Tish Adams
|
לפני 15 שנים •
26 באוג׳ 2009
שרות צבאי/לאומי כתנאי קבלה לעבודה בישראל
היום, אי קבלת אדם למקום עבודה מסיבה שלא שרת בצה"ל / שרות לאומי / התנדבות הוא מעשה שאינו חוקי.
בימים האחרונים הנושא מככב בשיחות כאלה ואחרות ללא קשר למי שהעלה את הרעיון וללא קשר לסיבותיו שאותם ואותו, אעדיף להשאיר מחוץ לדיון. מעניין לשמוע את דעתכן/ם, האם השרות הנ"ל צריך להוות קריטריון בעל משמעות רבה בזמן ראיון עבודה? |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
Re: שרות צבאי/לאומי כתנאי קבלה לעבודה בישראל
[
[B] אני משתדל לא לקבל עובדים שלא עשו צבא , או שרות לאומי ( למעט נכים שמועסקים אצלנו בהתאם לצורך שלנו ולכישורים שלהם, יפורט בהמשך ) רק בישראל , גם שאתה בן 80 , ישאלו איפה היית בצבא , ובאיזה מלחמות השתתפת . וכבר פגשתי גנרל בדימוס בן 85 , שכשהלכתי איתו ברחוב , פגש קשישי אחר , בן גילו ואחרי שנפרדו ציין באזני בזו הלשון " רואה את הקעקר הזה , הו אהיה אצלי בגדוד ב67 , שקמיסט . שרות צבאי לאומי ( להלן השרות ) ראשית מעיד על בגרות מסויימת של המשרת , גם אם זה טבח / ש"ג שעשה שבוע - /שבוע אבל עשה . כמו כן , מי שלא לקוח חלק במשחק שנקרא מדינת ישראל , או מדינת היהודים או איך שזה לא יקרא ולתרום לפני שהוא דורש משהוא , אני אישית לא רואה אותו יכול גם לעבוד ולתרום לי . זה לא קל מאד המסגרת הזו בין אם של צבא , שהיא מאד קשה למסגרת של שרות לאומי שהיא פחות לוחצת , יחד עם זאת , יש כאן צורך במשמעת עצמית גבוהה מאד . אני רואה הבדל משמעותי , בין נשים או גברים ששרתו לאלה שלא , המשרתים לומדים בצבא להתמודד עם מצבי לחץ , עם אתגרים , להסתדר עם אנשים אחרים , להסתדר עם מה שיש ולאלתר , גם אם העובדת הייתה פקידה זוטרה , וגם אם הייתה קצינה קרבית יש הבדל ביניהן לבין בנות גילן שלא שרתו ( נניח מטעמי דת ) בעסק מועסקים פגועי נפש שעברו שיקום ולמדו אריבאות וניהול ארכיון , ותרומתם גדולה , חלקם לא שרתו עקב מצבם הבריאותי , שכן הם חולים מגיל צעיר . אבל כאן הסיבה מובנת , יש לציין את העמותות לטיפול באנשים הלאה שהצליחו למצוא להם גם מקצוע נדרש וגם ללמד אותם את העבודה בצורה מעולה , והם תורמים לנו הרבה . גם אצל החולים שחזרו למעגל העבודה , ועברו אתגרים לא פשוטים עם המחלה שלהם , יש את היכולת ואת הבגרות , יתכן שזה הדבר שאיפשר להם להרפא מלכתחילה . נחזור למשטמטים משרות : מי שיכול לשרת , ולא תורם ראוי שלא יקבל . מי שתורם ראוי ורצוי שיקבל הרבה . שרות אצלי - שרות לאומי או צבאי . נכון , אסור לשאול מועמד לעבודה האם עשה צבא או לא , וכיום ישנם מאות אלפי עולים חדשים שלא שרתו בצבא , לא כי הם לא רצו אלא הצבא לא רצה או לא היה זקוק להם , אבל ישראלי צעיר , שלא שרת שרות צבאי או לאומי , בעיני הדבר מוריד מערכו . |
|
|
huan
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
יפה קליבר שאת המציין את השירות הלאומי כשווה ערך לשירות הצבאי. ואם זאת שוכח לציין שעד לפני מספר שנים האלטרנטיבה של שירות לאומי עבור בנים כמעט ולא היתה קיימת והסתכמה במכסות מאוד קטנות וקשיחות - לאחרונה נראה שינוי במצב אך גם היום הוא רחוק מלהוות מענה לכל דורש.
