פיה שעפה לה(נשלטת){לא בעסק} |
לפני 15 שנים •
2 בנוב׳ 2009
מהי שפחה?!
לפני 15 שנים •
2 בנוב׳ 2009
פיה שעפה לה(נשלטת){לא בעסק} • 2 בנוב׳ 2009
באחד הפוסטים שלי כשניסיתי להגדיר שפחה.. אלו המילים שיצאו לי:
"שפחה זה מהות, ולא עבודה או משחק שמתחשק לי. זה מצב תודעתי המלווה אותי 24/7 שאני איתו ולידו. גם אם לא בא לי בפרק זמן הנוכחי הזה,וגם אם טוב לי. ואז זו ההתמודדות הקשה מכולם... ומה התפקיד שלי כשפחה?! לשרת אותך בכל זמן ומקום שתרצה. גם אם מתחשק לי וגם אם לא. אין לי בכלל דעה בעניין! למלא אחר כל רצון וכל דרישה שלך קטנה כגדולה. להצחיק את הנפש שלך, ולחרמן את הגוף שלך, גם אם זה בא על חשבון הכאב שלי." אני אשמח לשמוע האם אתם מסכימים ומקבלים את ההגדרה שלי, ואם לא אז מהי לדעתכם? המחשבה הזו הגיעה כתוצאה מויכוח פנימי שעדיין לא הגעתי להסכמה לגביו. אם האדון רוצה דבר מסוים אך השפחה לא מסוגלת לעמוד בו הוא לא יקרה, וזאת כבר למדתי מאדוני. השאלה, מה קורה אם האדון רוצה דבר מסוים והשפחה לא רוצה אותו, למרות שבהחלט ביכולתה לעמוד בו. וברור לשפחה, שאם היא לא תמלא אחר ההוראות של אדונה היא תיזרק. והדיון (אני חושבת) הוא האם הרצונות של השפחה צריכים לבוא לידי ביטוי בסשן או שהיא צריכה למלא אחר כל רצון של אדונה, ובלבד שאין הדבר מסכן אותה בכל דרך, בגלל יעודה ותפקידה כשפחה? אשמח לשמוע את דעתכם בעניין כולל נימוק, תודה מראש. |
|
נוריתE |
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
נוריתE • 3 בנוב׳ 2009
כמו שאמרו,חכמים, הכל כתוב, והרשות נתונה.
ה-מהות,שלך,שלי, מורכבת מהרגשות הרצונות הצרכים,ובכלל מדמותנו אנו אדם,שלא ייתן לך לבטא את כל זה בתוך הקשר,לא יוציא ממך את המייטב, אדם שידכא את האישיות שלך,שלי, וינצל ,למען צרכיו האישיים הוא, ללא התחשבות, לא מגיע לו לקבל,את כל מה שיש לנו להעניק. גם ה"אעשה ואשמע" ,שמבטא את מהותי כשפחה, הוא לא דבר אוטומטי שנעשה ללא מחשבה, יש לנו דעה ויש לנו רצונות, וכולם מתרכזים במהות שלנו ובלממש אותה. |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 3 בנוב׳ 2009
קשה לי עם כל ה"חייבת" הזה. לא הייתי רוצה שלמי שאוהב אותי יהיה רע, לא הייתי רוצה שיסבול בגללי, ויהיה לי קשה לאהוב את מי שרוצה את זה ממני, את מי שמוכן שאסבול רק בשביל לספק אותו.
