צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

wrong naughty girl

yotot
לפני 14 שנים • 6 בדצמ׳ 2009

תמיד אהיה חבר שלך

yotot • 6 בדצמ׳ 2009
המום ,עצוב מתקשה לעכל מתקשה להתבטא מההלם

היית אחד האנשים הכי טובים ונהדרים שהכרתי

היית טוב טהור

לשון עבר עלייך,זה מחריד

אני אתגעגע אלייך ואנצור זכרונך ,חיוכך

אישה יפה אהובה על כולם

פשוט טוב טהור שנלקח מאיתנו

מסרב להאמין,ידידה יקרה.

מקווה להתעורר מהחלום הרע.

נפרד לנצח ממך אך לא מנפשך

רגעי הטוב שהבאת לעולמי לנצח שמורים איתי.

ירון.
מיכל המאלפת​(שולטת)
לפני 14 שנים • 6 בדצמ׳ 2009

כואב לי הלב

מיכל המאלפת​(שולטת) • 6 בדצמ׳ 2009
הייתי בעבודה עד שעה מאוד מאוחרת... רציתי להגיע ללוויה, אבל לא היה שום סיכוי שבעולם שאספיק.
בכל יום חמישי נפגשנו, לפעמים גם באמצע השבוע, תמיד חייכת אליי בחום, קפצת עליי וחיבקת אותי ממקום אחר. לא ממקום בדסמי, לא ממקום של שליטה, ממקום של אהבה.
אני זוכרת איתך רגעים מדהימים, צחוק מתגלגל, ההתנצלות הקטנה על כך שהבית שלך מבולגן (והוא לא היה מבולגן), הנכונות לעזור ולהיות שם בשביל כולם, ההומור החמוד שלך...
חייכתי אלייך תמיד וחיבקתי אותך וצחקתי איתך וסיפרתי לך דברים, ואמרתי לך שאני אוהבת אותך. לפחות הספקתי לומר לך את זה.
ורד, אני לא מבינה!
את צעירה ומלאת חיים!
את יפה, את מקסימה, את שמחה... את עדיין איתי ואני מדברת אלייך בלשון הווה ואני יודעת שאת יודעת כמה אני עצובה וכמה בא לי לחזור אחורה בזמן, לחבק אותך ולשמור עלייך שלא יקרה לך שום דבר רע!
למה לא דיברת איתי?? הייתי שם בשבילך. אולי יכולתי לעזור, להשפיע, לשנות... להיות לידך עוד רגע אחד ולהצליח להחליף את המציאות הזו במציאות אחרת
.

אווווווווווווף!!
צלילה
לפני 14 שנים • 6 בדצמ׳ 2009
צלילה • 6 בדצמ׳ 2009
יהי זכרה ברוך
לילימיי​(שולטת)
לפני 14 שנים • 6 בדצמ׳ 2009

לא היכרתי...

לילימיי​(שולטת) • 6 בדצמ׳ 2009
אבל מכירה
מקרוב
את ה - בום
של מוות מיידי כל כך.
ליבי עם משפחתה ואוהביה.
לי-און
לפני 14 שנים • 6 בדצמ׳ 2009

מצמרר

לי-און • 6 בדצמ׳ 2009
מצמרר,
לא נתפס,
האמפרי
לפני 14 שנים • 6 בדצמ׳ 2009
האמפרי • 6 בדצמ׳ 2009
אני מרגיש קצת אדיוטי לכתוב כאן תגובה (תחושה אישית שלי) אבל אני
אנסה ליצור ממנה משהו טוב כי היא היתה ראויה לטוב וגם כל מי שכאן.
הגעתי היום אחה"צ וכשראיתי את כותרת הפוסט נגשתי לעכבר בחיל ורעדה
כאילו ידעתי מה אני עומד לקרוא. התלוותה לקריאה תחושה מסריחה של החמצה.
תחושה של כתובת על הקיר, שמיאנה להקרא אבל כזה הוא טיבן של כתובות על קיר.
הן אף פעם לא נקראות בזמן.
אהבתי את הילדה המשוגעת הזאת שהיה בה כל כך טוב. כל כך הרבה נקיון וזַכּוּת
שאני לא נתקל בהם באופן שוטף ועם תכונות כאלה אין זה פלא שתמיד נראתה מחצית
מגילה האמיתי. לא התראיתי איתה תכופות אבל בכל פעם שראיתי אותה הלב שלי חייך.
השורה, שהכי קופצת לי בראש עכשיו היא מתוך שירו של אלתרמן, "שיר משמר",
אותו כתב לביתו, תרצה אתר לפני מותה וזה למעשה הבית כולו:



"הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד!
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב"
!


