| ypo(אחר) |
לפני 15 שנים •
25 בנוב׳ 2009
עדיף לאבד רגע בחיים, מאשר חיים ברגע...
שעת לילה מאוחרת, יום חמישי סופ"ש
עצירת דממה מהעבודה, וזמן לפוקוס עצמי. נח קצת, נכנס למקלחת, מתלבש ומסדר את השיער, שם עליי בושם. מפתחות של האוטו מביט למקרר, אולי בקבוק בירה לדרך חושב, אולי בעצם לא. מספיק לי מפגש קודם עם השוטרת שנגמר בשלילה - במקום במיטה. מניע את הרכב מכוון את הווליום ויוצא אל הדרך... תל אביב נראית לי קרובה יותר ויותר, כשעירי נעלמת מהמראה. מרים טלפון אל הח'ברה מברר שכולם כבר במקום, עוד דקה אני איתכם. בדרך לסופ"ש מרגיע ונטול עבודה, סופ"ש שקט לנפש ואולי לאהבה. מחנה את האוטו יוצא בלוק מפתיע של מליון דולר על הג'ינס החדש. מחכים לעוד חבר הוא מתעכב, צעקות בטלפון, מסכן הבחור רק הלך לאסוף את הדייט שלו להערב. הוא מגיע...חיבוקים ונשיקות, היכרות עם הבחורה החדשה. נכנסים בקלאסה, משקה ראשון זורם כמו מים במורד הגרון הרחבה הופכת להיות המגרש הביתי ריקודים ניענועים ריח של שיכרון חושים, השמחה זורמת לה בדם. חבורה של מטומטים מתקרבת, זורקים מילים שתיקה מצידנו. הערות בוטות לבחורה, החבר זורק מילה שיסתמו. יד מתרוממת באוויר, הסלקטורים מגיעים שולפים אותם החוצה ואנחנו מבחינתנו רק רוצים להמשיך ולהנות מהרגע. הירח מתחיל להראות סימני עייפות, המוזיקה מאיטה קצב וזה הסימן שלנו שהמיטה מחכה, גם הגוף רוצה את שלו. יוצאים החוצה מתקדמים במהלך הרחוב לעבר פרידה הם מגיחים מולנו, בקבוקים וחפצים כהים בידיים שלהם מבקשים מהם לעזוב אותנו בשקט, זה לא יגמר טוב אנחנו לא רצינו לפגוע לכם בכבוד, רק באנו להנות מהלילה. עזבו אתכם ממכות, משטרה אורות מיון מעצר למה כל זה? תנו לנו לסיים את הלילה וללכת לישון, אבל כנראה שלא. הם לא רוצים להקשיב, הם מעדיפים לפתור דברים בדרך אחרת בקבוקים נאחזים חזק, התראה אחרונה עזבו אתכם ח'ברה הבנות מדלגות לאחור מתרחקות, וההמולה מתחילה . אגרופים נשלפים, בעיטות לפנים, בקבוקים נשברים על הראש. חמש דקות סוערות, אלימות כאב מכות, רעש הסירנות מתהדהד בקול השוטרים מגיעים, מפרידים, מתנפלים עלינו, שלוש עשרה שוטרים משכיבים אותנו לריצפה מרחיקים אותם מאיתנו, נשלחים באבולנסים לבתי חולים. ואנחנו רק מנסים להסביר שזה לא אנחנו אשמים, רק להגן על גופינו רצינו השוטרים מתרשמים מקבלים עדויות מפנים אותנו לעבר הניידת, שוטרת במדים לוקחת את הפרטים שלנו ואנחנו משוחררים לסיים את הלילה. עם יד נקועה ורגל פצועה מחבטה, אני מתקדם לעבר המקום שבו החניתי את הרכב מביט על עצמי מבעד לשמשות הרכבים,הבגדים שלי נשארו לתעד רק את רגע הצלתי, מה שהיה בעצם הלוק שלי הפך להיות המגן שלי, אני נעצר נשען על הרכב שלי, מצית סיגריה מתבונן אל הירח שמחוויר לו בדממה ושואל את עצמי אמנם הפעם ניצחנו ויצאנו בריאים אולי קצת חבולים אבל חיים...! עד מתי? עד מתי כל ילד פלצן ילך עם סכין בנעליים? עד מתי כל בחור טיפש יהפוך בקבוק בירה לכלי הורג? עד מתי כבוד יהפוך לעניין של אהבה ולא לעניין של גבורה? עד מתי כל מילה לא תהפוך לאיזה תיגרה אלימה? מתי נוכל לצאת למסיבה בלי לחשוש שאת הלילה נסיים אולי בארון? מתי נוכל להסתובב עם החברה ברחוב ולא לחשוש שמישהו יזרוק לה מילה שתהפוך לנשימתך האחרונה? מתי יפסק כל הקטל הזה בסופי שבוע? האם זו המטרה של הסופי שבוע? עד מתי? מתי נוכל להרים כפפה ולומר סטופ' די הגזמתם אתם לא חושבים ככה? מה יהיה בעתיד אם לא נעצור את זה היום? האם הילדים שלנו יחליפו סכינים באקדחים או שירקדו זה לעומת זה? אני חושב שדי לקטל המטורף הזה! הכוח ביד האדם לשנות את הסובב אותו. אז מה אתם אומרים... נמשיך לשתוק????? או שנקום לצעוק את האמת???? בתקווה שהסופ"ש הזה יהיה כבר ללא הרוגים. אשמח לקרוא את דעתכם.... |
|
|
שוטרת*
|
לפני 15 שנים •
25 בנוב׳ 2009
פשוט כואב לקרוא.
