המלכה לירז(שולטת){כ}
|
לפני 20 שנים •
29 במרץ 2004
gay but not that way :)
יצא לי כבר לחשוב לא פעם על הדמיון - שקיים או לא קיים- בין קהילת הבדס"מ לבין קהילת ההומואים-לסביות- בי-טראנס. במובן מסויים, אנשי הבדס"מ היו רוצים את אותה הכרה שהגייז רוצים ונאבקים לקבל מהחברה הכללית, לגיטימציה ל"סגנון חיים", וגם אנחנו יכולים לאמץ בקלות את מושג "היציאה מהארון" כלפי המשפחה, החברים וכ'.
וכמו שיש "הומופוביה", יש "בדסמפוביה" 
הבדל מסויים בין שתי הנטיות הוא העניין שבדס"מ יותר רחב במובן הזה שיש סטרייטים בדסמים, ודו- מיניים והומוסקסואלים בדסמים. וכן, שהבדס"מ, במשמעות הרחבה שלו, הוא חלק די אלמנטרי מהמיניות האנושית. כלומר, עבור הרבה אנשים שבחיים לא יכירו את המונח בדס"מ יכול להיות קיים - תמיד או לעיתים רחוקות, בדמיון או במציאות - קשר בין כוח, שליטה, מין ואהבה; פנטזיות אונס למיניהן הן עניין לא נדיר וכ' (מצד שני, גייז טוענים לעיתים קרובות שבכל בנאדם יש את הגברי והנשי, ושרמות שונות של משיכה ואינטימיות עם שני המינים הן חלק לא פחות אינטגרלי מהדבר שנקרא לו "המיניות האנושית".) בכל אופן, לענייננו, נראה לי שכמו בקהילה ההומואית, יש כאלה שמתייחסים לנטיה הבדסמית שלהם כאל משהו סוטה ואסור, כאלה שגולשים בסתר לאתרי פורנו של בדס"מ, מחפשים את הריגוש, וביום יום חיים חיים ואניליים, אולי גם עם בני זוג וניליים, "תמימים ולא חושדים". לעומת אחרים שחיים יותר בפתיחות, אולי גם עם בני זוג בדסמים, בעלי חברים בדסמים, ומתעניינים לא רק בצד המיני המיידי, אלא גם במשמעויות ובהקשרים החברתיים והתרבותיים היותר רחבים של הבדס"מ. האם יום אחד נתייחס לדאנג'ן כאל גן החשמל של הגייז? האם פעם להיות "בדסמיסט בארון" יהיה משהו כמו "הומו בארון" והחברים שכבר יצאו מהארון ילחצו עליו "לצאת"? (והאם במקום "הכי גאים שיש" יש מקום לצפות לסדרה הכובשת מבית היוצר של SHOW TIME - "הכי מוכים שיש"?  )
כמובן שזה נושא אישי, מורכב ומסובך, ותלוי, בין השאר, בשלב בחיים, בניסיון, ברקע, בעוצמת הנטיה וכ'. 
|
|
|
היצור
|
לפני 20 שנים •
29 במרץ 2004
אני חושב שלהרבה אנשים בבדס"מ, ה"אלטרנטיביות" גם משחקת תפקיד.
וזה פחות ככה אצל גייז. במובן הזה אני חושב שהבדס"מ יותר מתאפיין בדומה לתרבות הפאנק ואחרות... (המשיכה לעור וניטים ???  )
אין שאיפה להיות מיינסטרים, אין שאיפה להיות חלק מקובל בחברה. יש משהו כייפי וקסום, לרבים מהאנשים, (לדעתי) באלטרנטיביות, ב- ללכת מחוץ לתלם, במרדנות, בלהיות בעלי "סודות אפלים" , לתת למיסטר הייד לחיות. אני חושב שאצל הגייז יש פחות רצון להיות כך, ויותר ההעדפה שיבינו ויקבלו אותם. אם נעבור ונקרא את כל הסיפורים ופירסומים שצצים כאן, נראה שרבים מהם מערבים איזושהי פרובוקציה, כנגד העולם הונילי הסובב אותנו, או אנשים מתוכו: רחפנית סיפרה לנו פעם על מלצר תמים. הממלכה הכחולה סיפרה לנו על שליח הפיצה. קרימי סיפרה על קרון רכבת הומה. דום פריניון סיפר על מעלית שקופה במגדלי מוריה בחיפה. לוטוס וזאלופון סיפרו על פאב ונילי מזועזע. ואלו רק דוגמאות שהצלחתי לזכור, מבלי לחפור בדפי הכלוב. (הזכרון שלי מפתיע אותי לטובה פעם ב... אני גאה  )
ניתן בהחלט לזהות כאן הלך רוח יותר פרובוקטיבי מאשר מבוייש ונחבא. לא ככה ?! 
היצור
|
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
31 במרץ 2004
creature monkey ape כתב/ה: אני חושב שלהרבה אנשים בבדס"מ, ה"אלטרנטיביות" גם משחקת תפקיד.
וזה פחות ככה אצל גייז. במובן הזה אני חושב שהבדס"מ יותר מתאפיין בדומה לתרבות הפאנק ואחרות... (המשיכה לעור וניטים ??? )
אין שאיפה להיות מיינסטרים, אין שאיפה להיות חלק מקובל בחברה. יש משהו כייפי וקסום, לרבים מהאנשים, (לדעתי) באלטרנטיביות, ב- ללכת מחוץ לתלם, במרדנות, בלהיות בעלי "סודות אפלים" , לתת למיסטר הייד לחיות. אני חושב שאצל הגייז יש פחות רצון להיות כך, ויותר ההעדפה שיבינו ויקבלו אותם.
היצור דעתי כדעתך! |
|
|