Morticia
|
לפני 15 שנים •
7 באוק׳ 2009
fog כתב/ה: מורטי מיילדום או פמדום - זה תלוי במה את בוחרת להתמקד. בספר למשל, אני זוכר (ומישהו שיביא את כל הקטע!) שהוא אומר לה נסער
"אבל לא אהיה עוד גבר!" והיא אומרת לו בהשתתפות מלאה : "או, אל תדאג לי, יהיו לי אחרים."... מעולה בעיניי  . הייתה שם גם שפת גוף מצוינת.עם כל הכבוד לחנוך לוין ז"ל סריסים עדיין במקורם נובעים מבעלות המלך על שפחותיו תפקידם היה לשמור עליהן שלא יברחו ומאחר והמלך סמך רק על עצמו, היה חותך להם את הביצים - פשוטו כמשמעו וגם לומר לגבר שלא ידאג כי יהיו לך אחרים זה לא בדיוק פאמדום - מה הקשר? חוצמזה, חאליק - מי עובד אצלך? תביא אתה את כל הקטע! |
|
|
irrelevant2
|
לפני 15 שנים •
7 באוק׳ 2009
איי איי פוג :)
(גררר כמה זמן שלקח לי למצוא את זה -.-)
קטע ראשון: "אך בזאת הצלחתי היא אמרה לו בחיוך, לאחר שהות מה שבה סקרה אותו לשובע ומיצתה את דמותו כשהוא משפיל את עיניו לשטיח ובולע את רוקו, שלא תגורש אחרי הסירוס אלא תמשיך לשרת כמשרתי האישי. הוא נופל על בירכיו ומשמיע יבבה קצרה- של תודה? של עלבון גדול יותר?- כי מה משמעות הדבר שישאר וימשיך לשרת אותה, אם לא שיוקע פצעו לראווה יום יום שעה שעה עד סוף חייו, לעין זו שאליה שאף בסתר ליבו?. מצוקת השפלתו גלויה לפני הנערה. אין היא עושה דבר. יחד עם זאת לא תרשה לו להשתמש בנפילה על בירכיו למטרות התרסה אלא מטה אותה לכיוון הבעת תודה בלבד, וזאת ע"י שהיא מושיטה את חרטום נעלה קדימה אל מול פניו. יוצא שהוא נפל והשתוחח לשם נשיקת תודה לחרטום נעלה וכך הוא באמת עושה." קטע שני: "היא עומדת נינוחה, בעצם נשענת ישובה למחצה על דופן השולחן ומעשנת סיגריה ומתבוננת בו בסקרנות. הוא אומר: "יכאיבו לי". וכיוון שאינה עונה גם אחרי הפעם הרביעי והחמישית הוא מוסיף ואומר כאילו עשוי הדבר לשנות משהו בגורלו: "לא אהיה גבר". והפעם היא עונה לו במהלומה מכרעת: "אל תדאג יהיו אחרים"". |
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 15 שנים •
7 באוק׳ 2009
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
"אל תדאג, יהיו אחרים" חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אוי, כמה שאני אוהב את ההומור הזה שלו |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
7 באוק׳ 2009
Morticia כתב/ה: סריסים עדיין במקורם נובעים מבעלות המלך על שפחותיו תפקידם היה לשמור עליהן שלא יברחו ומאחר והמלך סמך רק על עצמו, היה חותך להם את הביצים - פשוטו כמשמעו .... חוצמזה, חאליק - מי עובד אצלך? תביא אתה את כל הקטע![/color][/size] במקורם אולי כן - אבל רק כי הסטורית החברה היתה פטריאכלית. אבל כמו שחנוך לוין הראה - הסיטואציה הספציפית של סירוס לדעתי הרבה יותר טבעית כשהיא פמדומית. לגבירה בא רק משרת, לא מישהו להשתמש בו במין. והמתח המיני בינהם מפריע לה, הוא לא מתאים לה. כשהוא משרת אותה, הוא לא יכול שלא להסתכל עליה. זה לא לעניין, זה לא פרקטי לה, אז היא חותכת. זה לגמרי סיטואציה מוחשית בעיניי, בניגוד להרבה סיטואציות אחרות שקראתי פה. (ולא יכולתי להביא את הציטוטים פשוט כי אין לי את הספר.). |
|
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
7 באוק׳ 2009