מעבר לאיחולי החלמה, אין הרבה מה להוסיף.. (שוקר, זה לא רק ציוד בדס"מ) |
|
|
נולי
|
לפני 15 שנים •
25 בנוב׳ 2009
מה שאנשים לא מבינים זה שהכל מתחיל בחינוך.
אם ההורים לא פוחדים ולא חוששים אלא מצבים גבולות ברורים, הילדים יהיו ממושמעים ומנומסים. אם המורים לא יפחדו מההורים המגוננים מדי, גם הם יעמידו גבולות. כשיש גבולות ברורים-לא חוצים אותם. בטח לא בקלות. כן. פעם היה אחרת. פעם היו פה אנשים מלאי ביטחון בגבולות שקבלו מהבית. פעם היתה מסגרת. משמעת וחינוך מוקפד הם לא מילים גסות-הם המפתח לחברה בריאה. לדעתי. N |
|
|
חיה ללא הפסקה(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
26 בנוב׳ 2009
הפכנו למדינה אלימה, בני נוער שמסתובבים עם סכינים ודוקרים ובשביל מה? על שטויות.
אני לא מבינה את אותם בני נוער אשר מסתובבים עם סכין, מה בדיוק זה נותן? בשבילי מי שמסתובב עם סכין הוא אחד שמחפש לריב ואחד כזה שיודע מה הוא מתכנן להמשך, ואת האמת בינינו הוא אדם פחדן בלי טיפת כבוד עצמי. יש שיגידו שזה החינוך מהבית. (לא תמיד חושבת שזו הסיבה האמיתית) ויש שיגידו שנמצאים בתוך חבורה שאחד גורר את השני. (ומי שלא רוצה שזה יקרה, זה פשוט לא יקרה) לא תמיד חייב לזרום עם הזרם כדי שתהיה "אחד" מהחבר'ה. הגענו למצב שאנחנו יוצאים עם חברים ואנחנו לא יודעים איך אנחנו או אם חוזרים הביתה בכלל, זה יכול להשמע די מצחיק להרבה ממכם, אבל את האמת אותם אנשים עלובים שמסתובבים עם סכינים בדר"כ גם שותים ואז נוצר מצב מסוכן לאותם אנשים אשר מסתובבים ליד אחד ששתה ומסתובב עם סכין. בנאדם עם קצת איטילגנציה לא יעשה דברים כאלה. מקרים של אלימות בקרב בני נוער תמיד יהיו, השאלה כמה מקרים כאלה יקרו ומה חומרת המקרה. צריך ללמד את אותם נערים שמסתובבים עם סכין שיש לכך תוצאה, סכין זה לא משחק ילדים, אתה יכול להרוס את חייך ויותר גרוע להרוס חיים של בנאדם אחר והכל בגלל שטות של רגע. אחרי הכל אנחנו בני אדם ואנחנו לא מושלים, כל בנאדם יכול לאבד את הראש לרגע ואז להצטער על כך כל חייו. |
|
|
Tish Adams
|
לפני 15 שנים •
26 בנוב׳ 2009
נולי, הלוואי וזה היה תלוי בחינוך הבסיסי שילדים מקבלים בבית אבל, זה לא.
לא מעט ילדים מקבלים חינוך נפלא. הבעיה היא הסביבה, החברה וההשפעה על הילד, לחץ חברתי. ישנם רעיונות איך לנסות ולפתור את בעיית האלימות הקשה שרק גדלה מיום ליום. תכלס, שוב חוזרים לחוק שלא מעניש. רק עכשיו יש בחדשות רוצח שדרס אדם הלוך ושוב (פעם אחת לא הספיקה) והוא עומד לקבל 4 שנים כי יש לו עו"ד טוב. אז לא אתפלא אם מה שעובר להם בראש זה: יאללה, גם אם אסתבך, עו"ד טוב יוציא אותי מזה. בפרט אלה שההורים שלהם עשירים. |
|
|
| יעלי המלכה(שולטת) |
לפני 15 שנים •
26 בנוב׳ 2009
אוחז בעורק ליבך
דבר ראשון שולחת לך חיבוק ענק והחלמה מהירה ...לך ולכולם
דבר שני ...אתה צודק ....וחייבים לצאת בצעקה ומלחמה באלימות לתת הסברים עמוקים כמה הפסד טמון במעשה ללא מחשבה תחילה .... ברגע של פזיזות .... כאזרח שרוצה לצאת ולבלות ולא להסס אם לצאת או לאן ואיך יסתיים ... רוצה לצאת בבטחה להנות מבילוי לראות את כולם צוחקים אוהבים ללא מלחמת אחים ...ללא אסונות מיותרים ....ללא כאב לא רצוי ... צועדת גם מהסיבה שחוויתי לאחרונה את הפחד הזה .....ורוצה שהפחד יעלם מחלומותיי ומחיי היום שלי ושל יקיריי וכולם. |
|
|