| walking dead |
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
תמונה כפרית,
בלי קשר לשרשור זה או אחר, אהבתי כל מילה שכתבת. שאפו. לפעמים שוכחים שהתמסרות היא אמצעי ולא המטרה. שוכחים שקיצוניות מכל סוג איננה דבר חיובי ובעיקר שוכחים שבדס"מ נמצא שם להנאת שני הצדדים, ועל כן כל המאבק התחרותי הזה על "מי יותר מתמסר ממי" או "מי מתמסר אמיתי ומי לא" פשוט חסר טעם ואף מיותר. ושולטים שמחפשים סמרטוטי רצפה...? את דעתי עליהם כמו על נשלטות חסרות עמוד שדרה שלא טורחות להפעיל שיקול דעת כבר החוויתי באינספור שרשורים אחרים. |
|
|
תמונה כפרית
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
מחייכת ציטוט:
אינני מעוניין בסמרטוט, במישהי שתעשה הכל כדי לרצות אותי או שנמצאת בתוך מערכת היחסים מתוך פחד או כתהליך של התאבדות בתשלומים - אני מעוניין בשותפה למסע, בשותפה לאהבה במי שנהנית מאותן פעילויות מהצד המשלים שלהן. וכן, זה בהחלט מטיל גם חלק מהאחריות לאושר שלה עליה ולא רק עלי... אמן ואמן |
|
|
|
תמונה כפרית
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
ממש ולחלוטין לא נמוגה כתב/ה: האם ריצוי אינו פשוט אחד הביטויים של התמסרות...?
ריצוי מגיע ממקום אחד בעוד שההתמסרות מגיעה ממקום אחר לחלוטין. ההתמסרות מגיעה ממקום בריא ושלם מתוך מודעות למי שאת ולערכך, נתינה ממקום חופשי ולא כי מרגישים מחוייבים, מאולצים, או תחת השפעה של מניפולציות בגרוש כמו "שפחה אמיתית או נשלטת אמיתי היתה עושה כך וכך, אם את לא עושה סימן שאת לא" לפחד לא לעשות כי זה לא ימצא חן בעיניו, כי הוא יכעס, כי שומו שמים הוא יעזוב. אלו לא הסיבות שבגינם עושים דברים. זה נקרא לרצות. אני אוהבת את האדון שלי, אני אעשה הרבה מאד למענו ועבורו, אני יכולה להחליט גם לעשות משהו שיגבה ממני מחיר כזה או אחר, אבל זו החלטה שלי שמגיעה מהרצון החופשי שלי, ולא כי נגררתי לכך או חויבתי לכך, אני עושה לא כי אני מרגישה מאויימת או מפוחדת, אני עושה מבחירה חופשית מרצוני הפנימי ולא כי מישהו הכתיב שככה ראוי ונכון שיהיה, אלא כי אני רואה זאת כך. בחירה שאני מאושרת ושלמה איתה ולא כזו שאני עלולה להתחרט עליה, כי עשיתי אותה מהסיבות הלא נכונות עבורי. |
|
|
ראובן
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
''גם אם כואב לך, השמיעי קולות של עונג''
אני נוטה להסכים עם התפישה כי התמסרות עדיפה על ריצוי. שליטה במיטבה היא דיאלוג לשני שותפים פעילים. יחד עם זאת, יש מקום גם לריצוי. התמסרות וריצוי הם שני גוונים מתוך קשת יכולותיה של אישה. לריצוי עצמו יש מספר תפקידים חשובים - הבעת כניעה, העדפת עמדת השולט, ביטול עצמי. שולט נבון ישאף ליהנות מכל יכולותיה של אישה.