fog כתב/ה: Morticia כתב/ה: סריסים עדיין במקורם נובעים מבעלות המלך על שפחותיו תפקידם היה לשמור עליהן שלא יברחו ומאחר והמלך סמך רק על עצמו, היה חותך להם את הביצים - פשוטו כמשמעו .... חוצמזה, חאליק - מי עובד אצלך? תביא אתה את כל הקטע![/color][/size] במקורם אולי כן - אבל רק כי הסטורית החברה היתה פטריאכלית. אבל כמו שחנוך לוין הראה - הסיטואציה הספציפית של סירוס לדעתי הרבה יותר טבעית כשהיא פמדומית. לגבירה בא רק משרת, לא מישהו להשתמש בו במין. והמתח המיני בינהם מפריע לה, הוא לא מתאים לה. כשהוא משרת אותה, הוא לא יכול שלא להסתכל עליה. זה לא לעניין, זה לא פרקטי לה, אז היא חותכת. זה לגמרי סיטואציה מוחשית בעיניי, בניגוד להרבה סיטואציות אחרות שקראתי פה. (ולא יכולתי להביא את הציטוטים פשוט כי אין לי את הספר.). פוגי, אתה מדבר כאילו החברה כבר לא פטריארכלית וחנוך לוין היה אישה... הקטע מדליק ובהחלט משעשע, אין בכלל שאלה ואין גם ספק שיש בו קריצה והנאה מהרוע של האישה אבל מעבר לכך שלא היא המסרסת, אבוי לנשים אם על כל אפס שהן לא רואות ממטר הן זוכות לתואר מלכה - זה נשמע לי מלא הערכה כאילו שאין לנו צרכים מיניים - כאילו שאין לנו זכות לאהבה בעיני זו אנקדוטה מאוד קטנה ורחוקה משירות מלא ואיכותי לנשיות שלה אבל גם זה בקטנה סטינו קצת, אפשר לומר... עכשיו, ביקשת בלי לומר בבקשה ולבחור הנחמד שטרח והביא (מצא את זה באינטרנט אני מניחה...?!?  ) לא אמרת תודה?
לבריאות מותק... 
|
|
|
המלכה דנה(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
7 באוק׳ 2009
***הסירוס... מסמל כל כך הרבה...
זאת שאלה טובה, מה אחרי זה. הסרוס הוא לא סוף הסיפור, הוא התחלת סיפור חדש, וסיפור עוד הרבה יותר קיצוני קשה וטוטאלי מהסיפור הקודם, מסיפור הקדם סרוס. ***(רימר) ואני אוסיף: כאשר הגבירה מבקשת, דורשת, את הקרבן האחרון... את הדבר האחרון שיכול הנשלט לתת לה.. היא אומרת לו בעצם: נמצאת ראוי להיות לי. היא לא צריכה אותו בשביל איבר מינו. חלילה. היא לא משתמשת בו. ולהשתעשע בו... ובכן.. אמר חנוך לוין, יהיו אחרים. היא רוצה אותו לעצמה. לצידה. הוא ראוי לה. והוא יהיה שם לנצח, בצל ההקרבה.. בצל הנתינה. וכן, יש בדסם כזה. לא פה , לא אצלנו. אבל הוא קיים... ואצלנו.. שישאר פנטזיה
|
|
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
7 באוק׳ 2009
המלכה דנה כתב/ה: ***הסירוס... מסמל כל כך הרבה...
זאת שאלה טובה, מה אחרי זה. הסרוס הוא לא סוף הסיפור, הוא התחלת סיפור חדש, וסיפור עוד הרבה יותר קיצוני קשה וטוטאלי מהסיפור הקודם, מסיפור הקדם סרוס. ***(רימר) ואני אוסיף: כאשר הגבירה מבקשת, דורשת, את הקרבן האחרון... את הדבר האחרון שיכול הנשלט לתת לה.. היא אומרת לו בעצם: נמצאת ראוי להיות לי. היא לא צריכה אותו בשביל איבר מינו. חלילה. היא לא משתמשת בו. ולהשתעשע בו... ובכן.. אמר חנוך לוין, יהיו אחרים. היא רוצה אותו לעצמה. לצידה. הוא ראוי לה. והוא יהיה שם לנצח, בצל ההקרבה.. בצל הנתינה. וכן, יש בדסם כזה. לא פה , לא אצלנו. אבל הוא קיים... ואצלנו.. שישאר פנטזיה כל אחד וה"אצלנו" שלו אין חוקים קבועים לכולנו לציית להם... כך גם הפנטזיות משתנות מאדם לאדם, גבר לגבר, אישה לאישה
|
|
|
rimmer
|
לפני 15 שנים •
8 באוק׳ 2009
אני אנסה לכתוב עוד בנושא, כמו שאמרתי מקודם .
