bael{בורדו בי}
|
לפני 14 שנים •
25 בספט׳ 2009
Re: חדוות החיים II – קטע לראש השנה תש"ע RIS כתב/ה: .
חדוות החיים II החיים חזקים מן המוות. לחיים יש נוכחות של קול והוא צליל שירת המלאכים המפנים להם דרך. כמו חליל שטס בגובה פני המים להתחמק ממשושיו של הראדאר, בעודו לוחש לחן עלום. כמו קרעי נוף מסתוריים וחד-פעמיים הניבטים מבעד לערפל החלבי הסמיך. הוא שר, וצלילו הוא קול הדם הרותח בעורקים בדממה דקה. כמו מלמולי פלג חסר שם שמימיו מדלגים על חלוקי גרניט מִשְיִיִם למגע המשקיטים את דנדוני אותו פעמון כנסיה כבד ההולם בתוך הגוף. הוא בא ממקומות עמוקים והולך אל מקומות עמוקים וצליליו הוגים מנטרות מתוקות של קסם וסיטאר בריח קטורת וקארי. כמו המוסיקה של השקט שלפני האהבה. החיים חזקים מן המוות. לפחות פעם אחת עם כל סיבוב של חמשת המחוגים החיים צועקים את לבלובם עמוק מתוך הגוף. גם שעון עומד מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום. או שלא. ייתכן שלא כך יש לגזור שעה נכונה. אבל החיים הם חזקים מהמוות. כמו מים הם מחלחלים ובוקעים מכל מקום, בכל מקום, בשום מקום. החיים עצמם הם מקום. אולי אין עוד חיים כמו החיים שנחווים בזמן שמזדיינים. אם ישנו מעשה שבתוכו החיוּת פועמת כמו סופר נובה, משהו שבתוכו מטפסים יחד אל ראש הר וקופצים ממנו לתהום ונשארים בחיים – זה כשמזדיינים. כשמזדיינים הזכר מספר לנקבה מהם כללי החיים. והנקבה נענית ומתפשקת כמעט באין ברירה – זהו צו החיים. כשמזדיינים הנקבה מספרת לזכר מהי האדמה ומהם השמיים. והזכר נענה וחודר ובוקע ומזריע ומפרה – כך, בשם החיים עצמם. כי בין השאר, במקור, מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו – אנחנו מזדיינים כדי ליצור חיים. ואין עוד מעשה בורא כמעשה הפראי, הקמאי ולפעמים הברוטלי הזה. ואין עוד מעשה בורא כמעשה המרכבה הכל כך עדין הזה. המוסיקה היא המתמטיקה של העטיפה. יחסי הכוחות והאיזונים של כוחות המעטפת שולחים פעימות שאיש אינו יודע מהיכן ומהי הורתן אך מתפזרות כמו קפלי מים המתפלגים במעגלים בפני חלוק אבן הפולח אותם. אבל זו הרוח שנושבת בנו מבפנים ומשיבה בנו צלילי פָנים ואגן שלוקחת אותנו למעוף מזמזם לראות את מקום הולדת החשמל היודע לבקע עולמות. ישנן אינספור אפשרויות לסדר זכר ונקבה ורק אפשרות אחת מהן יודעת לבנות בהם שלם שאיננו גדול ואף לא קטן מסכום חלקיו אלא פשוט נפלא מהם. החיים חזקים מן המוות. החיים בוקעים ובוקעים ומפלסים להם דרך גם כשאין עוד דרכים. החיים חזקים מן המוות. החיים חזקים אפילו מהחיים. ********************************************************************************** חדוות החיים I - תזכורת תְרוּעַת נִצָחוֹן - חֶדְוַות הֶחַיּים (TRIUMPH OF LIFE) רַק מִי שֶהָיָה בּתוֹך כּוּס מְבַעֲבּע הַנּוֹשֵא קוֹלוֹ בּתַחֲנוּנִים יוֹדֵע אֶת טַעַם הַדֶרֶך לְגַן עֵדֶן. אָבִינוּ שֶבּשָמַיִם, בְּתוֹך