אהבה ופחד...

Lakshmi​(נשלטת) • 2 בינו׳ 2010

אין פוסט יותר קלאסי מזה לתגובות פילוסופיות בשקל,

ולכן, מאחר ואני נורא אוהבת להיות פילוסופית בשקל גם אני רוצה להשתתף בקונצרט הפילוסופיה שפה..

אהבה, כמו הרבה ריגושים/חוויות אחרים בחיים..זה סיכון שאתה לוקח.
אבל, אם לא נקח סיכון, לא באמת נוכל לחיות...


נק' למחשבה.

venus in our blood​(שולטת) • 2 בינו׳ 2010

מסכימה מאוד.


חוצמזה, שפחדים הם סוג של דחפים שעולים לפעמים, דווקא בתוך מערכת יחסים בדסמי'ת. סוג של התמודדות עצמית.

אהבה ופחד

Pauza • 3 בינו׳ 2010

זה בדיוק פוסט לפילוסופיה בשקל, אמרה גב' שיניים, ולכן אני אתרום את השקל שלי.

ראשית
אהבה במובנה הטהור היא ההיפך מפחד.
אהבה היא התחושה המתרחבת, המרחיבה את החוויה שלנו מעבר לאגו הפרטי שלנו.
אהבה היא הנתינה עצמה, הרצון לחלוק בטוב הקיים אצלנו.

פחד הוא התחושה המתכווצת, החוסר, החור השחור שאינו מתמלא. פחד מייצר הבדלה חדה בין האגו לבין שאר העולם ברמות משתנות עד הפחד הכי גדול שהוא אבדן האגו עצמו פחד מוות.
פחד מדבר מתוך החוסר, מתוך הרצון לקבל ולא לתת.

מתוך החוסר הזה אנחנו באים למלא את צרכינו,
ומתוך הפחד אנחנו רוכשים נכסים.
בין הנכסים שלנו, אנחנו רוכשים בן זוג.
כשאנחנו רוכשים כזה - אנחנו בודקים מה הוא ממלא בעבורנו,
ומאז אנחנו מניחים עליו את המשימה עצמה.


ואז אנחנו חותמים על הרכישה במילה אהבה.
רכישה נובעת מפחד, ויוצרת פחד: הפחד לאבד.
בין זה ובין אהבה במובנה הטהור אין ולא כלום.

במקרה הזה, "גודל" הפחד הוא האומדן לדרך בה אנחנו תופסים את ערך ה"נכס".
וכך, בין בני זוג מתפתחת בחינת ערך הרבה פעמים
הבדיקה כמה אנחנו שווים.
השווי שלנו נמדד בכך שאנחנו בוחנים את תחושות בן הזוג במקרה שה"נכס" יעלם.

אלא שהבעיה היא שבכל פעם שמשחקים בזה, הערך של ה"נכס" יורד.
מהסיבה הפשוטה -
הפחד לאבד הולך וקטן, כי רואים שהשד אינו נורא כל כך..
אנחנו מגלים שהואקום נמלא כך או כך,
ושמה שאנחנו קוראים לו אהבה,
הוא בעל תסמיני התמכרות ברורים,
ותסמיני גמילה ברורים.


האם נרקומן אוהב את הסם שלו?
לא.
הוא צריך את הסם שלו,
הוא צריך את מה שהוא גורם לו להרגיש.
האבקה עצמה לא מעניינת אותו בשיט, וכך גם אם יש לה רגשות או לא...



שנה מצוינת עם הרבה אהבה לכולם..

Morticia • 3 בינו׳ 2010

מן הראוי להבדיל בין פחד לחרדה

תוך הבנה שפחד לא בהכרח סותר אהבה

ובמקום בו אהבה קיימת פחד יכול בהחלט להתקיים
כמו גם במקום בו פחד מתקיים אהבה בהחלט יכולה לפרוח

אותו כנ"ל גם לגבי חרדה
אגב...

אלא אם סייגנו את כל הדיון לפחד מאובדן אהבה
מה שלא היה ברור
וגם אם כן

אגו, שמגו
ישנם המון מניעים לפחדים ולחרדות
קיומיים יותר ופחות

בן אדם חרדתי לא יפסיק ביום אחד להיות כזה רק כי הוא מאוהב
בן אדם שנשבר לו פעם הלב יפחד נורא לתת את הלב מחדש

ולמה ללכת כל כך רחוק?
מספיק שבנאדם חש מעט חסר ביטחון בעיני מי שמאוד מוצא חן בעיניו כדי לפחד מהאהבה הזו שהוא חש כלפיו...

זה לא אומר שלאהבה אין את העוצמה להתקיים
ואינשאללה גם תנצח!

Re: אהבה ופחד...

תמונה כפרית • 3 בינו׳ 2010

האם אתה עוקב אחרי הבלוג שלי? כי לא מעט פוסטים שלי (לפחות שני האחרונים)
עוסקים בכך. בפחד.
הפחד יכול לנבוע ממקורות שונים, הוא קשור לרוב להיסטוריה שלנו כבני אדם הנעים
ביקום הזה, והאינטאקציות שלנו עם אחרים הנעים בו מולנו, איתנו, או סתם בסביבה.

הפחדים לאו דווקא קשורים לאהבה או העדרה, אך יש והיא תעצים אותם (או תכחידם כליל).

אני אישית נלחמת בלא מעט שדים פנימיים. למזלי הטוב (הנובע מבחירה נבונה)
האיש שאיתי, מבין אותי ומסוגל להתמודד איתי בזמן שאני מתמודדת איתם, ואולי זוהי
עצם גדולתה של האהבה? היכולת לקבל ולהכיל את מושא אהבתך גם ברגעיו הקשים
גם כשהוא הודף אותך.

עבורי הפחד נובע מכמה מקומות. אחד מהם חרדת נטישה ואחד נוסף הוא הפחד לאבד
(ככול שקשר מעמיק החשש לאבד גדל). יום אחד, אני אצליח להביט לכל הפחדים
בעיניים ולגמד אותם. אבל הם לא אלו שימנעו ממני להרגיש אהובה נאהבת ולאהוב
עם כל הלב הנשמה והגוף.

אז בעיני הפחד והאהבה יכולים לדור בכפיפה אחת, היתרון הוא שלאט לאט
האהבה ממיסה את הפחד, יש לו אי אלו יסורי גסיסה, אבל בסוף הוא יעלם.