 2009
אין מצב שאני רואה עצמי כשולט שובר גבול של נשלטת, זה עלול להיגמר לא טוב. במקרה הטוב רק בבכי ואכזבה גדולה.
לדחוף גבולות כן זה טוב וראוי משני הצדדים, ישנם למשל דברים שהנשלטת מעוניינת בהם והשולט לא. יש מקום לנסות אותם!
הנשלטת ככינויה כן היא נשלטת ונמצאת תחת חסות והגנת השולט, היא חסרת יכולת להגן על עצמה מסיבות שונות אם כי היא אזוקה קשורה, איננה יכולה לזעוק לעזרה כיון ש פיה חסום, פעמים רבות היא חבולה וכואבת. היא נכנסת למצב זה מתוך אמונה שלמה ואמיתית שאדונה יגן ישמור ויענג אותה בכל מחיר, בלי אמונה זאת היא לא תוכל להשתחרר וללמוד מהעונש אשר הוטל עליה, ומחויה מלמדת ומענגת העניין יהפך לסיוט עבורה.
נוריתE
לפני 15 שנים • 26 באוג׳ 2009
נוריתE • 26 באוג׳ 2009
Angel Ruler כתב/ה:
אין מצב שאני רואה עצמי כשולט שובר גבול של נשלטת, זה עלול להיגמר לא טוב. במקרה הטוב רק בבכי ואכזבה גדולה.
לדחוף גבולות כן זה טוב וראוי משני הצדדים, ישנם למשל דברים שהנשלטת מעוניינת בהם והשולט לא. יש מקום לנסות אותם!
הנשלטת ככינויה כן היא נשלטת ונמצאת תחת חסות והגנת השולט, היא חסרת יכולת להגן על עצמה מסיבות שונות אם כי היא אזוקה קשורה, איננה יכולה לזעוק לעזרה כיון ש פיה חסום, פעמים רבות היא חבולה וכואבת. היא נכנסת למצב זה מתוך אמונה שלמה ואמיתית שאדונה יגן ישמור ויענג אותה בכל מחיר, בלי אמונה זאת היא לא תוכל להשתחרר וללמוד מהעונש אשר הוטל עליה, ומחויה מלמדת ומענגת העניין יהפך לסיוט עבורה.


ובדיוק בגלל זה, אני חוזרת וטוענת שיש להבדיל בין גבולות ברורים שאסור לעבור לבין חסמים או מעצורים נפשיים אילו או אחרים שאלו נחשבים ל"גבולות שאפשר למתוח /לנסות ולעבור" וכל אחת ואחד
מגדירים את אילו ואת אילו אחרת.
ולכן,כדי להבדיל בין הללו, השולט צריך וחייב ל הכיר היטב את זאתי ששייכת לו. והנישלטת חייבת ליידע את השולט בה בכל דבר ודבר שהיא מרגישה וחושבת. רק ככה,זה עובד.