כלומר עד לאחורנה מי שלא שירת בצבא מסיבות אילו או אחרות - פשוט לא שירת, לא דווקא משום שלא רצה למלא את חובתו האזרחית אלה מפני שחוץ מהבקום (אליו לא קיבלו אותו) לא היה שום מקום אחר ללכת אליו. הצבא בוחר לשחרר אנשים מסיבות שונות - חלקם נכות פיזית או נפשית חומרות, אך לא כולם. הם אינם "בורחים" מהצבא על דעת עצמםו. השאלה היא באם הצבא החליט כי אינם מתאימים, מי אתה שתחליט כי הם היו יכולים לשרת? אני אישית חושב שזה שהצבא לא מגייס את כוווווולם הוא בין הדברים הראוים שהוא עושה - גם אם נראה שהוא איננו עושה זאת מספיק וראיה לכך הוא שיעור המתאבדים במהלך השירות. להפלות אנשים בפני שהצבא הוא שלא רצה אותם הינו מעשה עיוולת ושום טיעונים בדבר איכותם, בגרותם וכשירותם של אנשים שלא פגשת לא יעזור פה. ביחוד כאשר מדובר בטיעונים דמוגוגיים ופופוליסטיים שלא מגובים בכלום מלבד ראיות אנקדוטליות של אנשים בעלי דעות קדומות ודעה מוטה. (מספיק לציין את טקמסי הזובור שפכו לדבר שבשגרה כדוגמא נפלאה לבגרות, התמודדות עם לחץ ופתרון בעיות של קצינים וחיילים לקראת סוף שירותם הצבאי). במידה ואכן קיימים משתמטים המנסים להמלט מחובה אזרחית של שירות צבאי או אזרחי (זמין, יעיל ופתוח לכל - גברים ונשים ללא הגבלות דת ולאום). האחריות למצות איתם את הדין היא איננה של המעסיקים אלה של רשויות המדינה - ועד שמיצוי דין מסוג זה יעשה הרי יש לראות בכל אדם שלא שירת בצבא (ובעתיד גם כזה שלא עשה שירות לאומי) כ"חף משפע" ובעל סיבה טובה מספיק לכך. גם לדעתי מי שתורם ועושה למען החברה והמדינה ראוי לקבל יותר. אל יש דין ויש דיין - וישנם דברים הרבה יותר טובים ויעילים שניתן לעשות בכדי להשיג שיוויון בנטל מהפיכת שוק העבודה למערב הפרוע שבו כל אחד הוא שי דרורי. המשרתים בצבא ובשירות הלאומי כבר היום מקבלים נקודות זיכוי מס ועוד הטבות. יתכן והטבות אילו אינם מספקות והמדינה והצבא לא תמיד טורחים למלא אחר המחויבויות שלהם. נושא זה ראוי שיפתח לדיון - לגמול אזרחים באופן פרטי על כך שהם סטרייטים, בני לאום מסויים או עשו שירות צבאי בדרך של אפליה גסה הינו נוהג בזוי ואזור לתת לו מקום ולגטמציה במדינהדמוקרטית ושומר חוק. |
|
|
Inside your head
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
אחוז האנשים שלא מתקבלים לשירות צבאי/לאומי מסיבות שאינן תלויות בהם קטן מאוד בהשוואה לאחוז האנשים שפשוט בוחר מרצונו לא לשרת - וכן מסיבות שתלויות בהם.
תנאי הכרחי לכל שלב בחיים - שירות צבאי/לאומי/התנדבותי. |
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
שרות לאומי עדיף על שרות צבאי !!!
