שאלה

רגע של כנות..

Mary Jane • 18 בספט׳ 2009

לי יהיה קשה עד בלתי אפשרי להתאהב בגבר באופן שיותיר אותי נזקקת וחלשה. המוח שלי פשוט לא מחווט כך, כך נדמה לי. בעיניי זו סיטואציה מאוד מרתיעה, רווית סבל, השתוקקות איומה וטלטלות מעוררות אימה. מעבר לכך, זו סיטואציה מעליבה ולא רומנטית בעליל. אני בפירוש לא אהנה ולא ארגיש מובנת ואותנטית במצב כזה, וכל רגשותיי החיוביים ישתנו לכדי אינדפרנטיות או פרספקטיבה אחרת המאפשרת הגנה והדיפה של סבל שכזה.

גם באהבה יש שליטה, מחשבה ובחירה: מלכתחילה לא אטרח לטפח רגשות מיוחדים כלפי מי שאני מוצאת בו פוטנציאל של אי התאמה והעדר יכולת לאהוב אותי יותר, אולי יותר מאהבתו העצמית. יש בי די והותר ריסון עצמי על מנת לבחור בקפידה את מי שיהיה נוח, נעים ומתאים למידותיי ולצרכיי. ייתכן כי זהו אבסורד לדבר על אהבה במושגים כה קרים ומחושבים, אך זו דרכי וכך פועל המנגנון הנפשי שלי.


מכל מקום,
שנה טובה ומלאה באהבה לכולכם, איש איש לפי מידותיו הייחודיות

שנה טובה

קייסי • 18 בספט׳ 2009

למרי ג'יין המיטיבה כרגיל להתנסח, ולכולם.

עניין נוסף

Mary Jane • 18 בספט׳ 2009

'הצד השני' קשר התאהבות עם חולשה ופחד, אשר לדבריו מתלווים לאהבה ודוחקים את הדומיננטיות "בהכרח". אני חושבת שזו התבוננות פשוטה מידי, שלא נאמר, מוגבלת, על דבר מה שאינו כה פשוט, לרוב. אחרי הכל, הנפש מורכבת נדבכים נדבכים של ציפיות מן החיים, מאווים, עקרונות, חוויות ילדות ושאר עניינים, שלא ניתן להשתיקם גם לא כשהלב הומה. מכאן, כי ניתן לאהוב במלוא העוצמה ועדיין לא להיכנע למושא אהבתך ולא לאבד את 'הדומיננטיות' בקשר, את האמת הפנימית המנחה אותך ואת הזכות לומר את המילה האחרונה. כך למשל עם הורים דתיים, שבנם חוזר בשאלה והם מעדיפים, על אף אהבתם העזה, לנתק עימו את הקשר. פשוט, יש דברים שהם בלתי נסבלים על אף האהבה.

Morticia • 18 בספט׳ 2009

קשה לי קצת הדוגמא עם ההורים לילד החוזר בשאלה, חייבת להודות

אדם, בוודאי הורים, לא בהכרח מאבד שליטה במידה והוא נותן אהבה ללא תנאים וללא גבולות

גם לא מקשרת שליטה עם אכזריות באופן אוטומאטי בראשי - קראו לזה פאק שלי

בכלל, לא מאוד מתחברת לכל ההתבוננות על אהבה כמשחקי כוחות

כל אחד והעוצמות הרגשיות שלו

אני קוללתי בעקרב ויש לי עוצמות ועומקים רגשיים אללה איסטור ולהקתו

בעוד במים העמוקים אני עושה סלטות פתאום ברדודים אני הולכת לאיבוד ובכלל לא יודעת מה אני עושה

מה שמרי ג'ין תיארה
(וגם לך שנה טובה ותודה)
זה לא משהו שאישה שפויה בדעתה רוצה לעצמה
בוודאי לא מחיר שבהכרח משלמים על אהבה
אלא אם התאהבנו באדם משוגע שרק כדורים ישמשו לו כשליטה!

איזה אדם נורמאלי מעביר אדם שאוהב אותו מסכת עינויים בלתי נגמרים?
ולא, פנטזיות פאמדומיות זה ממש לא כסת"ח

אתם מתחילים לי מאבקי כח של מי אוהב יותר את מי ומי מסתיר את אהבתו יותר ממי

אני ככה אוהבת אותך

אתה לא גבר לנשק את כף רגלי?

חפש מי תנענע אותך

אני לא מלכה?

אתה לא גבר לאחת

נקודה

ובסופו של דבר, אין כאן אף אישה, לא משנה מה עוצמת ותבונת אהבתה, שטענה כי מלכה לא יכולה לאהוב את סאבה בכל לבה

עכשיו אם תסלחו לי
ראש השנה
יש לי ארוחה עם המשפחה

פה כולם נותנים לכולם הרבה חום ואהבה
בלי מאבקים ומשחקי חולשה
כולם עושים שיהיה נעים וטעים

בברכת אהבה חופשית לכולם
over & out

"רכבת כלה"

אי זוגי • 18 בספט׳ 2009

דבר אחד בטוח, אם היו לוקחים אתכם לעבוד בחפירות הרכבת הקלה , הפרוייקט היה מסתיים מזמן........

Re: שאלה

בריז'יט​(אחרת) • 18 בספט׳ 2009

כן....לי זה קרה וזה חירבש ת'עניינים

Re: "רכבת כלה"

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 18 בספט׳ 2009

הלוואי.

מה זה אומר?

שלמה ארצי • 18 בספט׳ 2009

טעות טעינו טועים

הדורבנים​(נשלט) • 18 בספט׳ 2009

אם הבנתי נכון את מה שאתה רוצה להגיד - אתה מתכוון שברגע שמתאהבים מפחדים לאבד, ולכן משתוקקים אל הנשלט והתשוקה הזו הופכת את השולטת לנשלטת, או לתלותית. והופכת את יחסי
הכוחות. לכן זה נראה לך סתירה מובנית.
אז לדעתי לא.

