| פרשס |
לפני 15 שנים •
21 באוק׳ 2009
מלחמת העולם
נונשלנטיות....
ערב של יום חולין, שיחת חולין בין שני אנשים רגילים. שיחת חולין שמליוני בני אדם משוחחים בכל ערב. "לך להתקלח וחכה לי במיטה" היא אומרת בנונשלנטיות תוך כדי בדיקת האימיילים שלה. אני מתקלח בזריזות ונכנס למיטה ללא בגדים בדיוק כפי שהיא אוהבת לראות אותי, ערום וחסר הגנה. מחכה במיטה וממשיך בקריאת הספר שלי ללא כל ציפיה להתרחשות לא שגרתית. ספר היסטוריה, מלחמת העולם השניה. 1933, היטלר כבר בשלטון. היא נכנסת לחדר אחרי מקלחת קצרה, לובשת כותנת צמודה המבליטה את נשיותה. "אתה מכיר את המושג נונשלנטיות ?" היא שואלת . "לא" אני עונה. "נונשלטיות , זו היכולת לבצע משהו אחד תוך כדי התעלמות ממשהו אחר" אני מבולבל, לאן היא חותרת. "גש בריצה להביא את הדילדו" היא פוקדת בקול סמכותי . הטון שאני כל כך אוהב. הטון האצילי. אני ממהר ומכין את הדילדו על המיטה, יחד עם חומר סיכה וקונדום. "פסקי את רגלייך כלבה ותמשיכי לקרוא בספר בקול רם" רגליי פסוקות, אני ערום. מלחמת העולם השניה, 1938. היטלר מאיים לכבוש את צ'כוסלובקיה. בנות הברית מונעות ממנו לבצע את זממו. הדילדו מתחיל לפלח את ישבני ולחדור פנימה. אני מתפתל ומפסיק לקרוא. "תסתובב על הבטן מייד ותמשיך לקרוא" היא אומרת בחוסר שביעות רצון. הצלפת השוט מורגשת היטב, זה שורף. שוט עם רצועות דקות אך כואבות. "בכל פעם שתפסיק לקרוא, תרגיש כאב". "כעת חזור לשכב על הגב, פסק רגליים והמשך להקריא לי את הספר" אני לא אאכזב הפעם אני חושב לעצמי. 1939, היטלר מבצע מהלך דיפלומטי מבריק לפי דעתו, כורת ברית עם סטלין. הסכם אי לוחמה. והדילדו חודר, עמוק יותר ויותר. ואני בשלי, ממשיך להקריא כאילו הייתי מורה להיסטוריה בבית ספר. מתעלם ממה שמתרחש בחלק התחתון. היא מתחילה לשפשף את איברי תוך כדי החדרת הדידלו יותר ויותר עמוק. "אל תשכח שאסור לך לגמור" היא מזכירה לי. "הזרע שלך שייך לי". "צא מהמיטה ותעמוד לידי" היא פוקדת שוב. "תתחיל לאונן ותמשיך להקריא את הספר" 1939, בנות הברית מתחמשות יותר מגרמניה. ואני מאונן, משפשף ביד אחת את האיבר וביד שניה מחזיק את הספר וקורא....בנונשלנטיות. היא מתחילה לגעת בעצמה, ללקק את שדיה, להתפתל. קשה לי להתרכז. היא שמה לב לכך וחופנת בחוזקה את אשכיי. "תמשיך לקרוא וכנס למיטה..." "תתחיל לזיין אותי היא מצווה ותמשיך לקרוא. אני חודר אליה. מאזן הכחות השתנה באירופה כעת עם ההסכם בין גרמניה לרוסיה. הגרמנים והרוסים מחלקים את פולין. ואני מזיין. "חזק " היא צועקת. "חזק, עמוק ומהיר" ואני מזיין ומקריא. פעם היא עם הגב אלי ופעם עם הבטן. "אל תשכח את עניין הגמירה, היא מזכירה לי." אחרי מספר דקות נוספות היא פוקדת עלי לצאת. "שכב על הגב ולך לישון". היא מסופקת, כמעט נרדמת. אני על הגב, לא גמרתי כמובן. היא יודעת שאני יותר כנוע כך, בלי לגמור. אני מלטף אותה עד שנרדמת. כל כך אוהב אותה. 1941, גרמניה מתחילה לתקוף את רוסיה ועושה את "הטעות" של המלחמה. נונשלנטיות.....כבר אמרנו. לילה טוב. |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 15 שנים •
21 באוק׳ 2009
רבים טועים, וטוענים שהטעות של המלחמה היא ההתקפה על רוסיה.