הקרב האמיתי שלנו , לדעתי , הוא לא בחזית או בשטחים . הקרב האמיתי הוא על החינוך , על איכות החיים , על הביחד , לזה יוכלו לתרום הרבה מאד בני שרות לאומי שלדוגמא יסייעו בחינוך בשיעורי תמיכה בחלשים ביותר בכל חלקי המדינה ( כן אני אומר את זה בגלוי , בעיירות קיפוח , אצל עולים , אצל אתיופים , בכפרים הערביים ובפזורה הבדואית ) .
|
|
|
jem's
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
טוב לדעתי אדם שנפסל או שניראה כלא ראוי לעבוד במקום עבודה עקב אי שירותו הצבאי מופלה לרעה
דבר החמור בעייני בצורה שאין שני לה אומנם ישנו חוק גיוס חובה במדינת ישראל אבל מעל לחוק זה ישנו חופש החירות ובחירתו של אדם יכול להיות שאדם "בחר" שלא לשרת את מדינתו בצורה כזו או אחרת ,זאת זכותו עקב מקרים מסויימים ואם מופלה הוא לרעה עקב כך חמור הדבר כאין שני אנחנו צריכים עם יד על הלב לנסות ולעשות איזון בין חופש האדם וזכותו לבחירה חופשית בגבולות הדמוקרטיה לבין "הזכות" של מעביד לקחת את החוק ליידים ולהפלות אדם על בסיס שירותו הצבאי דבר אשר אסור לפי חוק , חשוב לצין כי אין אדם שלא עושה שרות צבאי על פי החלטתו האישית בלבד אלא רק עם אישור המדינה והצבא הוא מקבל פטור ולא משנה מהיא סיבתו אדם אשר קיבל פטור משירות צבאי ובחר שלא לעשות שירות לאומי או התנדבות כל שהיא לא עובר על החוק כמו כן עומדת איתו האתיקה והמוסר מאחר וזה קיבל את אישור המדינה כי אינו כשיר מסיבה אשר תהיה להיות חלק מהגיוס או חלק הנטל שכולנו לוקחים עימנו בעת שירותינו מכל סוג שהוא \ אין לנו להאשימו או להפלות כי לא בחר הוא להתנדב מזמנו הפנוי ולתרום וכי זה לא נמצא מתאים לשירות צבאי ומאחר ואין חוק המחייב אנשים אשר לא נמצאו מתאימים לשירות צבאי לקום ולעשות שירות לאומי אל לנו לבוא אליהם בטענות ובדרישות לעשות כן , הרי לא ניתן לאפלות אדם רק כי המערכת לא רצתה בו ומי שמך מנהל כוח אדם אשר תהיה שתחליט אם לקבל או לא לקבל אדם רק על פי שירותו הצבאי בנוסף חשוב לציין כי סוג שירותו הצבאי של אדם לא מעיד ולא כלום על סוג האדם נאמנותו כישוריו או יושרו חוזר אני ואומר כי אין זכות לאדם להפלות אדם אחר על רקע של שירות צבאי ומה שעוד המדינה היא זו אשר אפשרה לו שלא לשרת מנגד לוקח מקבל העובדים את החוק לידיו ומחליט את אשר מחליט ומפלה את אותו אדם אשר בחר בגיל צעיר כל כך אם לשרת או שלא ואם נכון הוא לתת או שלא כל עוד האחרון עשה את אשר עשה ויצא כדת וכדין משירותו זה אין כל מקום להפלותו עקב שירותו או אי שרותו |
|
|
Bloody
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
למה לראות בזה אפליה לאלה שלא שירתו? ראו בזה אפליה מתקנת לאלה שכן שירתו/עשו שירות לאומי.
