נוריתE
|
לפני 15 שנים •
9 בספט׳ 2009
הבידיסמ,כפורקן לחיי היום יום(?)
חשבתי היום,באוטובוס, בדרך מהעבודה, שכל כמה שקשה לי ביום יום וכל כמה שאני צריכה יותר להתמודד עם דברים ולהיות חזקה, לקבל החלטות לעמוד בהן להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים לעברי ,, ההתמודדות היום יומית הזאת בלי היכולת להרים ידיים ולוותר,
כל כמה שזה גובר ומתגבר ומעיק ומעמיס ככה הצורך שלי בלהכנע ולהתמסר ולכאוב ,הולך ומתגבר,עד כדי ,לא יודעת מה.טור הנדסי? טור מתמטי ווט אבר. הצורך הזה, להיות קטנה ופשוטה לא מסובכת,לא להיות צריכה לחשוב, רק לשכב ו..ו...לקבל את הכל הדבר הזה הנפשי מנטלי והפיזי לקבל ממנו את כל מה שייתן ולתת לו לתת ולתת לשים בצד את הכל ולהיות האני האמיתית,בפניו.להשבר להתקפל להכנע לחלוטין. רק שמה אצלו, אני מסוגלת לוותר על כל העמדות הפנים בעבודה במישפחה ,לוותר על החוזק המאולץ שלי ולהיות פשוט השפחה ,שלו.לא רוצה כלום ,רק זה. כמה זמן לקח לי להודות בזה? המון. |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
9 בספט׳ 2009
אולי ''הטור '' הזה, היחס הזה, בין תביעות חיי היומיום לבין הצורך באובדן שליטה, הוא החלק הכי 'נכון' בבדס'מ. אולי המקום הכי נקי להגיע אליו.
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
9 בספט׳ 2009
והחברה הקרובה אלי ממש לא מקבלת את רמות הפסיביות שאליהן אני מסוגלת להגיע.
בחיי היום יום - חזקה ואיתנה, לא מכירה הרבה אנשים שהיו עומדים במה שאני עומדת. אבל כשזה מגיע לזוגיות עם גבר, שם הרבה יותר קשה לי לשחרר ולהרפות, אולי בגלל שזה מפחיד אותי מה יקרה אם אעשה זאת. וכמה קשה לי להכיר בצורך הנפשי שלי להיות מתמסרת, וכמה שאני כמהה לזה, ומאוד חוששת כשזה מגיע אם בכלל... /: |
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 15 שנים •
10 בספט׳ 2009
אולי המלך לא עירום, אבל הבגדים החדשים שלו לא משהו. nurit כתב/ה: חשבתי היום,באוטובוס, בדרך מהעבודה, שכל כמה שקשה לי ביום יום וכל כמה שאני צריכה יותר להתמודד עם דברים ולהיות חזקה, לקבל החלטות לעמוד בהן להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים לעברי ,, ההתמודדות היום יומית הזאת בלי היכולת להרים ידיים ולוותר,
כל כמה שזה גובר ומתגבר ומעיק ומעמיס ככה הצורך שלי בלהכנע ולהתמסר ולכאוב ,הולך ומתגבר,עד כדי ,לא יודעת מה.טור הנדסי? טור מתמטי ווט אבר. הצורך הזה, להיות קטנה ופשוטה לא מסובכת,לא להיות צריכה לחשוב, רק לשכב ו..ו...לקבל את הכל הדבר הזה הנפשי מנטלי והפיזי לקבל ממנו את כל מה שייתן ולתת לו לתת ולתת לשים בצד את הכל ולהיות האני האמיתית,בפניו.להשבר להתקפל להכנע לחלוטין. רק שמה אצלו, אני מסוגלת לוותר על כל העמדות הפנים בעבודה במישפחה ,לוותר על החוזק המאולץ שלי ולהיות פשוט השפחה ,שלו.