א. כי מאוד יכול להיות שהנשלט פיתח כבר תלות בשולטת. ומאוהב בה. אז השולטת נשאר שולטת. וכולם אחלה.

ב. כי יחסים לא רק נקבעים על ידי למי יש יותר כסף/מעמד יותר טוב או מי יכול להפסיד יותר. בעיקר בתחום הרומנטי של הבדס"ם, הם נקבעים על ידי מאוויים ודחפים עמוקים (ואני אף פעם לא הבחנתי בין מין לבין רומנטיקה בנושא הזה). בצורה פשטנית מאוד מאוד - אם לשולטת יש דחף עמוק לשליטה בנשלט, ואם לנשלט יש דחף עמוק להשלט ולרצות, אז הוא ירצה והיא תקבל מה שהיא רוצה, בלי קשר ליחסי כוחות חיצוניים.

ג. אני מכיר המון נשים שטוענות שרק גברים שמוכנים להתמסר להן עד המוות יכולים להיות מושא להתאהבות. שההתמסרות היא זו שעושה להם את זה. שוטרת ומרי ג'ין פה הן דוגמאות.. אבל זו תופעה מאוד רחבה.

חוץ מזה קשה מאוד להבין מדבריךן למה אתה מכנה יחסים של שולטת/נשלט "בלוף", יותר מכל יחסים אחרים. מה ההבדל? אם תוכל להסביר יותר - מה בדיוק הזיוף שאתה מרגיש בהם?

שנה טובה לכולם!!!! שתהיו זנב לשועלות.

לוגיקה...

Yeoash1 • 18 בספט׳ 2009

אני באמת רוצה להאמין שיש כאן אי-הבנה ולא סתם התנגחות, אי הבנה בה הצד-השני חוזר על טיעון שהוא להווייתו יותר לוגי מפנומנולוגי והמגיבים עונים מתוך ניסיונם אך ניסיונם לעולם אינו מתקבל על-ידי הצד-השני כי הלוגיקה אינה מתיישבת. אנסה לכן לעקוב אחרי הטיעון ולהצביע על הבעייתיות שבו.
הצד-השני כותב:
א) התאהבות במישהו מהווה בעצמה חולשה כלפי אותו האדם בו מתאהבים.
ב) החולשה הזו בהכרח מובילה לפחד מלאבד את אותו אדם, והפחד הזה בהכרח יביא לאבדן הדומיננטיות.
משמע: התאהבות מובילה לאובדן הדומיננטיות ולכן אע"פ שאולי היו מלכות רבות שהתאהבו עדיין לאחר התאהבותן הן כבר לא דומיננטיות וגו'.

נתחיל אם כן במשפט הראשון שלפיו התאהבות מהווה חולשה כלפי בן/בת הזוג - האם אם האוהבת את בנה חלשה יותר בשל כך (והפחד לאבד קיים בעוצמות שלא יתוארו). אבל אף אם הדוגמא תפסל ונגביל עצמנו לאהבה רומנטית עדיין המשפט נותר סתום (מדוע התאהבות מהווה חולשה ולא להפך הרי כל כך הרבה פעמים הצד האוהב מושך ויוצר ומפתה ומתחזק). אינני מצליח לענות ולעזור לטיעון אלא אם כן אני מוסיף חלק ממשפט ב' למשפט א', כלומר נקצר ונטען:
א) התאהבות במישהו גורמת לפחד לאבד אותו
ב) הפחד יוביל לאבדן הדומיננטיות
כעת נראה לי שמשפט א' יעמוד בכל הדוגמאות כולל אם ובנה ואהבה רומנטית (כמובן בתנאי שאהבה נתפסת כדבר חיובי ורוצים לשמור עליה). נעבור עכשיו למשפט ב':
מדוע שהפחד יוביל לאבדן הדומיננטיות ולא למשל להפך, שדווקא הפחד יגרום לאוהבת להיות דומיננטית ונוקשה יותר (עוד ועוד חוקים פן יברח לי הערמומי)?? באמת לא ברור לי. אלא אם, ולדעתי כאן הכשל האמיתי בטיעון ובגללו אף נוספו במקום אחד המונחים כמו 'מאזן אימה' וכולי: אלא אם הנשלט יידע שהצד השולט מאוהב הרי שיוכל להתחזק ולהתמרד ולא לציית ועדיין השולטת לא תמוטט את הקשר. כלומר בעצם מדובר במאבק כוחות ולא באהבה. אתאר זאת אחרת, נדמה לי הצד-השני שהנשלט שלך לא ממש רוצה להישלט, הדומית שולטת והוא רוצה להפילה בפח, אהבתה אליו תאפשר לו לכן לא לציית ולהפר את הדומיננטיות שלה, אבל אם זה כך אז למה הוא בקשר שכזה בכלל. אחזור לחיים: נשלט שאוהב את מקומו ואת אהובתו, נשלט כזה איזו סיבה יש לו 'להפוך' את הקשר כשהוא חש בחולשתה לכאורה של הדומית, הוא הרי אוהב אותה גם בגלל מה שהיא כשם שהיא אוהבת אותו גם בגלל מה שהוא ולא למרות היותו נשלט.
מסקנה: הצד השני צודק בטענתו שדומית שמאוהבת בסאב תחדל להיות דומית של אותו הסאב רק אם הסאב שלה כלל אינו רוצה להיות סאב שלה ורק נאבק בה כל הזמן (וכנראה נאבק גם בעצמו ובאהבתו אם היתה.