|
|
|
Dominanti(שולט)
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
שרות צבאי הוא גם זכות ולא רק חובהכאשר הפעלתי עסק הקפדתי לקבל אך ורק חבר'ה ששרתו שרות צבאי מלא או לחילופין שרתו בשרות לאומי. כמובן שאין מדובר על גברים/נשים ששוחררו מטעמי בריאות אמיתיים על יד צה'ל. במדינה כמו שלנו אשר כל קיומה הפיזי/לאומי נשען על הגנת הצבא , כאשר הקיום הפיזי הממשי של נשים גברים וטף מוטל על כתפי צה'ל , השתמטות מחובה לאומית היא יריקה על כולנו . בעיקר על פניהם של חילים צעירים אשר נותנים מזמנם ודמם כדי להגן אפילו על המשתמטים ובני ביתם. שלא לדבר כבר על פגיעה חמורה בערך השיויון של חבר'ה הנותנים 3 שנים מחייהם כמעט ללא תמורה. ועל חיילי מילואים מבוגרים הנוטשים משפחה ועסקים כדי למלא את חובתם הלאומית. |
|
|
TV_Eye(שולט)
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
עומריקו כתב/ה: טוב לדעתי אדם שנפסל או שניראה כלא ראוי לעבוד במקום עבודה עקב אי שירותו הצבאי מופלה לרעה
דבר החמור בעייני בצורה שאין שני לה אומנם ישנו חוק גיוס חובה במדינת ישראל אבל מעל לחוק זה ישנו חופש החירות ובחירתו של אדם יכול להיות שאדם "בחר" שלא לשרת את מדינתו בצורה כזו או אחרת ,זאת זכותו עקב מקרים מסויימים ואם מופלה הוא לרעה עקב כך חמור הדבר כאין שני אנחנו צריכים עם יד על הלב לנסות ולעשות איזון בין חופש האדם וזכותו לבחירה חופשית בגבולות הדמוקרטיה לבין "הזכות" של מעביד לקחת את החוק ליידים ולהפלות אדם על בסיס שירותו הצבאי דבר אשר אסור לפי חוק , חשוב לצין כי אין אדם שלא עושה שרות צבאי על פי החלטתו האישית בלבד אלא רק עם אישור המדינה והצבא הוא מקבל פטור ולא משנה מהיא סיבתו אדם אשר קיבל פטור משירות צבאי ובחר שלא לעשות שירות לאומי או התנדבות כל שהיא לא עובר על החוק כמו כן עומדת איתו האתיקה והמוסר מאחר וזה קיבל את אישור המדינה כי אינו כשיר מסיבה אשר תהיה להיות חלק מהגיוס או חלק הנטל שכולנו לוקחים עימנו בעת שירותינו מכל סוג שהוא \ אין לנו להאשימו או להפלות כי לא בחר הוא להתנדב מזמנו הפנוי ולתרום וכי זה לא נמצא מתאים לשירות צבאי ומאחר ואין חוק המחייב אנשים אשר לא נמצאו מתאימים לשירות צבאי לקום ולעשות שירות לאומי אל לנו לבוא אליהם בטענות ובדרישות לעשות כן , הרי לא ניתן לאפלות אדם רק כי המערכת לא רצתה בו ומי שמך מנהל כוח אדם אשר תהיה שתחליט אם לקבל או לא לקבל אדם רק על פי שירותו הצבאי בנוסף חשוב לציין כי סוג שירותו הצבאי של אדם לא מעיד ולא כלום על סוג האדם נאמנותו כישוריו או יושרו חוזר אני ואומר כי אין זכות לאדם להפלות אדם אחר על רקע של שירות צבאי ומה שעוד המדינה היא זו אשר אפשרה לו שלא לשרת מנגד לוקח מקבל העובדים את החוק לידיו ומחליט את אשר מחליט ומפלה את אותו אדם אשר בחר בגיל צעיר כל כך אם לשרת או שלא ואם נכון הוא לתת או שלא כל עוד האחרון עשה את אשר עשה ויצא כדת וכדין משירותו זה אין כל מקום להפלותו עקב שירותו או אי שרותו המחוקק ראשי ואף רצוי, שישריש נורמות מוסריות אשר החברה רואה בה כערכים חשובים. על המחוקק מוטלת האחריות הן של החוסן הלאומי והן של החוסן החברתי. כאשר המחוקק החליט על אפליה מתקנת