צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיברשת

en1
en1
לפני 20 שנים • 31 במרץ 2004

מיברשת

en1 • 31 במרץ 2004
כרגיל נפגשנו בצ'ט.
לשמחתי, אין שיחות חולין. אני שונאת אותן.
"תביאי את המיץ שלך".
אני הולכת לארון האלכוהול בבית ומביאה וודקה לימון, מוזגת לכוס ושמה שתי קוביות קרח.
"הבאתי"
"תשתי מהבקבוק"
אני מחייכת לעצמי ושותה. מהבקבוק, כמובן. הכוס נשארת מלאה לידי.
השיחה ממשיכה ולאט לאט פריטי הלבוש יורדים מגופי.
אני עירומה מול המסך.
"לכי תביאי את מברשת השיער שלך"
אני קמה והולכת אל חדר השינה. חושבת לעצמי לאן הפעם הוא יבקש ממני לדחוף את המברשת שלי.. וכמה משעשע שהיום משתמשים באמצעי ביתי חדש..
"הבאתי אותה"
"השיער אסוף?"
"כן"
"תפזרי אותו... תסדרי אותו על החזה שלך"
הוא יודע שיש לי שיער ארוך וחלק ושאני אוהבת אותו מאוד.
"שתי"
ואני שותה. הראש כבר מסתובב לגמרי. אני רוצה לגעת בעצמי, אבל מחכה שהוא יגיד לי.
"קחי את המברשת".
אני רטובה לגמרי ואני יודעת שהיא תחליק פנימה בקלות..
אני כבר ברגליים מפוסקות..

"תתחילי לסרק את השיער שלך"

אני מופתעת מהבקשה העדינה כל כך. מופתעת שכל כך קל לגרום לי להסמיק ולהתרגש.
"תסרקי לאט"
אני מסרקת את השיער שלי לאט לאט וכל הגוף שלי מצטמרר. זה כל כך נעים.
"כמה שאת יפה עכשיו"

אני מתמכת לתנועת הידיים, מתמכרת להרגשה, מדמיינת אותו מסתכל עליי. לא מוותרת לאף שערה בראשי. הן כולן מקבלות טיפול מלכותי, עדין ואיטי. נותנת תשומת לב לכל תחושה שאני מרגישה ומתענגת עליה.
"אני רוצה שהשיניים של המברשת ישרטו את העור שלך קצת".
אני מצייתת בשמחה וממשיכה לסרק.
השיער כבר ממש נעים וחלק כמו משי, מכסה את כל החזה שלי. העור מתחתיו מרגיש את המברשת ונשרט. סימנים אדומים קלים מקשטים אותו, עקבות שהמברשת משאירה אחריה.
צמרמורת עוברת מהלחיים אל הצוואר, ממשיכה לכתפיים, משם אל החזה שלי ולבסוף היא מגיעה אל הפיטמות.
סירוק אחד שאורך שניות בודדות מרגיש כמו נצח.
פעולה כל כך יומיומית הופכת ברגע אחד לשיא העונג.
esty
לפני 20 שנים • 3 באפר׳ 2004
esty • 3 באפר׳ 2004
ממש יפה
אסוף
פזור
בעיקר מרגיש
icon_smile.gif