סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עתידו של המגזין

נילי ונילי
לפני 15 שנים • 12 בנוב׳ 2009
נילי ונילי • 12 בנוב׳ 2009
וברצינות עכשיו.

אחותנו, העניין הוא כזה:
העורכת הקודמת לא עדכנה. המגזין הלך והתדרדר ועל אף התשבוחות של קטה כאילו המצב הקודם היה יופי טופי, הרי שכולנו כאחד קוננו על לכתו בטרם עת.

לפתע פתאום הגיע המושחת הגדול ופתאום המגזין מתחיל להתעורר ולהראות סימני חיים. למיטב הבנתי, המושחת עושה את מלאכתו בהתנדבות.
מה הוא כבר מקבל פה בתמורה לעבודה שלו? את ההילה שיש בטייטל "עורך המגזין"? את היוקרה שזה נותן לו כשהוא שולח אדומה לאיזו שפחה חרופה בכלוב, בנוסח "האלו, מותק, אני עורך המגזין וארבעים אחוז מן היצירות בו הן שלי"?

מבחינתי, גם אם את צודקת- הרי שמדובר בשכר הוגן על פעולתו.

את יודעת מה? וגם אם טעיתי, ולא מדובר בהתנדבות אלא בשמונה עשר שקלים שלמים, טבין ומזומנין, שהוא משלשל לכיסו מדי חודש, הרי שעדיין מדובר פה על שכר הוגן שהבנאדם מקבל על החייאת המגזין.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 15 שנים • 12 בנוב׳ 2009
בלוסום​(לא בעסק) • 12 בנוב׳ 2009
זאלופון כתב/ה:
באמת מובעים פה געגועים לעורכת המגזין הקודמת? זו שבתקופתה המגזין עודכן בערך פעם במילניום (וזו הערכת יתר פרועה)?

לי אישית המצב הזה שבו עורך המגזין הוא מישהו מוכר ונגיש, שאשכרה אפשר לפנות אליו בביקורות או הצעות ייעול, ושאנחנו יודעים שמבין משהו בכתיבה איכותית, לא נראה כמו מצב רע בכלל. אני בעד לתת ליותר משני מחזורי עדכונים לחלוף לפני ששופטים אם יש פה טעם לפגם או סיבה למסיבה. ולפני שמישהו ישאל - עיני מעולם לא שזפה את ישבנו של ג"ג, וגם לא את זה של נילי.


לגבי נגישות העורכת אתה מאוד צודק. לגבי ההשתלטות על המגזין - אין ספק שזה צורם לעין. למה החליפו את עורכת המגזין? כי היו המוני יוצרים ששיוועו לחשיפה שאותה מעולם לא קיבלו. תמיד היו אלה אותם יוצרים שאת יצירותיהם ראו שוב ושוב במגזין.

אז מה יום מיומים? שעכשיו קוראים לו גריי גרין?
Madame T​(שולטת)
לפני 15 שנים • 12 בנוב׳ 2009

איזון עדין

Madame T​(שולטת) • 12 בנוב׳ 2009
לאור הדברים שנכתבו לעיל, רצוי וכדאי לעשות איזה שהוא איזון מתקבל על הדעת בין פרסום יצירות של אחרים ובין פרסום יצירות של מי שהוא במקרה גם העורך של המגזין, בין אם בהתנדבות או בשכר של כך וכך שקלים. למען הסדר הציבורי הטוב, רצוי שהמינון לא ייראה ככזה שנוטה לטובת העורך החדש ויהיו יצירותיו משובחות ככל שיהיו. יחד עם זאת, אין מניעה כמובן שגם יצירותיו שלו יפורסמו.

נקווה שהאיזון העדין אכן יימצא ונמשיך להנות מתחלופה קבועה של פרסומים במגזין ומשלל יצירות מענינות, מגוונות ומהנות icon_cool.gif
walking dead
לפני 15 שנים • 12 בנוב׳ 2009
walking dead • 12 בנוב׳ 2009
חתולונת1607 כתב/ה:
זאלופון כתב/ה:
באמת מובעים פה געגועים לעורכת המגזין הקודמת? זו שבתקופתה המגזין עודכן בערך פעם במילניום (וזו הערכת יתר פרועה)?

