Life energy
|
לפני 15 שנים •
13 בנוב׳ 2009
המשרת שנהפך למנהל - חלק א'
הקדמה
אחרי חודשים ואף שנים של שתיקה אני חושף לראשונה קובץ סיפורים שנמנעתי מלפרסם. תודות עמוקות מגיעות לאחת וליחידה שבזכותה הסיפורים רואים אור. (הסיפור מפורסם גם בבלוג שלי). היא יודעת שמדובר בה. תודה לך מעומק הלב אלילתי המדהימה!! המנהל שנהפך למשרת - חלק א' הוא היה המנכ"ל והבעלים של חברה גדולה. המעגל חברתי שלו היה עצום והוא הכיר המון אנשים. הוא ניהל אלפי אנשים תחתיו והיו לו מספר מזכירות שכל אחת מהן הייתה אחראית על תחום מסויים, אבל הייתה לו מזכירה אישית. היא הייתה יד ימינו. הייתה צמודה אליו רב שעות היום, טיפלה בכל עינייני המשרד ולעיתים דאגה גם לענייניו האישיים כשביקש ממנה. הוא היה מנכ"ל צעיר, בשנות ה 30 לחייו, נשוי אך ללא ילדים. מזכירתו כבר הכירה אותה מכל מיני אירועים חברתיים אך לא יותר מזה. מדי פעם היה מבקש ממנה לשלוח זר פרחים לאישתו בשמו ביום נישואיהם, או ברכה לזוג חברים שהתחתנו. התפתחה ביניהם מערכת יחסים חמה וקרובה שנבנתה לאט ולאורך שנים. הוא היה מוצא את עצמו לעיתים יושב איתה במשרד וקבור בעבודה ובניירת עד מעל הראש בשעות המאוחרות אחרי שכולם ממזמן כבר עזבו, ומספר לה כל מיני דברים על חייו האישיים. מקרים שקרו, אהבות נכזבות, תקופת הצבא ובין היתר גם נישואיו. הוא הכיר אותה כאישה חכמה עם ראש על הכתפיים והוא ידע שהוא יכול לסמוך עליה בעיניים עצומות ומדי פעם היה מתייעץ איתה בנושאים מסויימים או שואל לדעתה. היא הייתה בחורה צעירה בערך בת גילו באיזור ה 30 לחייה. היא הייתה מעט גבוהה, גוון עור בהיר, שיער שחור חלק ועניים כחולות כמו הים. היה לה מבט חודר שידע להמיס אנשים. ותמיד הייתה נראית כמו ליידי אמיתית. תמיד הייתה מגיעה בחליפות מחויטות לעבודה ותמיד הייתה על עקבים. הוא למד להכיר את כל המגוון של נעלי העקב והמגפיים שלה. הדבר הראשון שהיה מסתכל כשהיה רואה אותה בבוקר זה נעלי העקב שלה. היא הייתה יפייפיה בעיניו. הייתה לה נוכחות חזקה וכולם היו שמים לב כשהיא באיזור במיוחד כשהייתה מתלווה למנכ"ל בכניסה או ביציאה מהמשרד או בסיור בין כל המחלקות. הוא דאג להסתיר את זה שהוא מסתכל על רגליה, וחשב שהיא לא שמה לב לכך, אבל היא ממזמן כבר חשדה שיש לו משהו לרגלי נשים ובמיוחד לעקבים, אבל לא ייחסה לזה חשיבות. היא הכירה את רב המכרים והחברים שהיו לו כי רובם היו מהעבודה ומן הסתם גם ידעה את כל מה שקורה בחברה. היא הראשונה שהייתה יודעת אם צפויים פיטורים ואת מי יפטרו ומתי. וגם על כל מיני מהלכים עסקיים שלא תמיד היו כשרים אך העלימה עין ושמרה על שתיקה. היא עובדת אצלו כבר שנים ותמיד מילאה את תפקידה בצורה נאמנה. הוא העדיף לא לספר לאף אחד על כל מיני הונאות קטנות או