לא רוצה כלום ,רק זה. כמה זמן לקח לי להודות בזה? המון. נורית, הרשי לי אנטי-פרפראזה קטנה על דברייך, ולא מתוך זלזול אלא מתוך תהייה אמיתית: "חשבתי היום באוטו החדש שלי בדרך הביתה שכל כמה שקשה לי ביום יום, כל כמה שאני אפס בעבודה והבוס דורך עליי וכל הלחצים והעומסים שמסביב, כל כמה שאני צריך להשפיל את עצמי ביום יום כדי לשרוד, כל כמה שהחיים זורקים עליי את החרא שלהם ואין לי שום שליטה במה שקורה איתי, ככה הצורך שלי בלהכניע ולשלוט ולהכאיב הולך ומתגבר. הצורך הזה, להיות גדול וחזק וחשוב, להחזיק שוט ופשוט לעמוד ולהרביץ לשפחה באזיקים, לפרק אותה ולעשות אותה קטנה ומושפלת ואותי גדול וחזק, להוציא עליה את כל הלחצים ולהיות אני האמיתי, מה שאני יכול להיות רק איתה, לוותר על החולשה שלי ולהשפיט אותה, ולהיות פשוט האדון שלה שיכול לעשות לה מה שהוא רוצה כי אני אלוהים בשבילה.." וגו'. עכשיו, זו מלכודת. כי מצד אחד אני חושב שזו בדיוק ההגדרה הרווחת לגבר מכה ולמה שרוב תושבי הכלוב היו קוראים באופן כללי "זבל אנושי" (גם אם הוא יודע לתת אחלה אפטר-קייר), ומצד שני זו בדיוק תמונת הראי של מה שאת כותבת. אז אם לך מותר ואצלך זה בסדר, למה לי אסור? זה לא קצת דו-פרצופי? זה לא קצת.. שוביניסטי? ________________ * שירת הברבור, בחייך, אל תפתחי שרשור מיוחד רק על זה. יש מקום לכל הדעות והשאלות בשרשור אחד, ונוח יותר לעקוב. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 15 שנים •
10 בספט׳ 2009
Re: אולי המלך לא עירום, אבל הבגדים החדשים שלו לא משהו. JabberwockY כתב/ה: nurit כתב/ה: חשבתי היום,באוטובוס, בדרך מהעבודה, שכל כמה שקשה לי ביום יום וכל כמה שאני צריכה יותר להתמודד עם דברים ולהיות חזקה, לקבל החלטות לעמוד בהן להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים לעברי ,, ההתמודדות היום יומית הזאת בלי היכולת להרים ידיים ולוותר,
כל כמה שזה גובר ומתגבר ומעיק ומעמיס ככה הצורך שלי בלהכנע ולהתמסר ולכאוב ,הולך ומתגבר,עד כדי ,לא יודעת מה.טור הנדסי? טור מתמטי ווט אבר. הצורך הזה, להיות קטנה ופשוטה לא מסובכת,לא להיות צריכה לחשוב, רק לשכב ו..ו...לקבל את הכל הדבר הזה הנפשי מנטלי והפיזי לקבל ממנו את כל מה שייתן ולתת לו לתת ולתת לשים בצד את הכל ולהיות האני האמיתית,בפניו.להשבר להתקפל להכנע לחלוטין. רק שמה אצלו, אני מסוגלת לוותר על כל העמדות הפנים בעבודה במישפחה ,לוותר על החוזק המאולץ שלי ולהיות פשוט השפחה ,שלו.לא רוצה כלום ,רק זה. כמה זמן לקח לי להודות בזה? המון. נורית, הרשי לי אנטי-פרפראזה קטנה על דברייך, ולא מתוך זלזול אלא מתוך תהייה אמיתית: "חשבתי היום באוטו החדש שלי בדרך הביתה שכל כמה שקשה לי ביום יום, כל כמה שאני אפס בעבודה והבוס דורך עליי וכל הלחצים והעומסים שמסביב, כל כמה שאני צריך להשפיל את עצמי ביום יום כדי לשרוד, כל כמה שהחיים זורקים עליי את החרא שלהם ואין לי שום שליטה במה שקורה איתי, ככה הצורך שלי בלהכניע ולשלוט ולהכאיב הולך ומתגבר. הצורך הזה, להיות גדול וחזק וחשוב, להחזיק שוט ופשוט לעמוד ולהרביץ לשפחה באזיקים, לפרק אותה ולעשות אותה קטנה ומושפלת ואותי גדול וחזק, להוציא עליה את כל הלחצים ולהיות אני האמיתי, מה שאני יכול להיות רק איתה, לוותר