בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
24 באוק׳ 2009
כחונכת פר"ח, ראיתי לא פעם צורך של החניכים שלי בהכלה. הם היו מוצפים מבפנים והראו זאת כלפי חוץ. במקרים כאלה, מה שצריך זה לא להבהל, ולא לכעוס, אלא לנסות להבין, לחבק פיזית ולערסל נפשית את הנפש הפצועה.
לדעתי אין דבר כזה להכיל אדם אחר במאה אחוז. תמיד יש איזשהו רווח, פער, מקום שבו האדם מכיל את עצמו לגמרי. כך בעיני צריך להיות. אפשר לשאוף להגיע להרבה הכלה, אבל לא מאמינה בהכלה מלאה. זה מתיש את הצד המכיל. בעיני הכלה זה מקום שבו מתיחסים לאדם כאדם, כאדם בוגר, רואים אותו על רוב חולשותיו ועל חוזקיו, ומנסים לא לשפוט אותו על החולשות. שרואים את האדם מולך על צדדיו המיניים והאנושיים ועל צרכיו, ולהתיחס אליהם בצורה מכבדת, מקבלת. |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
24 באוק׳ 2009
חשוב לי להוסיף,
שפעם היתי בתקופות הרבה יותר מכילות של האחר, בתקופה האחרונה אני לא מוצאת בי את אותם הכוחות לכך.
|
|
|
האזוקים
|
לפני 15 שנים •
24 באוק׳ 2009
חתולונת
דברייך מאוד נכונים
תודה על התגובה 
|
|
|