ניצול של פירצות בחוק שביצע אבל בסופו של דבר היא הייתה מגלה. באחד הימים כשהייתה במשרדו ליד המחשב ראתה נתון מפליל. הוא הביט בה במבט סקרן, מעין בוהה בה עם ארשת רצינית כאילו מצפה לראות את תגובתה. היא הזיזה את עיניה הצידה לכיוונו מבלי להניע את ראשה והמשיכה בדבריה כאילו לא ראתה את מה שראתה. באותו רגע הוא ידע שהוא יכול לסמוך עליה. חיוך עלה פניו והם המשיכו בסדר היום. למרות שיחסיהם היו מאוד קרובים הם שמרו על מידת מה של ריחוק. למשל, היא לא ידעה עליו פרטים אישיים כמו מה איך הוא במיטה, האם הוא יודע לספק את אישתו ומהם נטיותיו. היא תמיד נמנעה מלהכנס איתו לפרטים כאלו גם כשהשיחות ביניהם גלשו לרבדים אינטימיים יותר. יום אחד הוא ביקש ממנה לסיים משהו שלא הספיק והבטיח שיסיים באותו היום כי הוא ממהר וחייב ללכת. היא כמובן הסכימה, וכהחלה לעבוד על זה ראתה שחסר לה מסמך מסויים שהיה במחשבו האישי. היא לא ראתה שום סיבה למה לא להכנס למשרד ולהשיג את המסמך הנדרש ממחשבו האישי. אז היא נכנסה ופתחה את תיקיית המסמכים, ובטעות עלה לפני קובץ שלא היה אמור להיות שם. היה זה סיפור פנטזיה שהורד מהרשת מאחד האתרים שאין אליהם גישה ממחשבי החברה. זה היה הרגע הגורלי שחולל את המפנה בחייו לעד. היא לא הייתה צריכה לקרוא את כל הסיפור כדי להבין מיהו הבוס שלה, אבל היא קראה את הכל רק מתוך סקרנות. כשסיימה לקרוא, עברה בה מחשבה שאולי יש עוד דברים שקשורים לזה. והיא פתאום מצאה את עצמה מחטטת במחשבו האישי ונכנסת לכל מיני תיקיות וכוננים שהיא לא אמורה להיות בהם. היא פתחה את תוכנת הגלישה כדי לראות מאיפה הורד המסמך וראתה כמה עמודים של חלונות שנסגרו לאחרונה. היא ראתה את המילה "סאדו מזוכיזם" באחד השמות של האתרים, ולחצה עליו. היא נכנסה למיילים שהתקבלו ונשלחו וראתה תמלילי שיחות של מסנג'ר וסקייפ עם כל מיני נשים שדיברו אליו בצורה גסה ומשפילה ונתנו לו הוראות ומשימות לבצע בזמנים מסויימים או אל מול המצלמה, חלק לשעשוען האישי וחלק כדי לבחון עד כמה הוא יודע לשרת ולציית כעבד. היא המשיכה לחפש במחשב וגילתה תיקייה של תמונות שהוסתרה בשם אחר בתוך הרבה תיקיות אחרות. היא פתחה אותה ולעיניה נתגלו תמונות שלו בכל מיני תנוחות ומצבים מביכים ומשפילים. היא ראתה תמונה שלו שהוא קשור בידיו ורגליו עם גאג בפה, קולר על צווארו ופניו בעוית כאב כאשר רגל ארוכה עם מגף שחורה בוהקת של מישהי אנונימית שלא נראתה בתמונה דורכת על גבו ושוט ארוכה מצליפה באחוריו. היא ראתה תמונה שבה הוא לבוש בבגדי נשים על ארבע, מוצץ סטרפ-און שחור ומישהי חודרת אליו מאחור. היו שם עוד הרבה תמונות אחרות שלו וגם של כל מיני אביזרי פטיש ובדס"מ, תמונות שהוא צילם עצמו ערום בתנוחות משפילות וכואבות. משום מה היא לא הייתה מופתעת. זאת