מיינד |
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
כאב ועונג
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
מיינד • 6 באפר׳ 2004
מה מביא אשה לרצות לכאוב ?
|
|
Tame |
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
לאו דווקא אישה
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
Tame • 6 באפר׳ 2004
והתשובה ניתנה כבר בכותרת שלך
כאב ועונג. אולם לא כשני דברים שונים אלא כשני צדדים של אותו המטבע. כאב ועונג הם היינו הך. (הכל חלק מהדואליות המקסימה שעליה מושתת היקום שלנו, לפעמים אנחנו עוורים מכדי לראות אותה, אבל היא תמיד שם. בכל לידה יש מוות בכל אהבה מתחבאת גם שנאה בכל תנועה נמצאת דממה בכל מגבלה נמצא החופש בכל כאב נמצא העונג ) |
|
loren |
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
לפני 20 שנים •
6 באפר׳ 2004
loren • 6 באפר׳ 2004
חתיכת שאלה הבאת כאן....... אני אנסה להשיב לך מנקודת מבטי כמובן.
החיבור שלי לבדסמ הוא בעיקרו מנטלי, פחות מיני. יש דברים אחרים שגורמים לי לגמור עם היפוך עיניים לאחור, אבל פה זה מתחיל ופה זה נגמר. בבדסמ מבחינתי מה שקורה זה שכל המערכת הזו של שליטה - כניעה לוקחת אותי למקומות מנטליים אחרים לגמרי, הרבה יותר שקטים ושלווים. ולא רק במהלך הסשן אלא בכלל לטווח רחוק. חלק מהתהליך הזה הוא הכאב. כעת- זה לא שאני מתה על כאב. אבל הצלפות למשל הם חלק מהתהליך שלוקח אותי לשם. לא כל כאב אגב- אבל הצלפות למשל כן. אני גם לא מגיבה באיזו התגרות מינית יוצאת דופן לכאב. אבל כל המכלול הזה כולל הכאב שם אותי במקום אחר לגמרי. ואני לא מתכוונת למשל לסאבספייס דווקא. אלא בכלל. עלי זה משפיע לטווח רחב מאוד. כאב זה סוג של זיכוך מבחינתי. סוג של ניקוי רעלים. |
|