(פרגמנט 24)

(פרגמנט 24)

ginger • 28 בדצמ׳ 2009

הוא הביט בעיני כשנטל בנחישות מידיי את גביע השוקולד לבן וקוקוס ושפך ממנו על השולחן מסמן לי בעיניו לכרוע עם הראש וללקק בעודו מביט בתגובותיי, בכריעתי ובליקוקי את השפוכת בתאווה מאופקת מלפניו. משסיימתי, הרמתי ראשי וליקקתי את שפתיי תוך שעיניי נתקלו בחיוכו החם-קר כששפך את שארית הגביע והשקיע אט אט את פניי בתוך הלבן הקר והמתוק שהיה שפוך על השולחן הלבן לנוכח פניי שהאדימו וביקש כי אמשיך ללקק. תאוות הבליעה -היא שעיניינה אותו, כמו גם הראש שהנחתי על ירכיו בתודה על תשומת הלב שהעניק לי לאחר הדברים האלו אותם ציווה עליי היום.
~

ginger • 31 בדצמ׳ 2009

באין מגיבים מתוך 153 קוראים עד כה, אגיב בעצמי (חוסכת ניק לצורכי תגובה לעצמי).

שלום ג'ינג'ר,
אני חושבת שהפרגמנט הזה עדין ביופיו, מסוג הדברים שצובטים לאט ובנחישות ומענגים את הבטן מבפנים באופן מאוד אבסורדי של כן ולא וחם וקר ותמשיך ותפסיק ביחד.
עם זאת, היו לך כבר פרגמנטים טובים יותר שהופכים/מענגים את הבטן יותר ולמרות זאת, אין הפרגמנטים מוכרחים להיות באותה עוצמה.

נ.ב. 1
גם אני אוהבת מאוד שוקולדלבןקוקוס.
נ.ב. 2
כיתבי לעיתים קרובות יותר בבקשה.

הנה אני עונה לך:

מי-אל​(אחרת) • 31 בדצמ׳ 2009

עדיף שלא.

פעם פרח​(נשלטת) • 31 בדצמ׳ 2009

לא התחברתי לקטע הספציפי הזה,
אבל לרוב אני אוהבת את הדברים שאת כותבת.

אז כן, בבקשה כיתבי עוד.

ginger • 31 בדצמ׳ 2009

כנראה לעד אתהה מאין בא הרוע לעולם.
כשהייתי ילדה, אבא אמר כי ילדים הם עם רע, אז אולי זה יעבור עם הגיל.

לפרח,
אולי בפעם הבאה יצא לך להתחבר אבל אני לא מבטיחה .

Brave Dwarf • 1 בינו׳ 2010

לא מסכים עם אביך, ילדים אינם "עם רע". ילדים הם ילדים. הם נקיים. הם פוגעים כי בא להם לפגוע, הם לא פוגעים כשלא בא. "רוע" זאת תכונה נרכשת (פעלתנית ואלסטית). בזמן שהחיים מזיינים לנו את הצורה, אנחנו בוחרים, בהתאם לכלים העומדים לרשותנו, אם להיות רעים ומרירים או שמא מתוך תובנה וניסיון (להבדיל מילדים) להיות בני אדם.

היא, זאת שהגיבה לך כאן, לא מגיע לה להשתוות לילדים. שגם אם נמוכים, אינם טיפשים, אלא בסך הכל לא מנוסים. היא בגירה ורעה כי בחרה מתוך אלפי אפשרויות להיות "היא".


ולגבי מה שכתבת. מחייך. לי אישית היו חסרים הרגשות. אני מכור להם, את יודעת. מה, לא ליקק את הגלידה מפניך? ואם לאו, האם לא נקרעת כשקיווית שכן?

וכו... (-:

(כן, כן, זה פרגמנט. לק אחד מגלידה שלמה. ואני גמד. מה אני מבין בספרות בכלל. לובש גרביון אדום ונכנס לתא טלפון. בואי, זנגוויל, אחרי שארביץ סיבוב דאווין, נלך להרוג את הרעים.
היי... שתהיה לך שנה אזרחית מה זה מהממת, עם ימתלפים פרגמנטים מופלאים.)

http://www.youtube.com/watch?v=GMTxrFTr7hk

Re: (פרגמנט 24)

RIS • 1 בינו׳ 2010

ובעיני אותו רגע בו את מניחה את ראשך על ירכיו - כל ההיקף של סיטואציה כזאת - הוא הוא הקטע של הרגש. ואני מאמין שהכל חולף שם ביניכם.

Brave Dwarf • 1 בינו׳ 2010

כן כן, גמד אידיוט לא מבין פרגמנטים.

Ris, יאללה, אתה בא לתא טלפון? יש לי גרביון במידה שלך. ספייר. קונדומים גם. הפרגמנטים המופלאים על זנגוויל. וגם לך, דווקא ומתוך פרינציפ, שנה אזרחית (פן אלוקים יכה בי באיזה פרגמנמנמת בביצים) מעולה! (-:

שנה אזרחית טובה ג'ינגר :-)

Josephin​(לא בעסק) • 1 בינו׳ 2010

כבר כתבו את מה שרציתי לכתוב, אני "גונבת" את תגובתו של RIS

ואין כמו שוקולד לבן וקוקס, זה אחד הדברים האהובים עלי

ובבקשה המשיכי לכתוב יפה כמו שאת יודעת לכתוב.
עזבי אותך מ- "ילדים" קטנים וירוקים (לא בגלל שהם חיזרים)

ginger • 1 בינו׳ 2010

(מחייכת)
טוב בסדר, שכנעתם אותי שהטוב גדול מהרע

גמד, מה אתה רוצה לעשות איתי בתוך תא טלפון (מרימה גבה) ? נדמה שלי שצפוף שם מידי בשבילך, קריצה.

מבחינתי כל המתרחש שם בתוך הפרגמנט הזה כולו, גדוש באוקיאנוס של רגש...שעובר במבטים, בתנוחות, בתנועות המינימלסטיות (לפעמים) של הגוף, ובמחוות המאוד קטנות שבין שני אנשים מאוד פרטיים, כמו הינד ראש, או עפעוף בעיניים או בריסים (למרות שריס יש אחד, ונראה לי כי הוא הבין) והראש על הירך, לפעמים גדול יותר מהחיבוק הכי מועך. כי כנראה שככה זה בעולמינו... חיוך קטן.

ולחלמית,
נכון טעים?
ובסדר, אני אכתוב עוד כשיוולד פרגמנט חדש.

שנה אזרחית טובה נעימה בריאה וקלה, מרתקת ומסקרנת לכולם (=לאלו שטוב להם ולאלו שפחות טוב להם).

(ותודה קטנה-גדולה)

ממני.