על החולשה שלי ולהשפיט אותה, ולהיות פשוט האדון שלה שיכול לעשות לה מה שהוא רוצה כי אני אלוהים בשבילה.." וגו'. עכשיו, זו מלכודת. כי מצד אחד אני חושב שזו בדיוק ההגדרה הרווחת לגבר מכה ולמה שרוב תושבי הכלוב היו קוראים באופן כללי "זבל אנושי" (גם אם הוא יודע לתת אחלה אפטר-קייר), ומצד שני זו בדיוק תמונת הראי של מה שאת כותבת. אז אם לך מותר ואצלך זה בסדר, למה לי אסור? זה לא קצת דו-פרצופי? זה לא קצת.. שוביניסטי? ________________ * שירת הברבור, בחייך, אל תפתחי שרשור מיוחד רק על זה. יש מקום לכל הדעות והשאלות בשרשור אחד, ונוח יותר לעקוב. שוביניסטי? למה זה שוביניסטי? וממילא, אי אפשר למשטר את המקום ממנו מגיעים הצרכים שלך, אלא רק את איך שתתנהגי איתם. גם לי, כמו לנורית, יש את הצורך הזה לא פעם להפוך לקטנה מאוד ולהתערסל לי במקום נטול המחשבות הזה. אז מה. זה רק צורך. 99% מהזמן שלי אני חייבת ואני אכן, ערנית מאוד ובשליטה מלאה על כל תחום בחיי. ואותו בחור מאותה תמונת ראי, יהיה הצורך שלו שיהיה. צורך הוא שווה ערך בעיני לפנטזיה: צריך לתת לו את המקום שלו, לאו דווקא צריך לממש אותו. יצטרך מה שיצטרך, המבחן הוא בתוצאה. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
10 בספט׳ 2009
Re: אולי המלך לא עירום, אבל הבגדים החדשים שלו לא משהו. JabberwockY כתב/ה: nurit כתב/ה: חשבתי היום,באוטובוס, בדרך מהעבודה, שכל כמה שקשה לי ביום יום וכל כמה שאני צריכה יותר להתמודד עם דברים ולהיות חזקה, לקבל החלטות לעמוד בהן להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים לעברי ,, ההתמודדות היום יומית הזאת בלי היכולת להרים ידיים ולוותר,
כל כמה שזה גובר ומתגבר ומעיק ומעמיס ככה הצורך שלי בלהכנע ולהתמסר ולכאוב ,הולך ומתגבר,עד כדי ,לא יודעת מה.טור הנדסי? טור מתמטי ווט אבר. הצורך הזה, להיות קטנה ופשוטה לא מסובכת,לא להיות צריכה לחשוב, רק לשכב ו..ו...לקבל את הכל הדבר הזה הנפשי מנטלי והפיזי לקבל ממנו את כל מה שייתן ולתת לו לתת ולתת לשים בצד את הכל ולהיות האני האמיתית,בפניו.להשבר להתקפל להכנע לחלוטין. רק שמה אצלו, אני מסוגלת לוותר על כל העמדות הפנים בעבודה במישפחה ,לוותר על החוזק המאולץ שלי ולהיות פשוט השפחה ,שלו.לא רוצה כלום ,רק זה. כמה זמן לקח לי להודות בזה? המון. נורית, הרשי לי אנטי-פרפראזה קטנה על דברייך, ולא מתוך זלזול אלא מתוך תהייה אמיתית: "חשבתי היום באוטו החדש שלי בדרך הביתה שכל כמה שקשה לי ביום יום, כל כמה שאני אפס בעבודה והבוס דורך עליי וכל הלחצים והעומסים שמסביב, כל כמה שאני צריך להשפיל את עצמי ביום יום כדי לשרוד, כל כמה שהחיים זורקים עליי את החרא שלהם ואין לי שום שליטה במה שקורה איתי, ככה הצורך שלי בלהכניע ולשלוט ולהכאיב הולך ומתגבר. הצורך הזה, להיות גדול וחזק וחשוב, להחזיק שוט ופשוט לעמוד ולהרביץ לשפחה באזיקים, לפרק אותה ולעשות אותה קטנה ומושפלת ואותי גדול וחזק, להוציא עליה את כל הלחצים ולהיות אני האמיתי, מה שאני יכול להיות רק איתה, לוותר על