אומרת היא הייתה מופתעת ממה שגילתה במחשבו, מהפנטזיות המסמכים והתמונות, אבל לא מופתעת מזה שזה היה שם. כאילו זה היה ברור לה עוד ממזמן שהוא כזה, רק שהיא פשוט לא חיברה את הדברים ולא שמה לב. זה היה כמו פאזל שהתחבר לה מול העיניים והתמונה הכוללת התגלתה. והתגלה דבר נוסף... לאחר כמה שניות עלה על פניה חיוך זדוני ומחשבה רצה במוחה "תפסתי אותך..." הספיקה לה עוד שעה נוספת של שיטוט במחשב כדי לארגן את כל החומר שהייתה צריכה בשביל לבצע את מה שתיכננה. היא ראתה את כל ההתכתבויות שלו עם כל מיני מלכות.. היא פתחה את המסנג'ר ואת הסקייפ ונגלו לפניה כל מיני שמות של מלכות שהיה מדבר איתן, אפילו מלכות מחו"ל.. היא ריכזה את כל החומר בתיקייה אישית שלה והחלה לשלוח את הכל לכתובת האישית שלה. היא הייתה צריכה לחלק את התיקייה ולשלוח כמה עשרות פעמים עד שכל החומר הועבר. כשסיימה דאגה למחוק את כל הדואר היוצא ואת התיקייה ששמרה במחשב כדי שלא יגלה שחיטטה במחשבו. מאותו רגע היא כבר לא הייתה מרוכזת בכלום. מחשבות זדוניות וכל מיני רעיונות החלו להציף את מוחה לגבי מה שתעשה עם כל החומר הזה. היא ידעה שעלתה על מכרה של זהב. על אף שהייתה לה משכורת מאוד יפה במשרתה הנוכחית היא תמיד ידעה שאת כל המיליונים הוא עושה והיא תמיד חיה בתחושה שהוא רק "זורק לה עצמות". שלא לדבר על המעמד- שלמרות כל הנוכחות והכריזמה שיש לה והיא מודעת אליה ולעצמה, כל הזרקורים מופנים אליו. תמיד. בכל זמן ובכל מקום. היא תמיד עוד נספח או נלווה אליו, כמו קישוט ברקע. המחשבה הזאת עוררה בה זעם. והיא כבר ידעה טוב מאוד מה היא הולכת לעשות... בשבוע שלאחר מכן היא התנהגה כרגיל ועשתה את עבודתה כמו שמצופה ממנה אך הוא שם לב שמשהו לא בסדר. משהו היה שונה. הדרך שבה היא פנתה אליו והדרך שבה דיברה. הוא לא תיאר לעצמו שהיא יודעת הכל עליו. היא החזיקה ממנו כאדם בעל כח ועוצמה ונתנה לו כבוד, לעיתים אף הראתה חשש מסויים ממנו, אבל אחרי שראתה את מה שראתה כבר לא חששה מכלום, אלא להיפך. יום אחד, כשהגיע לעבודה כועס אחרי עוד ריב עם אשתו עבר מולה ואמר "כנסי אלי למשרד" בצורה שמאוד לא מצאה חן בעיניה. "סליחה!? הטון הזה לא נראה לי..." השיבה בקול שקט ובטוח. "אמרתי תיכנסי למשרד וממש מעניין אותי מה נראה לך ומה לא!!" היא נכנסה אחריו למשרד והלכה בצעדים קטנים ואיטיים לעברו. נקישות עקביה נשמעו בקול רם והידהדו בכל חלל המשרד הענק. הוא מעולם לא שם לב לנקישות העקבים שלה כמו ששם לב אליהם עכשיו. הוא זרק לעברה מבלי להסתכל "אמרתי לך לשלוח את זה למחלקת כח אדם, למה זה לא נעשה?" היא זרקה לו משהו על שולחנו בתנועה מזלזלת והתיישבה על הכסא מולו, נותנת בו את מבטה החודר והרציני. הוא הביט במעטפה החומה, נתן בה מבט שואל וחסר סבלנות