| Mooooon |
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
הצד השני כתב/ה: הבעיה האמיתית בסיפור הזה, הוא השוני הגדול בין סוגי המשתמשים ברכב דו גלגלי.
מצד אחד, ישנם משתמשים שבחרו ברכב דו גלגלי בשל היותו זול לרכישה, זול לאחזקה ו/או נוח ויעיל לשימוש בעיר, ומהצד השני יש את מי שעושים בו שימוש מסחרי, כלומר שליחים. לשליחים יש תמריץ כספי עצום ללקיחת סיכונים בעת הנהיגה, שכן שכרם מורכב בעיקר מתשלום עבור ביצוע המשימות, בניגוד למשל לנהגי מוניות, שאינם מוטרדים מעמידה בפקק או באור אדום יותר מנהג רגיל, שכן המונה ממשיך לתקתק ברגעים הללו והנוסע ישלם להם על כך. הסכנות הלא תמיד מושכלות שלוקחים שליחים בצירוף הקילומטרז' העצום שהם עוברים ביחס לנהג רגיל, גורמים לכך ששיעור מעורבותם הכללי של כלי רכב דו גלגליים בתאונות דרכים, הנו גבוה מאוד ביחס למכוניות. בסופו של דבר, ההחלטה של שר האוצר להעלות את שיעורי הביטוח לרכב דו גלגלי אינה שרירותית ואינה באה לכפות תפיסת עולם, אלא נגזרת מהצבת הנתון הסטטיסטי של מעורבותם הגבוהה בתאונות דרכים, בנוסחה הקיימת בסעיף 5 לתקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), תשס"א-2001. במילים אחרות ועד כמה שזה נשמע מוזר, שר האוצר החליט שהמדינה לא תמשיך לסבסד את השימוש ברכב דו גלגלי. בהתעלם מהשאלה האם המדינה צריכה לעודד מעבר לרכב דו גלגלי, לא בטוח שהפתרון הגורף שנבחר, קרי-הטלת נטל הביטוח על כל סוגי הרוכבים באופן שווה ובהתעלם מסוג ואינטנסיביות השימוש אותו הם עושים מוצדק. הפתרון הנכון יותר לדעתי, היה ליצור הפרדה בין שימוש פרטי ומסחרי בקטנועים, משהו בדומה להסדר המפריד בין מכונית בשימוש פרטי ובין מוניות. כך, תוטל על מי שמעסיק שליח החובה לדרוש ממנו תעודת ביטוח מסחרית שעלותה גבוהה בהרבה ותואמת את סטטיסטיקת התאונות של שליחים, ולקבוע סנקציות קשות ואף דרקוניות על מי שהעסיק שליח ללא תעודת ביטוח שכזו. במצב שכזה יוכלו רוכבים פרטיים להנות מתעריפים נמוכים בהרבה, נמוכים בהרבה גם מאלו הנהוגים כיום עוד לפני ההעלאה הצפויה. אני מסכים לכל מה שאמרת וברמה עקרונית ניראה שהבעיה לא קיימת, ז.א. המחוקק דאג לתמחר את הביטוח לפי אמות מידה סבירות על בסיס העלות. יחד עם זאת, לאחר עיון בסעיפים הרלוונטים של תקנות (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=24508, יש לי רושם שעובדים עלינו עבודה עברית והצליחו לעבוד גם עליך. הסעיף האחרון בתקנות אומר "הרשות המוסמכת רשאית, בהסתמך על דוח מאגר המידע לשנות את שיעור התוספת הנזכרת בפסקה (1), לכלל המבוטחים או לקבוצת סיכון מסויימת." לפי הבנה שלי, סעיף הנ"ל מאפשר לשר הממונה להתערב ולשנות את גובה הביטוח ככל שירצה, מה שמרוקן מתוכן את כל תכולת התקנה ומחזיר את המצב בו הרשויות מרשות לעצמם לקדם אג'נדה גוחמנית לפי הראיה של שר זה או אחר. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
אתם טועים ומטעים IO moon כתב/ה: הצד השני כתב/ה: הבעיה האמיתית בסיפור הזה, הוא השוני הגדול בין סוגי המשתמשים ברכב דו גלגלי.