החולשה שלי ולהשפיט אותה, ולהיות פשוט האדון שלה שיכול לעשות לה מה שהוא רוצה כי אני אלוהים בשבילה.." וגו'. עכשיו, זו מלכודת. כי מצד אחד אני חושב שזו בדיוק ההגדרה הרווחת לגבר מכה ולמה שרוב תושבי הכלוב היו קוראים באופן כללי "זבל אנושי" (גם אם הוא יודע לתת אחלה אפטר-קייר), ומצד שני זו בדיוק תמונת הראי של מה שאת כותבת. אז אם לך מותר ואצלך זה בסדר, למה לי אסור? זה לא קצת דו-פרצופי? זה לא קצת.. שוביניסטי? כשקראתי את דבריה של נורית, מאד הזדהיתי איתם במקום מסויים. כי גם לי היו ימים, אחרי יום מזעזע במשרד, אני עייפה ועצבנית ומתוסכלת, וכל מה שרציתי לבוא אל ר. ולתת לו לפרק לי את הצורה. פורקן. מנוחה. השכל מתרפה ונח. הגוף מתרפה, כמו שילוב בין סקס ממש טוב למסג' ממש טוב, גלים של אדרנלין, אני עוצמת עיניים ונותנת לו לעשות בי כרצונו וכל כולי ענן אנדורפינים שבע רצון. באמת רציתי את זה. רציתי לבוא אליו לנוח, לנקות את הראש. אצלו הייתי שוכחת מהכל ומקבלת תענוג מרוכז ישר לוריד. אז ככה: 1. אני לא חושבת שזה מאד משנה. כולנו, בדרך הביתה מיום נורא במשרד, חולמים על מה שיעשה לנו טוב, על מה שיגרום לגוף להיות שמח ומשם גם הראש ירגיש שהוא לא צריך להלום כל הזמן. אפשר, בזמן הזה באוטובוס, לפנטז על קילו גלידה, או סרט ישן, על מסג' מפנק. על בירה. על שינה. על מסיבה. מה שזה לא יהיה שיגרום לנו להירגע. להתענג על רגע, לשקוע בו, לשכוח ממה שעבר עלינו כל היום. אני בדרך כלל מפנטזת על סקס טוב או על מסיבה טובה. או להזדיין או לרקוד. לעצום עיניים ולהתמסר. זו, בשבילי, מנוחה אמיתית. אז נורית כתבה מה זה בשבילה. אני חושבת שזה בסדר גמור. 2. כשהייתי חושבת על זה בעצמי, באותן נסיעות ארוכות, חשבתי לעצמי, אולי זה לא כל כך בריא להסתכל על זה ככה. סקס לא אמור להיות הסחת דעת. הוא אמור להיות תכלית עונג לעצמו. לא צריך לקחת דברים ולהפוך אותם לתרופה, ויש כל מיני הסברים למה זה לא בריא. אם עושים את זה, אז כי רוצים לעשות את זה, לא בשביל לנוח ממשהו אחר. אבל בעצם... כמעט כל דבר שאנחנו עושים אפשר להסביר על ידי כל מיני תסביכים. לא חייבים להסתכל על זה ככה. למי אכפת שאולי התהליך הפנימי שיוצר את הרצון הוא לא מושלם, או אולי לא לגמרי פוטוגני, או דומה לאיזה מודל פסיכולוגי לא מעודד? עזבו אותי מהניתוח הזה. היה לי חרא של יום בעבודה, וכל מה שאני רוצה זה לבוא הביתה ולקבל מנה הגונה ממה שעושה לי טוב. 3. אני חושבת שההשוואה לשולט במקומה, אבל זה לא אחד לאחד. כי כן - לנשלט יש קצת יותר זכויות מאשר לשולט, כשמדברים על להגשים את הדברים שהוא רוצה. כי מה לעשות, הוא לא זה שמרביץ. השולט הוא זה שיכול ממש לפצוע ולצלק אם לא יזהר, ולכן ממנו אנחנו מצפים ליותר. יותר אחריות, יותר איפוק, יותר שליטה עצמית. אלה הנסיבות. אני חושבת שההערה שלך על שוביניזם, לעומת זאת, לא במקומה. הניגוד הוא בין שולט/נשלט, לא בין גבר/אשה - ושולט/נשלט זה לא מגדר, אלא תפקיד שאדם לוקח על עצמו מבחירה ולא מחוייב לו (ממליצה לא לפתוח דיון על "מחוייב/לא מחוייב" - התכוונתי לכך שלא מציינים את זה בתעודת הזהות). 