הָוַאגִינָה הָחַקְרָנִית וְהַשּוֹאֶבֶת, בּאֵר שֶפֶע שֶל תְשוּקָה מְפַכְפּכֶת, אֲנִי יוֹצֵר חַיּים. בּתוֹך הַנִקְבּה הַחֲשוּכָה וְהַלוֹפֶתֶת הַזאת אֲנִי רוֹקֵד אֵת קוֹל תְרוּעַת הַנִצָחוֹן שֶל הָחַיּים. (השיר פורסם לראשונה לפני שש שנים בפורטל הבדסם ז"ל ובכלוב בינואר 05) . לא הבנתי. זה שיר אופטימי או פסימי? אבל ישנן מספר שורות שלא הבנתי במיוחד, אודה לכם על ההסבר. הינה הן: ]רַק מִי שֶהָיָה בּתוֹך כּוּס מְבַעֲבּע הַנּוֹשֵא קוֹלוֹ בּתַחֲנוּנִים יוֹדֵע אֶת טַעַם הַדֶרֶך לְגַן עֵדֶן. אָבִינוּ שֶבּשָמַיִם, בְּתוֹך הָוַאגִינָה הָחַקְרָנִית וְהַשּוֹאֶבֶת, בּאֵר שֶפֶע שֶל תְשוּקָה מְפַכְפּכֶת, אֲנִי יוֹצֵר חַיּים. בּתוֹך הַנִקְבּה הַחֲשוּכָה וְהַלוֹפֶתֶת הַזאת אֲנִי רוֹקֵד אֵת קוֹל תְרוּעַת הַנִצָחוֹן שֶל הָחַיּים. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 14 שנים •
26 בספט׳ 2009
לא הכל צריך להבין ..
כל יצירה , כל אומנות או שהיא יפה בעיניך או שלא ..
|
|
|
natti(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
26 בספט׳ 2009
כרגיל, משאיר אותי ללא מילים תודה ריס. |
|
|
| newoldone |
לפני 14 שנים •
27 בספט׳ 2009
Re: באט פלאגיאריזם? RIS כתב/ה: newoldone כתב/ה: ניקר לי כמה זמן שהשיר שלך מהדהד לי משהו, מזכיר לי משהו, ואתמול סוף סוף נפל האסימון:
I remember when I moved in you
and the holy dove was moving too and every breath we drew was Ha-lle-lu-jah את מנסה לרמוז שהוא הושפע ממני...? והיתה אחלה הופעה, מה? לא, וגם לא להפך. אני מצטערת אם זה מה שהשתמע. וכן, אחלה מאד : ) |
|
|
כנעניה(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2009
Re: חדוות החיים II – קטע לראש השנה תש"ע
נהדר.
אכן. כל מה שאמרת וכל מי שחוותה לידה. מועדים לשמחה. |
|
|
מדויקת(לא בעסק){+-}
|
לפני 14 שנים •
4 באוק׳ 2009
Re: חדוות החיים II – קטע לראש השנה תש"ע bael כתב/ה: RIS כתב/ה: .
חדוות החיים II החיים חזקים מן המוות. לחיים יש נוכחות של קול והוא צליל שירת המלאכים המפנים להם דרך. כמו חליל שטס בגובה פני המים להתחמק ממשושיו של הראדאר, בעודו לוחש לחן עלום. כמו קרעי נוף מסתוריים וחד-פעמיים הניבטים מבעד לערפל החלבי הסמיך. הוא שר, וצלילו הוא קול הדם הרותח בעורקים בדממה דקה. כמו מלמולי פלג חסר שם שמימיו מדלגים על חלוקי גרניט מִשְיִיִם למגע המשקיטים את דנדוני אותו פעמון כנסיה כבד ההולם בתוך הגוף. הוא בא ממקומות עמוקים והולך אל מקומות עמוקים וצליליו הוגים מנטרות מתוקות של קסם וסיטאר בריח קטורת וקארי. כמו המוסיקה של השקט שלפני האהבה. החיים חזקים מן המוות. לפחות פעם אחת עם כל סיבוב של חמשת המחוגים החיים צועקים את לבלובם עמוק מתוך הגוף. גם שעון עומד מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום. או שלא. ייתכן שלא כך יש