לביטול עצמי יש תפקיד במערך הנפשי - הוא מאפשר שיכחה עצמית, מאפשר פשוט להניח לכל העמדות והדעות, הספקות והלבטים. גם את הביטול העצמי יש לתת (ולקחת) במידה - כחלק מהעונג הכולל. לדעתי, כל עוד מקפידים על שליטה בגבולות ההיגיון (הימנעות מפגיעה בבריאות או במעמד החברתי), ניתן ליהנות גם מהיבטים של ביטול עצמי. הבה נהיה כנים ונודה בפני עצמנו שזה מסעיר. R |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
ראובן,
בכל היקר לי, אתה מדבר על נשים כאילו היינו כולנו, ללא יוצאת מן הכלל, שימפנזות כלואות באיזה ספארי עירוני תחת השגחתו של איזה מוכה גורל עם משכורת רעב ופיגור שכלי אני די משוכנעת שאני לא רוצה לדעת עם איזה מודלים נשיים גדלת סביבך הלוואי ולא הייתי יודעת, בצורה כה משכנעת, עד כמה חוסר מודעות עצמית נוטפת מכל מילה שלך אם ביטול עצמי כל כך מסעיר אותך, אולי תיישם אותו על עצמך? מסעיר עבורי יהיה לשכוח מקיומך... (כל פעם שאני קוראת את השטויות שאתה כותב אני תוהה מה לי ולעוד רבים כאן במשותף עם המכלול הראובני אכול החרדות והשנאה AKA בושה וחרפה שתכלס בלי שאף אחת יודעת דופק הכי חזק ביד ומביא שפריצים עד התקרה תוך פנטזיות על מישהי מורידה לו חתיכת סטירה!) |
|
|
פלינט(שולט)
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
Re: תודה רבה לך יולי תמונה כפרית כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: תמונה, אהבתי את מה שכתבת, ותודה על ההגדרה המאד בהירה שהבאת, אני חושבת שהיא מאד מאד מדוייקת, וברשותך אני גונבת לך אותה לשימוש עתידי (עם קרדיט, כמובן).
הרבה פעמים אני מנסה להסביר את זה, וזה קשה להסביר, כי יש המון דמיון ויש גם ערבוב, כמו שזאלו אמר מאד יפה, כהרגלו. ולפעמים נדמה, שמה זה משנה בכלל, והפעולה היא אותה פעולה ולמה צריך לנתח כל דבר. אבל בשבילי ההבדל הוא תהומי ועקרוני, כי זה בעצם מה שמגדיר התמסרות עבורי. ואני נמצאת היום במערכת יחסים עם מישהו שלא מכיר את העולם הזה ואת כל מערכת המושגים שלו, ולפעמים הוא תופס אותי על קטעים שהרצונות שלי מתגמשים לרצונות שלו, והוא נבהל - לא, אל תוותרי על עצמך בשבילי, אל תעשי דברים *רק* כי אני רוצה... ואני מנסה להסביר לו, שזה לא עובד ככה, שלפעמים הרצון שלי נולד מתוך הרצון שלו, וגם לראות אותו מרוצה זה חלק ממה ש*אני רוצה*. וקשה להסביר וקשה לו להבין. מה שמצחיק זה שגם הוא עושה את זה כל הזמן בלי לשים לב ולא מבין שזה מה שהוא עושה 
בקיצור, תודה רבה לך. שמחה שיכולתי להפוך רעיון למילים ברורות והדברים נכתבים כאן על מנת שיעברו הלאה
בהתמסרות יש הרבה רצון שנולד מתוך רצון כל עוד זה רצונך את ולא רצון הנכפה עליך בדרכים אלו ואחרות הרי לא חסרים מפעילי המניפולציה בסביבה. Morticia אני רוצה לחדד סוגייה שלצערי כתבת כאן רק בסוגריים... אמון. ואמון הוא דבר נרכש. שתלוי בהמון גורמים שונים ומשונים ולכן הכמיהה של חתולונת, לתפיסתי, בראשיתית... (טרום קשר) (סתם דיעה...) |
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
Re: תודה רבה לך יולי שירלילית כתב/ה: תמונה כפרית כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: תמונה, אהבתי את מה שכתבת, ותודה על ההגדרה המאד בהירה שהבאת, אני חושבת שהיא מאד מאד מדוייקת, וברשותך אני גונבת לך אותה לשימוש עתידי (עם קרדיט, כמובן).