מצד אחד, ישנם משתמשים שבחרו ברכב דו גלגלי בשל היותו זול לרכישה, זול לאחזקה ו/או נוח ויעיל לשימוש בעיר, ומהצד השני יש את מי שעושים בו שימוש מסחרי, כלומר שליחים. לשליחים יש תמריץ כספי עצום ללקיחת סיכונים בעת הנהיגה, שכן שכרם מורכב בעיקר מתשלום עבור ביצוע המשימות, בניגוד למשל לנהגי מוניות, שאינם מוטרדים מעמידה בפקק או באור אדום יותר מנהג רגיל, שכן המונה ממשיך לתקתק ברגעים הללו והנוסע ישלם להם על כך. הסכנות הלא תמיד מושכלות שלוקחים שליחים בצירוף הקילומטרז' העצום שהם עוברים ביחס לנהג רגיל, גורמים לכך ששיעור מעורבותם הכללי של כלי רכב דו גלגליים בתאונות דרכים, הנו גבוה מאוד ביחס למכוניות. בסופו של דבר, ההחלטה של שר האוצר להעלות את שיעורי הביטוח לרכב דו גלגלי אינה שרירותית ואינה באה לכפות תפיסת עולם, אלא נגזרת מהצבת הנתון הסטטיסטי של מעורבותם הגבוהה בתאונות דרכים, בנוסחה הקיימת בסעיף 5 לתקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), תשס"א-2001. במילים אחרות ועד כמה שזה נשמע מוזר, שר האוצר החליט שהמדינה לא תמשיך לסבסד את השימוש ברכב דו גלגלי. בהתעלם מהשאלה האם המדינה צריכה לעודד מעבר לרכב דו גלגלי, לא בטוח שהפתרון הגורף שנבחר, קרי-הטלת נטל הביטוח על כל סוגי הרוכבים באופן שווה ובהתעלם מסוג ואינטנסיביות השימוש אותו הם עושים מוצדק. הפתרון הנכון יותר לדעתי, היה ליצור הפרדה בין שימוש פרטי ומסחרי בקטנועים, משהו בדומה להסדר המפריד בין מכונית בשימוש פרטי ובין מוניות. כך, תוטל על מי שמעסיק שליח החובה לדרוש ממנו תעודת ביטוח מסחרית שעלותה גבוהה בהרבה ותואמת את סטטיסטיקת התאונות של שליחים, ולקבוע סנקציות קשות ואף דרקוניות על מי שהעסיק שליח ללא תעודת ביטוח שכזו. במצב שכזה יוכלו רוכבים פרטיים להנות מתעריפים נמוכים בהרבה, נמוכים בהרבה גם מאלו הנהוגים כיום עוד לפני ההעלאה הצפויה. אני מסכים לכל מה שאמרת וברמה עקרונית ניראה שהבעיה לא קיימת, ז.א. המחוקק דאג לתמחר את הביטוח לפי אמות מידה סבירות על בסיס העלות. יחד עם זאת, לאחר עיון בסעיפים הרלוונטים של תקנות (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=24508, יש לי רושם שעובדים עלינו עבודה עברית והצליחו לעבוד גם עליך. הסעיף האחרון בתקנות אומר "הרשות המוסמכת רשאית, בהסתמך על דוח מאגר המידע לשנות את שיעור התוספת הנזכרת בפסקה (1), לכלל המבוטחים או לקבוצת סיכון מסויימת." לפי הבנה שלי, סעיף הנ"ל מאפשר לשר הממונה להתערב ולשנות את גובה הביטוח ככל שירצה, מה שמרוקן מתוכן את כל תכולת התקנה ומחזיר את המצב בו הרשויות מרשות לעצמם לקדם אג'נדה גוחמנית לפי הראיה של שר זה או אחר. השליחים אינם קשורים לענין , מאחר וזו עבודתם ,פגיעה בעבודה / תאונת עבודה אינה מכוסה בביטוח חובה , לכל היותר יקבלו פיצוי כלשהוא בגןי כאב וסבל , וגם זה לא בטוח , אם התאונה ארעה בעת העבודה בשליחות למרות שבעל הקטנוע שילם הרבה יותר 0(כל נהג ושימוש עיסקי ) העובד הרוכב לא זכאי כמעט לדבר , אז הנה כבר שקר ראשון נחשף אם זה ביטוח חובה הוא צריך מאוזן , הכנסות בניכוי תביעות , אם זה היה ביטוח וולנטרי , אז בבוקה תתחרו על המחיר , מאר ואנחנו חייבים אותו כדי לנסוע ברכב , כלשהוא , אז הוא חייב להיות שווה לכולם , המחיר לא ? התחלתם בתימחור שונה , כל אחד לפי הסיכון ? מעולה מה עם אוטובוסים ? מה עם משאיות ? שם זו החלטה פוליטית לגמרי לא לגעת בתעריף , בידקו מה התעריף של אוטובוס תחבורה ציבורית לשנה , שם יש 50 נוסעים וחלק אפילו בעמידה , עולים יורדים וכד' מה עם משאית שכל תאונה שלה עם רכב פרטי , היא עם נפגעים ... העאלת ביטוח החובה לאופנועים בברכת האוצר אינה אלא גזל ניתן להמשיך כך , אף חברת ביטוח אינה מפסידה , או לשנות במעט את החקיקה |
|
|
TV_Eye(שולט)
|
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
BODYGUARD כתב/ה: לא דיברתי על העבריינים המובנים,TV, אלא על אלה שיהפכו לכאלה.