4. אני לא כל כך בטוחה שגרסת השולט שלך לא בסדר. אמנם הניסוח שלך היה מגמתי, אבל אם אותו ר. היה אומר לי שהיה לו יום ארוך וכל מה שהוא רוצה זה לבוא אלי ולהוציא עלי את כל העצבים שלו, הייתי מחייכת ואומרת לו "לך על זה". זה מה שעושה לו טוב, זה מה שנעים לו, זה הדבר שכשהוא עושה אותו הוא שוקע רק בו ושוכח מכל מה שהוא רצה לשכוח ממנו. וזה שהוא בא אלי להירגע ולשכוח, לא אומר שבדרך הוא שוכח גם אותי. אני לא יודעת, מעולם לא ידעתי, *למה* הוא אהב לעשות לי את מה שעשה (על חלק מהדברים חלק מהאנשים פה יאמרו "השפלה"). מה שאני כן יודעת זה שהוא מעולם לא עשה לי רע, ותמיד העריך אותי על כך שאני מרשה לו. היה לו אכפת ממני והוא תמיד נזהר בי. בתנאים האלה, סיבותיו כבר לא חשובות. לא לי בכל מקרה. 5. שולט ונשלט זה לא בדיוק עץ ופלי. לפחות לגבי עצמי אני יודעת שהנשלטת שבי והשולטת שבי הן לא תאומות. הן נולדו במקומות שונים והן שונות באופיין. סיבותיהן שונות, דרכיהן לבטא את עצמן שונות, משאלותיהן שונות. אמנם יש כמה דברים שהן למדו אחת מרעותה, אבל הן לא משקפות זו את זו. אבל בכך אני כבר מתרחקת (עוד יותר?) מהנושא, וגם ככה ההודעה הזאת כבר ארוכה מספיק 
|
|
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 15 שנים •
10 בספט׳ 2009
Re: אולי המלך לא עירום, אבל הבגדים החדשים שלו לא משהו. פרלין כתב/ה: שוביניסטי? למה זה שוביניסטי? וממילא, אי אפשר למשטר את המקום ממנו מגיעים הצרכים שלך, אלא רק את איך שתתנהגי איתם. גם לי, כמו לנורית, יש את הצורך הזה לא פעם להפוך לקטנה מאוד ולהתערסל לי במקום נטול המחשבות הזה. אז מה. זה רק צורך. 99% מהזמן שלי אני חייבת ואני אכן, ערנית מאוד ובשליטה מלאה על כל תחום בחיי.
ואותו בחור מאותה תמונת ראי, יהיה הצורך שלו שיהיה. צורך הוא שווה ערך בעיני לפנטזיה: צריך לתת לו את המקום שלו, לאו דווקא צריך לממש אותו. יצטרך מה שיצטרך, המבחן הוא בתוצאה. זה שוביניסטי אם לי כגבר אסור ליהנות ממה שלך כאישה מותר, היינו לפרק בבית את תיסכולי היום-יום ולהנות מכוח שאין לי בחוץ אבל יש לי בבית (צל גדול לאיש קטן וכו'). את טוענת שאותו בחור-ראי הוא בסדר גמור, שהסיבות לא חשובות ושהמבחן הוא בתוצאה (ואני מניח שכוונתך ל- SSC), אבל אני לא לגמרי בטוח שזו הדיעה הקהילתית הרווחת. או שאולי אני טועה? לגיטימי לאדון פשוט לבוא ולפרק את שפחתו במכות כי עצבנו אותו היום בעבודה? |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 15 שנים •
10 בספט׳ 2009
Re: אולי המלך לא עירום, אבל הבגדים החדשים שלו לא משהו. JabberwockY כתב/ה: פרלין כתב/ה: שוביניסטי? למה זה שוביניסטי? וממילא, אי אפשר למשטר את המקום ממנו מגיעים הצרכים שלך, אלא רק את איך שתתנהגי איתם. גם לי, כמו לנורית, יש את הצורך הזה לא פעם להפוך לקטנה מאוד ולהתערסל לי במקום נטול המחשבות הזה. אז מה. זה רק צורך. 99% מהזמן שלי אני חייבת ואני אכן, ערנית מאוד ובשליטה מלאה על כל תחום בחיי.