ואמר תוך כדי שהוא פותח אותה "תקשיבי אני לא יודע מה קרה לך בשבוע האחרון, את פשוט בן אדם אחר. זה לא יכ..." וקפא במקומו. פתאום הוא החל להחליף צבעים מרב מבוכה ולא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא העביר את עיניו מהתמונות בידו לעיניה, ניסה למצוא את אותו מבט מעלים עין של אותה מזכירה מסורה ונאמנה שהייתה אשת סודו. זה לא היה שם. במקום זה הוא ראה משהו הרבה יותר מפחיד. הוא החל להריח את המלכודת הענקית שהיא הכינה עבורו כמו אשת עכביש שטווה כורים לטרף שלה. זו הייתה אותה תמונה שלו קשור עם גאג בפיו ועם עווית כאב ואותה מגף בוהקת של מלכה אנונימית נעוצה בגבו. הוא הזיז את עיניו והביט בה, רצה לשאול איך ומאיפה אבל פתאום כל התשובות כבר הופיעו מעצמן בראשו. ואז החלה לדבר ממש בקצרה אחרי כמה שניות שנראה לו כמו נצח. "זו רק תמונה אחת. יש עוד הרבה. ראיתי את כולן. יש לי הכל. את תמלילי השיחות, המיילים, כל האתרים, אפילו דיברתי עם כמה מהן... הוא הבין שהפעם זה לא ילך לו. היא תשתמש בזה נגדו ותסחט אותו עד העצם. והוא לא יכל לתאר לעצמו כמה שהוא צודק. הוא היה בהלם מוחלט. הוא מעולם לא תיאר לעצמו שיד ימינו תבגוד בו ותסחט אותו. "מה את רוצה?" ניגש ישר ולעניין. "הו, אתה עוד תדע טוב מאוד מה אני רוצה. אבל יש לנו המון זמן..." אמרה עם חיוך רחב ושטני. ההרגשה הייתה שכל מה שיאמר רק יגרום לו לטבוע עוד יותר. הוא החל להלחץ. מחשבות רבות עברו לו בראש במהירות ואז פלט בלי לשלוט בעצמו "אל תספרי..." באותו רגע הוא ידע שעשה את טעות חייו ושניהם כבר ידעו שהוא שלה. היא קמה ממקומה, הלכה מסביב לשולחן והתיישבה עליו עם רגל על רגל. "אני לא אגלה. אבל אתה יודע שיש לזה מחיר וכמובן אם תהיה ילד טוב". הוא הבין למה היא מתכוונת וקיווה שזה "רק" כמה טובות קטנות. הוא לא באמת ידע מה היא מתכננת עבורו וגם לא רצה להשלות את עצמו. אחרי הכל היא הייתה האדם הכי קרוב אליו והוא סמך עליה בעיניים עצומות. "מה את רוצה?" שאל שוב בקול הססן ומפוחד. "ממממ..." היא קמה ממנו ונשענה על השולחן מרימה את ראשה לתקרה וחשבה "נתחיל בזה שאתה לא פונה אלי יותר, לא בבוקר ולא בשום זמן אחר. אתה לא אומר לי להכנס אליך למשרד, אני אכנס כשאני ארצה וכשאתפנה. אתה לא מבקש ממני לסיים את העבודה העלובה הזו שאתה אמור לעשות ואתה בטח לא תבקש ממני להכין לך קפה! ברור לך?" "כן..." השיב, וסטירה חזקה נחתה על פניו מעיפה לו את הראש לאחור. "מהיום אתה קורא לי אך ורק גבירתי המלכה!" היא שתקה ונתנה בו את מבטה החודר. המום מהסטירה ענה אחרי שניות ארוכות "כן גבירתי המלכה!" "אני הולכת הביתה מתי שאני רוצה ולא מעניין אותי מה הספקת או לא. אני גם יודעת מה קורה בחברה ומה מצבה, אז מעכשיו מתווסף לשכרי עוד 0. המשרד