הסיבות ממש לא משנות, רק התוצאות. כל רכב דו גלגלי שנידחף לראש התור ברמזור הוא עבריין תנועה. ולצערי זה מעל 100 אחוז מנהגים הדו גלגליים בארץ. |
|
|
| הצד השני |
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
אין שום הבדל לעניין עילות הפיצוי או לגובהו בין תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ובין תאונת דרכים "פרטית".
הפיצויי בשני המקרים נגזר אך ורק מהנזק שגרמה תאונת הדרכים ולא מהנסיבות בהן אירעה. במידה והמל"ל שילם עבור תאונת עבודה שהיא תאונת דרכים, עדיין רשאי הוא לתבוע את הסכום ששולם על ידו ממי שמלכתחילה מחויב בהם כפיצוי על נזקי תאונת דרכים. התמחור ממש לא חייב להיות שווה אלא דווקא ההיפך, הוא צריך להיות מותאם לסכנה שאותו רכב יוצר,למידת הסיכון שהשימוש בו יוצר ולמידת הסכנה שיוצר הנהג הספציפי, כשהכל מתורגם לעלות כספית שנתית ממוצעת. ביטוח החובה למשאית או למונית שונה מהותית מזה של רכב פרטי ובצדק. כך גם צריך להיות שונה הביטוח המסחרי של קטנוע מזה הפרטי, שכן קשה לחלוק על כך ששליחים נוהגים הרבה יותר מנהג פרטי, ובדרך כלל מטבע עבודתם המחייבת הגעה במהירות ליעדים בצורה מסוכנת הרבה יותר. המצב כיום הוא שהרוכבים הפרטיים מסבסדים את השליחים. ודבר אחרון: עלות ביטוח החובה אינה מורכבת רק מהפיצויים שישולמו לנפגעים בשל נזקי תאונות, אלא גם מהעלות העקיפה של אכיפה, אחזקה, אישפוזים, פקקים, קצבאות וכיו"ב רעות חולות שגורמות תאונות. |
|
|
| הצד השני |
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
TV_Eye כתב/ה: BODYGUARD כתב/ה: לא דיברתי על העבריינים המובנים,TV, אלא על אלה שיהפכו לכאלה.
הסיבות ממש לא משנות, רק התוצאות. כל רכב דו גלגלי שנידחף לראש התור ברמזור הוא עבריין תנועה. ולצערי זה מעל 100 אחוז מנהגים הדו גלגליים בארץ. מעבר לעניין המתמטי הטהור... מאיפה הבאת את זה שלעבור עם קטנוע בין טורי מכוניות ברמזור הוא עבירת תנועה? |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
TV_Eye כתב/ה: BODYGUARD כתב/ה: לא דיברתי על העבריינים המובנים,TV, אלא על אלה שיהפכו לכאלה.
הסיבות ממש לא משנות, רק התוצאות. כל רכב דו גלגלי שנידחף לראש התור ברמזור הוא עבריין תנועה. ולצערי זה מעל 100 אחוז מנהגים הדו גלגליים בארץ. אתה יכול להראות לי היכן בדיוק נעשה המחקר בנושא ו/או מהיכן נשאב המידע שלעיל? הכללה, 100 אחוז ושאר בדותות אינן עובדות. כנראה שגם לא להיות העיפרון הכי מחודד בקלמר... 
|
|
|
ניקי666 niki
|
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
Re: מחאת רוכבי/ות הדו גלגליים Tish Adams כתב/ה: http://www.youtube.com:80/watch?v=doz4Ke82OT0&feature=player_embedded יש כאלה שאומרים שהמחירים הזויים, יש כאלה שבעד העלאת הביטוח. מה דעתכן/ם? לא רק מחירי הביטוח הזויים ,הרבה דברים הזויים במדינה הזאת ,המון דוגמאות אין טעם אפילו לפרט אחוז מהם ... 