מה שחשוב לי כאן מעבר להבעת הצער והתמיכה ההדדית ומבלי לייחס את זה
דווקא ספציפית לטרגדיה הזאת הוא להזכיר לכם ולי להיות ערניים יותר כלפי
היקרים לנו (נתחיל איתם לפחות). להיות ערים וקשובים למה שהם לא
אומרים. להיות קשובים לצעקות הדוממות שלהם. לא תמיד נוכל להציל אותם
ולהגן עליהם אבל לפחות נדע שליווינו אותם בחייהם באהבה גדולה ופשוטה
כי בסופו של דבר אין לנו הרבה דברים חשובים לעשות על הפלנטה הזאת חוץ
מאשר ללמוד ולחוות אהבה טהורה בכל נשימה ופעולה שלנו.


אורלי​(שולטת)
לפני 14 שנים • 6 בדצמ׳ 2009
אורלי​(שולטת) • 6 בדצמ׳ 2009
אישה יפה ומלאה בשמחת חיים הלכה בטרם עת.
עצוב לי מאוד
יהי זכרה ברוך
Master_Eran​(שולט)
לפני 14 שנים • 7 בדצמ׳ 2009
Master_Eran​(שולט) • 7 בדצמ׳ 2009

ידעת לסחוט את החיים עד תום.
לסחוט אותם בדיוק לטעמים שלך.

יהי זכרך ברוך
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 14 שנים • 7 בדצמ׳ 2009

העייניים שלי צורבות

חלק מחוסר שינה וחלק מבכי. הרבה מהבכי הזה נבכה בפנים.
אם אשקע לתהומות האלו, לא אקום, אני יודעת.

ורד הייתה מאוד מאוד אהובה. לא סתם אני כותבת את זה. באמת שלא כי היא מתה.

ורד נגעה בחייהם של כל כך הרבה אנשים פה, והייתה נוגעת בחייהם של עוד המון, כי בניגוד אלי, ורד ממש ממש אהבה אנשים, וחלק ניכר מהנאתה בחיים היה ההיכרות הראשונית איתם, ואז- לחגוג את הקשר.

כל פעם הייתה מספרת לי בהתרגשות על מישהו או מישהי חדשים שהכירה.


נראה שגם בבני משפחתה נגעה כמו באנשים כאן. לעזאזל, כמה שמעתי ממנה על אחיותיה, על אמא שלה... שמעתי ממנה על המון אנשים. לא בקטע רכלני. רק מילים טובות, תמיד, כי היא ידעה לראות את הטוב בכל אדם. לפעמים זה היה ממש מרגיז. עד תמימות הייתה עושה זאת.


כל כך לא ייאמן, כי ורד, חוץ מזה שהייתה תמימה וטובה, הייתה גם בחורה מגניבה להפליא. יודעת אופנה, שנונה, אוהבת לרקוד ולחגוגגגגגג.

לא ידעתי שגם אנשים מגניבים כאלו נקטפים בדם ימיהם. זה לא מסתדר כל כך, המוות, עם תשוקת החיים העצומה הזאת.


אני חייבת לצאת לעבודה. אני חייבת להתפרנס. אני נותרתי פה, ורד, עם החיים הקשים האלו, שלא היית מוותרת עליהם בעד שום הון שבעולם!


ליבי לזטרס. מכולם, ליבי לזטרס. ואני משתדלת שלא להתחיל לבכות עכשיו, כי אני לא אצא מזה, והעיניים אדומות, ואיך אני אוכל לעבוד ככה? הבכי הזה לא נחמד או משחרר. לא, הבכי הזה הוא מדקרות כאב מייסר. ואשמה... אשמה ארורה. המוות הזה היה כל כך, כל כך, מיותר.
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 14 שנים • 7 בדצמ׳ 2009

והנה השיר של ורד

זה שהייתה שרה לנו:


Spread A Little Happiness

Even when the darkest clouds are in the sky
You mustn't sigh and you mustn't cry
Spread a little happiness as you go by
Please try

What's the use of worrying and feeling blue
When days are long keep on smiling through
Spread a little happiness till dreams come true

Surely you'll be wise to make the best of every blues day
Don't you realise you'll find next monday or next Tuesday
Your golden shoes day

Even when the darkest clouds are in the sky
You mustn't sigh and you mustn't cry
Spread a little happiness as you go by

I've got a creed for every need
So easy that it must succeed
I'll set it down for you to read
So please, take heed
Keep out the gloom
Let in the sun
That's my advice for everyone
It's only once we pass this way
So day by day

Even when the darkest clouds are in the sky
You mustn't sigh and you mustn't cry
Spread a little happiness as you go by
Please try

What's the use of worrying and feeling blue?
When days are long keep on smiling through
Spread a little happiness till dreams come true

Surely you'll be wise to make the best of every blues day
Don't you realise you'll find next monday or next Tuesday
Your golden shoes day

Even when the darkest clouds are in the sky
You mustn't sigh and you mustn't cry
Spread a little happiness as you go by

Surely you'll be wise to make the best of every blues day
Don't you realise you'll find next monday or next Tuesday
Your golden shoes day

Even when the darkest clouds are in the sky
You mustn't sigh and you mustn't cry
Spread a little happiness as you go by

http://www.youtube.com/watch?v=qJ8ahL8LsEQ