חשוב לזכור שבלי תקיפת רוסיה (וגם בלי הפתרון הסופי,שגם לקח הרבה משאבים מהמאמץ המלחמתי) לא הייתה כלל מלחמה. היטלר לא היה מעוניין בדנמרק, הולנד, ואפילו לא בצרפת (אם כי מחיקת עלבון ורסאי היתה ללא ספק סייד קיק מגניב, מבחינתו) הוא יצא למלחמה על שטחי המחיה לגזע הארי במזרח, תוך כדי שיעבוד העמים הסלאביים. וכמובן גם כדי להציל את העולם מהמחלה היהודית. כך שקשה לקרוא לתקיפת רוסיה "טעות" במלחמה. היא הייתה הצידוק העיקרי למלחמה. הטעות הגדולה במלחמה היא כמובן תקיפת פרל הרבור ופתיחת החזית מול הענק האמריקאי, שבאה שלושה ימים מתבוסת הצבא הגרמני ליד מוסקווה. סתם! סתם! סיפור מדליק לאללה. סחטיין. |
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 15 שנים •
21 באוק׳ 2009
מצטרף, סחטיין
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
21 באוק׳ 2009
אהבתי
|
|
|
| מוצ'ילר |
לפני 15 שנים •
24 באוק׳ 2009
הסיפור נחמד.
אני לא יודע מה יותר פנטזיה הסיטואציה או העובדה שאשכרה יש אישה בעולם שמתעניינת גם באנאלי וגם בהיסטוריה. פרשס, אם הגרלת לך אחת כזאתי היא כנראה היחידה אבל אם תמצא עוד אחת תעשה לי טובה ותיצור איתי קשר. |
|
|
| סטיית תקן |
לפני 15 שנים •
25 באוק׳ 2009
מה היה הסוף של הספר ???
|
|
|
| צי הצעצועים(שולטת) |
לפני 15 שנים •
25 באוק׳ 2009
הודעה ראשונה שלי פה (:
אני חשבתי לתומי שכולם עושים את מה שכתבת בצורה זו או אחרת.
זה נשמע לי בסיסי 
אבל רציתי לפרגן על הכתיבה המוצלחת באשר לאיך נגמר הסיפור ? נראה לי בכמה פיצוצים גרעיניים ואיזה משיח או שניים שיגיעו לגאול את כולנו לא ? 
|
|
|
|
rimmer
|
לפני 15 שנים •
25 באוק׳ 2009
אני חייב לחלוק על פוג, ולומר שהיטלר לא התכוון לתקוף את רוסיה, אלא נאלץ לעשות כן.
היטלר ידע שהוא חסר סיכוי מול הדוב הרוסי, ולא התכוון להתחיל עם הדוב הרוסי. עד שהמודעין שלו לימד אותו שסטאלין מתכוון להתחיל איתו, ובונה כוח על מנת להכנס איתו למלחמה. לכן היטלר עשה חשבון שעדיף לו, להלחם בסטאלין מיד, לפני שסיים לצבור כוח, מאשר לחכות שסטאלין יכנס בו. לכן היטלר נכנס למלחמה בסטאלין. כשמסתכלים על סדרי הכוחות של גרמניה מול רוסיה, כולל חומרי גלם, יכולות ייצור, וכוח אדם. מבינים שהיטלר היה חסר סיכוי מול הדוב הרוסי. את החשבון הזה גם היטלר ידע. ועכשיו לעניין : ) מעולה פרשס, מעולה. עשית שם שימוש בהמון אלמנטים של שליטה והשפלה וכאב, כולם בצורה מינימלסטית. ואהבתי, עשית את זה מעולה. והמשפט - " היא יודעת שאני יותר כנוע כך, בלי לגמור. " - אוי זה משפט חזק. זה משפט והתנהלות כל כך חזקים. מובן לגמרי למה אתה אוהב אותה כל כך. כתוב עוד פרשס . |
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
25 באוק׳ 2009
סיפור מדליק !!
לאט לאט תעברו על כל הסיפריה 
|
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
25 באוק׳ 2009
אתם מדברים על ה"טעויות" של היטלר כאילו טוב שהוא הביא על העולם מלחמה שנייה...
משעשע משהו... באשר לסיפור... חביב - קשה לי לומר יותר מזה - עם הכותב הסליחה אני אישית הייתי מתיישבת לו על הפנים שילקק היטב הרבה לפני שהייתי דורשת חדירה ועוד כזו חזקה ואולי אפילו הייתי מאתגרת לו את יכולת הכניעה עם או בלי גמירה ככה בגלל שהיא כזו אישה והשגת האורגזמה שלה אל מול האיסור על האורגזמה שלו אפס נראית לי טיפ טיפה יותר חשובה...
|
|
|