שולטים וחארות...

שרמומית • 26 באוק׳ 2009

איזה פוסט גדול ! מאוד משעשע
יורדים על פרינס

באמת, אח שלו, צא מהסרט.
פוסטים באורך הגלות שאף אחד כמעט ולא קורא
ובעצם, על מה הפוסט הזה בכלל?
לא טרחתי לקרוא את הנושא

Re: שולטים וחארות...

electro-z • 26 באוק׳ 2009

פה מכונת הקומפוסט המפורסמת שלי נכנסת לתמונה!

המלט • 26 באוק׳ 2009

אם המסעית היא נשאית אז לא כדאי להסתבך.

נילי ונילי • 26 באוק׳ 2009

נשלח פעמיים

נילי ונילי • 26 באוק׳ 2009

בשיא הרצינות עכשיו, על מה לעזאזל אתה מדבר?

מקבי​(מתחלף) • 26 באוק׳ 2009

*הופך את נושא הדיון ל-מקבי!*

מאז ומתמיד רואה אני את עצמי כדמות-מופת, ובתור שכזה, שמתי לי למטרה לעצב את העולם בדמותי.

הווה אומר, לשנותו. בתור שולט במשרה מלאה, 45 ש"ש לא כולל ש"נ, לוקח (סליחה, פה אני עובר לגוף ראשון רבים, עימכם הסליחה על המעבר החד) אנחנו את משימת חינוך הבריות ברצינות תהומית.

על-כן, אנו מנסים ככל יכולתנו להעביר ולו מעט מאישיותנו הקורנת והחיובית, על-מנת לשפר עולם זה, הזקוק כל-כך לתיקון.

לעיתים, המצב אינו מאפשר תיקון מהיר, ונדרשת עבודה יסודית.. אבל אנו בעלי סבלנות עילאית! לא ניתן לכל ארחי-פרחי להפיל רוחנו ולייאש אותנו. אין עלינו, סחה עלינו, אנו הטובים מכולם.

(נראה לי שהעליתי 15 ק"ג מכל הדיבור הסכיזופרני-משהו הזה)

----

וברצינות.

אני לא מתיימר לשנות את כולם או לחנך אף-אחד, אבל אני כן מעיר לאנשים (גם זרים) יותר מהאדם הממוצע. אני חושב שזה בעיקר בגלל שיש לי זוג ביצי-ענק ומעט מאוד שכל, ולא בגלל שאני חושב משהו שאנשים אחרים לא. לכולם מפריע החריאט שנדחף בתור, הילד זב-החוטם שמניח רגליים על המושבים באוטובוס, הערס שצועק סתם כך, הפוסטמה שנוהגת 70 קמ"ש בנתיב השמאלי... וכל שאר הישראלים המכוערים. כולנו רוצים לחנך אותם, אבל רובנו מגיעים לאחד משני מצבים:

1) אלימות - נאמר, לדחוף חזרה בתור, לחתוך את הפוסטמה שהשד יודע מי נתן לה רישיון, לצעוק בחזרה על הערס, ועוד מיני דרכים... ובכך, בעצם, להנציח את הבעיה ולהעצים אותה (למרות שלעיתים באמת אין פתרון אחר).

2) אדישות - די, כמה אפשר כבר להעיר? אז עוצמים עיניים, ומדמיינים שדבר לא קרה. הפוסטמה מעולם לא קיבלה רישיון, הערס בכלל נתקע על הצ'רטר בחזרה מטורקיה, ואת הנער זרקו כבר מזמן למוסד. להד"ם, ואין דאגות בעולם. בכך, אנו מנציחים את הבעיה, גם אם בצורה פאסיבית.

וזהו. אבל ישנה דרך שלישית, והיא פשוט.. להעיר. בתקיפות, ברוך, בהומור, לא משנה איך, העיקר לשנות, לגלות אזרחות טובה, אנושיות. נכון, מומלץ שלא להעיר לערס עצבני (אלא אם אתם חמושים ו\או חזקים במיוחד, והוא לבד), לגבי נהג דביל בכביש אין מה לעשות (פרט לאולי פרצופים ושפת-סימנים שאף-אחד לא באמת מבין ב-100 קמ"ש), אבל לגבי כל השאר... כדאי לנסות. חינוך מגיע לא רק מבית, והיכן שאחרים נכשלו, אולי אתם תצליחו.