ולעניננו ,אכן כמו שכתבו רוב קודמי מדובר בחוצפה וביוזמה הזוייה ,הפתרון לבעייה איננו בנסיעה ערומים בנתיבי איילון ,מבחינת חברות הביטוח תחשפו מידי יום את אברי מינכם ותמשיכו לשלם מחירים הזויים
הפתרון הוא נהיגה ללא ביטוח ,בתי המשפט לא יעמדו באפשרות של אכיפה כאשר כולם נוהגים ללא ביטוח ועשרות תיקים נערמים בבתי המשפט ,חברות הביטוח לא יעמדו בזה כאשר קרנית שבה חברות כל חברות הביטוח צריכה לשלם מאות אלפי שקלים עבור נזקי גוף לרוכבים שביצעו תאונה כאשר לא היה ברשותם ביטוח . נכון ,במקרה כזה יהיו מספר "קורבנות" שימוצה עימם הדין בדרך כזו או אחרת ,אך במבחן התוצאה הסופי מחירי הביטוח יחזרו לשפיות . |
|
|
| הצד השני |
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
Re: מחאת רוכבי/ות הדו גלגליים niki 666 כתב/ה: הפתרון הוא נהיגה ללא ביטוח ,בתי המשפט לא יעמדו באפשרות של אכיפה כאשר כולם נוהגים ללא ביטוח ועשרות תיקים נערמים בבתי המשפט ,חברות הביטוח לא יעמדו בזה כאשר קרנית שבה חברות כל חברות הביטוח צריכה לשלם מאות אלפי שקלים עבור נזקי גוף לרוכבים שביצעו תאונה כאשר לא היה ברשותם ביטוח . . לא רוצה להשמע קטנוני באמת שלא, בעיקר לא לנוכח רעיונות הירואיים מסוג זה, אשר ניכר שהושקעה בהם מחשבה מעמיקה, אבל קרנית אינה מפצה נהגים שנפגעו ואין להם ביטוח חובה. קרנית מפצה נוסעים שנפגעו ברכב שלא בוטח או הולכי רגל שנפגעו ע"י רכב שלא בוטח או נפגעי תאונת פגע וברח אבל לא נהגים שרכבם אינו מבוטח בביטוח חובה. יתרה על כך, אם נהג של רכב ללא ביטוח חובה נפגע בתאונת פגע וברח ע"י רכב אחר, קרנית לא תשלם לו דבר. מי משלם לנהג כזה עבור פגיעות בגוף ובנפש? אף אחד. עד כמה שזה נשמע חמור לגבי מכוניות, לגבי רכב דו-גלגלי זה חמור הרבה יותר, שכן הנפגע הוא כמעט תמיד הנהג... |
|
|
המלט
|
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
האמפרי, לבקשתך
בתשעה באוגוסט פירסם המפקח על הביטוח באוצר (ידין ענתבי) הודעה לעיתונות בענין תעריפי ביטוח חובה לאופנועים. כותרת המשנה מבטיחה ש "מאפייני הנהג יקבלו משקל גדול יותר בקביעת תעריפי הביטוח לאופנועים, כך שנהגים מבוגרים וזהירים ישלמו פרמיות נמוכות ונהגים "מסוכנים" ישלמו פרמיות גבוהות יותר". ההודעה ממשיכה ומפרטת: "לאחר השינוי מבוטחים זהירים ישלמו כ-50% פחות ממבוטחים מסוכנים". ניסוח מעומלן ומפולצן זה -- ככל הנראה פרי עטם של עורכי דין מתוסכלים שלא מצאו עבודה נורמלית -- עבר כביסה עם מרכך; המשמעות של "פרמיות נמוכות" היא - הפרמיות שאתם משלמים עכשיו, ולכן רוב הנהגים ישלמו עד 50% יותר.