אבל עדיין אין לי את הדרייב והמוטיבציה ללכת עם זה הלאה, ולענות לשאלות, שגם המלכה דנה מצטרפת לשאול. רק שעד אז, אני כן רוצה ( ברשותה ) לחלוק עליה. ציטוט: כאשר הגבירה מבקשת, דורשת, את הקרבן האחרון... את הדבר האחרון שיכול הנשלט לתת לה.. היא אומרת לו בעצם: נמצאת ראוי להיות לי.
זה לא הקורבן האחרון, זה הקורבן האולטימטיבי. קורבנות יהיו עוד ועוד, ושולטת שמביאה אותך למקום של סרוס, תקח אותך הלאה לקורבנות ונתינה עוד יותר גדולים עם הזמן, או רוב הסיכויים שכך (וכך הצדדים המזוכסטים שלי מקווים) . ועוד. היא אומרת לו נמצאת ראוי, כמו שאומרת המלכה דנה. אבל באותה נשימה היא גם אומרת לו. אתה לא גבר עבורי, ולעולם לא תהיה. אתה ראוי לי, אבל לא בתור בן זוג, לא בתור שווה, אלא רק בתור משהו מסורס, רק בתור משהו שלעולם לא יהיה לו סיכוי להיות איתי במקום מיני, אינטימי , זוגי. יותר ממה שהיא אומרת לו שהוא ראוי בסרוס, היא אומרת לו למה הוא לא ראוי, וכמה הוא לא ראוי. והאמירה הזו, מאד מאד כואבת. ציטוט:
היא רוצה אותו לעצמה. לצידה. הוא ראוי לה. והוא יהיה שם לנצח, בצל ההקרבה.. בצל הנתינה. ושוב,היא רוצה אותו, כן, ללא ספק, לעצמה, כן, אבל בתור מה ? הוא ראוי לה, אבל לא באמת, רק חלקו ראוי לה, ועל החלקים שלא ראויים לה, חלקים כלכך גדולים חשובים מהותיים שלו, שלא ראויים לה. הגבריות והאון שלו, שלא ראויים לה. היא מוותרת, היא חותכת אותם, ממש, בבשר, עם דם. ובזה היא מראה כמה לא ראוי הוא לה. ובצל ההקרבה. בצל הנתינה. ואני רוצה להוסיף. ההקרבה האין סופית. הנתינה האין סופית. והכאב. הכאב האולטימטיבי. בידיעה שהוא לא ראוי לה, ולעולם לא יהיה. שהוא תמיד יהיה לידה, אבל לעולם לא באמת איתה. שעד כאן הוא יכול להגיע, אבל לעולם לא יותר. ואם זה לא הכאב האולטימטיבי. אם זה לא ההשפלה הרמיסה והדריכה האולטימטיבים, אני לא יודע מה כן. |
|
|
אנדרפוט
|
לפני 15 שנים •
8 באוק׳ 2009
אין ספק שמדובר פה בפסיכוזה עם מאפיינים פיוטיים משהו.
|
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
8 באוק׳ 2009
אני לא חושב שזו פסיכוזה, כי המציאות ברורה לו היטב והוא לא רואה דברים שאינם שם.
בוא לא נשפוט, ונאמר: אקט מאוד קיצוני של הקרבה אולטימטיבית. (האם הוא יותר קיצוני מלצעוד ללבנון כסומא אחרי שר ביטחון שאתה מחשיב כטיפש גמור, ולמות, רק בשל אהבת המולדת?) אבל רימר, אמרת שאחרי הסירוס יהיו עוד הקרבות... את זה אני לא מבין. חוץ ממוות (שנראה לי מאוד לא פרקטי לגבירה, בניגוד לסירוס), מה יכול להיות עוד? |
|
|