the_drow​(שולט) • 26 באוק׳ 2009

בהחלט מסכים והייתי רוצה לסכם את הדיון כך:
פרינס יש הבדל בין שליטה ולבין חינוך, מתוקף תפקידך כשולט אינך יכול לחנך אחרים או לשנות את העולם.
אני יודע (וגם מחוויה אישית) שהפרפקציוניזם, הפגום והרצון העז לשנות את העולם להיות מקום יותר טוב\מקום שאתה יותר רוצה לחיות בו (שזה לא בהכרח טוב או רע) הם תסמינים ברורים של שליטה ואסביר:
כשמשהו שבור ואתה מתקן אותו, אתה בעצם שולט עליו כי ביכולתך לשנות את מצבו, לא מדובר בשליטה BDSMית מן הסתם אבל ההשלכה לשם ברורה, למה כשנשלטת עושה מעשה אסור אתה מעניש אותה?
כדי למנוע ממנה לקיים את הפגום, המושלם צפוי מאחר כתוצאה מכך שהוא "מושלם" הרי יש רק דרך נכונה אחת, לפחות בראשך.
לפי מה שאתה יכול לצפות אתה יכול לתכנן הלאה ולהישאר בשליטה מלאה על החיים שלך.
שים לב להקבלה המעניינת, הבעיה היא שההשלכה הזאת לא עוברת את מבחן המציאות.
מאותה סיבה בדיוק אגב, קונפורמיזם מאוד נפוץ אצל נשלטות (כי בכל סאדיסט יש מאזוכיסט ובכל שולט יש נשלט, חוק מספר אחת בפרוורסיה. אם אתה מעדיף משהו זה לא אומר שהוא הדבר היחיד שנמצא שם).

Homelander​(שולט) • 26 באוק׳ 2009

מגיבים רציניים ברשותכם אגיב לארבעתכם בשני שלבים- הראשון ישלב בין תגובתו של גמד-אמיץ ומקבי והשני בין תגובתך DROW והתגובה של טאבי משום שאיך שאני תופס את זה כרגע מדובר בתגובות מקבילות ואסביר.

ובכן, גמד, כפי שאמר פה בצורה יפה מקבי, החינוך אינו מגיע רק מבית ומהבטה זריזה על המציאות שלנו (אם כבר דיברנו כ"כ הרבה על דלוזיות ודברים לא קשורים בעליל), הרי שאנחנו יודעים שמערכת-החינוך לא באמת עושה את עבודתה נאמנה; ממקור ראשון כל-אחד יכול להגיד שהעולם המערבי (כרגע נתייחס רק אליו) הולך ומתדרדר בחינוכו וארצנו היא אחלה מראה לכך.
לכן, אני בהחלט מאמין שעלינו לקחת חלק מהאחריות בידיים. השאלה הנותרת כאן היא כיצד עלינו לעשות זאת? מחד אמר מקבי שלהעיר זו הדרך הכי הגיונית בעיניו- אין ספק שהיא הדרך הכי תרבותית; מאידך אמרה נילי שאין כל צדק לנסות "לחנך" אחרים ללא הסכמתם מכל מקום שלא תעמוד בו בחברה.
ולכן העניין הוא כזה, היות ואין לנו את ההסכמה הזו שעליה נילי מדברת (במקרה הספציפי הזה למשל, לוחית של שוטר), אזי שגם אם נעיר כנראה שהצד השני פשוט יאטום את עצמו ויתעלם ואז הגענו לשלב 2 של מקבי- האדישות.
ולכן נותר רק לשאול, האם בלי מדים בתור אנשים (כרגע אני מדבר על אנשים בכלל, בסעיף השני אזכיר שולטים בפרט), שהינם חלק רגיל ולא בעל-סמכות מהחברה, האם כאשר אני או אתה למשל היינו עושים לנהג המ-ש-אי-ת (נרגעתם בכיינים?) המדובר מה שהשוטר עשה- ואחרי שהוא כבר היה מתעצבן אבל מבין ש"תקעו" אותו ואין לא אפשרות הגיונית להמשיך לרקוד על הכביש; האם בטווח הרחוק זה היה משפיע על אותו נהג? תשאל אותי באמת? אולי הנהג הזה ספציפית היה יותר מדי דפוק כדי שאפילו השוטר ישפיע עליו בטווח הרחוק, אבל מה אם זה היה מישהו יותר נורמאלי?
ולראייה תראו: הפוסט הזה נפתח ומילאו אותו מתלהמים בתגובות חסרות-טעם, אבל העובדה היא שכאשר קומץ אנשים בחר להתעלם מזה ולהגיב בצורה רצינית, כל הפנים שלו שינו את צורתם; האם זו אינה עדות להשפעה שיש לכמה אנשים שלוקחים עצמם ברצינות על אחרים?