לי אישית המצב הזה שבו עורך המגזין הוא מישהו מוכר ונגיש, שאשכרה אפשר לפנות אליו בביקורות או הצעות ייעול, ושאנחנו יודעים שמבין משהו בכתיבה איכותית, לא נראה כמו מצב רע בכלל. אני בעד לתת ליותר משני מחזורי עדכונים לחלוף לפני ששופטים אם יש פה טעם לפגם או סיבה למסיבה. ולפני שמישהו ישאל - עיני מעולם לא שזפה את ישבנו של ג"ג, וגם לא את זה של נילי.


לגבי נגישות העורכת אתה מאוד צודק. לגבי ההשתלטות על המגזין - אין ספק שזה צורם לעין. למה החליפו את עורכת המגזין? כי היו המוני יוצרים ששיוועו לחשיפה שאותה מעולם לא קיבלו. תמיד היו אלה אותם יוצרים שאת יצירותיהם ראו שוב ושוב במגזין.

אז מה יום מיומים? שעכשיו קוראים לו גריי גרין?


30 ימי חסד לא נותנים כאן, מה? ואני חשבתי שראשות הממשלה בישראל היא התפקיד הכי כפוי טובה שקיים.

לראשונה מזה כמה שנים, אני סוף סוף נהנית לקרוא את המגזין שמביא סיפורים איכותיים. צרמו לי סיפורים באיכות ירודה שפורסמו לא פעם, ונותרו עומדים במשך חודשים בדף הראשון של האתר כמו אות קלון ספרותית מעליבה במיוחד. וכעת, הסיפורים אכן מתחלפים ומתחדשים והאמת...? לי ממש לא אכפת מי כותב כל עוד הכתיבה טובה ומהנה.

אני מורידה את הכובע בפני גריי גרין על הזמן שהוא משקיע בהעלאת הרמה של המגזין ובסינון קפדני של סיפורים. לטעמי האישי הוא עושה עבודה נהדרת (הספק לא רע למי שנמצא פחות מחודש בתפקיד...) ואם יתנו לו גם קצת יותר מדקה וחצי בתפקיד הוא עוד עשוי להוביל את הכלוב לעידן חדש של כתיבה איכותית ואפילו, אעז לומר, מקום שמספק קצת יותר משרשורים אינסופיים של ריבים. Yes we can! הקהל מתבקש לקום לשירת ההמנון.

שורה תחתונה א':
ומי שנעלב כי לא פרסמו את הסיפור שלו? אולי כדאי לו להשקיע בלימודי כתיבה יוצרת במקום להציק ולקטר.

שורה תחתונה ב':
הרי ברור שלא חשוב מי יהיה עורך המגזין, תמיד ימצא מי שלא יאהב את עבודתו. ככה זה כשאתה עוסק בעבודה ציבורית... אתה לא יכול לספק את כולם.
אחותופל
לפני 15 שנים • 12 בנוב׳ 2009
אחותופל • 12 בנוב׳ 2009
נילי ונילי כתב/ה:
וברצינות עכשיו.

אחותנו, העניין הוא כזה:
העורכת הקודמת לא עדכנה. המגזין הלך והתדרדר ועל אף התשבוחות של קטה כאילו המצב הקודם היה יופי טופי, הרי שכולנו כאחד קוננו על לכתו בטרם עת.

לפתע פתאום הגיע המושחת הגדול ופתאום המגזין מתחיל להתעורר ולהראות סימני חיים. למיטב הבנתי, המושחת עושה את מלאכתו בהתנדבות.
מה הוא כבר מקבל פה בתמורה לעבודה שלו? את ההילה שיש בטייטל "עורך המגזין"? את היוקרה שזה נותן לו כשהוא שולח אדומה לאיזו שפחה חרופה בכלוב, בנוסח "האלו, מותק, אני עורך המגזין וארבעים אחוז מן היצירות בו הן שלי"?

מבחינתי, גם אם את צודקת- הרי שמדובר בשכר הוגן על פעולתו.

את יודעת מה? וגם אם טעיתי, ולא מדובר בהתנדבות אלא בשמונה עשר שקלים שלמים, טבין ומזומנין, שהוא משלשל לכיסו מדי חודש, הרי שעדיין מדובר פה על שכר הוגן שהבנאדם מקבל על החייאת המגזין.