הרבה פעמים אני מנסה להסביר את זה, וזה קשה להסביר, כי יש המון דמיון ויש גם ערבוב, כמו שזאלו אמר מאד יפה, כהרגלו. ולפעמים נדמה, שמה זה משנה בכלל, והפעולה היא אותה פעולה ולמה צריך לנתח כל דבר. אבל בשבילי ההבדל הוא תהומי ועקרוני, כי זה בעצם מה שמגדיר התמסרות עבורי. ואני נמצאת היום במערכת יחסים עם מישהו שלא מכיר את העולם הזה ואת כל מערכת המושגים שלו, ולפעמים הוא תופס אותי על קטעים שהרצונות שלי מתגמשים לרצונות שלו, והוא נבהל - לא, אל תוותרי על עצמך בשבילי, אל תעשי דברים *רק* כי אני רוצה... ואני מנסה להסביר לו, שזה לא עובד ככה, שלפעמים הרצון שלי נולד מתוך הרצון שלו, וגם לראות אותו מרוצה זה חלק ממה ש*אני רוצה*. וקשה להסביר וקשה לו להבין. מה שמצחיק זה שגם הוא עושה את זה כל הזמן בלי לשים לב ולא מבין שזה מה שהוא עושה
בקיצור, תודה רבה לך. שמחה שיכולתי להפוך רעיון למילים ברורות והדברים נכתבים כאן על מנת שיעברו הלאה
בהתמסרות יש הרבה רצון שנולד מתוך רצון כל עוד זה רצונך את ולא רצון הנכפה עליך בדרכים אלו ואחרות הרי לא חסרים מפעילי המניפולציה בסביבה. Morticia אני רוצה לחדד סוגייה שלצערי כתבת כאן רק בסוגריים... אמון. ואמון הוא דבר נרכש. שתלוי בהמון גורמים שונים ומשונים ולכן הכמיהה של חתולונת, לתפיסתי, בראשיתית... (טרום קשר) (סתם דיעה...) אני בטוחה שאמון זה דבר נרכש ושיש כאלה שקל להם יותר לתת אותו וכאלה שקל להם פחות (הייתי אמורה לפרט לגבי משמעות האמון בעיניי?) אני גם בטוחה שקשה באמת לדבר או להבין התמסרות ללא מושא לאותה התמסרות, כתנאי די הכרחי, לצרכים פרקטיים לפחות מה שלא הבנתי זה למה הפנית את תגובתך לציטוטים הנ"ל אליי...  
|
|
|
|
פלינט(שולט)
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
נו, השפעת, Morticia יקירתי, השפעת...
התכוונתי לצטט את התשובה שלך )
בסוגיית האמון לא חושבת שיש טעם להרחיב. הרי האמון משתנה, הן בתוך הקשר עצמו והן בסוג הקשר. |
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
שירלילית כתב/ה: נו, השפעת, Morticia יקירתי, השפעת...
התכוונתי לצטט את התשובה שלך )
בסוגיית האמון לא חושבת שיש טעם להרחיב. הרי האמון משתנה, הן בתוך הקשר עצמו והן בסוג הקשר. נכון אבל הוא חשוב אני מניחה שלחלקנו יותר ולחלקנו פחות מחסור באמון יכול לפגוע מצד שני מישהו צריך להיות אמיץ מספיק לקחת צ'אנסים בחיים וטוב אם יש מי שמעריך את זה בצד השני! תרגישי טוב ותהיי בריאה מהר מותק
|
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
3 בדצמ׳ 2009
אם ישנה הסכמה רחבה כל כך, על המובן מאליו, והוא ששפחה איננה סמרטוט, מדוע כל שני וחמישי מישהו חש חובה להוכיח בפני הכל ששפחה איננה סמרטוט, ושכל מי שחושב אחרת לא מבין מהו בדס"מ? ומדוע ישנו קהל שתמיד מריע "כל הכבוד" או "איזה נושא חשוב"?
אולי אני יוצא דופן, אבל אם כל שני וחמישי היה נפתח שרשור שנושאו "רפאל איננו סמרטוט" הייתי נעשה חשדן מאוד. |
|
|