משרד האוצר הינו גוף מקצועי ורציני. אנשיו לא סתם קמים בבוקר, קוראים שני מחקרונים סטטיסטיים בכתב-עת זניח ומחליטים החלטות הרות-גורל ויולדות-משמעות. להעלאת תעריפי הביטוח צריכה להיות סיבה טובה יותר מאשר סיעור-מוחות של "איך נכניס עוד כסף לקופה" שנכשל. בהתאם לזאת, מצטטת ההודעה לעיתונות מימצאים שנאספו על ידי עמותת "אור ירוק" שענינה בשיפור חיינו על הכביש ומחוצה לו. המימצא העיקרי אותו בחרו אנשי "אור ירוק" להדגיש, ואשר בעקבותיו ככל הנראה החליטו ענתבי ואנשיו להעלות את תעריפי הביטוח הינו זה: "מבין 412 ההרוגים בכבישים ב 2008 הגיע מספר ההרוגים בתאונות של אופנועים בשנה זו ל-46, שיעור של 11.2%, זאת בשעה שמספר האופנועים בתוך צי הרכב עמד על 4.2%, כלומר: למעלה מפי 2.5." (עמ. 4 של ההודעה לעיתונות) הנה משל קטן. נניח שיש רק שני סוגי דגים בים: כרישים ודגי זהב. דגי זהב נדירים יותר והביטוח-קשקשים שלהם יקר יותר - לכן יש (נגיד) - 20% דגי זהב ו 80% כרישים. כעת, בכל פעם שדג-זהב מתנגש בכריש, הסיכוי שזו תהיה ההתנגשות האחרונה שלו הוא 99%: כמעט בטוח שהכריש יטרוף אותו. לכן, שיעור דגי הזהב הנטרפים בתאונות-כרישים הוא כ 99%, בשעה שמספר דגי הזהב בים עומד על 20%, כלומר: בערך פי 5. לפי ההגיון של ענתבי ואנשיו, דגי הזהב מסוכנים יותר באופן יחסי וצריך להעלות להם את תעריפי הביטוח-קשקשים שלהם... שיעור האופנועים בין כלי הרכב בארץ הוא כ 4.3%. שיעור המשאיות: 15%. מכוניות פרטיות: 78% (נתונים: למ"ס). בהינתן תאונה קטלנית - (לפחות הרוג אחד) בין אופנוע למשאית, הסיכוי שההרוג היחיד יהיה אופנוען הוא, נגיד, 99%, ובין אופנוע למכונית פרטית, נגיד, 70%. לכן ברור ששיעור מספר ההרוגים בתאונות של אופנועים יהיה הרבה יותר גדול משיעור מספר האופנועים בין כלי הרכב. זה בדיוק כמו עם דגי הזהב והכרישים, רק קצת יותר מורכב; עבור אנשי האוצר -- הרבה יותר מורכב. מישל פוקו טען בכמה מקומות ('הולדת הקליניקה', למשל) שידע ואמת הינם נכסים של הכת החברתית השלטת. אין אמת, יש משטר של אמת. הטענה "רכב דו-גלגל הוא מסוכן" היא דוגמה למשטר-אמת שמבקש השלטון לכפות על הציבור כדי לגבות ממנו בכוח עוד כסף. לשם כך מוכנים להתעלם מעובדות מסויימות, להבליט עובדות אחרות, ליצור גוף ידע (מימצאים כאילו מדעיים של עמותת "אור ירוק"), לעוות הגדרות של 'סיכון' אך יותר מכל אלה, להשתמש בנשק החקיקה נגד אוכלוסיה קטנה יחסית (רוכבים על דו"ג) שאין לה די כוח להתנגד. |
|
|
אלימלך
|
לפני 15 שנים •
28 באוק׳ 2009
אהבתי את המשל ,המלט.
אבל נראה לי המלט ששכחת את הגופים (הולכי הרגל). בהמשך למשלו של המלט ,הכרישים מכסחים את דגי הזהב ומפוצצים את הגופים. אך אויה מי משלם על הנזקים ? שוב פעם רק דגי הזהב (שבטעות חושבים שקשקשהם מזהב,יש לי חדשות בשבילכם זה פלסטיק שביר ). ב2008 כשליש מההרוגים בתאונות דרכים היו הולכי רגל , מישהו בדק כמה משלמים הולכי הרגל ביטוח חובה? אם לא בדקתם אז אני בדקתי,אפס שקלים. למה רוכבי האופנועים צריכים לשלם ביטוח חובה במקום הולכי הרגל ,רוכבי האופניים,רוכבי הקורקינטים החשמליים,ועוד משתמשים נוספים בכביש שלא משלמים אגורה שחוקה. אם היו עושים סטטיסטיקה מי אשם בסך כל תאונות עם נפגעים ולא סטטיסטיקה על מי שתבע את ביטוח החובה. היו מגלים שלרוב אשמים נהגי קופסאות הפח. אבל כמו שאמר המלט יותר קל ללכת על דגי הזהב השקטים והדלילים. למה רוכבי האופנועים צריכים לשלם על השטויות של נהגי קופסאות הפח שמורידים אותם על ימין ושמאל. מי שלא רכב ,לא חווה את טרואמת ה U turn שנהגי קופסאות הפח עושים ללא מבט קליל במראה. TV אני מבין ללבך,קשה לשבת בקופסת פח חצי שעה בנסיעה שצריכה לקחת 5 דקות ולראות את כל הדוגלגליים עוברים ביעף.(גם לי כשיוצא לנסוע בקופסא כואב הלב). לידיעתך רוכבי הדו גלגלים הם אחד הגורמים האחרונים בבעיית זרימת התנועה. בכל מקרה אתה מוזמן להצטרף לחגיגה. |
|
|