שכר הוגן על פעולתו? למה הוא צריך שכר כלשהו אם בחר לעשות עבודתו בהתנדבות? (ובכלל, מי שעובדת בהתנדבות ויום אחד מתחילה לקבול על כך שלא מקבלת שכר על עבודתה ומתחילה למצוא דרכים אחרות לקבל טובות הנאה לא ראויות מעבודתה זה פסול. וזה נקרא שחיתות. אפילו אם זה בקנה מידה קטן ולא מזיק - זה מקומם וזו לא התנהלות נכונה).
בניגוד אלייך אני לא מנסה לנחש למה הוא בחר בתפקיד הזה - שיתכבד הוא ויענה על השאלה אם זה מעניין אותו. יכולות להיות מלא אופציות ללמה מישהו ירצה להיות עורך המגזין. (בינתיים עובדתית זה נראה שהסיבה היא כי זו אחלה פלטפורמה לפרסם סיפורים פרי עטו במקום נאה ובולט...)

לא מתכוונת לבדוק בציציותיו, אם אני שמה את זה בצד הוא אחלה, רק חבל שהוא הורס לעצמו בשביל לדחוף עוד כמה סיפורים שלו במינון מוגזם לכל הדעות (אני בטוחה שאם תהיי כנה עם עצמך - וזה נכון לגבי כל שאר חברותיו וחבריו ושל העורך וכל מי שעינה שזפה את ישבנו - - תודי שיש בזה טעם לפגם. ומוזר לי שאת (!) מכל האנשים עוד איכשהו מצדיקה זאת. אז קבלי 10 מתוך 10 על חברות וסולידריות אבל רק 5 על ענייניות במקרה הזה)
זהו.

ומילה לפרי ספיריט - אני דוחה את האשמותייך הנלוזות כאילו נעלבתי על שלא פרסמו סיפור ששלחתי - זה מעולם לא קרה. יש ביקורות ענייניות גם. תתפלאי, אבל אני אוהבת את הכלוב ורוצה שיהיה נעים בו והתנהלות כזו היא מסריחה ולא נוחה.
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 15 שנים • 12 בנוב׳ 2009
פרלין​(נשלטת){ש} • 12 בנוב׳ 2009
אחותופל, אני לא יודעת.
שתינו לא יודעות.
אין לנו מושג מה טיב החומרים שנשלחים למגזין, מה קורה שם.
שוב, אני רוצה להפנות לתשומת ליבך שגם קודם היה לירוקאפור רוב של סיפורים במגזין ועד שמישהו אחר כתב סיפור טוב התברר שזה הכפול שלו.

יש מקסימום של כותבים טובים בכלוב. אנחנו חבורה מוכשרת, אבל את יודעת. כולה הכלוב, לא מועדון לספרות יפה. יש כמות מסוימת של כותבים מוכשרים וחלק גדול מהם מעדיף לפרסם רק בבלוגים או בפורומים. לפי דעתי המגזין פשוט סובל מבעיית חומרים קשה.

זו השערתי. נראה לי קצת אידיוטי שמישהו ירצה לקדם את סיפוריו באתר סאדו בשם בדוי. מה לעזאזל אמור לצאת לו מזה? מה הרווח של השחיתות המקוממת הזו?

גם אני אשמח אם ירוקאפור יענה לנו ונוכל להפסיק להפריח טיעונים נגד ובעד.
Grey / Green
לפני 15 שנים • 13 בנוב׳ 2009
Grey / Green • 13 בנוב׳ 2009
מבקרים יקרים, אחותופל,

דאגתכם הכנה והבלתי מתחסדת לכלוב ולמידות הטובות, האיכפתיות הניכרת לגבי עתידו של המגזין, הצניעות ונועם ההליכות שלכם נגעו לליבי עד כדי כך, שלא נותר לי אלא לחזור מילה במילה על מה שאמרתי לפני שניים או שלושה דפים: המגזין פתוח בפני כל מי שמסוגל לכתוב. ובהרחבה: כל סיפור וכל מאמר שיעברו את רף הביקורת שלי (שהוא אמנם גבוה, אבל באמת לא אסטרונומי) יתפרסמו (ואף יתנוססו "בראש המגזין"). אם לא יימצאו חומרים באיכות שתספק אותי, אני אכתוב את כל המגזין לבד. יהיה אף שיר שבועי המהלל את צחור ישבנה של נילי. מי שחושב שזה יותר כיף לכתוב את כל המגזין מאשר לקבל חומרים טובים מן המוכן מוזמן להמשיך לבוסס באפסיות תסביכי הרדיפה שלו.