לגזור שעה נכונה. אבל החיים הם חזקים מהמוות. כמו מים הם מחלחלים ובוקעים מכל מקום, בכל מקום, בשום מקום. החיים עצמם הם מקום. אולי אין עוד חיים כמו החיים שנחווים בזמן שמזדיינים. אם ישנו מעשה שבתוכו החיוּת פועמת כמו סופר נובה, משהו שבתוכו מטפסים יחד אל ראש הר וקופצים ממנו לתהום ונשארים בחיים – זה כשמזדיינים. כשמזדיינים הזכר מספר לנקבה מהם כללי החיים. והנקבה נענית ומתפשקת כמעט באין ברירה – זהו צו החיים. כשמזדיינים הנקבה מספרת לזכר מהי האדמה ומהם השמיים. והזכר נענה וחודר ובוקע ומזריע ומפרה – כך, בשם החיים עצמם. כי בין השאר, במקור, מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו – אנחנו מזדיינים כדי ליצור חיים. ואין עוד מעשה בורא כמעשה הפראי, הקמאי ולפעמים הברוטלי הזה. ואין עוד מעשה בורא כמעשה המרכבה הכל כך עדין הזה. המוסיקה היא המתמטיקה של העטיפה. יחסי הכוחות והאיזונים של כוחות המעטפת שולחים פעימות שאיש אינו יודע מהיכן ומהי הורתן אך מתפזרות כמו קפלי מים המתפלגים במעגלים בפני חלוק אבן הפולח אותם. אבל זו הרוח שנושבת בנו מבפנים ומשיבה בנו צלילי פָנים ואגן שלוקחת אותנו למעוף מזמזם לראות את מקום הולדת החשמל היודע לבקע עולמות. ישנן אינספור אפשרויות לסדר זכר ונקבה ורק אפשרות אחת מהן יודעת לבנות בהם שלם שאיננו גדול ואף לא קטן מסכום חלקיו אלא פשוט נפלא מהם. החיים חזקים מן המוות. החיים בוקעים ובוקעים ומפלסים להם דרך גם כשאין עוד דרכים. החיים חזקים מן המוות. החיים חזקים אפילו מהחיים. ********************************************************************************** חדוות החיים I - תזכורת תְרוּעַת נִצָחוֹן - חֶדְוַות הֶחַיּים (TRIUMPH OF LIFE) רַק מִי שֶהָיָה בּתוֹך כּוּס מְבַעֲבּע הַנּוֹשֵא קוֹלוֹ בּתַחֲנוּנִים יוֹדֵע אֶת טַעַם הַדֶרֶך לְגַן עֵדֶן. אָבִינוּ שֶבּשָמַיִם, בְּתוֹך הָוַאגִינָה הָחַקְרָנִית וְהַשּוֹאֶבֶת, בּאֵר שֶפֶע שֶל תְשוּקָה מְפַכְפּכֶת, אֲנִי יוֹצֵר חַיּים. בּתוֹך הַנִקְבּה הַחֲשוּכָה וְהַלוֹפֶתֶת הַזאת אֲנִי רוֹקֵד אֵת קוֹל תְרוּעַת הַנִצָחוֹן שֶל הָחַיּים. (השיר פורסם לראשונה לפני שש שנים בפורטל הבדסם ז"ל ובכלוב בינואר 05) . לא הבנתי. זה שיר אופטימי או פסימי? אבל ישנן מספר שורות שלא הבנתי במיוחד, אודה לכם על ההסבר. הינה הן: ]רַק מִי שֶהָיָה בּתוֹך כּוּס מְבַעֲבּע הַנּוֹשֵא קוֹלוֹ בּתַחֲנוּנִים יוֹדֵע אֶת טַעַם הַדֶרֶך לְגַן עֵדֶן. אָבִינוּ שֶבּשָמַיִם, בְּתוֹך הָוַאגִינָה הָחַקְרָנִית וְהַשּוֹאֶבֶת, בּאֵר שֶפֶע שֶל תְשוּקָה מְפַכְפּכֶת, אֲנִי יוֹצֵר חַיּים. בּתוֹך הַנִקְבּה הַחֲשוּכָה וְהַלוֹפֶתֶת הַזאת אֲנִי רוֹקֵד אֵת קוֹל תְרוּעַת הַנִצָחוֹן שֶל הָחַיּים. אההה... נדמה לי שהוא אומר שאין כמו לזיין בשביל להרגיש שאתה חי. כמו עניין שמחת בית השואבה, רק עם ואגינה חקרנית ומפכפכת.. 
|
|
|