ובאשר לסעיף השני, אותו הייתי שם תחת הכותרת היפה שטאבי בחר "הרומנטיזציה" של השולט:
אז ראשית, כן טאבי מה שאני אומר זה שבתור מי שמגדיר את עצמו כשולט לפי למשל הפוסט הקודם שפתחתי פה (כי כמו שגמד אמר- אין טעם לא לקחת אחריות על דברים שכתבת גם במקומות אחרים), מן הראוי שתתייחס אל עצמך כאל מחנך (ובאשר להגדרת מחנך לשאלתך, אפרט אח"כ).
אז אמנם זה רעיון רומנטי ואמנם הרומנטיקה כמעט פסה מהעולם, אבל אם אנחנו טוענים שאנו לומדים מההסטוריה, מדוע לא לקחת את היתרונות מדברים עברו? במקרה הזה למשל, מדוע לא לקחת את האידיאליזם ולהכניס אותו לעידן פוסט-מודרני שכבר אחרי שניפצו את כול האידיאלים הגענו לתקופה בה מנסים לאחות את השברים.
אז בוא נתחיל ממה שDROW אמר, אתה שולט בדבר כשאתה יכול לשנות את מצבו ובאשר להמשך דבריו יש אפילו סרט מעולה העוסק באותה שליטה מלאה בחיים שלך וצפיית המצב- הסרט של הבמאי הנפלא ג'ים ג'רמוש (שביים את גוסט-דוג שיש מצב טוב שאתה מכיר) ושם הסרט "גבולות השליטה", אני ממליץ לראות.
הוא מראה שם דבר-מה שניתן ללמוד הרבה מעולם השחמט שלדעתי בצדק כבר בכמה וכמה מקומות קיבל הקשר לBDSM- הוא מראה איך שאדם אשר שולט על כל סביבתו עד הפרטים האחרונים (ז"א מאד מסודר בגדול, לא נותן לדברים להתבלגן ולהתפזר לו), יכול מייד להבחין כשמשהו השתנה בסדר שלו ולצפות לבאות וכך הוא נותר בשליטה.
אבל אז הסרט בא ואומר משהו מעבר וכאן אנו מגיעים אל דמות המחנך: אז הסרט אומר לנו במסר ברור ובהשראה מתורתו של אלברט איינשטיין אפילו, שכדי לפתור בעיות שלא מוצאים להן פתרון, צריך להשתמש בדמיון ולצאת ממונחי הבעיה, כדי למצוא לה פתרון במונחים אחרים. איך אני משליך את זה על המחנך הזה שאנו מדברים עליו?
הרי כפי שDROW אמר אותה רומנטיזציה שאתה שולט באמת בדבר-מה לא בהכרח עומדת במבחן המציאות (לא מסכים בנוגע לקונפורמיזם, אבל כן יש אמת בשאר) ולכן אני אומר, אז למה שלא נצא ממובני הבעיה?
אתה אמרת, שיש שתי דרכים לחנך ואכן ככה רובנו מכירים את זה, או "אם אתה שואל לדעתי אז..." או הטפה; כמו-כן אמרת למצוא את עמק-השווה בניהם; אז אומר לך שאולי הפתרון הוא באמת למצוא את עמק-השווה ואולי הפתרון הוא לצאת לגמרי ממונחי הבעיה ולחפש פתרון במונחים שונים לחלוטין? אני עוד לא מצאתי את התשובה... האם אותו שוטר כשהוא עשה משהו שאנו לא רגילים ששוטר עושה ומחוץ לתוקף תפקידו, יצא מתחומי הבעיה ופתר אותה? או האם גם זאת לא דרך?
בדיוק בגלל השאלות הללו העליתי את הפוסט לפורום.

ולLanya Colson- אהבתי את הדימוי עם העין

Re: שולטים וחארות...

אחותופל • 26 באוק׳ 2009

פשוט פאתט.

אתה מרשה לעצמך להעיר לטיוי על שגיאות כתיב, אבל כשאנשים פה הסתלבטו לך על ה"מסעית" אז אתה מתנשא ואומר בכיינים...
למה אתה לא עומד במה שאתה מבקש מאחרים?

ודבר נוסף: זה שאנשים הגיבו לך בצורה שאתה לא אוהב לא אומר שמדובר בדברים חסרי טעם.
אפילו להפך: מי שבאמת רוצה לעזור לך ישקף לך שאתה מגלומן הוזה משהו שלוקח את הסרט יותר מדי ברצינות (ואין בכל הכתוב התנערות מלקיחת אחריות חברתית) ושכדאי שתחזיר אותו כי בסוף החשבונות האלו מהוידאומטים עלולים להגיע למאות ואלפי שקלים.

ורק לראייה: הנה, יש לי אחריות חברתית (בלי קשר לזה שאני מלכת סאדו), אחרת לא הייתי ממשיכה בשרשור הטרחני הזה כדי להעיר *לך* כי עכשיו אתה פשוט נהג המסעית וצריך לעצור אותך או לפחות להאט אותך קצת.

מקבי כפרעלייך!

שוסי • 26 באוק׳ 2009

למה אתה לא כותב יותר?
תכתוב,תכתוב.