וכעת בקיצור: הציבור המוכשר מוזמן לשלוח מפרי עטו. באמת שכדאי לכם. למרות הריח הנודף מדיונים כגון זה, מאוד כיף במגזין. יש מישהו שקורא אתכם לעומק ושמח לעבוד איתכם על עריכות ושכתובים, יש מי שידרבן אתכם בנעימות ויצליף בכם ברכות, יש את הסיפוק בלראות יצירה פרי עטכם מתנוססת בכותרות וייתכן שבקרוב כלובי יאפשר לי לצ'פר אתכם בקרמבו. ויהיו, כמובן, הפתעות נוספות בהמשך.

אחרי שקראתי בשלישית את הדיון כאן, הבנתי כמה הפורום הוא מדיום פחדני לביקורות. אי לכך, לא יתקבלו ביקורות נוספות מעל דפי הפורום. כל מי שבאמת רוצה להציע ביקורת, חמורה ככל שתהיה, מוזמן לשלוח לי הודעה. מי שמעדיף לדבר איתי טלפונית יקבל את המספר שלי. אם אתם רוצים להמשיך לדבר כאן עם עצמכם, אתם גם מוזמנים.


ואחרי שקראתי שוב, אני מוכרח להוסיף את המשפט הבא בעריכה: אביגיל, עורכת המגזין הקודמת, סיימה את תפקידה בעצה אחת עם כלובי משום שנקלעה למחסור בזמן. היא לא הוחלפה, פוטרה או נורתה מתותח אל תוך השמש. אני מודה לה על העבודה הקשה שעשתה ומשוכנע שאני לא לבד באסירות התודה שלי.
walking dead
לפני 15 שנים • 13 בנוב׳ 2009
walking dead • 13 בנוב׳ 2009
אחותופל כתב/ה:

ומילה לפרי ספיריט - אני דוחה את האשמותייך הנלוזות כאילו נעלבתי על שלא פרסמו סיפור ששלחתי - זה מעולם לא קרה. יש ביקורות ענייניות גם. תתפלאי, אבל אני אוהבת את הכלוב ורוצה שיהיה נעים בו והתנהלות כזו היא מסריחה ולא נוחה.


למעשה, עד שלא טרחת לדחות את האשמותיי הנלוזות שמעולם לא הוטחו אפילו לא שמתי לב שאת זו שהעלתה את נושא הסיפורים הדחויים בעצמך. ליתר בטחון, שמא חטאתי בהטחת האשמה נלוזה שלא בצדק, חזרתי שוב ושוב על דבריי אך באמת שבשום מקום לא ראיתי אזכור של שמך או פנייה ישירה אליך. מצפוני נלוז אך נקי.
Bent
לפני 15 שנים • 14 בנוב׳ 2009
Bent • 14 בנוב׳ 2009
Grey / Green כתב/ה:


ואחרי שקראתי שוב, אני מוכרח להוסיף את המשפט הבא בעריכה: אביגיל, עורכת המגזין הקודמת, סיימה את תפקידה בעצה אחת עם כלובי משום שנקלעה למחסור בזמן. היא לא הוחלפה, פוטרה או נורתה מתותח אל תוך השמש. אני מודה לה על העבודה הקשה שעשתה ומשוכנע שאני לא לבד באסירות התודה שלי.


רק כבוד והערכה לכול מי שתרם מזמנו היקר והאישי להנאות הפרטיות של כולנו.

ותודה
אחותופל
לפני 15 שנים • 18 בנוב׳ 2009
אחותופל • 18 בנוב׳ 2009
Grey / Green כתב/ה:
מבקרים יקרים, אחותופל,

דאגתכם הכנה והבלתי מתחסדת לכלוב ולמידות הטובות, האיכפתיות הניכרת לגבי עתידו של המגזין, הצניעות ונועם ההליכות שלכם נגעו לליבי עד כדי כך, שלא נותר לי אלא לחזור מילה במילה על מה שאמרתי לפני שניים או שלושה דפים: המגזין פתוח בפני כל מי שמסוגל לכתוב. ובהרחבה: כל סיפור וכל מאמר שיעברו את רף הביקורת שלי (שהוא אמנם גבוה, אבל באמת לא אסטרונומי) יתפרסמו (ואף יתנוססו "בראש המגזין"). אם לא יימצאו חומרים באיכות שתספק אותי, אני אכתוב את כל המגזין לבד. יהיה אף שיר שבועי המהלל את צחור ישבנה של נילי. מי שחושב שזה יותר כיף לכתוב את כל המגזין מאשר לקבל חומרים טובים מן המוכן מוזמן להמשיך לבוסס באפסיות תסביכי הרדיפה שלו.