ואותו בחור מאותה תמונת ראי, יהיה הצורך שלו שיהיה. צורך הוא שווה ערך בעיני לפנטזיה: צריך לתת לו את המקום שלו, לאו דווקא צריך לממש אותו. יצטרך מה שיצטרך, המבחן הוא בתוצאה. זה שוביניסטי אם לי כגבר אסור ליהנות ממה שלך כאישה מותר, היינו לפרק בבית את תיסכולי היום-יום ולהנות מכוח שאין לי בחוץ אבל יש לי בבית (צל גדול לאיש קטן וכו'). את טוענת שאותו בחור-ראי הוא בסדר גמור, שהסיבות לא חשובות ושהמבחן הוא בתוצאה (ואני מניח שכוונתך ל- SSC), אבל אני לא לגמרי בטוח שזו הדיעה הקהילתית הרווחת. או שאולי אני טועה? לגיטימי לאדון פשוט לבוא ולפרק את שפחתו במכות כי עצבנו אותו היום בעבודה? לא. אבל לגיטימי לאדון לרצות לעשות את זה. ואם מרקם היחסים שלהם הוא כזה שמאפשר לו גם לעשות את זה, אזי זה לגיטימי. יש מעט מאוד דברים שלא לגיטימים בין שני אנשים בוגרים ומודעים. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
10 בספט׳ 2009
Re: אולי המלך לא עירום, אבל הבגדים החדשים שלו לא משהו. JabberwockY כתב/ה: פרלין כתב/ה: שוביניסטי? למה זה שוביניסטי? וממילא, אי אפשר למשטר את המקום ממנו מגיעים הצרכים שלך, אלא רק את איך שתתנהגי איתם. גם לי, כמו לנורית, יש את הצורך הזה לא פעם להפוך לקטנה מאוד ולהתערסל לי במקום נטול המחשבות הזה. אז מה. זה רק צורך. 99% מהזמן שלי אני חייבת ואני אכן, ערנית מאוד ובשליטה מלאה על כל תחום בחיי.
ואותו בחור מאותה תמונת ראי, יהיה הצורך שלו שיהיה. צורך הוא שווה ערך בעיני לפנטזיה: צריך לתת לו את המקום שלו, לאו דווקא צריך לממש אותו. יצטרך מה שיצטרך, המבחן הוא בתוצאה. זה שוביניסטי אם לי כגבר אסור ליהנות ממה שלך כאישה מותר, היינו לפרק בבית את תיסכולי היום-יום ולהנות מכוח שאין לי בחוץ אבל יש לי בבית (צל גדול לאיש קטן וכו'). את טוענת שאותו בחור-ראי הוא בסדר גמור, שהסיבות לא חשובות ושהמבחן הוא בתוצאה (ואני מניח שכוונתך ל- SSC), אבל אני לא לגמרי בטוח שזו הדיעה הקהילתית הרווחת. או שאולי אני טועה? לגיטימי לאדון פשוט לבוא ולפרק את שפחתו במכות כי עצבנו אותו היום בעבודה? 1. לכולם מותר כל מה שבא להם כל עוד זה חוקי וברוח החוק. 2. גבר או אשה לא משנה. כל מה שנאמר כאן על נשלטות תקף על נשלטים, כל שנאמר על שולטים תקף לשולטות. דווקא בנושא הזה המגדר ממש לא חשוב. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
10 בספט׳ 2009
Re: אולי המלך לא עירום, אבל הבגדים החדשים שלו לא משהו. JabberwockY כתב/ה: nurit כתב/ה: חשבתי היום,באוטובוס, בדרך מהעבודה, שכל כמה שקשה לי ביום יום וכל כמה שאני צריכה יותר להתמודד עם דברים ולהיות חזקה, לקבל החלטות לעמוד בהן להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים לעברי ,, ההתמודדות היום יומית הזאת בלי היכולת להרים ידיים ולוותר,