כנגד נשים , וכנגד מגזרים אחרים חלשים אחרים, גם אז הוא בעצם מפלה אנשים אחרים שהם לא נשים לדוגמה. ואם המחוקק החליט שהחברה צריכה לפצות את הנוער, שלעומת חבריו בארצות נכר, מתחיל את חיו האקדמאים/מקצועיים בפיגור של 3 שנים. אזי המחוקק רואה לנכון לפצות אנשים אלו בהעדפה מתקנת כלפי האחרים אשר התחילו את מירוץ החיים בפור משמעותי. זה לא אומר שמי שלא עשה צבא יהיה מובטל, אך עליו לקחת בחשבון שאם הוא חושב שהוא חוסך לעצמו 3 שנים שזה בא במחיר של העדפה מתקנת, וכמו כן שחלק ממקומות העבודה יהיו סגורים בפניו (כגון משטרה, כוחות הביטחון משרדים ממשלתיים בעלי פרופיל בטחוני גובה וכו...). וכמו כן אני מציע להעתיק את המודל הזה גם למגזרים שכיום אינם נוטלים בחלק התרומה כמו דתיים וערבים. שוב לסיכום הנקודה. האזרח ראשי להחליט בעצמו אם להצטרף לכוחות הביטחון ו/או התנדבות קהילתית אחרת, או לוותר על העזרה למדינה (שמחייבת על פי חוק). הבחירה היא בידיו אך כמו כן הבחירה לאחר מכן להעדיף את אלו שכן הקריבו, ניתנת בידי המחוקק וגם בידיים פרטיות. לפי דעתי האישית, צריכה להינתן האפשרות לאנשים בני כל הגילאים, את אותה אופציה שניתנה לאחרונה לסבלרטאי ישראל. וזה לאנשים אשר ויתרו על שירות מדיני מסיבה כזו או אחרת, לשוב ולקבל אופציה לעשות כן אפילו במסלול מהיר יותר או קל יותר. לצערנו לא כל בן 18 מבין את ההשלכות של מעשיו כמו שמבין אדם בן 30. (כל הנאמר על צבא יכול להיות מומר ללא בעיה גם לשירות לאומי) |
|
|
|
בקרקעית האוקיאנוס(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
27 באוג׳ 2009
שירות צבאי והגדרה לאומית.
ובכן, בהחלט סוגיה מורכבת. אני מסכים עם רוב מה שנכתב כאן. הייתי מסייג את עמדתו של קליבר ואומר שלמי שעשה שירות לאומי או צבא, לעומת מי שבחר לא לעשות כך, יש איזשהי עדות על נורמות מוסריות כלשהן או על יכולת להיות מחוייב לכאלה למרות הקשיים הכרוכים בדבר. אבל יש לראות זאת בהסתייגות. לא כל מי ששירת בצבא הוא "אדם טוב".
הסתייגות נוספת היא כמובן עקב העובדה שיש כאן סוגיות מורכבות וכאובות הרבה יותר במישור הפוליטי המשפיעות על היחס לשירות צבאי. כל עוד הסכסוך הישראלי - פלסטיני לא מגיע לפתרון, והגדרת הלאומיות של מדינת ישראל נשארת מהרבה בחינות צרה, ונגועה בגזענות, לעולם יהיה לקבוצות המיעוט בה קושי גדול להשתלב במסגרות המדינה ובכללם - הצבא. ניקח לדוגמא את המיעוט הערבי. לכאורה, אנחנו טוענים כלפיהם: נכון, אולי קשה לכם לעשות שירות צבאי, אזי תבחרו לעשות "שירות לאומי" במקום. אבל לרגע שים את עצמך בנעליו של אחמד מאיזה כפר בלי חשמל ומים אי שם בנגב: שירות לאומי או שירות צבאי, מה זה משנה, כיצד אני יכול לתרום ולרצות להשתלב במדינה שמגדירה את עצמה כלא שלי - כמדינת הלאום היהודי???וגם דואגת להזכיר לי זאת כל פעם שאני יוצא מהאוהל ורואה את אחי הקטן משחק במזבלה של היישוב היהודי הסמוך. כיצד מדינת ישראל שהיא אכן מדינת הלאום היהודי , יכולה לגרום לכך , שגם המיעוטים הלא יהודיים בה יצליחו להרגיש חלק, ולהיות שייכים אליה. לדעתי, זה אולי האתגר הקשה ביותר של הציונות היום. זוהי סוגיה מורכבת שחורגת מהשיח הפוליטי הדל שישנו כיום. |
|
|