וכעת בקיצור: הציבור המוכשר מוזמן לשלוח מפרי עטו. באמת שכדאי לכם. למרות הריח הנודף מדיונים כגון זה, מאוד כיף במגזין. יש מישהו שקורא אתכם לעומק ושמח לעבוד איתכם על עריכות ושכתובים, יש מי שידרבן אתכם בנעימות ויצליף בכם ברכות, יש את הסיפוק בלראות יצירה פרי עטכם מתנוססת בכותרות וייתכן שבקרוב כלובי יאפשר לי לצ'פר אתכם בקרמבו. ויהיו, כמובן, הפתעות נוספות בהמשך.

אחרי שקראתי בשלישית את הדיון כאן, הבנתי כמה הפורום הוא מדיום פחדני לביקורות. אי לכך, לא יתקבלו ביקורות נוספות מעל דפי הפורום. כל מי שבאמת רוצה להציע ביקורת, חמורה ככל שתהיה, מוזמן לשלוח לי הודעה. מי שמעדיף לדבר איתי טלפונית יקבל את המספר שלי. אם אתם רוצים להמשיך לדבר כאן עם עצמכם, אתם גם מוזמנים.


ואחרי שקראתי שוב, אני מוכרח להוסיף את המשפט הבא בעריכה: אביגיל, עורכת המגזין הקודמת, סיימה את תפקידה בעצה אחת עם כלובי משום שנקלעה למחסור בזמן. היא לא הוחלפה, פוטרה או נורתה מתותח אל תוך השמש. אני מודה לה על העבודה הקשה שעשתה ומשוכנע שאני לא לבד באסירות התודה שלי.


יו, שאתה מגלומן! באמת, אם זה לא היה כזה נלעג ומגוחך זה כבר היה מתחיל להטריד...
הכי אהבתי את: " לא יתקבלו ביקורות נוספות מעל דפי הפורום"! ועל זה נאמר: כאילו, מי אתה חושב שאתה?
ואני מניחה שהנסיון הפאתטי הזה לסתימת הפה של מי שמבקרת, נראה לך לעניין. בכלל, כל מה שאתה עושה הוא לעניין. וכל מי שמבקרת היא "מתחסדת". הרשה לי להצדיע לך לפחות על היכולות הבלתי נלאות שלך לנסות ולהישאר בסדר בכוח, למרות שההתנהלות שלך עקומה לאללה. זה בטח דורש הרבה אנרגיה! כל הכבוד על ההשקעה!

עוד ראייה לכך היא טענתך שהפורום הוא מדיום פחדני... דווקא הפורום הוא לא מדיום פחדני. פחדני יהיה לכתוב לך אדומה. אתה יודע מה בעצם? פחדני יהיה לא לכתוב לך כלום, לא להגיד לך כלום, ובעצם לא לשקף לך שאתה מתנהל בצורה מטרידה. בדיוק כמו ההודעה המוזרה הזו. אני יודעת שיהיה הרבה יותר נוח כאשר הביקורת לא חשופה לכל אחת לראות, אבל ככה זה. תתמודד.

אה, ובקשר לקשקוש על המחסור בחומרים... הרשה לי לגחגח ואף להוסיף פחחח... הרי זה ידוע שהמגזין עודכן בתדירות מאוד נמוכה. אבל עדיין נשלחו לשם עשרות סיפורים שבוודאי שוכבים כרגע בתא הדואר של המגזין כאבן שאין לה הופכין ומחכים לפרסום...(3 העמודים הראשונים של השרשור הזה מתלוננים בדיוק על כך) אז תשמור את הבולשיט על המחסור בחומרים למישהי אחרת.
באמת, זה קשה כל כך לך להגיד, "וואלה, הגזמתי עם הפרסומים העצמיים"? מה זה הצורך הנואש הזה להצדיק בכל מחיר את הקטע הזה?
אתה יודע מה? ואם חשוב לך כלכך לפרסם, תעשה מה שהרבה עורכים עושים: טור שבועי של העורך או משו. באמת שיש דרכים מעודנות יותר לעבוד עם תאוות פרסום כמו שלך - תמצא דרך נאותה יותר מזו הנוכחית. היא שקופה וזה כבר ממש משעמם (ולשעמם את הקוראות זה כבר באמת חטא שאין עליו כפרה כאשר אתה עורך).