כל כמה שזה גובר ומתגבר ומעיק ומעמיס ככה הצורך שלי בלהכנע ולהתמסר ולכאוב ,הולך ומתגבר,עד כדי ,לא יודעת מה.טור הנדסי? טור מתמטי ווט אבר. הצורך הזה, להיות קטנה ופשוטה לא מסובכת,לא להיות צריכה לחשוב, רק לשכב ו..ו...לקבל את הכל הדבר הזה הנפשי מנטלי והפיזי לקבל ממנו את כל מה שייתן ולתת לו לתת ולתת לשים בצד את הכל ולהיות האני האמיתית,בפניו.להשבר להתקפל להכנע לחלוטין. רק שמה אצלו, אני מסוגלת לוותר על כל העמדות הפנים בעבודה במישפחה ,לוותר על החוזק המאולץ שלי ולהיות פשוט השפחה ,שלו.לא רוצה כלום ,רק זה. כמה זמן לקח לי להודות בזה? המון. נורית, הרשי לי אנטי-פרפראזה קטנה על דברייך, ולא מתוך זלזול אלא מתוך תהייה אמיתית: "חשבתי היום באוטו החדש שלי בדרך הביתה שכל כמה שקשה לי ביום יום, כל כמה שאני אפס בעבודה והבוס דורך עליי וכל הלחצים והעומסים שמסביב, כל כמה שאני צריך להשפיל את עצמי ביום יום כדי לשרוד, כל כמה שהחיים זורקים עליי את החרא שלהם ואין לי שום שליטה במה שקורה איתי, ככה הצורך שלי בלהכניע ולשלוט ולהכאיב הולך ומתגבר. הצורך הזה, להיות גדול וחזק וחשוב, להחזיק שוט ופשוט לעמוד ולהרביץ לשפחה באזיקים, לפרק אותה ולעשות אותה קטנה ומושפלת ואותי גדול וחזק, להוציא עליה את כל הלחצים ולהיות אני האמיתי, מה שאני יכול להיות רק איתה, לוותר על החולשה שלי ולהשפיט אותה, ולהיות פשוט האדון שלה שיכול לעשות לה מה שהוא רוצה כי אני אלוהים בשבילה.." וגו'. עכשיו, זו מלכודת. כי מצד אחד אני חושב שזו בדיוק ההגדרה הרווחת לגבר מכה ולמה שרוב תושבי הכלוב היו קוראים באופן כללי "זבל אנושי" (גם אם הוא יודע לתת אחלה אפטר-קייר), ומצד שני זו בדיוק תמונת הראי של מה שאת כותבת. אז אם לך מותר ואצלך זה בסדר, למה לי אסור? זה לא קצת דו-פרצופי? זה לא קצת.. שוביניסטי? ________________ * שירת הברבור, בחייך, אל תפתחי שרשור מיוחד רק על זה. יש מקום לכל הדעות והשאלות בשרשור אחד, ונוח יותר לעקוב. איפה בדיו אמתרי לך או לכל שולט אחר מה שאתה רואה שכאילו חושב שאמרתי אני הבאתי לפה את התובנות שלי ווהכרה שלי לגבי,ואתה טועה גם,לכל אחד הסיבות לו לצרכים שלו מכל צד של השוט ושלי הן פשוט הצורךהזה שהיסברתי החיים שלי לאחרונה לא קלים ולא פשוטים ולא אכנס לזה ואני חייבתלהיות חזקה בשביל הבת שלי שעוד יש לה השלכות מאחורות מהתאונה ובשביל אמא שלי שעברה ניתוח קשה ונימצאת בבית חולים כבר כמעט חודשיים ולא רואים את הסוף או את הניתוח המתקן או את ההחלמה ואני אמא שדואגת לבת שלה שתחזור סו סופ לחיים נורמליים ותקינים ו בת לאמא שיש לה סיכוי רב להשאר בכיסא גלגלים עד סוף ימיה הטיבעיים, ובנוסף ללחצי היום יום הפשוטים של להתפרנס ושנראים טרויייאלים אבל חשובים, ואני צריכה להיות החזקה ולתמוך ואצל אדוני שלי אין לי צורך להיות חזקה אין לי צורך להתמודד, רק פשוט להיות אני הקטנה הכנועה המתמסרת אוהבת נעניית שמקבלת את הכאבים והליטופים איפה שללתי את סיבותיך שלך והיטלתי בהן ספק בהביאי את חיי שלי.- |
|
|