הזה מעכשיו שלי ואתה זה שתשב בחוץ אם אני אחליט." "בבקשה לא גביר..." וסטירה עצומה נוספת נחתה על פניו. "מי הרשה לך לדבר אפס?!" הוא שתק ולא העז אפילו להוציא קול נשימה. "זאת רק ההתחלה, כדאי שתתחיל להתרגל מהר למקומך החדש כי לי אין הרבה סבלנות. ואתה יודע מה יקרה אם אחד מהשותפים שלך או לקוח מאוד גדול ידע על זה..." הוא הקשיב לכל מילה שאמרה והיה קשה לו לקבל שהוא נקלע למצב כזה. "איך יכולתי להיות כל כך לא זהיר? איך לא חשבתי על זה קודם שעלולה להכנס למחשב שלי ולגלות הכל??" חשב. הוא הנהן בראשו בתנועות קטנות ופלט "טוב..." ומיד נחתה על פניו סטירה אדירה נוספת. "כל פעם שתטעה או שלא תעשה מה שאני אומרת את תענש". הוא הבין מהר מאוד את מה שאמרה ואמר בקול החלטי ומפוחד "כן גבירתי המלכה". "יפה. ילד טוב." וחייכה לעברו. "קום מהכיסא שלי!" היא תפסה אותו מהעניבה והקימה אותו מכסא המנהלים המהודר והחלה להסתכל במחשבו האישי. הוא נעמד לצידה, מביט במה שהיא עושה במחשבו. היא סובבה את ראשה אליו ונתנה בו את מבטה המפחיד והנוקשה "על מה אתה מסתכל!? זה כבר לא המחשב שלך יותר אם לא הבנת! ארצה!!". היא ידעה שהוא עבד מנוסה וכבר מכיר את הפקודות האלה לכן לא ראתה צורך להסביר לו מה זה אומר. הוא מהר ירד על בירכיו והרכין את ראשו לריצפה. היא תפסה אותו מצווארונו ומשכה אותו "מתחת לשולחן! אתה כבר יודע מה אתה צריך לעשות. קדימה!" הוא כבר ידע מה נדרש ממנו ומה הוא צריך לעשות. והוא ידע שהוא לא יכול לשקר לה או לעבוד עליה. היא המשיכה לגלוש במחשבו האישי ולהכנס למסמכים שהיו אמורים להיות לעיניו בלבד. הוא נהפך להיות העבד האישי של מי שהייתה פעם המזכירה האישית שלו... סוף חלק א'... |
|
|
יהושוע(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
17 בנוב׳ 2009
זה הזמן
לחלק ב'
השם קצת הפוך, לא? |
|
|
המפקדת(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
17 בנוב׳ 2009
בהחלט הגיע הזמן לחלק ב' וכמו שקודמי כבר כתב... " המשרת שנהפך למנהל " - אמור להיות ההפך, לא ? |
|
|
פאני היל(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
17 בנוב׳ 2009
מעניין
סיפור מעניין ומהנה, מחכה להמשך.
פאני היל |
|
|
| כנוע26(נשלט) |
לפני 15 שנים •
18 בנוב׳ 2009
מיוחד
וואהו איזה יופי אני במתח תמשיך.
|
|
|
חושן סברובסקי(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
1 באוק׳ 2020
אוו מדהים ...
כבר קוראת את חלק ב |
|
|
|
Malebi
|
לפני 4 שנים •
1 באוק׳ 2020
מדהים
|
|
|
sub_t(נשלט){The Witch }
|
לפני 4 שנים •
2 באוק׳ 2020
חזק
|
|
|
סווריןן
|
לפני 4 שנים •
2 באוק׳ 2020
רגע, אז כל עשר שנים נקבל פרק?
|
|
|
| אהבה עם תוספות(נשלט) |
לפני 4 שנים •
2 באוק׳ 2020
יש פרק ב'?
|
|
|