אלא שיש נקודה שבה ה"לא רוצה" וה"קשה" מתפוגגים. מספיק שהוא ירצה משהו, מספיק שאני יודעת שזה יעשה לו טוב, והשאלה אם זה נוח לי או אם רציתי את זה בעצמי, כבר לא רלוונטית. זה לשרת אותו בשמחה, בהנאה. זה לא לחשוב על עצמי, אלא על החיוך שלו, על היד שלו על הלחי שלי. הרצון לעשות בשבילו גובר על כל החשקים הקטנים שלי. כשלעשות את מה שהוא רוצה הופך למאד מאד חשוב, הנוחות שלי כבר פחות חשובה. לא כי הוא בא על חשבוני, אלא כי הדברים האלה פשוט מאבדים חשיבות. מה שאני באמת רוצה ומה שאני עושה רק כי הוא רוצה - מתערבבים, הגבולות ביניהם מיטשטשים, והם הופכים לאותו הדבר עצמו. בשבילי זו מסירות. בשבילי, זה לעשות את מה שאולי לעולם לא הייתי עושה אם הוא לא היה מבקש, ולהנות מכל רגע. כשאני יודעת שאני גורמת לו אושר, אני לא מרגישה את הכאב. אני לא *סובלת בשבילו* - אני עושה בדיוק את מה שאני רוצה לעשות. מתענגת על זה. מבקשת עוד. מרגישה את ההנאה שלו כאילו היא שלי, והרצון שלו הופך מעצמו לשלי. "הוא רוצה" - ההכרה בזה מספיקה בשביל שארצה בעצמי. באמת ארצה. כשאני בתוך "אנחנו" - "בשבילו" ו"בשבילי" זה בעצם אותו הדבר. |
|
נוריתE |
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
נוריתE • 3 בנוב׳ 2009
יולי Yuli כתב/ה: בשבילי זו מסירות. בשבילי, זה לעשות את מה שאולי לעולם לא הייתי עושה אם הוא לא היה מבקש, ולהנות מכל רגע. כשאני יודעת שאני גורמת לו אושר, אני לא מרגישה את הכאב. אני לא *סובלת בשבילו* - אני עושה בדיוק את מה שאני רוצה לעשות. מתענגת על זה. מבקשת עוד. מרגישה את ההנאה שלו כאילו היא שלי, והרצון שלו הופך מעצמו לשלי. "הוא רוצה" - ההכרה בזה מספיקה בשביל שארצה בעצמי. באמת ארצה. כשאני בתוך "אנחנו" - "בשבילו" ו"בשבילי" זה בעצם אותו הדבר. זאת,אחת הנקודות,של ההתמסרות המלאה,ההתמזגותהמלאה הזאת,עשויה להיות נפלאה, עשויה להראות כפסגת השאיפות (ומי כמוני,יודעת) אבל דבר אחד, ברגע,שנאבד את עצמנו לחלוטין בתוך הרצונות והצרכים "שלו" , מה יהיה עלינו? הנתינה וההתמסרות באות מתוכנו מהאישיות שלנו,מתוך הצרכים והרצונות שלנו,אסור אף פעם לשכוח אתזה, אסור אףפעם ללכת לאיבוד בצורה שכזאת. |
|
עינוי מענג(שולט){כוס מרוץ} |
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
מהי שפחה
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
עינוי מענג(שולט){כוס מרוץ} • 3 בנוב׳ 2009
יקירתי הכייף שבנתינה. לתת זה בעצם לקבל...
|
|
נוריתE |
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
Re: מהי שפחה
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
נוריתE • 3 בנוב׳ 2009
עינוי מענג כתב/ה: יקירתי הכייף שבנתינה. לתת זה בעצם לקבל...
וזאת,דרך דו סיטרית. |
|
נילי ונילי |
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
Re: מהי שפחה?!
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
נילי ונילי • 3 בנוב׳ 2009
פיה שעפה לה כתב/ה: והדיון (אני חושבת) הוא האם הרצונות של השפחה צריכים לבוא לידי ביטוי בסשןאו שהיא צריכה למלא אחר כל רצון של אדונה, ובלבד שאין הדבר מסכן אותה בכל דרך, בגלל יעודה ותפקידה כשפחה?
אני שייכת לאסכולת ה"באנו לכאן כדי ליהנות". בעיניי, כדי שאקח חלק במערכת יחסים, לא מספיק שלא ייגרם לי בה נזק, אלא מחייב שאמצא בתוכה הנאה. כלומר, לא מספיק לי שלא יסכנו אותי בשום צורה, אלא אני רוצה ליהנות מתפקידי כשפחה בתוך הסשן (להרחבה בנושא "פרדוקס המזוכיסט" אנא גגלי בכלוב). יש אנשים שנהנים כשמכאיבים להם, יש אנשים שנהנים כשמאתגרים את הגבולות שלהם ויש אנשים שנהנים כשמציבים להם דרישה שהם סובלים ממנה, אבל הם מצליחים לעמוד בה בסופו של דבר. ממה א-ת נהנית? מה עושה ל-ך טוב? אישית, למשל, אני מאוד נהנית מלשרת, לרצות ולספק. כשאני משרתת, גם אם אני לא עושה שום דבר באופן ישיר בשביל ההנאה שלי עצמי, זה גורם לי סיפוק עצום. א-ב-ל אם ריצוי לא עושה לך את זה, ואת מרצה אותו רק כי זה מרצה אותו, אז מה בשביל מה טובה כל מערכת היחסים הזו בכלל? |
|
האדון אבישי |
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
לפני 15 שנים •
3 בנוב׳ 2009
האדון אבישי • 3 בנוב׳ 2009
לסיכום אם את לא נהנית לעשות דברים בשבילו
וסומכת עליו אפילו שזה דבר שאת לא מחבבת אז עדיף לך לא להיות שפחה אני בתור אדון תמיד אוהב לפצות זה מעלה את המורל של השפחה לעשות יותר |
|